ישראל, ארצות הברית והאופציה של מתקפה צבאית על איראן

בנאום שנשא שר הביטחון אהוד ברק במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון ( The Washington Institute for Near East Policy ) ב-26 בפברואר 2010, הוא התייחס בהרחבה לסוגיית איראן, פעילותה להשגת יכולת גרעינית וההשלכות מכך על מדיניות המעצמות וישראל כלפיה. למרות מימד הערפול בחלק מדבריו, כלל נאומו קביעות חד-משמעיות, בעלות עניין רב. הן נותנות ביטוי להערכת המצב הרווחת בישראל סביב יעדיה של הפעילות הגרעינית של איראן, לפערים בין ישראל והממשל האמריקני ומה שמשתמע מכך מנקודת ראותה של מדינת ישראל. להלן עיקרי הדברים:

א. איראן אינה מהווה אתגר ואיום רק לישראל, אלא למערכת הבינלאומית כולה. קשה להעלות על הדעת סדר עולמי יציב עם איראן גרעינית. איראן מנסה להמרות, לרמות ולהרתיע (defy, deceive and deter) את העולם כולו ביחס לשאיפותיה בתחום הגרעיני. איראן מנסה להרוויח זמן, כדי להשיג יכולת גרעינית צבאית.

ב. מטרתה של איראן אינה מצטמצמת רק לבניית מתקן גרעיני גולמי בסגנון פרויקט מנהטן (Manhattan project-like crude nuclear device). מטרתה היא לקפוץ לדור הבא או דור וחצי הבא (second or second and a half generation) של ראשי נפץ גרעיניים שאותם ניתן להרכיב על טילי קרקע-קרקע, בטווחים שיכסו לא רק את ישראל, אלא גם את מוסקבה ופריס.

ג. איראן גרעינית תוביל לחיסול מסגרת הכללים המבקשים למנוע הפצת נשק גרעיני (non-proliferation regime). סעודיה, ואולי עוד מדינה אחת או שתיים באזור, יחושו עצמן מחויבות להשיג יכולת גרעינית אף הן. בהמשך זה יכול להביא שליטים רודנים מ"דרג שלישי" לפעול בצורה דומה.

ד. הדגם שמציבה איראן לנגד עיניה הוא זה של פקיסטן ולא של צפון קוריאה. משמעות ההבחנה היא, קרוב לוודאי, שמדובר בשאיפה של איראן להשגת יכולת גרעינית 'מוצקה' המתבססת על היקף נרחב של ראשי חץ גרעיניים ויכולת שיגורם לטווחים ארוכים, ולא כלי שיגור בודדים לצרכי ראווה.

ה. נסיבות אלה מחייבות אותנו לנקוט מדיניות ברורה כלפי איראן לפני שתצליח לממש את שאיפותיה במישור הגרעיני. מדיניות זו, קובע ברק, צריכה להיות אינטנסיבית, קונקרטית וכוללנית (intensive, concrete and conclusive).

ו. יש פעילות ממשית בכיוון של הטלת סנקציות על איראן. לא ברור עדיין מה תהיה דרגת חומרתן של הסנקציות. ברק מדבר על מאפייני הסנקציות (targeted, hurting crippling and paralyzing ). אנו, כמובן, מעדיפים את האופציה המחמירה ביותר.

ז. אנו לא נתכחש לאחריות המוטלת עלינו ולא ניכנס למעגל של אשליה עצמית. איננו יכולים להרשות לעצמנו לעצום עין אל מול מה שמתרחש לנגד עיננו. לכן, אנו ממליצים לא להוריד שום אופציה מעל השולחן (כוונתו, כמובן, לאופציה הצבאית).

משמעות דבריו של ברק

מקריאת דברי ברק בדרך 'הפשט' ובין השורות', ניתן ללמוד שקיים פער בראיית פעילות הגרעין האיראנית – משמעותה וחומרתה. ארצות הברית, כך משתמע מדבריו, 'תוכל לחיות' עם איראן גרעינית – למרות הצהרותיה בנושא. ישראל לא תוכל להשלים עם כך. בנסיבות אלה צריכה ישראל לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים הקיומיים שלה. ממילא צריך לקחת בחשבון שישראל לא תוכל לתאם כל מהלך שלה עם הממשל האמריקני.

אנו יכולים להניח שדברים דומים, וקרוב לוודאי הרבה יותר חד-משמעיים, הועברו לידיעת גורמים בכירים בממשל על ידי ברק ואישים בכירים אחרים בישראל. התוצאה הנראית לעין היא שישראל הצליחה לשכנע את הממשל כי האיום שלה בפעולה חד צדדית נגד איראן הינו איום אמין. אם נכונה הערכה זו המדובר בהישג אסטרטגי מרשים של ישראל. משתמעות מתוכו, קרוב לוודאי, שתי מסקנות בעלות חשיבות אסטרטגית. השורה התחתונה של שתי מסקנות אלה, היא שהממשל האמריקני מעריך, כי יש בידי ישראל:

א. יכולת צבאית מספקת כדי ליצור איום ממשי על פרויקט הגרעין האיראני.

ב. נחישות לממש אופציה זו. משמעות הדבר היא שאיומיה של ישראל לתקוף את איראן אינם מבטאים רק טקטיקה של 'תחזיקו אותי' המיועדת לכפות על הממשל לנקוט צעדים כוחניים כלפי איראן, וכי צריך להתייחס לאיומיה של ישראל בדרגת אמינות גבוהה.

הערכה זו היא שמסבירה את רציפות ביקוריהם של אישים בכירים ביותר בממשל האמריקני בישראל בחודשים האחרונים: ראש סוכנות הביון המרכזית, לאון פנטה, ביקר בארץ במאי 2009 ושוב בינואר השנה 2010; הרמטכ"ל האמריקני, מייקל מאלון הגיע לארץ שלוש פעמים מאז נכנס לתפקידו. לאחרונה ביקר בארץ במרס 2010 בעיצומה של מתקפה יבשתית נרחבת של צבא ארצות הברית באפגניסטן; יועצו של הנשיא אובמה לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס ביקר בארץ ביולי 2009 ובינואר 2010; יושב ראש ועדת החוץ בסנאט האמריקני, הסנטור ג'ון קרי ביקר בארץ בפברואר 2010. הוא דיבר במפורש על כוונת הממשל למנוע מתקפה ישראלית על איראן; מתוך מגמה דומה הגיע לארץ גם סגן הנשיא, ג'ו ביידן בתחילת מרס 2010. הפגישות של אישים אלה בישראל השלימו מפגשים רבים של אישים בכירים, לרבות הרמטכ"ל גבי אשכנזי, בארצות הברית.

יחד עם זאת, הישג אסטרטגי זה של ישראל יוצר מחייבות רבה בכל הנוגע לפעולה צבאית נגד איראן. אם יסתבר – כפי שניתן להניח – שהמאמצים להפסיק את פעילותה הגרעינית של איראן נכשלו, תתקשה ישראל מאוד להימנע מפעולה. איומיה של ישראל קירבו אותה מאוד לנקודת אל-חזור בכל הנוגע לפעולה נגד איראן. בהעדר נסיבות יוצאות דופן, הימנעות של ישראל ממימוש איומיה נגד איראן עלולה לפגוע קשות באמינותה ובכושר ההרתעה שלה.