מסגרת הבנות בין ארצות הברית לאיראן: משמעויות לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מסגרת הבנות בין ארצות הברית לאיראן: משמעויות לישראל

מסגרת הבנות בין ארצות הברית לאיראן: משמעויות לישראל

בחלוף חמש שנים ניתן לקבוע שהפרישה החד-צדדית של נשיא ארה"ב טראמפ מהסכם הגרעין הייתה טעות אסטרטגית, וכי מאז, מצבה האסטרטגי של ישראל מול האיום הגרעיני האיראני הורע. אם כך, האם ההבנות המתגבשות בין וושינגטון לטהראן טומנות בחובן הזדמנויות לישראל – וכיצד על ההנהגה בירושלים להתמודד עמן?

מבט על, גיליון 1742, 27 ביוני 2023

English
תמיר הימן
עדן כדורי

בשבועות האחרונים דווח על אודות מגעים המתקיימים בין ארצות הברית לאיראן, לגיבוש מסגרת הבנות שבמסגרתן איראן תסכים להגבלות מסוימות על תכנית הגרעין שלה ותשחרר אמריקאים העצורים על ידה. זאת בתמורה להקלה בסנקציות המוטלות עליה, ובכלל זה הפשרת כספים איראנים המוקפאים בחו"ל. אם ההבנות תתממשנה, איראן תזכה בתמורה כלכלית ניכרת ואף תוכל לשמר את החומר הבקיע שצברה. מבחינת ארצות הברית, יידחה הכורח לפעול נגד איראן. במאמר זה מנותחות משמעויותיה של מסגרת ההבנות ונדונה אפשרות מינופה על ידי ישראל לקידום האינטרסים שלה.


שר הביטחון, יואב גלנט, חשף בחודש מאי כי "תוכנית הגרעין האיראנית נמצאת בשלב המתקדם ביותר שבו הייתה מאז ומעולם." לדבריו, איראן מחזיקה באורניום מועשר ברמה של-20% ו-60%, שיכול להספיק לחמש פצצות גרעין. המשך התקדמותה של תכנית הגרעין האיראנית מדגיש את המבוכה שבה ישראל מצויה מול איראן, למול כישלון האסטרטגיה למניעת התגרענותה.

בשבועות האחרונים נחשף דבר קיום מגעים בין ארצות הברית לאיראן לגיבוש הסכם "לא רשמי ולא כתוב", שבמסגרתו תוגבל תכנית הגרעין של איראן וזו תתחייב שלא להעשיר אורניום מעבר לרמה של 60%, ולא לצבור חומר נוסף ברמת העשרה זו. בנוסף ישוחררו שלושה אמריקאים הכלואים באיראן מאז 2015 באשמת ריגול, ארצות הברית תדרוש מאיראן גם לשתף פעולה עם פקחי סבא"א ולהימנע מתקיפת כוחות אמריקאים בסוריה ובעיראק. בנוסף, לפי הדיווחים, תידרש איראן להפסיק למכור טילים בליסטיים לרוסיה. בתמורה, לפי הדיווחים, ארצות הברית תסכים לשחרר נכסים דולריים איראנים. מוערך כי נכון לינואר 2021, בעיראק מוחזקים 10 מיליארד דולר, בדרום קוריאה כשבעה מיליארד דולר, וסכומים דומים מצויים גם בארצות הברית, עומאן, סין ויפן. כספים אלו מכונים "כספים כלואים" מאחר שהם מוחזקים בחשבונות בנק שלאיראן אין גישה ישירה אליהם עקב סנקציות שהשיתה ארצות הברית בגין מכירת נפט גולמי. ברקע הדברים דווח על הסכם חילופי שבויים בין איראן לבלגיה בתיווך עומאן, ותשלום 2.76 מיליארד דולר של עיראק לאיראן כהחזר חוב, באישורה של ארצות הברית.

מדובר בצעדים מינוריים מבחינתה של איראן בהשוואה לוויתורים שהתבקשה לעשות עבור חזרה להסכם הגרעין המקורי – ה-JCPOA, ב-2015 - והם מאותתים על אודות נכונות לפשרה, בלי שאיראן תידרש לוותר על התקדמותה והישגיה עד כה בתחום הגרעין. עם זאת, חשוב לציין שגם התמורות שאיראן מקבלת במסגרת ההסכם הן מינוריות בהשוואה ל-JPCOA, כיוון שהסנקציות הכלכליות עדיין מוטלות עליה.

התייחסות המנהיג העליון של איראן לסוגיית הנשק הגרעיני, 11 ביוני 2023

המצב הכלכלי באיראן חמור ומוסיף להידרדר ואיראן נזקקת לסיוע כלכלי של עשרות מיליארדי דולרים כדי לבלום את האינפלציה הגואה ואת המחאה הציבורית שבעטיה. מבחינת טהראן, האפשרות הפשוטה ביותר כדי להתמודד עם האתגר היא לדרוש את הפשרת ה"כספים הכלואים". מצידו השני של שולחן המשא ומתן, ממשל ביידן מצהיר בעקביות כי הוא נכון לקדם מגעים דיפלומטיים ומעוניין בעסקה שתאפשר לו לפנות קשב ומשאבים לסוגיות המצויות בסדר העדיפויות הלאומי – בראשן המלחמה הטכנולוגית נגד סין ופתיחת מסע הבחירות שלו לנשיאות. מסגרת ההבנות מבטאת את ההבנה האמריקאית שהשינויים הגיאופוליטיים וחוסר הנכונות האיראנית לפרק את יכולות הגרעין שצברה, אינם מאפשרים חתימה על הסכם גרעין והאפשרות לכך בשלב זה נראית קלושה. על כן, פני הממשל לגיבוש עסקה מצומצמת, שתעניק לו מרווח זמן. בשלב מתקדם יותר, ייתכן שיוכל הממשל לנסות להרחיבה ואולי אף למנפה לחזרה למשא ומתן ישיר על אודות חזרה להסכם גרעין רשמי.

קיבוע מעמדה של איראן כ"מדינת סף גרעינית"

על פי מסגרת ההבנות המתהווה, איראן תמשיך להיות בפועל "מדינת סף" שכן היא אינה כוללת צמצום יכולות אלא הגבלה והקפאת יכולות בלבד. זאת, תוך קיבוע מעמדה כ"מדינת סף" בהסכמת ארה"ב, וללא ערבויות מספקות שיבטיחו שלא תפרוץ לגרעין. סטאטוס של "מדינת סף" ישאיר בידי איראן את האפשרות להתחמש בנשק גרעיני בתוך זמן קצר, כאשר זו תחליט כי התנאים מאפשרים – או בראייתה, מחייבים אותה – לפרוץ קדימה ליכולת גרעין צבאית. הדבר מייצר איום מתמשך על ישראל, ללא צפי לפירוק יכולות.

בירושלים רווח חשש כי יישום ההבנות בין ארצות הברית לאיראן יפחית את הלחץ הכלכלי המערבי על איראן ובהמשך אף יוביל להסכם גרעיני רחב יותר, שישמש חבל הצלה לכלכלת טהראן, בלי ערובות לעצירת תכנית הגרעין ופירוקה. ואכן, איראן עתידה לקבל סכום שעשוי להגיע לכ-20 מיליארד דולר מ"הכספים הכלואים". אומנם ניתן להעריך כי מרבית הסכום ייועד לצרכי פנים, ובמיוחד לשיקום כלכלי, ומיעוטו, אם בכלל, יוקדש למאמצי התעצמות צבאיים ולתמיכה בהתבססות האזורית. מחזקים הערכה זו, מנגנוני השליטה האמריקאיים על הכספים – שכן פורסם כי הכסף יעבור לחשבונות שאותם וושינגטון תוכל לנטר. ובכל זאת, אין מן הנמנע שאיראן תצלח לגבור על מנגנוני הפיקוח האמריקאיים על מנת לשרת את מאמצי ההתעצמות שלה.

מסגרת ההבנות – הרע במיעוטו

כיום, כחמש שנים אחרי, ניתן לקבוע שהפרישה החד-צדדית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מהסכם הגרעין הייתה טעות אסטרטגית. מאז, מצבה האסטרטגי של ישראל מול האיום הגרעיני האיראני הורע והמשך ההתעצמות האיראנית במגמה הנוכחית מסוכנת. לפיכך כל שינוי מהנתיב שבו איראן צועדת הוא חיובי. עם זאת, גורמים במערכת הביטחון מיהרו להצהיר כי ישראל מתנגדת לכל הסכמה שאינה כוללת דרישה "לפירוק כל היכולות של איראן". לדבריהם, "הסכם טוב אמור לקחת אותם אחורה, לא להקפיא את המצב". דרגים מדיניים בישראל ממשיכים להתגאות בלחץ שהפעילו על ארה"ב בשנים האחרונות על מנת שלא לחזור להסכם עם איראן, בתקווה להצליח להגיע להסכם טוב יותר, ופועלים כך גם כעת. אך ייטב אם הדרג המדיני והביטחוני בישראל יבין כי חלון ההזדמנויות להגיע להסכם נסגר, והמשך ההתעקשות הישראלית על "הסכם טוב יותר" רק מדרדרת את המצב.

חמש שנים לנסיגה מהסכם הגרעין

אמנם, ההבנות המתגבשות רחוקות מהידמות להסכם הגרעין מ-2015 ואינן מתיימרות לפתור את בעיית הגרעין האיראני, אך כל שינוי במגמה הנוכחית ובפרט הגבלת תכנית הגרעין האיראנית הינו צעד חיובי לישראל, עדיף על המצב הקיים שמשמעותו התקדמות איראנית לעבר פצצה גרעינית ללא מנגנוני ריסון כלל. מסגרת ההבנות תגביל את איראן מצבירת חומר נוסף ברמת העשרה של 60% והעשרת אורניום מעבר לרמה זו – הישג חשוב שאין להמעיט מערכו.

המלצות לישראל

ראשית, ישראל צריכה להבין כי היעדר פעולה הוא הברירה האסטרטגית הגרועה מכל החלופות. על כן, כדאי לתמוך בארה"ב במאמציה לקדם את מסגרת ההבנות, ולא להמשיך להתנגד למאמצים האמריקאיים בתקווה לתוצאה טובה יותר. על ישראל לנצל את הזמן שתעניק מסגרת ההבנות המתגבשת להיערכות טובה יותר מול תכנית הגרעין, הן מבחינת תכנית מבצעית אפקטיבית והן מבחינת ההרתעה הישראלית.

ישראל נוטה יותר ליותר לגישת "הסתמכות עצמית", ואכן, עליה להמשיך לקדם ולפתח את האפשרות הצבאית העצמאית. אך יש לזכור כי האיום הצבאי בשיתוף ובהובלת ארה"ב מעצים את האיום ואת אפקט ההרתעה שלו. ההידרדרות היחסית ביחסים בין ישראל לארצות הברית עקב חוסר ההסכמה לגבי "הרפורמה המשפטית" שעל שולחן הממשלה והעימות בנוגע לסוגייה הפלסטינית והרחבת מפעל ההתנחלויות, הפחיתו מאפקטיביות האיום הצבאי המשותף. בהקשר זה, הזמנתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית הלבן היא הכרחית על מנת לחזק את ההרתעה של איראן. אך לנוכח ההבנות המתגבשות בין איראן לארצות הברית, ישראל חייבת יותר מתמיד לפעול לחיזוק שיתוף הפעולה עם הממשל בנושא הגרעין ולגשר על הפערים שהתרחבו בעת האחרונה. על ישראל לעמוד לצד ארצות הברית במאבק נגד איראן, על אף שמסגרת ההבנות המדוברת כיום אינה אידיאלית עבורה ובעיניה.

ההכרה באיראן כמדינת סף גרעינית מחייבת היערכות צבאית ישראלית מתאימה. ואולם, אפשר שכאן נוצרת הזדמנות לישראל לקבל סעדים אמריקאיים עבור תמיכה בהבנות, קרי תמורות ביטחוניות שיבטיחו את יתרונה הצבאי האיכותי לאורך שנים ובכלל זאת בזיקה להתמודדות עם איום הגרעין האיראני. תמורות אלה יוכלו להיות משולבות במזכר ההבנות הביטחוני בין ישראל לארצות הברית, העתיד להתחדש בשנת 2028. תמורה נוספת לישראל תהיה קידום נורמליזציה בינה לבין ערב הסעודית,  במיוחד אם יקבל הממשל האמריקאי את דרישת הסף הסעודית לשליטה במעגל ההעשרת האורניום, קרי אישור אמריקאי להעשיר אורניום בערב הסעודית (מבחינת ריאד, ההבנות החדשות עם איראן משמעותן היא שארצות הברית משלימה עם היות איראן בעלת שליטה במעגל העשרה, ולכן אין מניעה, לשיטתה של ערב הסעודית, לאפשר גם לה שליטה זו).

בה בעת, על ישראל להמשיך להפעיל לחץ על ארצות הברית בדרישה לערובות מוחשיות לעצירת ההתקדמות האפשרית בתכנית הגרעין האיראנית ולהתכונן למגעים עתידיים נוספים בין איראן לארצות הברית. שכן, לא מן הנמנע כי ההבנות הנוכחיות הינן פתח לעתיד לבוא. ייטב לישראל, כבר בעת זו, לדרוש ערובות לכך שבמקביל למגעים עתידיים בין איראן לארצות הברית היא תקבל מוושינגטון תמורות בתחומים הנוגעים לביטחון גבולותיה וליכולת התמודדות עם איומים פוטנציאליים. בסיכומו של דבר, נדרש לתעדף את האיום האיראני על פני כל אתגר אחר, כולל הרפורמה המשפטית, כדי לאפשר את ההיערכות הטובה ביותר לקראת האיום המשמעותי ביותר שבפני ישראל.

סיכום

המשך ההתנגדות הישראלית לכל אופציה של הסדר או הסכם הנוגע לתכנית הגרעין האיראנית, פוגע ביכולת לממש מדיניות אפקטיבית בשיתוף ארצות הברית על למנת למנוע את פריצתה של איראן לגרעין. ברי כי הסכם גרעין מחייב היה מעניק ערבויות שהיו מונעות מאיראן להתקדם לעבר הסף גרעיני, כך שלא היה צורך במסגרת הבנות לא מחייבת. אך בבחירה בין האופציות הגרועות שעומדות בפני ישראל – המשך המבוכה האסטרטגית מול איראן או מסגרת ההבנות המתגבשות בין איראן לארצות הברית, עדיפה מסגרת ההבנות, האמורה להגביל את היכולות הגרעיניות של איראן ולבלום, במידה רבה, את התקדמותה לפצצה גרעינית. שימור היחסים המיוחדים עם ארצות הברית הינו רכיב חיוני בהרתעה הישראלית מול איראן. על כן, ישראל צריכה לתמוך במדיניות האמריקאית, גם בהקשר המגעים עם איראן, על מנת לחזק את יכולתה להתמודד עם האיום הצבאי המשותף. במקביל, על ישראל לעמול על האפשרות למקסם רווחים עבורה, גם בראי מזכר ההבנות הביטחוני עם ארצות הברית וגם מול אפשרות להיווצרות הבנות והסכמים נוספים עם איראן בעתיד.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הבריתאיראן – גרעין וצבאאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
איראן באפריקה: ההקשר האזורי, הגלובלי וההשלכות על ישראל
26 באוקטובר, 2025
17:00 - 14:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
csis.org
טילי שיוט איראניים
טילי שיוט (Cruise Missiles – CM) הם כלי טיס לא מאוישים, לרוב מוּנעים באמצעות מנועי סילון, שמסוגלים להוביל ראש קרבי (רש"ק) כבד יחסית לטווחים ארוכים (עשרות, מאות ואף אלפי קילומטרים) ולפוצץ אותו במטרה. במתקפת הטילים הראשונה של איראן על ישראל ב-14 באפריל 2024 שוגרו, בין השאר, עשרות טילי שיוט לעבר ישראל, שיורטו כולם. הסקירה מתמקדת בארסנל טילי השיוט של איראן.
25/11/25
״המלחמה הכפויה השנייה״: מלחמת ׳עם כלביא׳ והשלכותיה על הביטחון הלאומי באיראן
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי איראן מעדיפה לבצע התאמות מסוימות במדיניותה במסגרת התפיסה הקיימת, תוך מציאת פתרונות אפשריים לפערים שנתגלו, ולא לחולל תמורות משמעותיות בסוגיות הליבה האסטרטגיות. מכל מקום, המציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה מתאפיינת בחוסר יציבות, וספק אם הסטטוס קוו הנוכחי יכול להימשך לאורך זמן, בייחוד לנוכח האפשרות הגוברת למיסקלקולציה בין איראן לישראל ולקבלת החלטות עתירות סיכון מצד איראן, בעיקר בתחום הגרעין. מזכר זה נועד לבחון מהם הלקחים שאיראן מסיקה מהמלחמה ואת השלכותיה בארבעה תחומים מרכזיים: הגרעין, המערכים הצבאיים האסטרטגיים, הזירה האזורית והזירה הפנימית, וכיצד היא השפיעה על תפיסת הביטחון הלאומי האיראנית. נוסף על כך הוא כולל שורת המלצות למדיניות שנועדו לבלום, או לכל הפחות לעכב את מאמציה של איראן לשיקום יכולותיה האסטרטגיות ובראשן תוכנית הגרעין, ואת הציר הפרו-איראני באזור, ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחידוש הלחימה.
19/11/25
Morteza Nikoubazl/NurPhoto via REUTERS
מרפובליקה אסלאמית לרפובליקה איראנית
הצעירים חוגגים "האלווין", המשטר מציב פסל של מלך פרסי קדום: מהן הסיבות למגמות אלה, שאינן מתיישבות עם זהותה האסלאמית של איראן, וכיצד הן משליכות על עתידה של הרפובליקה האסלאמית?
16/11/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.