בחלוף חצי שנה מה-7 באוקטובר, למרות שבשדה הקרב ברצועת עזה נרשמו הישגים אופרטיביים ניכרים, טרם הושגה במלואה אף לא אחת ממטרות המלחמה. 133 חטופים וחטופות נמצאים עדיין בשבי בעזה, וחמאס טרם הוכרע. המלחמה מול חמאס דועכת, כפי שצפוי היה להיות בשלב זה, וגם מבצע ברפיח לא ישנה מהותית את המגמה הזו. דעיכה זו יכולה להוביל לדשדוש, שבצידו מפח נפש, אכזבה ותסכול, אך מנגד, מצב זה עשוי להציע שורת הזדמנויות, המפורטות ומנומקות במסמך זה, אשר ישפרו את מצבה הביטחוני של ישראל לאורך זמן. המסמך, אשר נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ממליץ על שורת ההחלטות האסטרטגיות שאותן על הדרג המדיני לאמץ על מנת להביא לשיפור מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל ולמנוע נזקים פוטנציאלים משמעותיים. המכון למחקרי ביטחון לאומי ממליץ לנצל את הדעיכה הטקטית-אופרטיבית במלחמה לשם מינוף אסטרטגי, בראיה מרחיבה וארוכת טווח של מעמד ישראל בעולם ובמזרח התיכון בפרט. זאת, תוך דרישת תמורות כבדות משקל עבור המחירים שישראל משלמת מאז תחילת המלחמה - כרגע ללא כל תמורה. יש להודות: לא אלו ההמלצות שהיינו ממליצים אלמלא המצב המורכב בו נמצאת מדינת ישראל. ההמלצות שבמסמך זה נוסחו בהיעדר חלופות טובות אחרות. הן אינן מושלמות, ואנו מכירים בחסרונותיהן. האתגר שבפני מנהיגי ישראל בעת הזו הוא לעשות את הדבר הנכון עבור ההיסטוריה של ישראל, לא על מנת לקדם הישג טקטי מידי קצר הטווח. בנקודת זמן זו יש לעשות כל שביכולתנו כדי לשפר את מצבה האסטרטגי של המדינה, לנצל את ההזדמנויות שעל הפרק ולפעול על פי סדר עדיפויות שהביטחון הלאומי ואזרחי ישראל בראשו.
פרקי ההמלצה
חלק זה כולל את עיקר ההמלצות למדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי
הבעיה האסטרטגית: גלישה למלחמת התשה ארוכה וסטטית, המצמצמת את הסיכוי להשבת החטופים הישראלים שבידי חמאס ולהחלפת שלטון חמאס ברצועת עזה, גם מסכנת את היחסים המיוחדים עם ארצות הברית, מערערת את הביטחון בגבולות המדינה ומביאה לבידוד ישראל בזירה האזורית והבינלאומית...
מומלץ כי הרשות הפלסטינית, מחודשת בעקבות רפורמות מקיפות, תהיה הכתובת האזרחית החלופית לחמאס. האחריות הביטחונית תישאר בידי ישראל. בלי תחליף לשלטון חמאס ייווצר חלל שיתמלא על ידי חמאס עצמו או יתפתח כאוס, ממנו יצמח חמאס מחדש. אי-ניצול ההישג הצבאי לעידוד התבססותה של כתובת שלטונית חלופית, משמעו אובדן הזדמנות וטעות חמורה...
יש לחתור לעסקה שתביא לשחרור החטופים, ומהר, גם במחיר הכרזה על הפסקת המלחמה. להבדיל מיתר הסוגיות, במקרה זה החלטותיה של ישראל אינן עצמאיות שכן ההסכמה לעסקת חטופים מצויה גם בידי חמאס. גם אם ישראל תגמיש עמדותיה, אין בכך משום הבטחה שתושג עסקה. ברם, פירוק העסקה לרכיביה מצביע על מרחבי גמישות. זאת, בכפוף להנחות הבאות:
יש להימנע מקטסטרופה הומניטרית בשטח הרצועה ולשלב את הסדרת הסיוע ההומניטרי בתהליך בנייתה של כתובת אזרחית חליפית לחמאס, תוך מניעת נפילתו לידי הארגון.
ההמלצה להפסקת המערכה הנוכחית ולמעבר למצב מבצעי שונה אינה מונעת פעולה ברפיח, אך מחייבת נקיטת שיטת פעולה שונה ובחירה בעיתוי שישרת את הרעיון האסטרטגי המנחה. לפיכך, מומלץ להשלים את המאמץ המבצעי שיבטיח שלא יישקף איום מרפיח ליישובים בדרום הארץ, ושהגבול בין ישראל למצרים לא יהיה אפיק להברחות, ובפרט להברחת אמצעי לחימה, לשטח רצועת עזה. לשם כך נדרש פתרון מוסכם עם ישראל, שיבוצע על ידי המצרים והאמריקאים כשישראל מעודכנת...
העצמת החוסן הלאומי תאפשר המשך רציפות תפקודית והתאוששות מהירה מהטראומה הקולקטיבית לקראת שגשוג וצמיחה. זאת, בדגש על החזרת החטופים, טיפול במפונים מהיישובים בדרום הארץ ובצפונה, חידוש ההתיישבות לספר ושינוי מערכתי ביחסים בין הממשלה לציבור......
התגבשות והתלכדות חזית ההתנגדות של הציר השיעי וארגוני ההתנגדות הפלסטינים שחקה את ההתרעה הישראלית והגבירה את תחושת הביטחון העצמי המסוכנת של אויבי ישראל. משום כך, הגדרה נכונה של ניצחון במלחמה משמעותה החלשת הציר המובל על ידי איראן, סדיקת תודעת הלכידות שבו, וערעור תודעת ההישג שלו...
ההתייצבות האמריקאית לצד ישראל במלחמת "חרבות ברזל" היא חסרת תקדים, למעט אולי התמיכה שהעניקה ארצות הברית לישראל במלחמת יום הכיפורים. ארצות הברית שותפה ליעד של מיגור החמאס וליצירת מציאות ביטחונית חדשה ברצועת עזה...
מדינת ישראל מצויה באחת התקופות הקשות ביותר מבחינת מעמדה הבינלאומי ומצבה הפנימי. קשה לראות שיפור במציאות זו בלי קבלת החלטות לפעולה, כמענה למכלול האתגרים שבפניה. לעומת זאת, אי-קבלת ההחלטות הנמשך יפגע בהשגת מטרות המלחמה ובשחיקת הישגיה הצבאיים. מבחינה פוליטית, קבלת החלטות היא משימה לא פשוטה, אך יש להתמודד עימה על ידי אימוץ דרכי פעולה כמענה לאתגרי השעה, כדי שניתן יהיה לתרגם את מחירי המלחמה, בכל מובן, להישג מדיני ולביצור מעמדה וביטחונה הלאומי של ישראל...
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
מועצת השלום של טראמפ: יוזמה לרצועת עזה או חלופה לאו"ם
מהו הייעוד של המועצה הבינ"ל שהקים הנשיא האמריקני במסגרת תוכניתו לסיום המלחמה ברצועה – ומהן ההשלכות של המהלך של טראמפ?
29/01/26
Harun Ozalp / Anadolu via REUTERS
המעבר לשלב ב' ברצועת עזה – אתגר חסר תקדים לישראל
מהם האתגרים והחששות שעלו – הן בירושלים והן ברמאללה - בעקבות ההכרזה על מעבר לשלב השני בתוכנית טראמפ לייצוב רצועת עזה, וכיצד על ישראל לפעול?
25/01/26
Habbou Ramez/ABACA via Reuters Connect and REUTERS (modified by INSS)
דה־חמאסיזציה של רצועת עזה: למידה ממודלים מערביים וערביים של דה־רדיקליזציה
תהליכי הרדיקליזציה שעברה החברה הפלסטינית ברצועת עזה אינם תופעה חדשה, אך הם הואצו והועמקו באופן דרמטי מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007. תחת שלטונו הפכה רצועת עזה למרחב שבו אידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית הוטמעה באופן שיטתי בכל מערכות החיים, מחינוך ודת עד רווחה ותקשורת, תוך יצירת "חמאסיזציה" עמוקה של התודעה הציבורית.
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הותירה את הרצועה בחורבן פיזי ומוסדי חסר תקדים, המציב אתגר שיקום עצום, אך גם הזדמנות היסטורית נדירה. על פי מזכר זה, פירוז צבאי ושיקום פיזי לבדם לא יבטיחו יציבות ביטחונית לאורך זמן, ונדרש מהלך עומק של "דה-חמאסיזציה": פירוק ההגמוניה האידיאולוגית והמוסדית של חמאס והחלפתה בתשתית אזרחית ורעיונית מתונה יותר.
המזכר מציע ניתוח השוואתי של מודלים לדה-רדיקליזציה מהעולם המערבי וממדינות ערב ומצביע על כך שהמודלים המערביים, דוגמת אלו שיושמו בגרמניה וביפן, מתקשים לספק מענה הולם להקשר התרבותי והפוליטי בעזה. במקום זאת מציע המזכר לאמץ עקרונות פעולה מתוך מודלים ערביים בני זמננו, ובפרט המודל האזרחי-טרנספורמטיבי המיושם במפרץ, המשלב יד קשה נגד גורמי קיצון עם חינוך מחדש לסובלנות דתית ושיקום כלכלי נרחב.
המזכר מתווה אסטרטגיה אינטגרטיבית הכוללת פירוז ביטחוני מתמשך, רתימת קואליציה ערבית למתן לגיטימציה דתית ופוליטית והצבת אופק מדיני ממשי, כמשקל נגד לאתוס ההתנגדות. רק שילוב בין מרכיבים אלו יוכל לגבש אלטרנטיבה שלטונית ורעיונית בת-קיימא לחמאס, ולהוביל למציאות ביטחונית יציבה יותר עבור מדינת ישראל בטווח הזמן הארוך.
