פרסומים

תוכן העניינים:

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור.

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

אמון באישים ובמוסדות

עיקרי הממצאים:

• נמשכת היציבות בשיעור המדווחים על אמון גבוה בצה"ל (74.5 אחוזים במדגם הישראלי המייצג, 85 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-34 אחוזים בקרב הציבור הערבי) ובדיווחי דובר צה"ל (61 אחוזים במדגם הישראלי המייצג, 71 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-22 אחוזים בקרב הציבור הערבי) בהשוואה לחודש הקודם. בנוסף, נצפתה עלייה של 7 אחוזים במידת האמון בחיל האוויר (77 אחוזים במדגם הכללי, 87 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-37 אחוזים בקרב הציבור הערבי) ושל 10 אחוזים בחיל המודיעין (61 אחוזים במדגם הכללי, 68 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-31 אחוזים בקרב הציבור הערבי) בהשוואה למדידות האחרונות שנערכו בחודש ספטמבר 2024. עם זאת, ניכרת ירידה קלה של 5 אחוזים במידת האמון כלפי הרמטכ"ל בהשוואה לחודש החולף (46 אחוזים במדגם הישראלי המייצג, 52 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-22 אחוזים בקרב הציבור הערבי). יש להדגיש כי אלו זוכים לרמות האמון הגבוהות ביותר מבין המוסדות והאישים שנבדקו.
• נמשכת היציבות במידת האמון בממשלת ישראל בהשוואה לחודש קודם, כאשר זו זוכה למידת האמון הנמוכה ביותר בקרב המוסדות שנבדקו (22 אחוזים במדגם הכולל, 25 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-9 אחוזים בקרב הציבור הערבי). מידות האמון בראש הממשלה, בנימין נתניהו (28 אחוזים במדגם הכולל, 33 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-8 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי) ובשר הביטחון, ישראל כ"ץ (23 אחוזים במדגם הכולל, 26 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-11 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי), נותרו יציבות אף הן.
• כמחצית מהנשאלים מכלל המדגם (50 אחוזים) מאמינים כי קיים שיתוף פעולה יעיל בין הדרג המדיני ובין הדרג הצבאי בניהול המלחמה, לעומת 39 אחוזים אשר סבורים ההפך. הממצאים משקפים ירידה חדה בשיעור הסבורים מקרב הציבור היהודי כי קיים שיתוף פעולה יעיל בין הדרגים מ-67 אחוזים בדצמבר 2023 לעומת 55.5 אחוזים בסקר הנוכחי.

חזית הצפון

עיקרי הממצאים:

• כמחצית מהנשאלים מכלל המדגם (47.5% מהציבור היהודי ו-61% מהציבור הערבי) מביעים תמיכה בהסכם הפסקת האש שנחתם לאחרונה בין ישראל ולבנון, לעומת 22.5% מהציבור המביעים התנגדות (27% מהציבור היהודי ו-5% מהציבור הערבי). עם זאת, ניכר כי רוב הציבור הישראלי פסימי ואינו מאמין כי ההסכם יאפשר שנים ארוכות של שקט ביטחוני בגזרה הצפונית. כך למשל, 61% מהציבור הישראלי (67% מהציבור היהודי ו-38% מהציבור הערבי) הביעו אמון במידה מועטה או מועטה מאוד כי ההסכם בין ישראל לחיזבאללה יאפשר שקט ביטחוני לטווח הארוך. רק 23% מהציבור הישראלי (21% מהציבור היהודי ו-31% מהציבור הערבי) הביע אמון במידה רבה או רבה מאוד בשרידותו של ההסכם לאורך זמן. בהתאמה, נשאלה שאלה משלימה ממנה עולה כי 47% מהציבור הישראלי סבור כי המצב הנוכחי בצפון לא מאפשר את חזרת תושבי הצפון, לעומת 37% אשר סברו ההפך.
• 45 אחוזים מהציבור הישראלי מודאג מאוד או די מודאג מהשלכותיהן של ההתפתחויות האחרונות בסוריה על הביטחון הלאומי של ישראל, לעומת 46 אחוזים אשר סברו כי הם לא כל כך מודאגים או כלל לא מודאגים. בנוסף, נראה כי רוב הציבור הישראלי (59.5 אחוזים) מאמין כי המהלכים הישראליים בזירה הצפונית תרמו לנפילת משטר אסד במידה רבה מאוד או במידה רבה. אשר לדפוסי הפעולה של צה"ל בסוריה, 45 אחוזים מהציבור הישראלי (51 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-20 אחוזים בקרב הציבור הערבי) תומך בעמדה הישראלית לפיה על צה"ל להחזיק בשטחי אזור החיץ המפורז והחרמון הסורי עד לביסוס השלטון החדש בסוריה. 28 אחוזים (34 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-5 אחוזים בקרב הציבור הערבי) סברו כי על צה"ל להחזיק בשטח באופן קבוע, ואילו 14 אחוזים (6 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-46 אחוזים בקרב הציבור הערבי) סברו כי על צה"ל לעזוב את שטח סוריה ולשמור על הסכם הפסקת האש שנחתם לאחר מלחמת יום כיפור בשנת 1974.

חזית הדרום

עיקרי הממצאים:

• רוב הציבור הישראלי (65 אחוזים) בטוח או חושב כי צה"ל ינצח במלחמה בעזה. נתון זה נותר יציב לעומת חודש קודם, אך ראוי לציין כי ניכרת מגמת ירידה בקרב הציבור היהודי בהשוואה לתחילת המלחמה וכי קיים פער משמעותי בתפיסת הניצחון בין הציבור היהודי (74 אחוזים) לבין הציבור הערבי בישראל (29 אחוזים). בנוסף, 52 אחוזים מהציבור הישראלי מאמין כי מטרות הלחימה בעזה יושגו במלואן או במידה די רבה (50 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-22 אחוזים בקרב הציבור הערבי).
• לאור הדיווחים על מגעים סביב הסכם להשבת חטופים, הסקר מעלה כי רוב גדול של 68% מהציבור הישראלי (71% מהציבור היהודי ו-56% מהציבור הערבי) מאמין כי ניצחון בעזה יושג לאחר החזרתם של כלל החטופים. 12% מהציבור הישראלי (15% מהציבור היהודי ו-2% מהציבור הערבי) השיבו כי ניצחון יושג באמצעות סיפוח, החלת ריבונות ישראלית ברצועה והחזרת ההתיישבות היהודית לרצועת עזה. 8% מהציבור הישראלי (8% מהציבור היהודי ו-7% מהציבור הערבי) השיב כי ניצחון יושג לאחר התבססות שלטון פלסטיני מתון שאינו חמאס ברצועה, ואילו 4% (3% מהציבור היהודי ו-11% מהציבור הערבי) השיבו כי ניצחון בעזה יושג רק לאחר החזרת תושבי העוטף לביתם. נדגיש כי ממצאים אלה התקבלו לאחר שהובהר בדיון הציבורי כי הסכם הכולל את החזרת כל החטופים - החיים והנרצחים - כרוך בסיום המלחמה.
• מבין החלופות השונות ליום שאחרי שלטון חמאס ברצועה, 32.5 אחוזים מהציבור הישראלי (37 אחוזים מהציבור היהודי ו-15 אחוזים מהציבור הערבי) סבורים כי העברת רצועת עזה לאחריות בינלאומית או אזורית היא החלופה הטובה ביותר. 19.5 אחוזים מהציבור הישראלי (14 אחוזים מהציבור היהודי ו-39 אחוזים מהציבור הערבי) סברו כי החלופה הטובה ביותר הנה שלטון של גורם פלסטיני מתון שאיננו חמאס. 18 אחוזים (22 אחוזים מהיהודים ו-3 אחוזים מהערבים) תמכו בסיפוח, החלת ריבונות ישראלית והחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה, ואילו 15 אחוזים (17 אחוזים מהיהודים ו-5 אחוזים מהערבים) תמכו בכיבוש וממשל צבאי ברצועה.

הסדרת הסכסוך הישראלי פלסטיני

עיקרי הממצאים:

• 54 אחוזים מהציבור הישראלי (64 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-12 אחוזים בקרב הציבור הערבי) מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית. 30 אחוזים (23 אחוזים בקרב היהודים ו-59 אחוזים בקרב הערבים) הביעו תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית בתנאים מסוימים. מבין אלו אשר הביעו תמיכה, 25 אחוזים סברו כי התנאי החשוב ביותר להקמת מדינה פלסטינית הוא הסדר אזורי הכולל ברית הגנה בהשתתפות ישראל, מדינות ערב המתונות וארה"ב. 10 אחוזים גרסו כי התנאי החשוב ביותר הוא מתן ביטחונות שלישראל יישמר חופש פעולה מבצעי למניעת טרור, 5 אחוזים האמינו כי יש לבצע רפורמות ברשות הפלסטינית ודה לגיטימציה, ואילו 3 אחוזים תמכו במתן ביטחונות לישראל שחמאס אינו חלק מהשלטון הפלסטיני. עם זאת, 46 אחוזים בקרב התומכים בהקמת מדינה פלסטינית סברו כי כל התנאים שווים באותה המידה.
• שאלה נוספת שנשאלה בסקר מתייחסת להכרזתו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, כי שנת 2025 תהיה שנת החלת הריבונות ביהודה ושומרון. 34 אחוזים מהציבור הישראלי (29 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-56 אחוזים בקרב הציבור הערבי) הביע התנגדות לכל סיפוח של שטחי יהודה ושומרון, לעומת 21 אחוזים (24 אחוזים בקרב הציבור היהודי ו-7 אחוזים בקרב הציבור הערבי) אשר תמכו בסיפוח של כלל השטח, לרבות השטח הפלסטיני, ו-21 אחוזים נוספים (26 אחוזים מהציבור היהודי ו-5 אחוזים בקרב הציבור הערבי) אשר תמכו בסיפוח של שטחי ההתנחלויות בלבד.

מלחמה ומוסר

עיקרי הממצאים:

• 35 אחוזים מהציבור הישראלי מעריך כי צה"ל חוקר כראוי אירועים בהן קיים חשד להפרות דין מצד חיילים, לעומת 22 אחוזים המאמינים כי צה"ל לא מקפיד מספיק על חקירות מסוג זה ו-22 אחוזים הסבורים כי צה"ל חוקר יתר על המידה חשד להפרות.

שירות מילואים

עיקרי הממצאים: 

• ניכרת עלייה של כ-6 אחוזים במוטיבציה לשרת שירות מילואים בהשוואה לחודש החולף. על פי הממצאים, 56 אחוזים מהציבור היהודי העידו כי יעודדו בן משפחה, שכבר שירת בשירות מילואים קרבי כלוחם במהלך המלחמה, להתייצב לצו מילואים נוסף. 21 אחוזים סברו ההפך ואילו 23 אחוזים השיבו "לא יודע".

חוסנה של החברה הישראלית

עיקרי הממצאים:

• 35 אחוזים מהציבור הישראלי סבור כי תחושת הסולידריות בחברה הישראלית התחזקה או התחזקה מאוד. מנגד, 32 אחוזים סברו כי הסולידריות פחתה או פחתה מאד ואילו 19 אחוזים סבורים כי אין שינוי בתחושת הסולידריות. ניכרת עלייה קלה בתחושת הסולידריות בחברה הישראלית לעומת החודש החולף, אולם נתונים אלו נותרו נמוכים בהשוואה לממצאים אשר התקבלו בתחילת מלחמת חרבות ברזל.
• רוב הציבור הישראלי (62 אחוזים) מעיד כי הוא מוטרד במידה רבה מאוד ודי רבה ממצבה החברתי של ישראל ביום שאחרי המלחמה. עם זאת, רוב הציבור הישראלי (59 אחוזים) מביע אופטימיות ביחס ליכולתה של החברה הישראלית להתאושש מהמשבר ולצמוח לעומת כשליש מהציבור (32 אחוזים) אשר הביע פסימיות.
• 29 אחוזים מהציבור מעיד על מידת תחושת ביטחון גבוהה או גבוהה מאד, 46 אחוזים מעידים על תחושת ביטחון בינונית ואילו 21 אחוזים מעידים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאד. פערים משמעותיים נצפו בין הציבור היהודי והציבור הערבי, כאשר האחרון מעיד על תחושת ביטחון נמוכה יותר.

_________________

[1] הסקר נערך בין התאריכים 12-16.12.24 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט 804 איש ואישה בשפה העברית ו-205 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.5% ± ברמת ביטחון של 95%.