הערכת המודיעין האמריקאי בסוגיית הגרעין האיראני

בפברואר 2009 פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית את החלק הגלוי של הערכת המודיעין לגבי האיומים המופנים כלפי ארצות-הברית. דוח המודיעין, החתום על-ידי אדמירל דניס בלייר, המנהל החדש של המודיעין הלאומי, כולל פרק בסוגיית הגרעין האיראני. הערכת המודיעין החדשה אינה שונה במהותה מדוח המודיעין בסוגיה האיראנית (ה-NIE) מדצמבר 2007, שעורר בשעתו ביקורת נרחבת בישראל ובארצות-הברית על שהוא מקל בסוגיית הגרעין האיראני, אך הדגשיה של ההערכה החדשה שונים בחלקם מאלה של קודמתה.

הערכת המודיעין החדשה דומה להערכת דצמבר 2007 בכמה ממרכיביה:

1. ההערכה החדשה חוזרת על הממצא הקודם, כי ב-2003 הקפיאה איראן את תוכנית הגרעין הצבאית, שכללה ניסיונות להפיכת חומר בקיע לנשק, המרת אורניום בחשאי ופעילויות נוספות הקשורות בהעשרת אורניום. ההערכה החדשה קובעת שהקפאה זו נמשכה לפחות עד אמצע 2007, ואין מידע שהתוכנית חודשה. למודיעין האמריקאי אין מספיק מידע שעל בסיסו אפשר לקבוע בביטחון אם איראן מוכנה להמשיך להקפיא את התוכנית הצבאית.
2. גם ההערכה החדשה מותירה מידה של ספק אם איראן החליטה סופית לייצר נשק גרעיני. כך, היא קובעת שקהילת המודיעין האמריקאית אינה יודעת אם איראן מתכוונת לייצר נשק גרעיני, ומציינת פעמיים שאיראן תוכל לפתח נשק גרעיני, "אם תחליט על כך".
3. בדומה לדוח 2007, גם ההערכה החדשה מציינת שאיראן שומרת על האופציה לפתח נשק גרעיני, ושיש ברשותה השתית טכנולוגית שתאפשר לה לייצר נשק גרעיני.
4. לוח הזמנים להשגת נשק גרעיני על-ידי איראן לא השתנה: להערכת המודיעין האמריקאי, איראן תוכל לייצר אורניום מועשר באיכות גבוהה, בכמות שתספיק לייצור נשק גרעיני, בין 2010 ל-2015 (ולהערכת יחידת המחקר של מחלקת המדינה האמריקאית, לא לפני 2013).

עם זאת, ההערכה החדשה מחמירה יותר מקודמתה לגבי הסיכון שאיראן אכן תגיע לנשק גרעיני, בשני היבטים:

1. ההערכה החדשה מדגישה במיוחד את העובדה שאיראן מתקדמת במידה משמעותית לפחות בשניים מהמרכיבים, שיש להם משמעות לנשק גרעיני: בהעשרת אורניום, שתאפשר ייצור חומר בקיע לייצור נשק גרעיני, ובייצור ושיפור טילים בליסטיים, המסוגלים לשאת ראש גרעיני, כאמצעי שיגור. בעוד שדוח 2007 העמיד במוקדו את הקפאת התוכנית הצבאית, ההערכה החדשה מעמידה במוקד את ההתקדמות בשני המרכיבים הללו.
2. הדוח החדש מעריך, שאיראן הצליחה כנראה לייבא כמות מסוימת של חומר בקיע, אך לא כזו שתספיק לייצור נשק גרעיני. הדוח אינו שולל את האפשרות שאיראן השיגה מבחוץ, או שתשיג מבחוץ, נשק גרעיני, או חומר בקיע בכמות שתספיק לנשק גרעיני. עם זאת, להערכת המודיעין האמריקאי, לאיראן אין כיום נשק גרעיני, ועד כה לא השיגה חומר בקיע במידה שתספיק לנשק גרעיני. מבחינה זו, ההערכה אינה תומכת בדבריו של ראש המטות המשולבים, אדמירל מייק מולן, שטען בסוף פברואר שלאיראן יש מספיק חומר בקיע לייצור פצצה.

הערכת המודיעין החדשה מתייחסת גם לאפשרות לעצור את איראן בטרם תגיע לנשק גרעיני. לדעתה, רק החלטה פוליטית של ההנהגה האיראנית לוותר על המטרה של השגת נשק גרעיני תעצור את חתירתה לנשק זה. אלא ששכנוע ההנהגה האיראנית לוותר על מטרה זו יהיה קשה, עקב הזיקה שאיראן רואה בין השגת נשק גרעיני לביטחונה הלאומי, ולאור המאמצים שאיראן השקיעה עד כה בכיוון להשגת נשק זה. הדוח מוסיף שיש סיכוי שצרוף של איומים ולחצים, עם פתיחת הזדמנויות בפני איראן לקדם את ביטחונה הלאומי בדרכים אחרות, עשוי להניע אותה לעצור את חתירתה לנשק גרעיני – אך קשה לקבוע מהו צרוף זה.

משמעויות

הערכת המודיעין האמריקאי החדשה לא זכתה עד כה לתשומת לב מיוחדת, כפי שזכתה לה הערכת המודיעין מדצמבר 2007. עם זאת יש להערכה החדשה משמעות חשובה, משום שזו הערכת המודיעין הראשונה המונחת על שולחנו של הנשיא אובמה בכלל, ובסוגיית הגרעין האיראני בפרט. היא צפויה להנחות אותו בתקופה הקרובה במדיניותו כלפי איראן, ובכלל זה בניסיונו לפתח הידברות משמעותית עמה.

המסר העולה מהערכה זו אינו חד-משמעי. מצד אחד, היא מצביעה על התקדמותה המשמעותית של איראן לכיוון נשק גרעיני לפחות בשניים מתוך שלושת המרכיבים התורמים לפיתוח נשק זה, אם לא בשלושתם. המסקנה לגבי המרכיב השלישי – הפיכת החומר הבקיע לנשק – נותרה פתוחה. ההערכה אף מעלה אפשרות שאיראן תבצע קפיצת דרך בהשגת הנשק הגרעיני, אם תצליח להשיג מבחוץ חומר בקיע בכמות מספקת לפצצה, או שתשיג אף את הפצצה עצמה. ואולם מהצד האחר, ההערכה אינה משדרת תחושת דחיפות, וחשוב מכך – היא מטילה ספק אם איראן בכלל החליטה סופית לייצר נשק גרעיני, גם אם היא שומרת על האופציה לפתחו, ויש לה היכולת הטכנולוגית לממש אותה.

גם מסקנתה של קהילת המודיעין האמריקאית לגבי האפשרות לעצור את איראן בטרם תגיע לנשק גרעיני אינה חד-משמעית. היא סבורה שיש סיכוי לעצור את איראן על-ידי צרוף של לחצים ופיתויים. העובדה שאיראן הקפיאה את תוכנית הגרעין הצבאית שלה ב-2003 היא הוכחה לכך שהדבר אפשרי. ואולם הקהילה סבורה שהדבר יהיה קשה, משום שאיראן רואה בתוכנית הגרעין פרויקט לאומי חיוני, וגם לא ברור איזה סוג של לחצים ופיתויים יוכלו לשכנע את איראן לוותר על השגת נשק גרעיני.

בעיקרו של דבר, קהילת המודיעין האמריקאית נשארה דבקה בבסיס הערכתה מדצמבר 2007 – תוך שינויי הדגשים וניסוח. צריך לומר כי בהערכה השנתית הקודמת של קהילת המודיעין האמריקאית מפברואר 2008 – שנכתבה חודשיים לאחר הערכת דצמבר 2007, ובצל הביקורת שנמתחה על אותה הערכה – הושמטו הפקפוקים בכוונותיה של איראן לפתח נשק גרעיני. בהערכה החדשה מפברואר 2009 חזרו והופיעו פקפוקים אלה.

בהעדר מידע, קשה להעריך כיצד יתייחס ממשל אובמה להערכת המודיעין המחודשת. מזכיר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס, אמר באמצע מרץ 2009, כי לאור כישלון המודיעין בסוגיית הנשק להשמדה המונית בעיראק, כל נשיא אמריקאי יהיה "זהיר מאד מאד" בנכונותו להסתמך על המודיעין. בינתיים, לאחר פרסום ההערכה, הגדיר אובמה את איראן כאיום יוצא דופן על ביטחונה של ארצות-הברית והאריך את הסנקציות האמריקאיות המוטלות על איראן. ואולם, אם תתפתח הידברות ממשית בין הממשל האמריקאי לאיראן, עשויה הערכת המודיעין ליצור תחושה אצל הממשל כי הזמן עדיין אינו דוחק, ובשלב זה אין צורך להגביל בזמן את משך ההידברות, אם יסתמן סיכוי שזו תשא פירות.