הפלת המטוס האזרי - משל ליחסים במרחב הפוסט-סובייטי - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הפלת המטוס האזרי - משל ליחסים במרחב הפוסט-סובייטי

הפלת המטוס האזרי - משל ליחסים במרחב הפוסט-סובייטי

תקרית הפלת מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" חשפה את היחסים המורכבים בין רוסיה לשכנותיה הפוסט-סובייטיות ואת נסיגת השפעתה באזור לטובת שחקנים חדשים

מבט על, גיליון 1932, 9 בינואר 2025

English
ירון גמבורג
ארקדי מיל-מן

נסיבות הפלתו של מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" והתגובות הרשמיות לתקרית, בפרט מצד אזרבייג'אן, רוסיה וקזחסטאן,  חשפו בבירור את אופי היחסים המורכב והמשתנה בין רוסיה לבין המדינות השכנות במרחב הפוסט סובייטי. אזרבייג׳ן, קזחסטאן ומדינות אחרות באסיה התיכונה, מעוניינות בצמצום תלותן ברוסיה כאשר חולשתה הנוכחית מאפשרת להן לדרוש מרוסיה להתייחס אליהן בכבוד, ובה בעת לצאת נשכרות מתלותה הכלכלית של רוסיה בהן עקב הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה. הפלת המטוס האזרי חושפת כי גם במרחב הפוסט-סובייטי, רוסיה נמצאת בנסיגה הדרגתית כאשר שחקנים אחרים תופסים את מקומה.


מטוס של חברת התעופה הלאומית של אזרבייג׳ן שביצע טיסה מסחרית בקו באקו-גרוזני (עיר הבירה של צ׳צ׳ניה) התרסק ליד העיר הקזחית אקטאו ב-25 בדצמבר 2024, לאחר שנפגע מרסיסי טיל של מערכת ההגנה האווירית של רוסיה, ״פנציר-S1". לפי הטענות של הצד הרוסי (שקיים ספק באמינותן), בשעה שהמטוס ניסה לנחות בגרוזני, מערכות ההגנה האווירית הופעלו נגד כטב״מים אוקראיניים, אך רשויות התעופה של רוסיה לא הזהירו בזמן את צוות המטוס להתרחק מהאזור - מה שגרם לפגיעה בו. יתרה מזו, רשויות התעופה הרוסיות סירבו לפניות צוות המטוס לאפשר נחיתה בנמלי תעופה סמוכים והפנו אותו לעיר אקטאו, מצידו השני של הים הכספי, שם התרסק המטוס בעת הנחיתה. נסיבות הפלת המטוס ושרשרת התגובות הרשמיות לתקרית, בפרט מצד רוסיה, אזרבייג'אן וקזחסטאן, חשפו את אופי היחסים המורכב והמשתנה בין רוסיה לבין המדינות השכנות במרחב הפוסט-סובייטי.

תגובתם הראשונה של שלטונות רוסיה הייתה, כצפוי, שתיקה מוחלטת. לעומתם, כלי התקשורת הרשמיים במדינה החלו להפיץ מידע כוזב שלפיו ההתרסקות נגרמה מהתנגשות המטוס עם ציפורים. דפוס ההכחשה המיידית והפצת גרסאות כוזבות מאפיין את הגישה הרוסית במצבים מסוג זה, כפי שקרה אחרי הפלת המטוס המלזי ב-2014 על ידי הכוחות הרוסיים במרחב האווירי בדונבאס. אלא שהפעם, נשיא אזרבייג׳ן אילהם אלייב הציב שלוש דרישות פומביות לרוסיה: להתנצל על התקרית, לקחת אחראיות ולהעמיד לדין את האשמים, ולפצות את החברה האזרית ונוסעיה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנוהג להפגין התנשאות וזלזול במצבים דומים, התנצל בפני מקבילו האזרי על ״התקרית הטראגית בשמי רוסיה בזמן מתקפת כטב״מים אוקראיניים״. יתרה מזו, לאחר שאלייב הבהיר שוב בפומבי כי התנצלות זו אינה מספקת, פוטין יזם שיחה שניה עם אלייב בניסיון להפיג מתיחות בין המדינות.

מאחורי התעוזה של הנשיא האזרי נמצאות סיבות ונסיבות כבדות משקל, הקשורות במאזן היחסים בין רוסיה לאזרבייג׳ן. בשנים האחרונות חלה עליית מדרגה ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות, על רקע בידודה הבינלאומי של רוסיה וקשייה הכלכליים. במקביל, בקרמלין גבר חוסר הנחת מתפקודה של ממשלת ארמניה בראשות ניקול פאשיניאן. למעשה, רוסיה הפקירה את ארמניה בעקבות חישוב מחודש של תועלת היחסים מול ארמניה ומול אזרבייג׳ן - מה שנתפס בארמניה כבגידה - וכך אפשרה את הניצחון האזרי בנגורנו-קרבאך בספטמבר 2023. ניצחונה של אזרבייג׳ן יצר מציאות חדשה בקווקז, שבמסגרתה רוסיה מכירה במעמדה העצמאי יותר של באקו, בעוד טורקיה מגבירה את השפעתה באזור לצידה של רוסיה. בשנת 2024 התקיימו מפגשים תכופים בין נשיאי שתי המדינות, שבהם נידונו נושאים של שיתוף פעולה כלכלי, בדגש על תחום האנרגיה. נראה שבבאקו נוצרה תחושה של תלות גוברת מצד רוסיה בשיתוף הפעולה הכלכלי עם אזרבייג׳ן וכתוצאה מכך גם תחושת ביטחון עצמי גובר של הנשיא אלייב.

נוסף להתעצמותה הצבאית והמדינית, אזרבייג׳ן מנצלת את משאביה הטבעיים, נפט וגז, לבניית השת״פ המשמעותי בתחום האנרגיה עם האיחוד האירופי, וזאת למרות המתחים הפוליטיים עם צרפת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הובילה לירידה באספקת הגז הרוסי לאירופה והעלתה את חשיבותו של צינור הגז האזרי, ״מסדרון הגז הדרומי״, שעובר דרך טורקיה לאירופה. על רקע אי-חידוש ההסכם להעברת הגז הרוסי דרך אוקראינה (תוקף ההסכם פג ב-31 בדצמבר 2024), האיחוד האירופי בחן בחודשים האחרונים מספר חלופות להגברת יצוא הגז האזרי לאירופה. בין החלופות שנשקלו, קיימת אפשרות לשילובה העקיף של רוסיה במתווה היצוא החדש, שיאפשר לה להגדיל את יצוא הגז לא לאירופה, אלא לטורקיה, כאשר לאזרבייג׳ן תפקיד מרכזי במימוש חלופה זו; המתווה כולל רישום הגז הרוסי שמגיע לאירופה כגז אזרי, וגז אזרי שמגיע לטורקיה כגז רוסי. יצוין כי ב-2023 ענקית הגז הרוסית ״גזפרום״ רשמה הפסד לראשונה מאז 1999, מה שפגע במידה ניכרת בתקציב המדינה והגביר את המוטיבציה של פוטין לפייס את אלייב ולהבטיח את הסכמתו לשילובה של רוסיה במתווה היצוא המתהווה.

כתבה בנושא התרסקות מטוס אזרבייג'אן איירליינס בקזחסטן

בשל נחיתת המטוס בעיר אקטאו, מדינה נוספת במרחב הפוסט-סובייטי, קזחסטאן, נאלצה בעל כורחה להתמודד עם התקרית הרגישה, המערבת את שתי שכנותיה החשובות. שלטונות התעופה הקזחיים אינם ששים לקבוע את סיבות התרסקות המטוס ומעוניינים להעביר את ההכרעה לחברת יצור המטוסים הברזילאית, כדי להימנע מעימות עם רוסיה ואזרבייג׳ן. הרגישות הקזחית נובעת מתלותה בשתי המדינות. מחד גיסא, רוסיה היא אחת משותפות הסחר החשובות של קזחסטאן, כאשר כ-80 אחוזים מיצוא הנפט הקזחי עובר דרך רוסיה. לתלות הכלכלית מתלווה חשש מעוצמתה הצבאית של רוסיה, שנחלשה במידה מסוימת נוכח כישלונותיה באוקראינה, אך עדיין נמצאת ברקע, במיוחד לאור האמירות החוזרות ונשנות של הלאומנים הרוסיים ,המאיימים לכבוש את החלק הצפוני של קזחסטאן. מאידך גיסא, שלטונות קזחסטאן פועלים לגיוון השותפויות המסחריות והחלופות למעבר יצוא הנפט שלה, כאשר הצינור האזרי באקו-טביליסי-דג׳יהאן מהווה רכיב חשוב במאמצים אלה. להבדיל מאזרבייג׳ן, שכוננה ברית אסטרטגית עם טורקיה והתרחקה מרוסיה, תלותה הרבה של קזחסטאן ברוסיה מכתיבה את התנהלותה הזהירה יותר. עם זאת, גם קזחסטאן הזהירה הצטרפה לאזרבייג׳ן ומדינות אחרות, כולל ישראל ואיחוד אמירויות, שהשעו בעקבות התרסקות המטוס האזרי את טיסותיהן לרוסיה של חברות התעופה הלאומיות שלהן. נשיאי אוזבקיסטאן וקירגיזסטאן, שגם הן מנהלות יחסים מורכבים עם רוסיה, התקשרו אישית לנשיא אזרבייג׳ן להביע תנחומים. יצוין בהקשר זה כי מעבר לאתגרים המשותפים מול רוסיה, יש סימנים להתחזקות הסולידריות בין העמים הטורקיים של אסיה התיכונה ואזרבייג׳ן, כאשר טורקיה היא אחת הנשכרות העיקריות של תהליכים אלה.

על כן, תקרית המטוס הצביעה על מערכת היחסים המשתנה בין רוסיה לאזרבייג׳ן וקזחסטאן, על רקע המלחמה הממושכת באוקראינה וקריסת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, שנתפסה כתבוסה רוסית וכניצחון של טורקיה. חולשתה של רוסיה מאפשרת לאזרבייג׳ן להפגין ביטחון עצמי רב ולנהל עם רוסיה דיאלוג בין כוחות שווים; בעודה נוקטת עמדה זהירה יותר, קזחסטאן נמנעת מהתייצבות אוטומטית לצד רוסיה ולא מעדיפה אותה על פני אזרבייג׳ן, וכך מחלישה את דימויה של רוסיה כבעלת הבית המסורתית במרחב. עם זאת, הגם שאזרבייג׳ן, קזחסטאן ומדינות נוספות באסיה התיכונה מעוניינות בצמצום תלותן ברוסיה, הן אינן חותרות להתנתקות ממנה. דרישתן היא, כפי שהגדיר אותה נשיא טדג׳יקיסטאן רחמונוב ב-2022, שרוסיה תתייחס אליהן "בכבוד". החולשה העכשווית של רוסיה מאפשרת למדינות אלה לדרוש את כבודן, ובה בעת לצאת נשכרות מתלותה הכלכלית של רוסיה בהן על רקע הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה. אזרבייג׳ן, בציפיה להשתתפות פוטנציאלית בשיקומה של סוריה, אף מרחיקה לכת ובחסותה של טורקיה משדרגת את יחסיה עם השלטון החדש בסוריה על רקע איבוד השפעתה של רוסיה, ובכלל זאת פתיחת שגרירות מחדש אחרי 12 שנה.

הפלת המטוס האזרי מספקת הצצה ייחודית ליחסי תלות מורכבים גם בתוך רוסיה - בין הנשיא פוטין לבין הרפובליקה הצ׳צ׳נית והעומד בראשה, רמזן קדירוב. המטוס האזרי נפגע מירי מערכת הגנה אווירית ״פנציר-S1", שהוצבה בצ׳צ׳ניה לבקשתו של קדירוב לאחר שורת מתקפות כטב״מים אוקראיניים על מתקנים צבאיים ברפובליקה. מדובר במערכת הגנה מתקדמת לטווח קצר, שהוצבה במוסקבה, סביב ארמונות פוטין בוולדאי ובסוצ׳י, במזרח אוקראינה, וכעת גם בגרוזני, בירת צ׳צ׳ניה, כעדות ליחסו המועדף של פוטין כלפי קדירוב. לעת עתה, פוטין נמנע מהטלת אחריות על מחדל הפלת המטוס על קדירוב או מקורביו ברשויות התעופה הצ׳צ׳ניות, שהיו מעורבים בתקרית. התנהלות זו מאפיינת את היחסים ההדוקים בין פוטין לקדירוב מזה שני עשורים, שבמסגרתם קדירוב זוכה לתקציבי ענק של הממשלה הפדרלית ולהקמת יחידות צבאיות צ׳צ׳ניות הסרות למרותו הבלעדית. שכירי חרב של קדירוב התעמתו לא אחת עם רשויות חוק פדרליות, וקדירוב עצמו השתלח בראשיהן באופן פומבי. בחסות הקרמלין, מעשים אלה נותרו ללא מענה. יתרה מזו, פוטין המשיך להעניק תשומת לב מיוחדת לצ׳צ׳ניה, לתמוך במדיניותו של קדירוב, כולל אסלמיזציה ברפובליקה, ובביקורו האחרון בגרוזני נישק את ספר הקוראן לעיני המצלמות. נראה כי נאמנותו האישית העיוורת של קדירוב נתפסת בעיני פוטין כנכס צאן ברזל בצוק העיתים הנוכחי, ולכן פגיעה כלשהיא בקדירוב ובאנשיו כדי לרצות את נשיא אזרבייג׳ן לא באה בחשבון מבחינתו של נשיא רוסיה.

מלחמתה של רוסיה באוקראינה חשפה את כשלי התפקוד של הצבא הרוסי, אשר כמעט בתום שלוש שנות לחימה אינו מצליח להכריע את אוקראינה. גיוס כל כוחותיה של רוסיה לחזית האוקראינית מאפשר כעת התקדמות איטית, אך במקביל הביא להחלשת נוכחותה הצבאית בסוריה והיה בין הגורמים שסייעו להפלת שלטון אסד. תקרית המטוס האזרי חושפת כי גם במרחב הפוסט-סובייטי, רוסיה נמצאת בנסיגה הדרגתית, כאשר שחקנים אחרים, בראשם טורקיה, תופסים את מקומה. בזירה הפנימית, מעמדו המיוחד של קדירוב בצ'צ׳ניה וכן צבאו הפרטי מצביעים על נטייתו של פוטין לחזק ״משמר פרטוריאני״ משלו על רקע כישלונות  משטרו.

בינואר 2025 צפוי נשיא ארצות הברית הנכנס לגלות פוטין אחר ממי שהכיר בכהונתו הראשונה: נשיא שאינו מנצח, אלא סופג תבוסה אחרי תבוסה; נדחק לפינה ומאיים לנקוט מעשים נואשים. גם על ישראל לקחת בחשבון התפתחות זו, בבואה לעדכן את מדיניותה כלפי רוסיה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
ירון גמבורג
ירון גמבורג הוא חוקר (מלגאי) במסגרת תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ודוקטורנט באוניברסיטת Seine-Saint-Denis. מחקרו האקדמי מתמקד בסוגיית האנטישמיות ושיח השואה ברוסיה הפוסט-סובייטית. גמבורג הצטרף לשירות החוץ הישראלי בשנת 1999 ומילא שורה של תפקידים בחו״ל ובמטה משרד החוץ בארץ. שירת כדובר השגרירות ברוסיה (2000-2003), סגן קונסול כללי בקליפורניה (2005-2008), דובר השגרירות בצרפת (2010-2014), ציר דיפלומטיה ציבורית בשגרירות לארה״ב (2015-2018), וסגן ראש המשלחת לארגונים בינ״ל בפריס (2019-2022).
ארקדי מיל-מן
ארקדי מיל-מן הוא חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי. היה שגריר ישראל ברוסיה (2003-2006) ושגריר ישראל באזרבייג׳אן (1997-2000). התחיל את הקריירה במשרד החוץ הישראלי כחוקר בכיר לברית המועצות במרכז למחקר המדיני ובהמשך היה מנהל מחלקה במרכז האחראית על מחקר של רוסיה והמזרח הרחוק. כמו כן, מיל-מן שירת כסגן ראש קבוצת הדיפלומטים הישראליים במוסקבה (1989-1990) לפני חידוש היחסים עם ברית המועצות. הוא הקים את שגרירות ישראל בקזחסטאן (1992) ושירת כממונה הישראלי הראשון במדינה זו. בהמשך שירת כיועץ וציר בשגרירות ישראל במוסקבה ומילא תפקידים שונים במטה משרד החוץ הקשורים במדינות במרחב הפוסט-סובייטי.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS (INSS modification)
למרות המאמץ להישאר בסוריה – רוסיה מאבדת מעמד ביטחוני מוביל במזרח התיכון
כיצד באה לידי ביטוי הנוכחות הרוסית בסוריה לאחר נפילת משטר אסד – ומהן המשמעויות לישראל?
26/01/25
Rami Alsayed/NurPhoto
מתקפת המורדים בסוריה - תפנית אסטרטגית או אירוע חולף?
מהן המשמעויות של מתקפת הפתע של המורדים הסורים נגד שלטון אסד, מיהם השחקנים המעורבים – ומהן ההשלכות על ישראל?
02/12/24
Shutterstock
BRICS+: התעוררות המדינות הבלתי-מזדהות
מה סוד המשיכה של ה-BRICS המובל ע״י סין ורוסיה, ומה משמעות התחזקותו לישראל?
01/12/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.