האתגרים הגלומים בהצטרפות אפשרית של קטר להסכמי אברהם - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • מלחמה עם איראן
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • מלחמה עם איראן
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האתגרים הגלומים בהצטרפות אפשרית של קטר להסכמי אברהם

האתגרים הגלומים בהצטרפות אפשרית של קטר להסכמי אברהם

האם גם דוחה נמצאת בדרך לנרמל את היחסים עם ישראל? בפני מהלך היסטורי שכזה עומדים מכשולים לא מעטים, הכוללים בין היתר את היחסים המתוחים בין קטר לשכנותיה, וכן את תמיכתה בפלסטינים בכלל ובחמאס בפרט. מה על ישראל לעשות – והאם עליה ללכת לקראת נורמליזציה בכל מחיר?

מבט על, גיליון 1391, 14 באוקטובר 2020

English
קובי מיכאל
יואל גוז'נסקי

באחרונה הופיעו דיווחים הקושרים בין ישראל לסכסוך בין "הרביעייה הערבית" (ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים) לקטר. מהדיווחים עולה האפשרות שבתמורה ללחץ אמריקאי על "הרביעייה" לסיים את החרם עליה, תיאות קטר להצטרף למסגרת "הסכמי אברהם" ולנרמל את יחסיה עם ישראל. הגעה להסדר מסוג זה אינה משימה פשוטה כלל ועיקר בשל המתיחות ואף האיבה בין הנהגת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לבין קטר. משוכה נוספת קשורה לצורך לשכנע את דוחה לסגת מתמיכתה בפלסטינים, שגברה באחרונה. כלל לא בטוח האם הפשרת המתיחות בין קטר לשכנותיה תביאה לוותר על השפעתה הרבה מול חמאס וגם מול הרשות הפלסטינית. אף אם יתברר שארצות הברית הצליחה לשכנע את אבו דאבי וריאד להסיר את החרם מעל קטר ולהבטיח את הצטרפות קטר למסגרת הסכמי אברהם, סביר שימשך המתח בינה לבין איחוד האמירויות, החתומה על הסכם הנורמליזציה עם ישראל. מתח זה עלול להעמיד את ישראל בפני אתגר מורכב בכל הנוגע להתנהלותה מול כל אחת מהשתיים. המורכבות תבוא לידי ביטוי בולט בעיקר בכל הנוגע לזירה הפלסטינית ובנוסף בקשר לשמירת היתרון הצבאי האיכותי הישראלי, לאור דיווחים כי (גם) קטר מעוניינת לרכוש מטוסי F-35.


תהליך הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין אינו מנותק מהסכסוך בינן לבין קטר. זרעי המשבר בין קטר לבין "הרביעייה הערבית" – ערב הסעודית, מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות - נטמנו עם תפיסת השלטון בקטר על ידי חמד אל-חליפה ב-1995 מידי אביו, והקמת רשת אל-ג'זירה, שופרה של המדיניות הקטרית העצמאית, שנה מאוחר יותר. קטר ביקשה לאזן בין חששה מעימות עם איראן לבין הרצון להגביל את הדומיננטיות הסעודית במועצה לשיתוף פעולה במפרץ (משפ"מ). מאז דווח על ניסיונות סעודיים להביא להפיכה בקטר. הסעודים אף מטפחים בגלוי אופוזיציה לאמיר הנוכחי, שיח' תמים. ביוני האחרון האשים שר החוץ הקטרי את "מדינות המצור" בניסיון לחולל הפיכה בקטר. הוא הזכיר קמפיין דיסאינפורמציה בטוויטר חודש קודם לכן, שבו דווח על ניסיון הפיכה בבית המלוכה הקטרי. בהסכמי אברהם, מעבר לרצון של איחוד האמירויות לשפר את דימויה בקונגרס האמריקאי ובגישה לאמצעי לחימה אמריקאים מתקדמים, חותרת אבו דאבי לצבור נקודות זכות בממשל האמריקאי בסכסוך בינה לבין קטר ולחזק את מעמדה והשפעתה בזירה האזורית והבינלאומית.

דיווח על המצור שהטילו מדינות ערב על קטר, BBC, יוני 2017

הידוק הקשרים בין איחוד האמירויות לישראל פותח בנוסף פתח לאיחוד האמירויות להגביר את השפעתה בשטחים הפלסטינים על חשבון קטר, גם אם לא בטווח הקרוב. יוזכר כי לאיחוד האמירויות, לעומת קטר, חסרים כיום מנופי השפעה בזירה הפלסטינית משום שהיא רואה אויב בחמאס, שהיא תנועת-בת של האחים המוסלמים. בנוסף, בינה לבין הנהגת הרשות הפלסטינית שורר נתק בעיקר בשל תמיכתה במחמד דחלאן, המתחרה מול מחמוד עבאס על הנהגת הרשות. גם על רקע זה יצאה התקשורת בקטר בקמפיין מתוזמר נגד הסכם הנורמליזציה עם ישראל, גינתה אותו במילים קשות, ואף תקפה את השליט בפועל באיחוד האמירויות, מחמד בן-זאיד, באשמה של זניחת הפלסטינים. אולם, קטר הרשמית השאירה לעצמה חופש תמרון ולא התבטאה פומבית נגד תהליך הנורמליזציה כשלעצמו ואף הביעה באחרונה תמיכה פומבית בתוכנית השלום האמריקאית, הגם שהצהירה כי לא תנרמל את יחסיה עם ישראל עד גיבוש הסדר עם הפלסטינים, וכי היא תומכת ביוזמה הערבית כבסיס לפתרון הסכסוך.

מבחינת ישראל, קטר היא צינור להעברת מסרים בין ישראל לחמאס ולהעברת סיוע הומניטרי הכרחי לרצועת עזה, המרחיק את סכנות התלקחותו של סבב עימות נוסף בזירה זו. לישראל לפיכך אינטרס ברור כי סיוע זה ימשך למרות המתח בינה לבין קטר ובין קטר לשכנותיה במפרץ. מבחינת ארצות הברית, הפשרת היחסים בין המדינות במפרץ תעניק לממשל האמריקאי ואישית לנשיא דונלד טראמפ הישג במובן של מימוש האינטרס הברור לבסס קואליציה מפרצית חזקה נגד איראן - ובשיתוף ישראל.

יודגש כי הגעה להסדר כפול בין "הרביעייה" לקטר ובין קטר לישראל אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. זאת, שכן שורר מתח, שלא לומר איבה רבת שנים, בין דוחה לאבו דאבי ולריאד. לפיכך, גם אם המדינות תגענה לפשרה, זו עלולה להיות זמנית ועל הנייר. משוכה נוספת קשורה לאיבה האישית בין המנהיגים ולצורך לשכנע את דוחה לרדת מעץ התמיכה בפלסטינים שעליו טיפסה שוב לאחרונה. כלל לא בטוח כי הפשרת המתיחות בינה לבין שכנותיה תביאה לוותר על ההשפעה הרבה שהיא זוכה לה, לא רק מול חמאס אלא גם מול הרשות הפלסטינית.

אמיר קטר תוקף את מדינות העולם על 'חוסר ההתמודדות עם הכיבוש הישראלי' במהלך נאומו באום, ספטמבר 2020

מעורבות קטר בזירה הפלסטינית היא כלי חשוב בארגז הכלים הקטרי לצורך מיסוד מעמדה כשחקנית אזורית משפיעה וחיונית. קטר, נסיכות זעירה ועשירה, החשה מאוימת על ידי שכנותיה המפרציות, בעיקר ערב הסעודית, רואה במעמדה האזורי פוליסת ביטוח לעצם קיומה במרחב. ביסוס מעמדה האזורי מאפשר לה להיתפס כחיונית וחשובה בעיני שחקנים אזוריים משמעותיים כמו ישראל, וחשוב מכך, לשמור על קרבה הכרחית לארצות הברית. מאמציה לבסס את מעמדה האזורי מחריפים את המתח ואת התחרות האסטרטגית בינה לבין ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. ואכן, לצד מאמציה בזירה הפלסטינית מקפידה קטר לטפח את קשריה עם טורקיה ועם איראן ולמעשה לפעול בכל המגרשים או המחנות ולגוון את מנופי ההשפעה שלה. בה בעת,  קטר מבינה את נחיצות הקשרים עם ארצות הברית ואת החשיבות שבתמיכתה, בעיקר מול החרם האזורי שבו היא נתונה. גם אם השכילה להתמודד עם מגבלות החרם באמצעות סיוע איראני וטורקי, חשוב לה להסיר את החרם מעליה ולחזור לחיק המשפ"מ.

גם אם יתברר שארצות הברית הצליחה לשכנע את אבו דאבי וריאד להסיר את החרם מעל קטר ולהבטיח את הצטרפותה של קטר למסגרת של הסכם אברהם ובהמשך את נירמול היחסים עם ישראל, סביר להניח שיימשך המתח בין קטר לבין איחוד האמירויות, שכבר חתמה על הסכם הנורמליזציה עם ישראל, וזה עלול להעמיד את ישראל בפני אתגר מורכב בכל הנוגע לאופן התנהלותה מול כל אחת מהשתיים. המורכבות תבוא לידי ביטוי בולט בעיקר בכל הנוגע לזירה הפלסטינית.

לישראל אינטרס מובהק בהפשרת היחסים בין מדינות המפרץ בעיקר משום שבכך יתקע טריז בין טורקיה לקטר - מה שעשוי להביא לפירוק בפועל של ציר האחים המוסלמים. כן תרחיק ההפשרה את טורקיה מזירת המפרץ, תפגע במעמדה האזורי של אנקרה ותצמצם את הסיוע הכלכלי הזורם מקטר לטורקיה ולתנועות האחים המוסלמים. כל אימת שקטר תבחר בברית עם טורקיה האינטרס הישראלי צריך להיות צמצום תפקידה והשפעתה בזירה הפלסטינית והעדפה ברורה לחיזוק השפעתה של איחוד האמירויות. שאלה פתוחה היא, האם יש בידי איחוד האמירויות לא רק כלים והשפעה אלא גם רצון להשקיע משאבים לא מבוטלים ברצועת עזה.

דיון על הדרישה הקטרית לרכישת מטוסי F-35, אוקטובר 2020

מאידך גיסא, את פניית קטר לממשל האמריקאי בבקשה לרכוש את מטוס ה-F-35, כפי שדווח לאחרונה, ניתן להבינן כחלק מהתחרות בינה לבין איחוד האמירויות וכן כאיתות לממשל בדבר נכונות לנרמל את היחסים עם ישראל. זאת, אמנם בסדר הפוך מזה של איחוד האמירויות. היענות אמריקאית לפנייה תהיה כרסום נוסף ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל והאצה של מרוץ החימוש האזורי. על ישראל לתאם עמדות עם הממשל גם בהקשר זה, הגם שהתנגדות למכירת המטוס לקטר תפגע בסיכוי הנורמליזציה עימה. ומבחינת הממשל, יהיה עליו להביא בחשבון שפרט לפגיעה ביתרון הצבאי הישראלי, מכירת המטוס לקטר, שעמה הוא מבקש להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני ואף להגדירה כ-Major Non-NATO ally, תפגע ביחסיו עם איחוד האמירויות וערב הסעודית.

אשר לזירה הפלסטינית, השפעה מתמשכת של קטר בה פירושה חיזוק הציר הרדיקלי של חמאס בהובלת אסמעיל הנייה וסלאח אל-ערורי, לצד שימור מעמדה והשפעתה של טורקיה. התחזקותם של הנייה ואל-ערורי ושאיפתם (הם גם מתחרים ביניהם על הובלת חמאס) להוביל להשתלטות חמאס על הזירה הפלסטינית כולה, יגבירו את מצוקת יחיא סנואר ברצועת עזה, העלולה להיתרגם להסלמה מכוונת, שסופה מערכה צבאית רחבת היקף ברצועת עזה ואף לקריסת חמאס וכך ליצור באזור וואקום שלטוני שיחייב שליטה ישראלית, בהעדר אפשרויות סבירות אחרות.

בשל מעמדה מוחלש של איחוד האמירויות בזירה הפלסטינית, בין שבגין חוסר פופולריות ברצועת עזה, בין שעקב תיעוב וחשש של הנהגת הרשות הפלסטינית ופת"ח בגדה המערבית מפניה, וכן בגין תמיכתה המוצהרת ביריבן המר מחמד דחלאן, לא תוכל אבו דאבי להיכנס לנעליה של דוחה בעתיד הנראה לעין. במציאות כזו, ישראל תזדקק לשירותי התיווך הקטריים וקטר תמשיך למנף זאת לביסוס מעמדה האזורי.

המשך ההישענות הישראלית על קטר והעדפתה כמתווך בזירה הפלסטינית לצד המשך היריבות והתחרות האסטרטגית בין קטר לאיחוד האמירויות, גם בתנאים של הסרת החרם המפרצי מעליה, יעמידו את ישראל בפני קושי מול איחוד האמירויות. ישראל, שלא מרצונה ובשל הנסיבות בזירה הפלסטינית, עלולה למצוא עצמה במאבק בין שתי המדינות, שיהיה בו כדי לפגוע ביחסים איתן. הדרך להיחלץ מהמבוך היא מהלך ישראלי, בגיבוי אזורי ואמריקני, שיוביל לחידוש המשא ומתן והקשרים הבילטרליים עם הרשות הפלסטינית מחד גיסא, והתקדמות ניכרת במימוש ההסדרה עם חמאס ברצועת עזה מאידך גיסא, באופן שייתר את מאמצי התיווך הקטריים. זאת ועוד, ייתור מאמצי התיווך הקטריים או צמצומם המשמעותי, יחליש את הציר הרדיקלי בחמאס, יאפשר את התבססות סדר היום המקומי של סנואר ברצועה וידחק את טורקיה מהזירה. לא מן הנמנע, שצמצום השפעתה של קטר בגדה המערבית יחליש גם את ג'בריל רג'וב ואת מחנהו, וכך יסייע למתן את המחנאות והיריבות בשורות פת"ח ויסייע לבסס הסכמות לגבי כינון הנהגה פלסטינית ביום שאחרי אבו מאזן.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץהסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
Shutterstock
נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • מלחמה עם איראן
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.