האם תוכל ארצות הברית להכיל איראן גרעינית? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם תוכל ארצות הברית להכיל איראן גרעינית?

האם תוכל ארצות הברית להכיל איראן גרעינית?

מבט על, גיליון 171, 1 באפריל 2010.

עקבו אחרינו בגוגל
English
אמילי לנדאו
לאחר שנכזבה התקווה להחלטה מהירה על סבב נוסף של סנקציות נגד איראן על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ואלו נדחו ככל הנראה ליוני 2010, ולנוכח ההבנה, שסנקציות אלה יתבררו כחלשות ובלתי יעילות, נראה כי היוזמה הדיפלומטית של הנשיא אובמה הולכת ומתמוססת. כשמביאים בחשבון את התקדמותה העקבית של איראן בייצור חומר בקיע, בעבודה על פיתוח ראש נפץ גרעיני, ובשיפור יכולותיה בתחום פיתוח טילים ארוכי טווח – לצד הציפיות הנמוכות שמשהו מכל זה יחזק בקרב ממשל אובמה את הצורך לנקוט בסופו של דבר בפעולה צבאית נגדה – הרי שניתן לזהות שינוי כיוון בחלק מהשיח המתקיים בנושא זה. במקום להתמקד בכישלון הצורב – כפי שהסתמן עד כה – לרסן את שאיפותיה הגרעיניות של איראן, יש הטוענים שהגיע הזמן להמשיך הלאה. לדבריהם, אם יתממש התרחיש הסביר לפיו תהפוך איראן למדינה הגרעינית הבאה, ארצות הברית פשוט תאמץ את האסטרטגיה האולטימטיבית אשר הוכיחה את עצמה כבר במקרים אחרים בעבר: "הכלת" איראן גרעינית.

לאחר שנכזבה התקווה להחלטה מהירה על סבב נוסף של סנקציות נגד איראן על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ואלו נדחו ככל הנראה ליוני 2010, ולנוכח ההבנה, שסנקציות אלה יתבררו כחלשות ובלתי יעילות, נראה כי היוזמה הדיפלומטית של הנשיא אובמה הולכת ומתמוססת. כשמביאים בחשבון את התקדמותה העקבית של איראן בייצור חומר בקיע, בעבודה על פיתוח ראש נפץ גרעיני, ובשיפור יכולותיה בתחום פיתוח טילים ארוכי טווח – לצד הציפיות הנמוכות שמשהו מכל זה יחזק בקרב ממשל אובמה את הצורך לנקוט בסופו של דבר בפעולה צבאית נגדה – הרי שניתן לזהות שינוי כיוון בחלק מהשיח המתקיים בנושא זה. במקום להתמקד בכישלון הצורב – כפי שהסתמן עד כה – לרסן את שאיפותיה הגרעיניות של איראן, יש הטוענים שהגיע הזמן להמשיך הלאה. לדבריהם, אם יתממש התרחיש הסביר לפיו תהפוך איראן למדינה הגרעינית הבאה, ארצות הברית פשוט תאמץ את האסטרטגיה האולטימטיבית אשר הוכיחה את עצמה כבר במקרים אחרים בעבר: "הכלת" איראן גרעינית.

אך האם תוכל ארצות הברית "להכיל" איראן גרעינית? התשובה לשאלה זו כוללת שני רבדים: הרובד הראשון, אמינותה של ארצות הברית מול איראן, והרובד השני – מה תבקש ארצות הברית "להכיל". משני ההיבטים, אין הרבה מקום לאופטימיות.

"הכלה" - containment(והרתעה) של יריב מותנים בהכרח ביכולתה של מדינה לשגר לעבר מדינה יריבה איומים אמינים בדבר ההשלכות הצפויות כפועל יוצא מהתנהגות מסוימת של היריבה. מבחינה זו, התפיסה לפיה ארצות הברית תצליח "להכיל" איראן גרעינית אינה מנותקת ממה שהתרחש במהלך השנה האחרונה במסגרת היוזמה הדיפלומטית שאובמה ביקש לקדם עם איראן למן היום הראשון לכהונתו. בהקשר הזה, הלקח שאותו למדה איראן מממשל אובמה הוא, שבעוד שאיומים בדבר התוצאות החמורות שיהיו למעשיה המתריסים של איראן הושמעו שוב ושוב, הרי שבפועל היו מעט מאוד השלכות מעשיות, אם בכלל. איראן נוכחה לגלות שארצות הברית מציבה קווים אדומים ותאריכי יעד שבפועל מתבררים כחסרי כל משמעות. ארצות הברית חיבלה ביכולתה להציב איום אמין, בכך שהבהירה בצורה ברורה כי אין לה כוונה לנקוט פעולה צבאית בשל מעורבותה הנרחבת בעיראק ובאפגניסטן. כמו כן, היא הבהירה באמצעות מעשיה, כי הסכמה רחבה לצעדי ענישה נגד איראן חשובה לה יותר מאשר הפגנת נחישות מול איראן גם במישור הכלכלי. מדוע עלינו להניח שארצות הברית תצליח בהקרנת אמינות מול איראן כשזו תהפוך למדינה גרעינית יותר מכפי שהצליחה בתקופה שבה איראן טרם חצתה את הקו הזה?

ניתן לטעון, כי בעוד שקשה להרתיע מדינה מלקדם תוכנית גרעינית בתוך גבולותיה, הרי שזה עניין שונה לחלוטין בהינתן תרחיש שבו איראן שוקלת לתקוף מדינה אחרת. במקרה כזה, האיום בהשלכות חמורות מצדה של ארצות הברית יהיה אמין בכל זאת, ללא קשר להתנהגותה בעבר. יש מקום להניח שזהו אכן המצב. הבעיה היא שהתקפה גרעינית אפשרית מצידה של איראן אינה הסיבה העיקרית לדאגה בכל הקשור להפיכתה למדינה גרעינית.

התיאור דלעיל מוביל לרובד הניתוח השני. הדיון בשאלה מה ארצות הברית עשויה "להכיל" בהקשר של איראן גרעינית תלוי בשאלה מה איראן תבקש להשיג באמצעות יכולתה הגרעינית. גם בעניין זה כדאי להתייחס תחילה לאופן התנהלותה של איראן מאז 2002 במשבר הגרעיני המתפתח. במהלך שמונה השנים האחרונות, שבהן התמודדה איראן מול הקהילה הבינלאומית, היא נוכחה לגלות, שהדרך הטובה ביותר לקדם את מטרותיה במישור הגרעיני היא על ידי נקיטה בזהירות רבה, גם אם הדבר דורש קצת יותר זמן. לזהירות האיראנית יתרון כפול: היא מקטינה את הסיכון שפעולה אחת בודדת מצידה של איראן תעורר תגובה חריפה מדי מצד שחקניות בינלאומיות חזקות; בנוסף, איראן הרגילה באופן הדרגתי את הקהילה הבינלאומית לקבל את המציאות החדשה אשר התהוותה בשטח. בשונה מצפון קוריאה, איראן אינה נוטה ליצירת משברים או להליכה על הסף – היא תימנע מיצירת פרובוקציות עד ש"תבדוק את השטח", ותהיה בטוחה שאלו לא יגררו תגובה קשה.

איראן צפויה לאמץ גישה זו גם כמדינה גרעינית. לא זו בלבד שנראה כי זוהי הטקטיקה האיראנית המועדפת, אלא שהיא גם תואמת את היעד האסטרטגי שאיראן מבקשת להשיג במישור הגרעיני. אם מקבלים את ההנחה שאיראן חותרת להשגת יכולת גרעינית צבאית במטרה לחזק משמעותית את מעמדה ואת יכולת ההשפעה שלה על המזרח התיכון, ושהסבירות שהיא אכן תשתמש בנשק גרעיני כלפי אחת משכנותיה נמוך יחסית, הרי שאיראן לא תיטה לחצות קו ברור בתחום הגרעיני העלול לגרור תגובה גרעינית. תחת זאת, איראן תעדיף להמשיך לפעול בדרכים עקיפות יותר, הנשענות באופן פסיבי על הדימוי של יכולת גרעינית שתשיג להדגשת מעמדה האזורי החדש.

כיצד עוצרים את איראן מלבסס את ביסוס ההגמוניה שלה על מדינות ערב במפרץ הפרסי, המתאפשרת בשל חששותיהן משכנתן החזקה בהרבה כשזו תהפוך למדינה גרעינית? האם זה בכלל הגיוני לדבר על "הכלה" בהקשר של תרחיש שכזה? וכיצד תעצור ארצות הברית מבעדה של איראן להשפיע לרעה על יכולתה של ישראל להגן על עצמה במלחמה שתיפתח ביוזמתו של חזבאללה או של חמאס, בתמיכתה של איראן?

אלו הם התרחישים הצפויים מאיראן גרעינית, לא מתקפה גרעינית. בהתאם לתרחישים אלה, ארצות הברית, מתוך הכרה בחוסר יכולתה להשפיע השפעה כלשהי על איראן, צפויה, למרבה הצער, לחפש אחר תשובות במקום אחר, כמו למשל באמצעות סימון הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך כמקור המתחים והבעיות באזור. עד שלארצות הברית לא יהיו תשובות אמיתיות להכלת סוגי איומים איראניים אלה, אין ערך רב לדיבורים על יכולת "ההכלה" האמריקאית של איראן גרעינית. "הכלה" בוודאי איננה "פתרון" להשלכות החמורות הנובעות מהפיכתה של איראן למדינה גרעינית.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןהסכם הגרעין עם איראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Morteza Nikoubazl via Reuters Connect
המנהיג הנעלם: המאבק על הלגיטימציה של מוג'תבא ח'אמנהאי
מוג'תבא ח'אמנהאי ירש את אביו לאחר חיסולו בפברואר האחרון, אך מאז לא הופיע בציבור. כיצד פועלים באיראן כדי לשמור על הלגיטימציה של המנהיג העליון, ואיך עלולה הימשכות היעדרותו להשפיע על יציבות המשטר?
14/09/26
מכוח צבאי לבידוד כלכלי: השלב החדש במדיניות טראמפ מול איראן
המדריך המלא למערכה הכלכלית של ממשל טראמפ נגד איראן – והמשמעויות לישראל
27/08/26
מסף גרעיני לנשק גרעיני? בחינה מחודשת את דוקטרינת הגרעין האיראנית
הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות
11/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.