תקיפת יעדי הנשק הכימי בסוריה - יציאה ידי חובה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על תקיפת יעדי הנשק הכימי בסוריה - יציאה ידי חובה

תקיפת יעדי הנשק הכימי בסוריה - יציאה ידי חובה

מבט על, גיליון 1043, 15 באפריל 2018

English
אודי דקל
כרמית ולנסי
צעירים רכובים על אופנוע מנופפים בדגל סוריה בבוקר לאחר תקיפה ארצות הברית, בריטניה וצרפת. דומא, 14 באפריל 2018

התקיפה בסוריה היא הישג מדיני לארצות הברית עקב עמידתה בקווים האדומים שהציבה והצלחתה לגייס קואליציה, אמנם מצומצמת, עם בריטניה וצרפת, שהשתכנעו כי משטרו של אסד אחראי להתקפה הכימית. עם זאת, קואליציית אד-הוק זו ממוקדת רק במניעת שימוש בנשק כימי במלחמה בסוריה וכפי שהבהירו דוברי ממשל טראמפ, אין שינוי במדיניות ארצות הברית כלפי סוריה. הקואליציה המערבית ביצעה את המינימום ההכרחי כשתקפה בסוריה, וכעת רוסיה ואיראן שוקלות תגובתן לפעולה. ישראל נותרה לבדה במערכה אל מול התבססות איראן ושלוחיה בסוריה, וגבר  משקלה של ההשפעה הרוסית על מדיניות ישראל במרחב הסורי.


משטרו של בשאר אל-אסד השתמש בנשק כימי, בעיקר מסוג כלור, עשרות פעמים מאז התקפת הטילים האמריקאית על שדה התעופה א-שעיראת בסוריה, שאירעה בשנה שעברה. ואולם, דווקא תקיפת האזרחים בדומא בנשק כימי (כנראה כלור משולב עם גז עצבים) על ידי משטר אסד בשבוע שעבר, היא זו שדחפה את נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ להחליט על פעולה צבאית שיצאה לפועל ב-14 אפריל, בהתאם לקווים האדומים שקבע ובשיתוף פעולה עם בריטניה וצרפת. בעת הזו עולות שתי שאלות חשובות ביחס לתקיפה: מה השתנה לעומת התקיפה הקודמת, ומהן ההשלכות של הפעולה?

לפי דיווח משרד ההגנה האמריקאי שוגרו 103 טילים מכלי שייט וממטוסים. יושב ראש המטות המשולבים, הגנרל ג'וזף דנפורד, אמר כי התקיפה פגעה בשלוש מטרות הקשורות במערך הנשק הכימי - מרכז מחקר מדעי בברזה ליד דמשק, מתקן אחסון ופיקוד ומחסן אמצעי לחימה כימיים ליד חומס, וכן הבהיר כי כוחותיה של רוסיה בסוריה הוזהרו בזמן התקיפה באמצעות ערוצי תיאום (deconfliction). מזכיר ההגנה האמריקאי, הגנרל ג'יימס מאטיס, הדגיש כי "כרגע זו ירייה חד-פעמית". כל פעולה צבאית נוספת תהיה תלויה באופן שבו יפעל הנשיא אסד ואם יחליט לשוב להשתמש בנשק כימי. התקיפה נועדה להמחיש את הנחישות הבינלאומית למניעת שימוש בנשק כימי, המנוגד לחוק הבינלאומי, ולשדר מסר מרתיע לאסד: הימנע להבא משימוש בנשק כימי נגד אזרחים. זאת, לאחר שהתקיפה האמריקאית ב-2017 לא העבירה מסר הרתעתי אפקטיבי דיו.

מנגד, דובר הצבא הסורי טען כי כוחות ההגנה האווירית הסורית יירטו מספר טילים בדרכם ליעדי התקיפה, בעיקר אלו שכוונו לאתרים צבאיים (דיווח שהוכחש על ידי משרד ההגנה האמריקאי). בנוסף, המסר העיקרי שיצא מדמשק היה שהנזק העיקרי הפוטנציאלי נמנע בשל פעולות ההגנה של צבא סוריה וש"שערה מראשו של הנשיא לא נפלה". רוסיה ואיראן התייצבו מידית לצד אסד, גינו את התוקפנות המערבית והזהירו מפני השלכותיה השליליות.


https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2018/04/Barzah-GIF-1.mp4

קרדיט:  ImageSat International (ISI) http://www.imagesatintl.com/

 

תובנות מהתקיפה

לצד ההצלחה המבצעית, מדובר בהישג מדיני לארצות הברית עקב עמידתה בקווים האדומים שהציבה והצלחתה לגייס קואליציה, אמנם מצומצמת, עם בריטניה וצרפת, שהשתכנעו כי משטרו של אסד אחראי להתקפה הכימית. עם זאת, קואליציית אד-הוק זו ממוקדת רק במניעת שימוש בנשק כימי במלחמה בסוריה וכפי שהבהירו דוברי ממשל טראמפ, אין שינוי במדיניות ארצות הברית כלפי סוריה. מכאן, ארצות הברית אינה מאיימת על משטרו של אסד, או על הנוכחות האיראנית הגוברת והדומיננטיות הרוסית בסוריה.

מבחינת אסד, שמאז החלה המלחמה בסוריה, התועלת של שימוש בנשק כימי עלתה על העלות עבורו, דבר לא השתנה. הוא הצליח לחסל את מעוזי המורדים בפרברי הבירה דמשק, ארגון צבא האסלאם הניח את נשקו, המשטר השתלט סופית על כל אל-ע'וטה המזרחית והאוכלוסייה הסונית באזור נאותה ברובה להתפנות לאדליב, במסגרת התוכנית של אסד (ואיראן) לארגן מחדש את הפיזור הדמוגרפי במדינה לפי מפתח דתי ואתני נוח יותר עבורו.

יעדי התקיפה נבחרו על פי זיקתם לפיתוח, ייצור ואחסנה של חומרי לחימה כימיים, יותר מאשר בשל היותם מטרות שפגיעה בהן תסכל את יכולות התקיפה של צבא אסד נגד האוכלוסייה והמורדים (מטוסים, מסוקים ושדות תעופה). ארצות הברית ושותפותיה לתקיפה בחרו בשימוש בנשק לתקיפה מנגד כדי להקטין את הסיכון למטוסים ואף נמנעו מתקיפת יעדים העלולים לאיים על כוחות רוסיים הערוכים בסוריה. בסבירות גבוהה, פעולה כזו הייתה מחייבת תגובה צבאית רוסית - יירוט המטוסים התוקפים והטילים על ידי סוללות ההגנה האווירית המוצבות בסוריה. ככל שפריסת היעדים לתקיפה הייתה רחבה יותר, גדל הסיכון לנזק אגבי ופגיעה באנשי צבא רוסיים, גורמים איראניים ואזרחים, אבל אלה נמנעו. ההתרעה הארוכה לפני התקיפה אפשרה את פינוי האתרים וצמצום הנזקים מעבר למבנים הקבועים, ולכן ספק אם חוסל מלאי החומרים הכימיים ויכולת הייצור שלו.

אשר להשפעת התקיפה על מגמות בסוריה, הרי שתקיפה זאת אינה מספיקה כדי לטפל בהפרות דיני המלחמה ובפגיעה נרחבת באזרחים במלחמה, הכוללת גם שימוש בנשק קונבנציונאלי בהפצצות מאסיביות מהאוויר ובהטלת חביות נפץ ממסוקים. ארצות הברית ושותפיה לא הציגו תוכנית שתכליתה להבטיח שלא תשננה התקיפות המוכוונות לפגיעה באזרחים - ולא רק בחומרי לחימה כימיים - מצד אסד והקואליציה התומכת בו.

ואולם, אחרי שבע שנות מלחמה, שבהן נגרמו מעל חצי מיליון הרוגים ומיליוני פליטים ועקורים, האזרחים הסורים ראויים לגיבוי בינלאומי מחויב יותר. נדרשת שורת פעולות משלימות, ביניהן סנקציות על רוסיה ואיראן בגין תמיכתן במעשי הרצח של אסד; התאגדות מדינות המערב לסיום מלחמת האזרחים לאלתר; והשתלבותן במשא ומתן רב-צדדי על עתידה של סוריה. בינתיים, דומה שהשלכות התקיפה, במציאות הבינלאומית הנוכחית, יתרמו לליכוד דווקא בתוך הקואליציה הפרו-אסדית בהובלת רוסיה ואיראן, חרף פערי עמדות ביניהן שהתחוורו באחרונה בנוגע להסדר עתידי בסוריה.

תגובות רוסיה ואיראן

לפי המסרים של הנשיא טראמפ, השימוש החוזר ונשנה של אסד בנשק כימי הוא תוצאה של כישלון רוסיה להבטיח את קיום ההסכם לפירוק יכולות הנשק הכימי בסוריה מ-2013. טראמפ קרא לרוסיה ולאיראן לחדול מתמיכתן במשטר אסד הרצחני והודיע כי עקב תמיכתן, מוטלת עליהן האחריות למצב בסוריה.

טרם התקיפה, משרד החוץ של רוסיה איים ב"השלכות חמורות ביותר" להתערבות צבאית אמריקאית בסוריה. הרמטכ"ל הרוסי אף הזהיר כי "אם ייפגעו כוחות רוסיים, הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית יגיבו ויפעלו ליירט את התקפת המטוסים והטילים". לאחר התקיפה אמר שגריר רוסיה בארצות הברית, אנטולי אנטונוב, כי השלישייה המערבית לא התייחסה לאזהרות של רוסיה, ששוב נתונה לאיומי המערב, וחזר ואמר ש"הזהרנו כי פעולות כאלה לא תישארנה ללא תוצאות". עם זאת, משרד ההגנה פרסם הודעה כי התקיפות לא פגעו באזורי היערכות הצבא הרוסי בסוריה, ולכן הם לא נדרשו להפעיל את מערכי ההגנה האווירית שלהם.

כעת נשקלות במוסקבה תגובות אפשריות. רוסיה עשויה להגביר את סיועה למאמצי משטר אסד להשתלט על השטחים שנותרו בשליטת המורדים, כולל בדרום סוריה. משרד ההגנה הרוסי הודיע כי נשקלת האפשרות לצייד את מערך ההגנה האווירית הסורית בסוללות קרקע-אוויר מתקדמות מסוג 300-S. מוסקבה יכולה גם להתייצב לצד אסד וטורקיה במאמץ משולב נגד הכוחות הדמוקרטיים הסוריים, תוך השתלטות על המרחב הכורדי בצפון מזרח סוריה ופתיחת הנתיב היבשתי האיראני לים התיכון. יתר על כן, התקיפה עשויה לחזק את הקשר האסטרטגי בין רוסיה לאיראן, ובפרט אם הנשיא טראמפ יפרוש מהסכם הגרעין. או אז, מוסקבה תוכל לספק נשק נוסף לטהראן, ובעיקר מערכות הגנה אווירית מתקדמות, על מנת לסכל תקיפה אווירית על יעדי הגרעין באיראן.

גם עבור טהראן התקיפה אינה משנה דבר. מטרתה נותרה כשהייתה - השארת אסד בשלטון וניקוי כל השטחים בסוריה שנותרו תחת שליטת המורדים. ייתכן שמקור הדאגה היחידי עבור איראן הוא המחשת ההתלכדות המערבית כאשר נחצים קווים אדומים ביחס להפעלת נשק להשמדה המונית, ובהשלכה כלפיה ביחס למימוש תוכנית גרעין הצבאית. דווקא העובדה שאסד עצמו לא נפגע בתקיפה והגדרתה כחד-פעמית ולא מוכוונת להפלת המשטר מחזקת את הגישה המאופקת מצד איראן כלפי ישראל (שבידיה נותר 'כוח ההיזק' באמצעות פגיעה קשה במשטר אסד ולסיכול התכלית האסטרטגית של איראן להשגת השפעה גוברת באגן המערבי של המזרח התיכון). זאת ועוד, השלוח העיקרי של איראן, חזבאללה, אינו חפץ להסתכן בהרפתקה צבאית נגד ישראל, בפרט ערב הבחירות בלבנון. בנוסף, דבקות הנשיא טראמפ בכוונתו להוציא מוקדם ככל האפשר את הכוחות האמריקאים מצפון מזרח סוריה מעודדת מדיניות איראנית מאופקת, כדי לא לגרום לו לשנות את מדיניותו ולפעול כך שתיבלם כוונת איראן לכונן ולשמר גשר יבשתי איראן-עיראק-סוריה-לבנון. לבסוף, יש להתחשב בלחצים מבית, המשבר הכלכלי באיראן (סביב המט"ח) והמשך המחאות העממיות מהווים חסם נוסף לפעילות איראנית מרחיקת לכת נגד המערב, בעיקר לפני החלטת טראמפ במאי אשר להסכם הגרעין.

השלכות לישראל

הקואליציה המערבית ביצעה 'ביקור בית' בסוריה כמינימום ההכרחי, לאור הקווים האדומים שהציבו לשימוש בנשק כימי נגד אזרחים. היקפה המוגבל של התקיפה, ההצהרות בדבר המיקוד ביכולות הכימיות, ההקפדה היתרה לא לפגוע בנכסים רוסיים בסוריה ואי-ניצול התקיפה להגברת מעורבותה של הקואליציה בהסדרת המצב בסוריה, אך מחזקת את מדיניות רוסיה ואיראן בסוריה ואת המשך תמיכתן במשטר אסד.

ישראל מצידה נותרה לבדה במערכה מול התבססות איראן ושלוחיה בסוריה. על כן, עליה להקפיד על שימור התיאום האסטרטגי עם רוסיה, להתייחס ביתר רגישות להסתייגויותיה ביחס לפעילות הישראלית בסוריה, ובפועל להשלים עם המשך שלטונו של אסד. בד בבד, ישראל צריכה להתכונן למאמץ משולב של הקואליציה הפרו-אסדית להרחבה ולביסוס שלטון משטר אסד בדרום סוריה, כולל ברמת הגולן הסורית - מצב בו תידרש לכפות את קוויה האדומים ביחס לפריסת כוחות איראניים ושלוחיהם סמוך לגבול ברמת הגולן.

חופש הפעולה האווירי של ישראל, ושל מדינות המערב בשמי סוריה הוא לצנינים בעיני רוסיה ואיראן, לפיכך יש לצפות לניסיונות לצמצמו. כבר נרמז כי המענה לכך בחיזוק מערך ההגנה אווירית הסורית בסוללות טילי קרקע אוויר מתקדמות מסוג /400300-S. צעד רוסי מרחיק לכת בהקשר זה יהיה איוש הסוללות על ידי צוותים רוסיים, עד להכשרת הצוותים הסוריים.

לאיראן חשבון פתוח עם ישראל בעקבות התקיפה של יחידת ההפעלה של כלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מים) בשדה תעופה 4-T במרכז סוריה, שבוצעה בשבוע שעבר. לאור הריסונים בגישה האיראנית, טרם הובטח שלטונו של אסד, סביר שאיראן תחפש דרך פעולה חשאית ומפתיעה לפגיעה בישראל, אף ללא טביעות אצבע. סביר כי לשם כך נפרסה בסוריה יחידת כטב"ם איראנית המצוידת ביכולות תקיפה, אבל היא כבר נחשפה. לפיכך, על ישראל לשמור על ערנות גבוהה להתפתחויות הבאות, אך להימנע משידור תחושת לחץ, מלחמה נרחבת בזירה הצפונית אינה תוצאה הכרחית, ולהתנהלותה של ישראל השפעה רבה על מגמת ההסלמה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןיחסי ישראל-ארצות הבריתסוריהרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מפה אינטראקטיבית: איראן - עדכונים בזמן אמת
ב-13 ביוני, 2025, פתחה ישראל במבצע "עם כלביא" לפגיעה בתוכנית הטילים והגרעין של איראן. מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, וכן את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
14/06/25
Shutterstock
תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא״א למהלכים לגיבוש הסכם
תמונת מצב עדכנית של שיחות הגרעין עם איראן, ברקע הדוח החמור של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
08/06/25
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.