פרסומים

הערכת מודיעין לאומית היא תוצר של עשייה מודיעינית־מחקרית, המתמודדת עם מידע חלקי, מצבי אי־ודאות וריבוי נעלמים. היא מיועדת לסייע לקברניטים המדיניים והביטחוניים ולגופי המטה שלהם לגבש מדיניות ולקבל החלטות אסטרטגיות בתחומי הביטחון הלאומי. הצגת הערכת המודיעין הלאומית השנתית בממשלה או בקבינט המדיני־ביטחוני אמורה להיות פסגת תהליך ההערכה...

קהילות מודיעין מהוות מטבען כר נרחב לשימוש בטכנולוגיות מידע חדשות. מאמר זה עוסק בשתי שאלות: כיצד עשויות טכנולוגיות מידע חדשות (בעיקר בינה מלאכותית) לתרום לקהילת המודיעין בתחום המחקר? מהם האתגרים העומדים בפני הטמעת בינה מלאכותית בתחום זה? שילוב בינה מלאכותית במחקר האסטרטגי עשוי להעניק למודיעין יכולת לסייע לקברניטים בהבנת המציאות, בזיהוי מוקדם של תפניות ובניהול סיכונים והזדמנויות. עם זאת, הדרך להשגת יכולת זו רצופה באתגרים, כמפורט במאמר...

פרק זה מציג שתי המלצות עיקריות: (א) לבנות שדרה ניהולית וארגונית בקהילת המודיעין באמצעות כינון מרכז ניהולי לקהילה, שלא קיים כיום, ובראשו יעמוד ראש קהילת המודיעין. השידרה הניהולית תנחיל תרבות של סינרגיה, תתאם בין גופי הקהילה וביניהם לקברניטים המדיניים מתוך ראייה מערכתית כוללת. המרכז הקהילתי יכלול מנגנוני שיתוף פעולה לסגירת הפערים הסינרגטיים למיניהם. (ב) להביא למיצוי גבוה יותר את הפוטנציאל הקיים בעולמות המודיעיניים־חשאיים כדי לתת מענה לאתגרי הביטחון של ישראל באמצעות הגדלת השימוש ביכולות קהילת המודיעין. לשם כך נדרש שיח אסטרטגי־אופרטיבי (בין השירותים לבין עצמם, בין השירותים ובין צה"ל ובין הקברניטים לשירותים) בכיוון שיזהה ויכיר את הפוטנציאלים האלה ויוכל לעשות בהם שימוש...

המונח "מרחב קיברנטי" מגדיר תופעה, שראשיתה בהמצאת הטלגרף בשנת 1844 שעיקרה ניצול השדה האלקטרומגנטי לצרכים אנושיים באמצעות טכנולוגיה. נקודת ציון מהותית בהתפתחות המרחב הקיברנטי הייתה המצאת המחשב הספרתי בשנת 1949 . אבני דרך נוספות היו למשל: חיבור בין רשתות תקשורת לבין מחשבים ולמכונות שהחל בשנות השבעים של המאה העשרים; שימוש המוני ברשת האינטרנט ובמחשבים אישיים מאמצע שנות התשעים של המאה העשרים; אינטגרציה מקיפה בין מערכות מחשב למערכות תקשורת ולמכונות למיניהן (בתעשייה, בתחבורה ועוד), שימוש המוני במחשבי כף־יד סלולאריים, שגשוג הרשתות החברתיות באינטרנט ועוד, בעשור האחרון. כל אלה שינו את פני החברה והמשק...

לטכנולוגיות המידע ולמרחב הקיברנטי עצמו תרומה אסטרטגית לישראל. המשק הישראלי, בדומה למדינות המתקדמות ביותר בעולם, נשען במידה רבה על תשתיות המרחב הקיברנטי. ענפי טכנולוגיות המידע תורמים ישירות ובעקיפין לצמיחה הכלכלית בישראל, שהיא בין המדינות המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות מידע...

התפתחות אמצעי תשלום ומערכות פיננסיות מחוץ לשליטתן של מדינות, כגון ביטקוין, מעוררת עניין גם בתחומי הביטחון הלאומי, במובן הצר והרחב של מושג זה. מטבעות האינטרנט אומנם אינם מתיימרים להחליף את המטבעות המדינתיים, אולם אפילו אם תופעה זו עתידה להתממש באופן חלקי מאוד, קשה להתעלם מהרעיון שהיא עשויה להפקיע מהמדינות ומהממסדים הפיננסיים, השולטים במערכת הפיננסית הגלובלית, את הבלעדיות על אמצעי התשלום, כפי שהאינטרנט הפקיע מהמדינות ומהתקשורת את הבלעדיות על השליטה במידע. לטווח הארוך, אם התופעה תתרחב ולא תוסדר, עלולה להיות לה השלכה אף בתחום היציבות הפנימית. עבור ישראל,מוטב שתהליך גיבוש העמדות בנושא יואץ, והבחינה תיעשה באופן אינטגרטיבי על־ ידי כל הרגולטורים הנוגעים בדבר...

תקציב הביטחון לשנת 2021 הוא תקציב המשכי לתקציב הביטחון לשנת 2020 שהוא המשכי לתקציב המשכי לשנת 2019 , שאושר במארס 2018 . רצף של תקציבים המשכיים משקף כשל ניהולי של הממשלה, שמסיבות פוליטיות לא הצליחה להעמיד תקציב מדינה סדור. במציאות זו לקח על עצמו הרמטכ"ל אביב כוכבי משימה קשה במיוחד — לנהל תוכנית רב שנתית ("תנופה"), שאינה מגובה בתקציב ביטחון סדור ובהסכם תקציבי רב־שנתי; התוכנית אף לא אושרה בקבינט. הרמטכ"ל עושה זאת על ידי הסטת תקציבים בתוך מסגרת תקציב הביטחון ועל ידי הפניית בקשות לדרג המדיני להשלמות תקציב הניתנות מעת לעת. הרושם הוא שבמשולש הכוחות: רמטכ"ל — שר ביטחון — ראש ממשלה, קיימת תמימות דעים לגבי אתגרי הביטחון של ישראל ולגבי המענים הראויים להם, מה שמסייע לרמטכ"ל לשמור על תקציב ביטחון ריאלי גם בתקופה זו של משבר כלכלי עקב מגפת הקורונה...

הסיוע הצבאי האמריקאי תורם במידה רבה לביטחון ישראל, אך יש לו גם מגבלות. מדי פעם נשמעים בישראל קולות (לא רשמיים), הטוענים שאולי הגיע הזמן שהמדינה תעמוד על רגליה ותוותר מיוזמתה על הסיוע הצבאי. זאת למען דימויה העצמאי ועל מנת לצמצם את האפשרויות להפעלת לחץ מדיני על ישראל מצידה של ארצות הברית — מה גם שהסיוע האמריקאי השנתי מהווה כאחוז אחד בלבד מהתוצר הישראלי (תמ"ג), ובעבר כבר ויתרה ישראל על הסיוע הכלכלי מארצות הברית. במאמר נבחנת טענה זו באמצעות ניתוח היתרונות והחסרונות של הסיוע, והמסקנה: יתרונות הסיוע עולים בבירור על חסרונותיו...

ב־ 25 באפריל 2016 , לאחר עשרות שנים שבמהלכן דובר בצורך לגוון את מקורות ההכנסה של הממלכה, חשפה ערב הסעודית רשמית את התוכנית השאפתנית: "חזון ערב הסעודית 2030 ". התוכנית, שרק חלקה פורסם, הוכנה בראשותו של יורש העצר . השני, שר ההגנה ויו"ר המועצה לכלכלה ולפיתוח, הנסיך מחמד בן־סלמן, בן ה־ 31 מטרתה לצמצם את תלות הממלכה בהכנסות מנפט לטווח הארוך באמצעות גיוון מקורות ההכנסה והתייעלות. זאת, מאחר שמחיר הנפט נתון לתנודות חדות על פני שנים ובסופו של דבר הוא משאב מתכלה...

הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות והצהרת השלום בינה לבין בחריין ("הסכמי אברהם") מהווים פריצת דרך בתהליך השלום האזורי, לראשונה מאז הסכם השלום עם ירדן ופתח להצטרפות של מדינות ערביות נוספות למגמת הנורמליזציה עם ישראל. ביסוד ההסכמים עומדים שיקולי ביטחון לאומי, כאשר ברקע האיום האיראני המשותף ובעלת ברית משותפת — ארצות הברית. בה בעת, להסכמים אלה יש גם פוטנציאל כלכלי במגוון רחב של תחומים, ביניהם: סחר, תיירות, ביטחון, תחבורה, תקשורת, טכנולוגיה, אנרגיה, פיננסים, בריאות והתמודדות עם שינויי אקלים. נוסף על היתרונות הבילטרליים, הסכמי אברהם מרחיבים את הפוטנציאל להעצמת היחסים הכלכליים בין ישראל למדינות ערביות נוספות, שאין עמן עדיין יחסים פורמליים. בהיבט המדיני — מומלץ לישראל לשלב במערכת הכלכלית הזו, ככל הניתן, גם את הפלסטינים, את ירדן ואת מצרים, שעד כה מיעטו ליהנות מפירות השלום...

ספינת הענק שעצרה את התנועה באחד העורקים המרכזיים של הסחר העולמי חשפה את הפגיעות של שרשרת ההספקה העולמית ושל התעלה המצרית והובילה לדיון באלטרנטיבות בעולם בכלל ובישראל בפרט. אולם כל חלופה ישראלית להעברת סחורות מהים האדום לתיכון צריכה להביא בחשבון את האינטרס המצרי כדי לא לערער את היחסים הטובים בין ירושלים לקהיר. בשלהי מארס 2021 נחסמה תנועת כלי השיט בתעלת סואץ לשני הכיוונים בעקבות ספינה שנתקעה בתעלה. האירוע חשף את הפגיעות של מערכת הסחר הגלובלית והציף את האתגרים העומדים בטווחים הבינוני והארוך בפני התובלה הימית הבינלאומית בכלל ובפני מצרים בפרט. ולגבי ישראל, משבר חסימתה של תעלת סואץ ממחיש את הפוטנציאל שלה להציע גשר יבשתי מאילת לים התיכון. חברת קצא"א מיישמת רעיון זה, אם כי בסדר גודל מצומצם ביותר, זה שנים רבות בתחום האנרגיה, וקיימת יוזמה לשנע נפט ותזקיקים מאיחוד האמירויות לאירופה דרך קו זה. אך כל פרויקט ישראלי עתידי צריך להביא בחשבון את דאגותיה של מצרים, שעבורה מהווה התעלה לא רק מקור פיננסי חשוב, כי אם גם סמל לאומי. על ירושלים להוביל את התוכניות הנרקמות בתיאום ובשקיפות מול קהיר ולפעול — במידת הניתן — לכך שהן לא יבואו על חשבונה של מצרים. נוסף על כך, על ממשלת ישראל להעריך את הסיכונים שמהווים פרויקטים מסוג זה לשמורות הטבע הימיות והיבשתיות בדרום הארץ ולפעול למניעתם...

"איפכא מסתברא" הוא תרגיל מחשבתי שנועד לעמת את חוקרי המודיעין עם . תיזה ההפוכה להערכתם. חשיבותו במקרים שבהם עומדים על הפרק עניינים בעלי משמעות אסטרטגית לישראל. להערכת חט"מ, נסיגה ישראלית מדרום לבנון בלא הסכמה סורית תביא את חזבאללה לרדוף את ישראל ולבצע פיגועים בצפון ישראל. להערכת ה"איפכא", אם תיסוג ישראל באורח חד־צדדי, יפסיק חזבאללה את מאבקו בגבול הצפון. מובלעות הטרור שייוותרו בלבנון (פלסטינים ופורשי חזבאללה), אומנם ינסו להמשיך בפח"ע, אולם יכולתן ליזום טרור תהיה מצומצמת...

מאז שנות ה־ 80 חל שינוי מהותי במפת האיומים של מדינת ישראל, זאת בעקבות הסכמי השלום, אירועים אזוריים וגלובליים ועידן המידע. האיומים הביטחוניים לא חלפו אלא שינו את צורתם. בעשור האחרון ישראל מוטרדת יותר מאיומי טרור של ארגונים פלסטיניים, חיזבאללה ואל־קאעידה ומהתחמשות בלתי קונוונציונלית של מדינות כגון איראן, מאשר מאיומים קונוונציונליים כגון צבא סוריה...

יחידת הבקרה הוקמה באמיין/מחקר בעקבות לקחי מלתמת יוס הכיפורים, ובראשית שנות ה-80' הפכה למחלקה עצמאית הכפופה לראמיין. במהלך שנותיה התמודדה המחלקה עם סוגיות מחקריות רבות ומגוונות, שנמצא להן ביטוי במסמכי הבקרה אשר הופצו לחוקרים ולקברניטיס. עס זאת, הלקתים שנלמדו, דפוסי החשיבה שהובנו והשיטות שהונהגו לא הועלו על הכתב ונעלמו, בדרך כלל, עם חילופי כוח האדם...