בעקבות האיגרת לנתניהו: האופציות של הרשות הפלסטינית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על בעקבות האיגרת לנתניהו: האופציות של הרשות הפלסטינית

בעקבות האיגרת לנתניהו: האופציות של הרשות הפלסטינית

מבט על, גיליון 328, 19 באפריל 2012.

עקבו אחרינו בגוגל
English

פגישתם הצפויה של בנימין נתניהו וסלאם פיאד לא יצאה לפועל, ועל פי כל הסימנים הפגישה עם סאאב עריקאת וראש המודיעין הפלסטיני לא הניבה תוצאות של ממש. לפי רוב ההערכות, גם לאחר הפגישה לא נראה סיכוי כלשהו לתזוזה במהלך שנת 2012. הסברה הרווחת היא שהמטרה בהעברת האיגרת מאבו מאזן לנתניהו הייתה ליצור תשתית מדינית והסברתית לצעדים של הרשות הפלסטינית בתגובה למה שהם מכנים הקיפאון בתהליך המדיני. השאלה היא מה הן האופציות – הסבירות יותר והסבירות פחות – העומדות בתקופה הקרובה בפני הרשות הפלסטינית. אנסה לתאר להלן מספר חלופות העומדות בפני אבו-מאזן והנהגת פתח והסיכויים להתממשותן בפועל:


פגישתם הצפויה של בנימין נתניהו וסלאם פיאד לא יצאה לפועל, ועל פי כל הסימנים הפגישה עם סאאב עריקאת וראש המודיעין הפלסטיני לא הניבה תוצאות של ממש. לפי רוב ההערכות, גם לאחר הפגישה לא נראה סיכוי כלשהו לתזוזה במהלך שנת 2012. הסברה הרווחת היא שהמטרה בהעברת האיגרת מאבו מאזן לנתניהו הייתה ליצור תשתית מדינית והסברתית לצעדים של הרשות הפלסטינית בתגובה למה שהם מכנים הקיפאון בתהליך המדיני. השאלה היא מה הן האופציות – הסבירות יותר והסבירות פחות – העומדות בתקופה הקרובה בפני הרשות הפלסטינית. אנסה לתאר להלן מספר חלופות העומדות בפני אבו-מאזן והנהגת פתח והסיכויים להתממשותן בפועל:

•    הרשות עשויה לנסות לחדש את המשא ומתן הישיר עם ישראל או לחתור לקראת הסכם ולו חלקי עם ישראל תוך בקשת עזרה ממצרים. האחרונה הוכיחה את עצמה בתפקיד זה בעידן מובארכ וגם לאחריו. אם מצרים הצליחה לתווך בין חמאס לרשות ובין ישראל לג'האד האסלאמי, בהתלקחות שארעה באמצע מארס 2012, היא יכולה בוודאי לתווך בין ישראל לרשות. הסכם שיוביל לשחרור אסירים עשוי להגביר את התמיכה בפתח בקרב הציבור הפלסטיני, מה שיהיה בעל חשיבות רבה אם יהיה זה לפני המאבק עם החמאס בבחירות שתקיים הרשות הפלסטינית – אם בחירות כאלה אכן יתקיימו.
•    הרשות יכולה לפנות לעצרת הכללית של האו"ם ולבקש לשדרג את הסטאטוס שלה ממשקיפה ל"מדינה–לא-חברה". ההנחה היא שלא יהיה קשה להשיג רוב גדול בעצרת הכללית להצעה כזו. נקיטת צעד כזה היא פועל יוצא מהעובדה שהמנהיגות הפלסטינית דוחה את הרעיון של הכרזה חד-צדדית על מדינה פלסטינית משום שהכרזה כזאת נושאת עמה יותר חסרונות מיתרונות.
•   הרשות מסוגלת לפנות למוסדות בינלאומיים כמו האו"ם ולהגיש תביעות משפטיות נגד ישראל. מימוש התרחיש הקודם יקל מאוד על מהלך כזה.
•    הרשות עשויה לנקוט במהלכים חריפים אף יותר נגד ישראל, למשל לפתוח במאבק עממי. מרואן ברגותי, מהמנהיגים הבולטים בקרב הפלסטינים, שעשוי להיות היורש של אבו מאזן, תומך בגישה זו.
•    הרשות גם יכולה לפתוח בעימות מזוין ולו מוגבל. לרשות יש אלפי אנשי בטחון, מאומנים, מצוידים, בעלי ניסיון מבצעי והכרות מצוינת עם השטח – יתרונות שניתן לנצל בעת עימות עם ישראל. עם זאת, ייתכן מאוד שהרשות לא תרצה לחשוף את כוחות הביטחון שלה לתגובת נגד של צה"ל ולכן היא עשויה כבעבר ליצור הפרדה כביכול בין אנשי הביטחון שלה לבין מי שיבצע תקיפות גרילה וטרור. מדיניות שכזו עלולה לגרום לה נזק מדיני ותדמיתי. יש לציין שההסתברות להתממשות תרחיש כזה היא נמוכה ביותר משום שהמנהיגות הפלסטינית אימצה מדיניות המתנגדת לחידוש האלימות ותומכת במאבק עממי בלבד.
•    הרשות עשויה לנקוט בצעדים במישור המדיני ו/או הצבאי, שידחקו בישראל למוטט את הרשות ולהשתלט על מרבית ואולי אף על כל שטחי הרשות. מטרת הרשות תהיה לגייס לצדה את דעת הקהל העולמית בכלל וזו הערבית בפרט, להוביל ליוזמה בינלאומית לחידוש המשא ומתן תוך יצירת לחץ על ישראל. למצער, תזכה הרשות לחזור למרכז הבמה ותשומת הלב הבינלאומית, ובוודאי – זו הערבית. יהיה זה הימור המיועד לשדרג את הרשות למדינה גם תוך הסתכנות בהריסת הרשות ואובדן כל הישגיה.
•    הרשות הפלסטינית יכולה להתפרק בעצמה תוך הגשת בקשה לקבלת חסות והגנה בינלאומית כולל ערבית ו/או להטיל על ישראל שוב את האחריות לניהול ושליטה באזורי יהודה ושומרון, אף תוך קריאה להקמת מדינה דו–לאומית בכל שטחי ארץ ישראל. הרשות יכולה להכביד על ישראל על ידי זניחת כל המטלות שלה ואף להותיר מאחוריה אנרכיה גם במחיר פגיעה בשירותים הניתנים לאוכלוסיה הפלסטינית. מטבע הדברים, בנסיבות שכאלה גם כוחות הביטחון הפלסטינים יתפוררו, מה שינוצל על ידי חמאס וארגונים קיצוניים אחרים כמו הג'יהאד האסלאמי לתקיפת ישראלים ולאו דווקא ביהודה ושומרון. כמו כן אנשי יחידות הביטחון לשעבר של הרשות עשויים להפנות את כעסם נגד ישראל, ולו בגלל תסכול מאובדן מקור פרנסתם. תופעה זו תהיה חמורה במיוחד בשל מיומנותם ובשל הנשק שברשותם.
הרשות עשויה לחכות עם מימוש כל אחת מהאופציות הללו עד לעיתוי המתאים בצמוד לאירועים שעשויים להתרחש עד סוף השנה.

ההיבט האזורי והבינלאומי
"האחים המוסלמים" במצרים, למרות הקשרים שלהם עם חמאס והצורך שלהם לטפל בבעיות כלכליות בוערות, עשויים להיות קשובים לרשות. יכולתם לסייע לה תגבר לאחר שתתחזק אחיזתם במצרים, למשל במידה ויעלה בידם להקים ממשלה בשליטתם ו/או לבחור נשיא המועדף עליהם בבחירות הקרובות במאי 2012.
ישראל עשויה לתקוף את איראן בחודשים הקרובים, בניגוד לעמדת המערב ועמדת ארצות הברית. אם ההשלכות במישור המדיני, הכלכלי והצבאי יפגעו במערב ובארצות הברית, עשויה להיווצר מתיחות ואף משבר ביניהם לבין ישראל, דבר שיחליש ויבודד את האחרונה. הרשות תהיה מסוגלת לנצל זאת.
בארצות הברית, אובמה עלול להפסיד בבחירות לנשיאות ב-6 בנובמבר 2012, מה שיותיר לו פרק זמן של כחודשיים עד עזיבתו את הבית הלבן, בהם הוא עדיין יכהן כנשיא לכל דבר. אובמה הביע את תמיכתו במדינה פלסטינית וההסתייגות הנוכחית שלו נובעת מהדרך בה נוקטים הפלסטינים והעיתוי - הקרבה לבחירות לנשיאות. אם אובמה לא יבחר בשנית, הוא עשוי לחוש תסכול על מהלכים שלא הצליח להגשים כמו הסוגיה הפלסטינית, וזאת, מבחינתו במידה רבה בגלל ממשלת ישראל. הוא גם יהיה מאוכזב מיהודי ארצות הברית אם הם לא יתמכו בו בבחירות בהיקף לו הוא ציפה. שעל כן הוא עשוי לא להתנגד למהלכים של הרשות הפלסטינית באו"ם. לכך תהיה חשיבות רבה לאור המשקל של הגיבוי האמריקאי לישראל באו"ם בכלל ובמועצת הבטחון בפרט.

לסיכום, לרשות יש כמה אופציות: משא ומתן ישיר או עקיף עם ישראל, פנייה למוסדות בינלאומיים, מרד עממי ואף, אם כי בסבירות נמוכה, עימות מזוין ולו מוגבל, התפרקות מרצון או התפרקות יזומה. הרשות יכולה רק לאיים או לבצע באופן חלקי או מלא אופציה אחת אחרי השניה או כמה יחדיו, למשל מאבק עממי יהיה דרך לדחוק בישראל לבצע ויתורים, במקביל למשא ומתן עקיף עימה באמצעות מצרים. היבט חשוב נוסף יהיה העיתוי של הצעד הפלסטיני. על ישראל להיערך אפוא בכול המישורים לכל האופציות האפשריות ולנסות לסכל אותן, ובעיקר את הגרועות יותר מבחינתה, בין היתר, באמצעות יוזמה מדינית, בתיאום עם המערב בכלל וארצות הברית בפרט.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.