המהפכה הסעודית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על המהפכה הסעודית

המהפכה הסעודית

מבט על, גיליון 1045, 22 באפריל 2018

English
יואל גוז'נסקי
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן משקיף על התרגיל הצבאי

בשונה מהמהפכות הערביות שהתחוללו בעשור האחרון, אשר החלו "מלמטה", זו הסעודית מנווטת "מלמעלה" על ידי יורש העצר והשליט בפועל מחמד בן סלמאן מארמונו בריאד. בראייה מערבית, לתהליך הרפורמות המהפכני בערב הסעודית, ולבן סלמאן עצמו שני פנים, וכך יש להתייחס אליו: לעודד את הרפורמות החברתיות-כלכליות הנחוצות שהוא מבקש לקדם, ובמקביל להתנות סיוע בבלימת נטיותיו האוטוריטריות. מלאכה רבה עוד לפניו ויש לקוות שתכניותיו לשנות את פני החברה והכלכלה ינחלו הצלחה רבה יותר מאלו שנשאו כמה ממהלכיו האזוריים. ספק אם לממלכה עצמה יש את ההון הפנוי והידע הנדרש לקדם את הרפורמות, והיא תזדקק לעזרה פוליטית וכלכלית מהמערב.


ערב הסעודית נמצאת בעיצומם של שינויים מהפכניים המבקשים, כך על-פי יוזמיהם, לשנות מן היסוד את ההתנהלות הכלכלית והחברתית בממלכה שמרנית זו. בשונה מהמהפכות הערביות שהתחוללו בעשור האחרון, אשר החלו "מלמטה", זו הסעודית מנווטת "מלמעלה" על ידי יורש העצר והשליט בפועל מחמד בן סלמאן מארמונו בריאד. הנסיך בן ה-32 מבקש לכפות שינוי גם על בית סעוד עצמו: משלטון קולקטיבי של ענפי המשפחה השונים, שיצר איזונים ובלמים, למה שנראה יותר ויותר כשלטון יחיד ריכוזי, שלו. מתנגדים בכוח או בפועל לבן סלמאן, בהם אנשי תקשורת, דת ועסקים, ואף נסיכים, פוטרו, נעצרו או נושלו בשם המאבק בשחיתות, בתהליך שעד כה נעדר שקיפות.

השחיתות היא "סרטן בגופנו ולנפט התמכרנו" הכריז בן סלמאן, שביקש בביקוריו שנערכו באחרונה באירופה ובארצות הברית להקנות לערב הסעודית דימוי של ממלכה דינמית, צעירה וחדשנית, ובמקביל סובלנית ושוויונית יותר. במקביל, הממלכה מוציאה סכומים גדולים של כסף על לוביסטים וחברות יחסי ציבור, ומסייעת למכוני חשיבה בארצות הברית כדי לשפר את תדמיתה. רבים במערב אכן מיהרו לקשור כתרים לראשו של בן סלמאן - חלקם בטענה שהוא מסמל בחזונו ובתכונותיו את כמאל אטאטורק, אבי טורקיה המודרנית. אולם, דווח כי בין המכירים אותו יש שאומרים שבין דמויות החיקוי שלו נמצאים דווקא אישים כנשיא סין, שי ג'ינפינג. האם בן סלמאן יבחר לאמץ מודל הקרוב לזה הסיני, של סגירות פוליטית ופתיחות כלכלית? בהחלט יתכן, אם כי בניסיון להוביל את ערב הסעודית בכיוון זה הוא צפוי להיתקל באתגרים לא מעטים.

בין הבטחות ליכולת מימוש

אין ויכוח שיש הכרח ברפורמה מקיפה בערב הסעודית, כזו שקרן המטבע הבינלאומית דורשת לערוך עוד משלהי המאה הקודמת. חזון המהפכה הסעודית, שגובש על-ידי חברות ייעוץ בינלאומיות, הוצג באפריל 2016 תחת השם "חזון 2030". חזון זה התמקד בראש ובראשונה בחתירה לגיוון מקורות ההכנסה של הממלכה. במסגרת הרפורמות הוטלו מיסים חדשים, ביניהם מע"מ, והופחתו הסובסידיות לחשמל, למים ולדלק - שמחירו הוכפל בתחילת 2018.

לפי שעה, הממלכה מצליחה לממן את הגירעון בתקציב (שצפוי לעמוד על 52$ מיליארד) על-ידי שחיקת רזרבות המטבע ומכירת אגרות חוב, שבאמצעותם גייסה כ-40$ מיליארד ב-2016-2017 והיא מבקשת לגייס בדרך זו ב-2018 עוד כ-30$ מיליארד. הניסיון לגייס 100$ מיליארד באמצעות מסע המעצרים בנובמבר 2017 בשם המלחמה בשחיתות ככל הנראה לא צלח, שכן הערכה שגויס סכום קטן בהרבה.

כשנתיים לאחר השקת התכנית, האבטלה עדיין גבוהה והצמיחה אפסית. כשבעים אחוזים מאזרחי הממלכה הם מתחת לגיל שלושים, ובקבוצת גיל זו, האוהדת על-פי הערכה את בן סלמאן, האבטלה נאמדת בכשלושים אחוזים. בנוסף, קיים סימן שאלה לגבי ההיתכנות ולוח הזמנים של ההנפקה בחו"ל של נתח מחברת הנפט הלאומית, ארמק"ו, כדי לממן את הרפורמות המוצעות. יתכן שההנפקה תתבצע לבסוף בבורסה המקומית, כדרך להימנע ממכשולים כלכליים ומשפטיים.

על מנת לסייע למשקי הבית להתמודד עם יוקר המחייה המאמיר ולמנוע תסיסה פוטנציאלית השיק בית המלוכה את תכנית "חשבון לאזרח", לאלו שנמצאו זכאים בקרב המעמד הבינוני-נמוך (כ-10 מיליון אזרחים) - סיוע שהעובדים הזרים בממלכה, המהווים כשליש מהתושבים, אינם זכאים לו. עובדה זו גורמת לרבים מהם, בעיקר מקרב "הצווארון הכחול", לחזור לארצות מוצאם, בלי שהאזרחים הסעודים ממהרים לתפוס את מקומם. עובדים מקצועיים יותר עוזבים גם הם, בעיקר בשל המיסים והעלויות הגבוהות. עם זאת, הכשרת אזרחים סעודים כדי שאלו יתפסו את מקומם תארך שנים רבות. בטווח הקצר, התייצבות מחירי הנפט ברמה יחסית גבוהה (בין השאר אודות להבנות בין מוסקבה לריאד) מכניסה כסף רב יותר לקופת האוצר הסעודי ביחס לשנים קודמות, מסייעת לממן את המלחמה בתימן ואת הרפורמות. אולם, עלייה זו מסייעת לתעשיית הפצלים העולמית ועלולה להפחית את המוטיבציה לערוך שינויים מבניים משמעותיים לטווח-הארוך, בוודאי אם יתווספו קולות נגד הכבדת היד על האזרחים.

בן סלמאן הפשיט את משטרת הדת מכמה מסמכויותיה, פתח שוב בתי קולנוע והתיר לנשים לקבל רישיון נהיגה. צעדים חלקיים אלו, שהם עדיין דרמטיים בקנה מידה סעודי, מזכים אותו ובצדק באהדה. עם זאת, יש להעריכם בהקשר הנכון: שוויון מגדרי עדיין רחוק, התארגנות פוליטית על כל צורותיה אסורה והממלכה עדיין מתנהלת ככלל על-פי ההלכה האסלאמית.

מוצרי צריכה ושירותים, שניתנו לאורך שנים בחינם, נחשבו זכות המוקנית מתוקף נאמנות לבית סעוד. לכן פגיעה ניכרת ומתמשכת בזכות זו עלולה לפגוע בקשר זה, החשוב ליציבות המשטר, בין האזרחים למלוכה. בן סלמאן חושש ובצדק ממחאה. זו אכן מרימה ראש מפעם לפעם אך מתנקזת, בינתיים, בעיקר לרשתות החברתיות (הגם שאלו מנוטרות, מפוקחות ולא  ברור באיזו מידה מייצגות נאמנה את הלכי הרוח בציבור). לפיכך, בתחילת 2018, שבוע לאחר שהוטל מע"מ והוכפל מחיר הבנזין, מיהר בית המלוכה להעניק תוספות שכר ובונוסים לאנשי המגזר הציבורי המנופח, המהווה משענת ליציבותו.

מבט קדימה

בראיונות שהעניק בן סלמאן לעיתונות המערבית בעת ביקורו בארצות הברית הוא הצהיר ש"רק המוות יעצור אותו", יתכן כדרך להביע את נחישותו לקדם את האג'נדה שלו או, אולי, כרמז לאותם אלה שהרחיק ממנעמי השלטון והשררה ביודעו שהם עלולים לקום עליו ביום מן הימים. יתכן שזו גם הסיבה לדיווחים, שמהם עולה שיורש העצר מקיף עצמו שומרים, שכירי חרב, שאינם סעודים. בנוסף, היות בן סלמאן סוכן יציבות זקוקה לתיקוף - ספק אם ההתנהלות האוטוריטארית מובילה ליציבות לטווח הרחוק בערב הסעודית.

מצב עניינים זה מעביר מסר שלילי ומגביר את אי-הודאות גם בקרב משקיעים במערב, שמומחיותם והונם נחוצים לממלכה כדי לקדם את הרפורמות. באותו אופן, חשש בקרב סעודים עשירים שכספם יוחרם בשם המאבק בשחיתות הביא לכך שהון פרטי רב יוצא כעת את תחומי הממלכה. על בן סלמאן גם לתת את הדעת לפער אפשרי בין הצהרותיו השאפתניות לבין היכולת לבצע במהירות שינויים מרחיקי לכת במבנה הכלכלי-פוליטי. כמה זמן ייקח לצעירי הממלכה (שבה כשבעים אחוזים מהאוכלוסייה מתחת לגיל שלושים) להתפקח? ספק אם הם יעמדו בגזרות הרבות המושתות עליהם לאורך זמן ללא תוצאות רחבות היקף ומוחשיות, בעוד מלכם לעתיד לא שינה את אורח חיו הראוותני.

לתהליך הרפורמות המהפכני בערב הסעודית, ולכן גם לבן סלמאן עצמו (העתיד להיות מוכתר למלך בעתיד הקרוב, אם לא יהיה שינוי בלתי צפוי) שני פנים, וכך יש להתייחס אליו: לעודד את הרפורמות החברתיות-כלכליות הנחוצות שהוא מבקש לקדם, ובמקביל להתנות סיוע בבלימת נטיותיו האוטוריטריות. על דרך התנהלותו של בן סלמאן ניתן ללמוד מהדיווחים במערב על המשך המעצרים, איומים, עינויים וסתימת פיות - אף של בני משפחה - העומדים, כך נראה, בדרכו.

מלאכה רבה עוד לפני בן סלמאן ויש לקוות שתכניותיו לשנות את פני החברה והכלכלה ינחלו הצלחה רבה יותר מאלו שנשאו כמה ממהלכיו האזוריים, כאשר החרם מול קטר והמלחמה בתימן הן מהבולטות שבדוגמאות. בנוסף, ספק אם לממלכה עצמה יש את ההון הפנוי והידע הנדרש לקדם את הרפורמות. המהפכה הסעודית תזדקק לעזרה פוליטית וכלכלית מהמערב, שהרי לכישלונה יהיו בוודאי השלכות אזוריות ובינלאומיות.

לשם הצלחתה יהיה על הדור הצעיר בממלכה לצמצם את ציפיותיו ולהתרגל להרעה בתנאי חייו, ועל בן סלמאן למצוא דרכים לשכנע מנהיגים ומשקיעים זרים שהטיהורים הפנימיים נועדו למלחמה בשחיתות ולמצוא דרכים למתן את הלחצים הפנימיים שהרפורמות יוצרות. אמלא כן, הישגיהן הפוטנציאליים של הרפורמות המהפכניות ועמם אף היציבות השלטונית עלולים להימצא בסכנה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץ
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
Shutterstock
נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.