פרסומים

במהלך ביקור הנשיא דונלד טראמפ בריאד עשו ארצות הברית וערב הסעודית מאמצים להמחיש קבל עם ועולם את עניינם בקידום השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות וכי "הקלקולים" שאפיינו את תקופת הנשיא אובמה אינם קיימים יותר. במוקד הפגישות עמדה ההודעה בדבר הסכמות לגבי שורת עסקאות ארוכה, בהיקפים של עד מאות מיליארדי דולרים, הן בתחומים הצבאיים והן בהקשרים הכלכליים. חלק מהעסקאות הצבאיות (בהיקף של כ-110 מיליארד דולר) צפויות לצאת לפועל כבר בתקופה הקרובה והיתר (בהיקף של עד כ-350 מיליארד דולר) במהלך העשור הקרוב, בכפוף לאישור הקונגרס. בהקשר זה בלט רצונו של הנשיא טראמפ להדגיש  כי מילא את הבטחתו לשפר את הכלכלה האמריקאית, בדגש על יצירת מקומות עבודה נוספים.

עד כה לא נמסרו פרטים מלאים על תוכנן של העסקאות הכוללות כלי שייט, טנקים ומערכות הגנה נגד טילים מתקדמות (THAAD). זאת, בנוסף למערכות שיתרמו לשיפור יכולות הסייבר, התקשורת, הביטחון הימי והמודיעין של ערב הסעודית. לצד ההסכמים הצבאיים נחתמה שורת הסכמים כלכליים, הכוללים פיתוח תשתיות, הכשרות מקצועיות, אנרגיה וטכנולוגיה לעידוד 'חזון 2030' (היעד הסעודי להתנתקות מהתלות המוחלטת בהכנסות הנפט). חברת הנפט הלאומית של ערב הסעודית, ארמקו, צפויה לחתום על הסכמים בשיווי של כ-50 מיליארד דולר עם חברות אמריקאיות; בלקסטון, קרן ההשקעות הפרטיות הגדולה בעולם, סיכמה עקרונית עם קרן ההשקעות של ערב הסעודית על השקעה בתשתיות בארצות הברית בשיווי של כ-40 מיליארד דולר; חברות אמריקאיות צפויות לסייע לערב הסעודית לצמצם את תלותה של הכלכלה בנפט; וערב הסעודית צפויה לחתום על הסכם עם חברת לוקהיד-מרטין, שלפיו תתחייב החברה להרכיב 150 מסוקי בלקהוק בערב הסעודית.

יודגש כי בחלק מהנושאים מדובר במזכרי הבנות ולא בהסכמים, חלקם גם אינם חדשים אלא מימוש של הבנות קודמות בין הצדדים מימי ממשל אובמה. יתר על כן, כלל לא ברור כיצד הממלכה, במצבה הכלכלי הנוכחי, תוכל לממן עסקאות ענק אלו, שנועדו להמחיש, יותר מכל, את מחויבות ארצות הברית לביטחונה. בכירי הממשל האמריקאי שהתלוו לביקור הציגו את חיזוק יכולותיה הצבאיות של הממלכה כדרך לסייע לה להתמודד עם האיומים עליה, גם בכוחות עצמה, ולתרום למאבק בטרור - ובכך גם להוריד מהנטל הכלכלי והצבאי המוטל על ארצות הברית בהקשר זה.

במישור המדיני, הסעודים ארגנו לטראמפ - תוך הבלטת מעמדם הבכיר בעולם המוסלמי ובזירה הערבית - "פסגה ערבית-אסלאמית", שבה השתתפו יותר מחמישים מנהיגים. מפגש זה אפשר לערב הסעודית ולמדינות הסוניות להציג חזית אחת במאבק  מול דאע"ש וארגוני הטרור הקיצוניים, וכן מול איראן. בה בעת, הפגישות המרובות שאורגנו לטראמפ אפשרו לו להמחיש הן את מעמדו כמנהיג מעצמתי מחוזר ובעל הישגים, והן את הכוונה לבסס את המדיניות האמריקאית במזרח התיכון על שיקום היחסים עם בעלות בריתה המסורתיות של ארצות הברית.

לנאום שנשא טראמפ בפני הפסגה היה מסר ברור, שלפיו ובניגוד לדימויו כאנטי- אסלאמי, הוא רואה באסלאם דת טולרנטית, בדיוק כמו אובמה. לפיכך, לדבריו, המאבק הוא לא בין אמונות שונות אלא נגד "פושעים ברבריים", הפועלים בשם הדת. טראמפ חזר והציג רצון עז לחזק את הברית האסטרטגית בין ארצות הברית לבין המדינות הסוניות שאמונן בכוחה ובנכונותה של ארצות הברית לגבות אותן ואת מנהיגיהן התערער מאוד במהלך תקופת כהונתו של אובמה. היעדים המשותפים לארצות הברית וליתר המשתתפים בפסגה, ובעיקר המדינות הערביות הסוניות, הם המאבק נגד הטרור האסלאמי ובידודה של איראן – הגם שלא ברור האם כל המנהיגים שנכחו בפגישה שותפים לעמדה קיצונית זו נגד איראן. דבריו של טראמפ נאמרו לאחר שהמלך הסעודי, סלמן, אמר לעשרות המנהיגים המוסלמים כי המשטר בטהראן "מייצג את קצה חנית הטרור העולמי". טראמפ הדגיש אחריו ובלשון חריפה כי "על כל האומות בעלות המצפון לפעול יחד כדי לבודד את איראן". בתום הפסגה נחנך בריאד מרכז לתיאום אסטרטגי, עדות לכוונה להדק את התאום האסטרטגי בין המדינות.

יצוין, כי העמדה האמריקאית הנוקשה כלפי איראן מעודדת את ערב הסעודית להחריף את התבטאויותיה נגד טהרן. שר ההגנה וסגן יורש העצר הסעודי אף ציין באחרונה כי ערב הסעודית תלחם את מלחמתה נגד איראן בתוך איראן, ברמזו על תמיכה בשינוי משטר באיראן. המדיניות בסוגיית הסכם הגרעין לא הוזכרה במהלך הדברים שנשאו המלך סלמן והנשיא טראמפ, וכך התחזקה ההערכה כי למרות ששתי המדינות גורסות שההסכם רע, בשלב זה הוא משרת את האינטרסים שלהן והן אינן פועלות לביטולו. זאת, גם לאור החשש שמהלכים נגד ההסכם יעודדו את הגורמים הקיצוניים באיראן ועלולים להביאה להגיב בהאצת תכנית הגרעין וכן בהחרפת מדיניותה בזירה האזורית

כגיבוי לחתירתו לשיפור היחסים עם ערב הסעודית הקפיד טראמפ להעלים עין מסוגיות משמעותיות שהיוו סלעי מחלוקת בין המדינות, ובפרט אלה הנוגעות להפרות זכויות אדם, ובלשונו של הנשיא טראמפ (כפי שחזר על כך בנאומו) "תפקידנו אינו להכתיב לאחרים כיצד לחיות אלא לבנות קואליציה של חברים ושותפים, החולקים אותה מטרה של מאבק בטרור והמעוניינים להביא ביטחון, הזדמנויות ויציבות למזרח התיכון". טראמפ נמנע גם מלחזור על הביקורת הקשה שהשמיע בעבר נגד אזלת היד הסעודית בטיפול בגורמי הטרור ועל כך שהממלכה לא נושאת בנטל השמירה על ביטחונה עצמה.

הצדדים לא פרטו כיצד יתורגמו הצהרות הכוונות לתוכנית עבודה ועם זאת, טראמפ הטיל גם על המנהיגים הערבים אחריות להתמודדות עם "האידיאולוגיה המרושעת" ולטיהור החברה בה הם פועלים "מהרוע". ארצות הברית ראתה בערב הסעודית עוד  קודם לביקור גורם מפתח במאבק באסלאם הקיצוני, ומכאן דרישתה שהממלכה תיקח חלק משמעותי יותר במאבק זה, המאיים גם עליה. ערב הסעודית מצדה הכריזה שהיא מוכנה להקצות כוחות לנושא. אולם, ספק כיצד תתורגם הבטחה זו למעש נוכח העובדה, שהתחייבויות קודמות מצדה לא מומשו.  זאת ועוד, ספק אם הצדדים נתנו דעתם במהלך הפסגה לדיון בסוגיות מהותיות, ובמוקדן הסדר פוליטי בסוריה, המעורבות הרוסית במלחמה המתחוללת שם, ושאלת היום שאחרי הבסת דאע"ש.

גם סוגיית המלחמה שמנהלת ערב הסעודית נגד החות'ים, בעלי בריתה של איראן בתימן, לא הוזכרה בהתייחסויות הפומביות במהלך הביקור, אולם סביר שנדונה. יצוין כי הממשל, שנזהר לא להיגרר למעורבות ישירה בעימות עם החות'ים, מבקש להסיג לאחור את הישגיהם אך מעדיף לעשות זאת בדרך דיפלומטית - כך הוא אמור לספק לערב הסעודית מוצא של כבוד אחרי שנתיים של לחימה במהלכן היא מתקשה להשיג הכרעה. אולם, הפסד החות'ים עלול להיות הישג לאל-קאעדה - היעד לתקיפות האמריקאיות בתימן. לפיכך נמסר עוד קודם לביקור כי הממשל מתכוון להיענות במידת מה לדרישותיה הצבאיות של ערב הסעודית בקשר למערכה בתימן ולשחרר למכירה מערכות חימוש מונחה מדויק, שארצות הברית נמנעה עד כה למכור לה, בין השאר בשל הנזקים האגביים הנרחבים בתקיפות האוויריות הסעודיות.

שאלה מרכזית שנותרה גם לאחר הביקור ללא מענה ברור הנה האם ההנהגה הסעודית מתכוונת להעמיק את התיאום עם וושינגטון אשר למהלכיה האזוריים, ויותר מכך, האם תגלה גישה חיובית יותר מאשר בעבר לסוגיות בעלות משקל מבחינתה של ארצות הברית, לדוגמא בהקשר מעורבותה בתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני. טראמפ, שחזר על כך שההנהגה הסעודית מעוניינת בהסדר בין ישראל לבין הפלסטינים, מקווה כי זו תסייע לו להשיג "עסקה" שתקדם את המשא ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים. לא נראה (גם לאור דבריהם של בכירי הממשל במהלך הביקור ולאחריו) כי הממשל האמריקאי אימץ את הנוסחה הישראלית של התקדמות "מהחוץ כלפי פנים", כלומר, שיפור יחסי ישראל ומדינות ערב לפני התקדמות בתהליך עם הפלסטינים. בכל מקרה ספק רב האם ריאד תסכים לכך: הציפיה שהממלכה תחל לנרמל את יחסיה עם ישראל לפני התקדמות ממשית בתהליך אינה עולה בקנה אחד עם עמדתה המוצהרת.

השבחים הרבים שהממשל האמריקאי ומארחיו הסעודים הרעיפו אחד על השני במהלך הביקור והפירות המצופים לשתי המדינות מהעסקאות ביניהן מצביעים על סיכוי טוב כי בחדשים הקרובים ארצות הברית וערב הסעודית יבחנו האם אכן ניתן אכן למצות את ההישגים מהביקור. עם זאת, עדין נותרו סוגיות היכולות לאתגר את היחסים, ובראשן כישלונה של ערב הסעודית למנוע את אישורו של "חוק הצדק נגד תומכי הטרור" (JASTA), המאפשר לאזרחי ארצות הברית שנפגעו בפיגועי 9/11 2001 או לקרובי משפחותיהם להגיש תביעות נגד ערב הסעודית בשל חשד למעורבותה בהם.

כך או כך, מעבר למאמץ של שתי המדינות להפגין הצלחה, התוצאות המעשיות של הביקור עדיין טעונות הוכחה. נקודת מבחן מרכזית תהיה, לפחות מבחינתה של ארצות הברית, יכולתן של ערב הסעודית ומדינות ערביות נוספות ליצוק תוכן ולתרגם, הלכה למעשה, את המחויבות לצעדים קונקרטיים, שימחישו את הרצינות גם בכל הקשור למעורבות בפועל ולהשתתפות במימון של הפעולות המתוכננות.