פרסומים
מבט על, גיליון 396, 13 בינואר 2013.
עקבו אחרינו בגוגל
הידיעות על חידוש המשא ומתן עם מנהיג מפלגת הפועלים הכורדית, (ה-פ.ק.ק), עבדוללה אוג'לאן, משקפות את אחת מההתפתחויות החיוביות של תחילת שנת 2013. לאור הפופולריות הרבה ממנה נהנה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אחת הציפיות הגדולות ממנו, מזה כמה שנים, היא שהוא יצליח להביא לפתרון של סוגיה כואבת זו, במהלך שנות שלטונו של ארדואן, טורקיה אמנם התקדמה באופן חסר תקדים בהיסטוריה שלה לקראת פתרון, אך בתקופה האחרונה, בפרט מאז הבחירות לפרלמנט ב-2011, נראה היה ש"מדיניות ההיפתחות" כלפי הכורדים נבלמה.
הידיעות על חידוש המשא ומתן עם מנהיג מפלגת הפועלים הכורדית, (ה-פ.ק.ק), עבדוללה אוג'לאן, משקפות את אחת מההתפתחויות החיוביות של תחילת שנת 2013. לאור הפופולריות הרבה ממנה נהנה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אחת הציפיות הגדולות ממנו, מזה כמה שנים, היא שהוא יצליח להביא לפתרון של סוגיה כואבת זו, שכבר הביאה למותם של 40,000 איש בטורקיה – רק בשנת 2012 גבתה כ-700 הרוגים. במהלך שנות שלטונו של ארדואן, טורקיה אמנם התקדמה באופן חסר תקדים בהיסטוריה שלה לקראת פתרון, אך בתקופה האחרונה, בפרט מאז הבחירות לפרלמנט ב-2011, נראה היה ש"מדיניות ההיפתחות" כלפי הכורדים נבלמה.
כמו בסבב השיחות הקודם, מי שממונה על השיחות עם אוג'לאן היא סוכנות הביון הטורקית, אך הפעם ניתן לשיחות אלה פומבי כבר בשלביהן הראשונים. בנוסף למגעים אלו, ניתן אישור לשניים מחברי מפלגת השלום והדמוקרטיה (BDP) הכורדית להיפגש עם אוג'לאן. אישור זה הינו משמעותי, כיוון שב-14 השנים האחרונות הורשה אוג'לאן באופן עקרוני להיפגש רק עם עורכי דינו ומשפחתו ובתקופה האחרונה, אפילו זה לא. למעשה, כבר עם ההנחיה של אוג'לאן לסיום שביתת הרעב בת יותר מחודשיים של מאות אסירים כורדים בבתי כלא בטורקיה, בנובמבר 2012, נפוצו שמועות על כך שהוראה זו היא חלק מעסקה נרחבת יותר. יחד עם זאת, באותה עת גם נשמעו קולות מדאיגים כאשר ארדואן אמר שיש לשקול את החזרת עונש המוות בטורקיה, כשבכך רמז שזה יהיה גורלו של אוג'לאן שכבר נידון בעבר למוות, אך עונשו הומר למאסר עולם ב-2002 (לאור החקיקה בטורקיה לגבי ביטול עונש המוות).
הסוגיה הכורדית מהווה בעיית יסוד עימה מתמודדת טורקיה. יש לה משמעות לא רק ברמה הפנים-מדינתית אלא גם בהשלכותיה על מישור יחסי החוץ של טורקיה עם המדינות השכנות לה ובראשן עיראק, איראן וסוריה. עם שלוש מדינות אלו היחסים בעת האחרונה סוערים וקיים חשש טורקי שהן ישתמשו ב-פ.ק.ק לקידום מטרותיהן כנגד טורקיה. באופן כללי, ניתן לומר שטורקיה התקדמה משמעותית בעשור האחרון מבחינת הפתיחות שיש בה לדיון בנושא הכורדי. מנושא שהיה בגדר טאבו בעבר, כיום נדון הנושא בהרחבה במדיה ובאינספור מאמרי דעה המוקדשים לשאלה: כיצד יש לטפל בסוגיה. פתיחות זו היא תשתית חשובה לצורך הוויתורים שיידרשו מצד שני הצדדים לשם פיוס היסטורי ביניהם.
אירועי הטלטלה הערבית השפיעו בעקיפין על הכורדים בטורקיה. נראה היה שההתקוממויות נותנות רוח גבית לדרישות הכורדים בטורקיה, ואף העובדה שמלחמת האזרחים בסוריה הובילה לסיכוי להיווצרות אוטונומיה כורדית בצפון המדינה נתפסה כהתפתחות חיובית מבחינתם. יחד עם זאת, בעוד שאין לזלזל בהשפעת אירועי הטלטלה הערבית על חידוש המשא ומתן עם אוג'לאן, הרי שהטורקים בעבר הגיבו לעיתים קרובות בדיכוי ולא בהידברות כל עת שהסיכוי לעצמאות כורדית במדינות השכנות גבר. גם היחסים הקרובים עם הממשלה הכורדית האזורית בצפון עיראק מהווים רק חלק מההסבר – לאור המתיחות הרבה ואי-היציבות בעיראק, הממשלה הכורדית האזורית תלויה עד מאוד בשותפות שלה עם טורקיה, כך שמנופי הלחץ שלה מוגבלים (אם כי קיימים).
מה שכנראה כבר השפיע על שיקוליו של ארדואן ועוד ישפיע בהמשך, הוא המועד המתקרב של הבחירות לנשיאות בטורקיה ב-2014 (ועוד קודם לכן הבחירות המקומיות ברחבי המדינה). לראשונה בהיסטוריה של הרפובליקה, ייבחר הנשיא הטורקי בבחירות פופולריות, וארדואן שלא הכחיש שהוא מעוניין בתפקיד רוצה לזכות במספיק קולות בוחרים שיאפשרו את בחירתו כבר בסיבוב הראשון. בעוד שלפני הבחירות לפרלמנט של 2011, ניסה ארדואן להגביר את התמיכה בו, בין השאר, על-ידי פניה למצביעים התומכים בקו לאומני, נראה שחידוש המשא ומתן עם אוג'לאן, מטרתו לשכנע לפחות חלק מהמצביעים הכורדים לתמוך בו, וכן לזכות מחדש בקולות הגורמים הליברלים בטורקיה.
סימן מעודד לאפשרות של הצלחת הסבב הנוכחי של השיחות עם ה-פ.ק.ק, הוא התמיכה הרחבה לה זוכה חידוש המשא ומתן – החל ממפלגת האופוזיציה החזקה ביותר, מפלגת העם הרפובליקאית, דרך תמיכה מצד המטיף הדתי, פתוללה גולן, שהוא בעל השפעה רבה בטורקיה. היחידים המשמיעים התנגדות הם חברי המפלגה הלאומית, אך זהו הגורם האחרון שיש לצפות ממנו לתמיכה בהקשר זה. מהצד הכורדי, הדברים מעט מורכבים – אמנם רבים ימלאו אחר הוראותיו של אוג'לאן, אך העובדה שהוא כבר 14 שנים בכלא הביאה ליצירתה של מנהיגות חדשה, יותר עצמאית בדעותיה.
ישראל נמנתה בעבר על אלו שסייעו לטורקיה במאבקה בארגון ה-פ.ק.ק.. עם התדרדרות היחסים בין טורקיה וישראל, שיתוף פעולה זה נפסק. עם זאת, לאורך השנים (לפני התדרדרות היחסים ובפרט לאחריה) עלו מפעם לפעם האשמות כלפי ישראל כאילו היא משתפת פעולה עם ה-פ.ק.ק כנגד טורקיה. לאחרונה הודגשה מחדש בעיתונות הטורקית ההאשמה לפיה ביום עצירת המשט לעזה ב-2010 שיתפה ישראל פעולה עם מארגני פיגוע של ה-פ.ק.ק. נגד חיילים טורקיים. האשמות אלו, החוזרות ועולות עם תימוכין רעוע ביותר, נעוצות גם בפרנויה הטורקית המסורתית ביחס לכך שארגון ה-פ.ק.ק. בונה את כוחו בעיקר על עזרה מבחוץ. על כל פנים, הן בוודאי שלא סייעו ליחסים המתוחים ממילא בין ישראל וטורקיה. אך מעבר לכך, פתרון בעיית היסוד של יחסה של טורקיה למיעוט הכורדי תסייע לטורקיה להתקרב למערב וכן תתרום לכך שטורקיה תוכל להוות מודל משמעותי יותר למדינות השכנות באשר ליחסי רוב-מיעוט.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.