פניית הפלסטינים למועצת הביטחון – משמעויות פנימיות ובינלאומיות לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על פניית הפלסטינים למועצת הביטחון – משמעויות פנימיות ובינלאומיות לישראל

פניית הפלסטינים למועצת הביטחון – משמעויות פנימיות ובינלאומיות לישראל

מבט על, גיליון 645, 18 בדצמבר 2014

עקבו אחרינו בגוגל
English
שמעון שטיין
שלמה ברום
החלטתו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה להעביר החלטה שתקבע לוח זמנים לנסיגה ישראלית מהשטחים עד סוף 2017 ותכיר במדינה הפלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים, אילצה מדינות במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית להעלות שוב את סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני לראש סדר היום. באופן בלתי נמנע, התפתחות זו העלתה גם לראש סדר היום הציבורי בישראל את סוגיית התהליך המדיני עם הפלסטינים וכן את היחסים בין ישראל לארצות הברית בהקשר זה. כתוצאה מכך, התהליך המדיני אמור להוות מוקד לשיח ער במסגרת מערכת הבחירות בישראל.

החלטתו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה להעביר החלטה שתקבע לוח זמנים לנסיגה ישראלית מהשטחים עד סוף 2017 וכי תכיר במדינה הפלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים, אילצה מדינות במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית להעלות שוב את סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני לראש סדר היום. באופן בלתי נמנע, התפתחות זו העלתה גם לראש סדר היום הציבורי בישראל את סוגיית התהליך המדיני עם הפלסטינים וכן את היחסים בין ישראל לארצות הברית בהקשר זה. כתוצאה מכך, התהליך המדיני אמור להוות מוקד לשיח ער במסגרת מערכת הבחירות בישראל.

את החלטת אש"ף לפנות למועצת הביטחון יש לראות כתוצאה משולבת של הקיפאון הנמשך בתהליך המדיני; כישלונו של סבב השיחות האחרון בין ישראל לפלסטינים, שהוביל מזכיר המדינה ג'ון קרי; וכן התחושה, שפריצת דרך מדינית אינה נראית באופק (אשר רווחה בקרב הפלסטינים עוד לפני ההחלטה בדבר הקדמת הבחירות בישראל) וההערכה שממשלת ישראל אינה פרטנר להסכם. בה בעת, מדובר בניסיון של עבאס לנצל את ההסלמה במתיחות ובאלימות בין ישראל והפלסטינים (אמנם בתקווה שהאירועים לא יצאו מכלל שליטה ויהוו ניצוץ שיצית התלקחות רבתי) לקידום האסטרטגיה, שנועדה להביא להכרה בינלאומית במדינה הפלסטינית ולכפיית פתרון על ישראל – גם ללא משא ומתן ישיר עמה. לאווירה המתוחה בין ישראל לפלסטינים תורמות גם התקריות הקשורות בהר הבית. אלה, על רקע היעדר תגובה מצד ממשלת ישראל לפעילותם של פוליטיקאים מחוגי הימין באתר, מתפרשות כביטוי לכוונה ישראלית לשנות את הסטטוס קוו ארוך השנים במקום. יתר על כן, מיקוד תשומת הלב בירושלים דחף את ירדן, הרואה את עצמה כשומרת האתר, לנקוט שורת צעדי תגובה. ביניהם: החזרת שגרירה בישראל להתייעצויות, כינוס פסגת חירום בעמאן לדיון בסוגיה, ומתוקף חברותה במועצת הביטחון – גם גיבוי לתנופה הדיפלומטית הפלסטינית באו"ם.

     ממשלת ישראל הגיבה לצעד הפלסטיני במועצת הביטחון במאמץ דיפלומטי אינטנסיבי, שתכליתו לסכל את המהלך ובמרכזו ניסיון לשכנע את הממשל האמריקאי להטיל וטו על הצעת ההחלטה הפלסטינית ועל כל ניסוח אחר שלה, שחברות מועצת הביטחון יבקשו לגבש. על רקע זה נסע ראש הממשלה בנימין נתניהו לרומא, לפגישת חרום מיוחדת עם מזכיר המדינה קרי. תוצאותיה של הפגישה עדיין אינן ידועות, שכן לא נמסרה בסיומה הודעה פומבית. ברקע הדברים יש לזכור, כי לבד מעצם הרצון לזכות בהכרה ובתמיכה בינלאומיות, המהלך הפלסטיני במועצת הביטחון נועד לאתגר את ארצות הברית ובפרט לבחון האם בכוונתה להמשיך במדיניות המסורתית של הטלת וטו על הצעות החלטה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

      במטרה לחלץ את ארצות הברית מהדילמה, שוקדות צרפת, בריטניה וגרמניה על הצעת החלטה, שתאפשר לארצות הברית להימנע מהטלת וטו. הצעה זו אמורה להתמקד בעקרונות לפתרון הסכסוך ברוח אלה שהמזכיר קרי ניסה להשיג הסכמה לגביהם במהלך סבב השיחות האחרון בין ישראל לפלסטינים ולהגדיר לוח זמנים של שנתיים להשלמת המשא ומתן על הסדר קבע בין הצדדים. כן יצוין, כי היוזמה האירופית תואמת את האווירה שנוצרה לאחרונה באירופה, ועיקרה – גל של החלטות להכיר במדינה הפלסטינית, שהתקבלו על ידי ממשלות ובפרלמנטים אירופים שונים.

     משמעויותיהן של התפתחויות אלה אינן מבוטלות, גם אם בשלב זה לא ברור כיצד יסתיים ומה תהיינה תוצאותיו המעשיות של המהלך הדיפלומטי הפלסטיני.

       החלטתו של נתניהו לפזר את הממשלה וללכת לבחירות מעמידה את הממשל האמריקאי בפני התלבטות לגבי החלטה בעניין, על השלכותיה האפשריות על מערכת הבחירות בישראל. מדיווחים בתקשורת ניתן ללמוד על ויכוח המתנהל בתוך הממשל בנושא. יש המצדדים בדבקות במדיניות של הטלת וטו, כדי לא לספק עילה לנתניהו ולחוגי הימין בישראל להרים על נס את נוסחת "העולם כולו נגדנו" במטרה למשוך קולות לימין. אחרים אינם חוששים מההשפעה של אי-הטלת ווטו על מגמות ההצבעה בישראל, אם ההצעה שתוגש להצבעה במועצת הביטחון תהיה כזו שארצות הברית תוכל להשלים עמה. לתפיסתם, יש לנהל משא ומתן עם שלוש המדינות האירופאיות המובילות על אודות נוסח ההצעה. מזכיר המדינה קרי מצדו, אמר, כי לארצות הברית "לא תהיה בעיה עם 'הצעה מתחשבת'".

       סוגיית ההתערבות האמריקאית במערכת הבחירות בישראל אינה חדשה. הפעם, נוסף לה נופך הקשור למערכת היחסים המעורערת בין הנשיא ברק אובמה לבין ראש הממשלה נתניהו. (ניתן לשער, שהנשיא וצוות הבית הלבן זוכרים את התערבותו של נתניהו עצמו במערכת הבחירות, שבה זכה הנשיא בתקופת כהונה שניה, לטובת יריבו). יהיו שיקוליו של הממשל האמריקאי אשר יהיו, ניתן לטעון, כי להימנעות אמריקאית מהטלת וטו על הצעת החלטה, שהנוסח שלה יהיה תוצאה של דיאלוג בין המדינות האירופיות לארצות הברית, יכולה להיות השפעה חיובית על מערכת הבחירות בישראל. זאת, משום שהימנעות זו תחייב את המפלגות המתמודדות במערכת הבחירות, כמו גם את הציבור הישראלי בכלל, להתמודד עם משמעויותיה ועם החלטת מועצת הביטחון שתקבע פרמטרים לדיון בהסדר קבע. כל זאת, בניגוד למערכת הבחירות הקודמת, שהתמקדה בנושאים חברתיים וכלכליים ואשר במסגרתה נמנעו מפלגות והציבור מהידרשות לסוגיה המרכזית של היחסים בין ישראל לפלסטינים.

     בהקשר הדיון הציבורי, המתנהל לקראת הבחירות בישראל, חשיבות רבה נודעת גם לעיסוק ביחסים בין ישראל לארצות הברית, הציבור הישראלי יצטרך להכריע עקרונית בין שתי תפיסות מתנגשות. האחת רואה במערכת היחסים בין המדינות רכיב מרכזי בעוצמה האסטרטגית של ישראל ובכושר ההרתעה שלה. מכאן המחשבה, כי על מנהיג שפגע ביחסים ביניהן "להיענש" (כפי שאירע לראש הממשלה יצחק שמיר, שהובס על ידי יצחק רבין בבחירות שהתקיימו ב-1992). התפיסה השנייה רואה במדינת ישראל "עם לבדד ישכון" וגורסת, כי חיכוכים עם מדינות העולם משקפים אנטישמיות גנרית הקיימת בהן. הדוגלים בתפיסה זו יתמכו במנהיג פוליטי, שיבטיח להדוף לחצים בינלאומיים ולהתנגד לכוונה מצד אומות העולם לכפות על ישראל מדיניות ומהלכים, הנתפסים כבעייתיים מבחינתה.

      אם לאחר הבחירות תוקם ממשלת קואליציה שתהיה מעוניינת במשא ומתן תכליתי עם הפלסטינים, היא תוכל להסתייע בהצעת החלטה של מועצת הביטחון ולגשת לדיון בסוגיות הליבה של הסכסוך, בהסתמך על התקדמות שהייתה בסבבים קודמים של השיחות. זאת, בניגוד למתכונת, שהייתה מקובלת עד כה, שלפיה כל ממשלה בישראל התחילה את הדיון מנקודת האפס. כתוצאה מכך, ממשלות ישראל נדרשו להכרעה בשאלות המהות רק לקראת סוף דרכן – מה שעורר ספק לגבי יכולתן לממש הסכמות ולעמוד בהתחייבויותיהן.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.