התהדקה שליטת החמאס בעזה

העימות האלים שהתחדש בין חמאס ופתח ברצועת עזה לאחר פיצוץ מכונית של פעילי חמאס ב-25 ביולי הביא לחיזוק משמעותי של שליטת תנועת החמאס ברצועת עזה ולחיסול כמעט מוחלט של נוכחות תנועת הפתח ברצועה.

לאחר השתלטות החמאס על רצועת עזה ביוני 2007 אפשרה התנועה האסלאמית לפתח להמשיך את פעילותו בה . מנהיגי פתח יכלו לנוע בין איו"ש ורצועת עזה, המושלים מטעמו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, המשיכו לפעול ברצועה, והמסגרות הארגוניות של ארגון הפתח המשיכו לתפקד. נראה כי היו לכך סיבות שונות, ביניהן: חוסר רצון לשבור לגמרי את הכלים עם פתח ונשיא הרשות הפלסטינית, תקווה לחידוש הדיאלוג עם פתח והעובדה שיריביו של מחמד דח'לאן בקרב הפתח ברצועה שיתפו פעולה עם החמאס כאשר הוא השתלט על רצועת עזה.

ההתנקשות שבה נהרגו חמישה מבכירי הזרוע הצבאית של החמאס נתנה לאנשיו הזדמנות לפעול לחיסול הנוכחות של הפתח ברצועה. גם אם ההתנקשות הייתה הסיבה המיידית להחלטה יש להניח שהחמאס הגיע זה מכבר להבנה שעליו לחתור לתוצאה זו משום שהניסיונות לחידוש הדיאלוג עם פתח לא צלחו, הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון תחת מנהיגותו של עבאס ובשיתוף פעולה עם ישראל מקיימת מאמץ רציף לחיסול תשתית חמאס שם ואנשי פתח ברצועה המשיכו לחתור תחת שלטון חמאס ברצועה בין השאר על ידי ניסיונות שיגור רקטות לישראל כדי להמחיש ששליטת החמאס ברצועה רופפת.

החמאס אוסר עתה פעילות של הפתח ברצועת עזה. מאות אנשי פתח נעצרו ובכללם כל ההנהגה הבכירה של הפתח ברצועה. כן השתלט החמאס על כל נכסי הפתח. השיא היה העימות בין החמאס לחמולת ח'ילס בשכונת סג'עיה. אחמד ח'ילס, הדמות הבכירה בחמולה, היה בעבר מזכ"ל הפתח ברצועה ויריבו הגדול של מחמד דח'לאן. הוא עמד בראש קבוצת אנשי הפתח ששיתפו פעולה עם החמאס, אך עובדה זו לא הואילה לו בעימות הנוכחי. היה חשוב לחמאס לשבור את כוחה הצבאי של החמולה כמוקד הכוח היחידי של הפתח שנשאר ברצועה.
היבט מעניין של פעולת חמאס שלא זכה לתשומת לב רבה הוא ניצול ההזדמנות על ידי חמאס לביצור כוחו באמצעות טיפול במוקדי כוח יריבים אחרים שאינם בהכרח קשורים לפתח. החמאס פעל לאכוף את מרותו ובהצלחה על מוקדי הכוח החמולתיים והאחרים ברצועת עזה. הבולטים בהם היו חמולת דוע'מוש בשכונת סברא שנהגה לפעול תחת השם "צבא האסלאם", ונכנעה לכוחות החמאס, ו"גדודי אחמד אבו-ריש", מיליציה צבאית של חמולת אבו ריש הפועלת בעיקר בדרום רצועת עזה ומשמשת גורם מרכזי בתעשיית ההברחות במנהרות. היא ספגה מכה קשה כאשר עשרות מאנשיה נעצרו ופורקו מנשקם. כן סגר החמאס את תחנת הרדיו של החזית העממית הפועלת ברצועת עזה. התחנה הזאת הייתה כלי התקשורת האופוזיציוני היחיד שנותר ברצועה והיחיד שביקר את מדיניות החמאס.

תשומת הלב בישראל התמקדה בתמונות אנשי הפתח שנמלטו פצועים וחסרי כל לישראל, וביניהם אנשי פתח שהיו מעורבים בפיגועים נגד ישראל בשנים האחרונות, אולם זהו הפן הפחות חשוב של ההתפתחות האחרונה. ההיבט העיקרי שלה הוא שהחמאס הגיע לשליטה מלאה והדוקה ברצועת עזה. אם בתקופה שמאז השתלטות החמאס על הרצועה ביוני 2007 היו בקיעים בשליטתו והייתה אפשרות שגם החמאס ייכשל במבחן שבו הפתח נכשל בעבר ולא יוכל למנוע את פעולתם של גורמי כוח מקומיים המחבלים במדיניותו, הרי עתה ברור שמתכונת השליטה של החמאס שונה ויעילה הרבה יותר. קשיי השליטה של החמאס התבטאו במידה מסוימת באי יכולתו לכפות על גורמים שונים לקיים במלואה את הפסקת האש. במצב החדש שנוצר ברור כי הפרות של הפסקות האש תהיינה בעיקר תוצר של חוסר רצונו של החמאס לאכוף את הפסקת האש ולא חוסר יכולתו.

סביר כי תהיה לכך השפעה רבה על יציבותה של הפסקת האש. כל עוד החמאס מעוניין בהמשך הפסקת האש אפשר להניח שהיא תתקיים בלא הפרות משמעותיות. באותה מידה אפשר להניח שהחמאס יוכל לקיים כל הבנה אליה יגיע עם ישראל או גורמים אחרים כמו מצרים והקהילה הבינלאומית. יכולה להיות לכך השלכה חשובה על האפשרות להגיע להסדרים לגבי אזור הגבול שבין רצועת עזה ומצרים. "אילופה" של חמולת אבו ריש מחזקת את שליטת החמאס בתעשיית ההברחות ובמתרחש לאורך הגבול של מצרים. אפשר יהיה לנצל זאת להגיע להבנות עם חמאס אם יקבל תמורות שישרתו את האינטרסים שלו כמו הפעלה סדירה של מעבר רפיח.

האתגר היחידי שנותר לשלטון ללא מצרים של החמאס ברצועה הוא ארגון הג'האד האסלאמי הפלסטיני. קיימות שתי אפשרויות בהקשר זה. האחת היא שהארגון ילמד את לקחי השבוע האחרון ולא יתעמת עם החמאס ומדיניותו וימשיך לפעול ברצועה, והשנייה היא שהארגון במוקדם או במאוחר יגיע לחיכוך עם החמאס, דבר שיביא את החמאס להכנעתו. סביר שתאים חשאיים של הפתח ימשיכו לפעול ברצועה אבל הם יהיו חלשים ולא יהוו אתגר ממשי לחמאס.

אירועים אחרונים אלו מצביעים על כך שלא ניתן יהיה למוטט את שלטונו של החמאס בעזה אלא על ידי כיבושה הצבאי. כתוצאה מכך מתחזקת גם ההפרדה בין רצועת עזה ואזור י יהודה ושומרון. ההתפתחויות בעזה חיזקו את נחישות הרשות הפלסטינית וישראל לחסל את תשתית החמאס ביהודה ושומרון. מנגנוני הביטחון של הרשות נכנסו למצב של כוננות עליונה מחשש שהחמאס יבצע פעולות תגובה נגד המנגנונים הפועלים באזורים אלה, וכוחות הרשות הרחיבו את המעצרים של אנשי החמאס. במסגרת זו נעשו מאמצים למנוע הפגנות ותהלוכות אסלאמיות ונעצרו מטיפים במסגדים.

נשאלת השאלה האם תהיה להתפתחויות אלו השפעה על הסיכויים להתממשות עסקה לשחרורו של גלעד שליט. נראה כי התגברות הביטחון העצמי של החמאס בעקבות הצלחתו האחרונה תחזק את נוקשותו בניהול המשא ומתן ומאידך גם תקטין את נכונות ישראל להגמיש את עמדותיה, ולכן הסיכויים לסיכום עסקה בעתיד הקרוב אינם גדולים.

לסיכום, ההשתלטות המלאה כמעט של החמאס על רצועת עזה נותנת לישראל כלים טובים יותר לניהול הסכסוך מול החמאס ברצועה משום שלתנועה מעתה אחריות מלאה לכל המתרחש ברצועה והיא תצטרך לתת דין וחשבון על כל התפתחות בה. מצב חדש זה מאפשר לישראל להגיע להבנות יציבות יותר מול החמאס אם היא חפצה בהם. מצד שני, אם ההנחה הבסיסית של האסטרטגיה הישראלית היא שיש למוטט את שלטון החמאס ברצועה, הרי היכולת לממש אסטרטגיה זו נפגעה באופן קשה והאופציה היחידה שנותרה למימוש היא כיבוש הרצועה -- דרך פעולה שמחיריה כבדים.