טפח נוסף בתוכנית הגרעין הסעודית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על טפח נוסף בתוכנית הגרעין הסעודית

טפח נוסף בתוכנית הגרעין הסעודית

האם ערב הסעודית צועדת לקראת יכולת גרעינית עצמאית? דיווח על הימצאותו של מתקן חדש שנבנה בשיתוף פעולה עם סין, מגביר את החשש לכך. ישראל חייבת לצאת מהאדישות לנושא שאפיינה אותה בשנים האחרונות, ולפקח אחרי הנעשה בממלכה - כדי למנוע הפתעות בעתיד

מבט על, גיליון 1360, 10 באוגוסט 2020

English
יואל גוז'נסקי
אפרים אסכולאי
אייל פרופר

בערב הסעודית התגלה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום שנמצאו זה מכבר בשטחה, אשר נבנה בשיתוף פעולה עם סין. דיווח זה מצטרף לשורת גילויים המצביעים על מאמץ, הנמצא כנראה בראשיתו, לבחינה סעודית של רכיבי מעגל הדלק הגרעיני, ובנוסף על הידוק שיתוף הפעולה, גם בתחום האסטרטגי, בינה לבין סין. הסכם הגרעין עם איראן לא פגע במוטיבציה הסעודית לרכוש יכולת גרעינית אלא הפחית מהדחיפות המיוחסת לעניין. שחיקת המחויבויות של איראן להסכם וקיצור הזמן לפריצה איראנית לפצצה גרעינית עלול להגביר חשש בקרב ההנהגה הסעודית ולהאיץ את הפעילות בכיוון יכולת גרעינית, גם תוך "קיצורי דרך".


בעשור האחרון פנתה ערב הסעודית לפיתוח תוכנית גרעין לייצור חשמל והתפלת מים ואף פרסמה מכרזים להקמת שני כורים ראשונים. פרסום הזוכים במכרז מתעכב בעוד ריאד חותרת לחלץ מוושינגטון ויתור על התנאי להימנע מהעשרת אורניום בשטח הממלכה כדי לקבל סיוע אמריקאי לבניית כור גרעיני לצרכים אזרחיים. עד כה הסעודים סרבו לקבל על עצמם מגבלות אלה. החשש כי בנסיבות ובתנאים מסוימים ערב הסעודית תבחר לפתח תוכנית גרעין צבאית גבר לאחר הצהרתו של יורש העצר מחמד בן-סלמאן ב-2018 כי הממלכה תרכוש יכולת גרעינית אם איראן תעשה כן, וללא דיחוי. אחיו של מחמד בן-סלמאן, עבד אל-עזיז בן-סלמאן, המכהן כשר האנרגיה, הכריז ב-2019 כי ערב הסעודית מבקשת לעצמה שליטה בכל מרכיבי מעגל הדלק הגרעיני.

ב-Wall Street Journal דווח (4 באוגוסט) כי בערב הסעודית התגלה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום שנמצאו זה מכבר בשטחה, אשר נבנה בשיתוף פעולה עם סין. העוגה הצהובה מהווה שלב ראשון בהפקת האורניום לכל שימוש שהוא – אזרחי בכורים גרעיניים, ייצור חשמל או מחקר, או שימושים צבאיים באמצעות העשרת אורניום לרמה גבוהה. דיווח זה מצטרף לשורת גילויים מהשנים האחרונות, שהצביעו על מאמץ, הנמצא כך נראה בראשיתו, לבחינה סעודית של רכיבי מעגל הדלק הגרעיני, ובנוסף על הידוק שיתוף הפעולה, גם בתחום האסטרטגי, בינה לבין סין. ב-New York Times נמסר (5 באוגוסט) כי המודיעין האמריקאי פרסם לאחרונה דו"ח מסווג הכולל פרוט על המאמצים הסעודים ומצביע על שיתוף הפעולה החשאי הגובר בינה לבין סין בנושא.

הנציג המיוחד של נשיא ארצות הברית לתחום בקרת הנשק מתייחס לדיווח בוול סטריט ג'ורנל

סין מצדה מחזיקה בכמה מאות ראשי קרב גרעיניים, ובנוסף האנרגיה הגרעינית מספקת 4.2 אחוזים ממקורות האנרגיה שלה. כיום פועלים בסין 45 כורי כוח לאספקת חשמל ו-12 נוספים נמצאים בבנייה. יתר על כן, תעשיית הגרעין הסינית מתפתחת במהירות ושואפת לשתף פעולה עם מדינות שונות, גם אם עויינות זו לזו, כמו איראן וערב הסעודית, בפיתוח מקורות אנרגיה, מפעלים ומתקנים נלווים, אף אם אינם מוקמים בשקיפות ועומדים בסטנדרטים בינלאומיים נוקשים. גם אם שיתופי הפעולה שמקיימת סין בהקשר הגרעיני כוללים מאפיינים אסטרטגיים, שעלולים לסכן מדינות אחרות, כולל ישראל, המבט הסיני הינו פנימה, בעיקר לשיפור עתודות האנרגיה העתידיים (כולל זכויות על אורניום במחיר נמוך לכורים הגרעיניים שנבנים בה), והרחבת פעילות החברות הסיניות מחוץ למשק הסיני.

היחסים בין ערב הסעודית לסין בתחום הגרעין הודקו בהדרגה מאז 2012 עם פתיחת שלוחה של China National Nuclear Corp (CNNC) בריאד וחתימה על מזכר הבנות בין המדינות המניח תשתית משפטית לשיתוף פעולה עתידי בטכנולוגיות גרעין אזרחי. בעת ביקור נשיא סין בערב הסעודית בינואר 2016 נחתם מזכר הבנות בעניין עריכת סקר היתכנות לבנית כור כוח מקורר בגז בממלכה High Temperature Gas Reactors - (HTGR). ב-2017 הגיעו אנשי הקריה לאנרגיה אטומית ולאנרגיות מתחדשות ע"ש המלך עבדאללה (KA-CARE) לסין לצורך לימוד והדרכה בנושא כורי כוח מקוררים בגז. CNNC גם חתמה ב-2017 עם רשות הסקר הגיאולוגית הסעודית מזכר הבנות למיצוי פוטנציאל שיתוף הפעולה בנוגע למרבצי האורניום והתוריום שבממלכה. בנוסף, נחתם מזכר הבנות בין China Nuclear Engineering Group Corp לבין חברת Taqnia הסעודית לגבי שימושים אפשריים של כורים גרעיניים (המקוררים בגז) להתפלת מים. בתחום הבליסטי דווח ב-2018 על מאמץ סעודי לביסוס יכולת שיגור עצמאית בסיוע סיני (דלק מוצק, משגרים ניידים).

דיווח על חתימת מזכר ההבנות בעת ביקור נשיא סין בערב הסעודית, i24 news, ינואר 2016

שאלות פתוחות בשלב זה הן האם המתקן שהתגלה במדבר הסעודי הוא פעיל, מהי מטרתו הסופית, והאם הוא חלק ממכלול של מעגל הדלק, הכולל רכיבים נוספים וביניהם העשרת אורניום, או שהוא עומד בפני עצמו. שאלה נוספת שיש לשאול היא מדוע הסעודים לא נתנו פומבי למתקן, כפי שלא נתנו למתקנים אחרים ש"התגלו" בשנים האחרונות, אם לטענתם הוא עומד בכל תנאי הפיקוח הבינלאומיים? שהרי הסעודים אינם עומדים בתנאים שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מציבה לאותן מדינות שהצהירו בעבר כי אין להן תוכנית גרעינית, וכי כמויות החומרים הגרעיניים שברשותן קטנות מאד. אין ספק שאם המתקן שהתגלה ועליו דווח התחיל או יתחיל לעבוד, מהר מאד יהיה על ערב הסעודית להצהיר על הפעילות והכמויות של האורניום הטבעי שברשותם, אפילו אם אינן עומדות בתקן "גרעיני".

בה בעת, יש להעניק תשומת לב מודיעינית לשיתוף פעולה בין-ערבי אפשרי בתחום הגרעין. כך למשל, לאיחוד האמירויות, שהפעילה בתחילת אוגוסט 2020, כור כוח ראשון בעולם הערבי, גישה קלה יחסית לשווקי גרעין בינלאומיים, בעוד למצרים, שהתניעה תוכנית לבניית ארבעה כורי כוח בסיוע ובמימון רוסי, קאדר מדעי גרעיני לא מבוטל ולירדן מרבצי אורניום משמעותיים (האחרונה חתמה עם ערב הסעודית על הסכם לשיתוף פעולה בתחום).

לערב הסעודית עצמה משאבים ניכרים ומרבצי אורניום משמעותיים. ואולם, מוערך כי היא תתקשה עד מאוד להשלים פרויקט גרעיני בר קיימא, אזרחי ו/או צבאי, בלי סיוע חיצוני ניכר בטווח זמן סביר. אפילו אם תצליח לגייס תמיכה טכנית חיצונית לפרויקט גרעיני צבאי משלה, שנים רבות יחלפו בטרם תמומש הכוונה. למרות זאת, יש להביא בחשבון שלממלכה קשרים בתחום עם מדינות שונות, שעלולות לחלוק עמה ידע ומומחיות נדרשת בתחום הגרעין. ערב הסעודית תוכל להיעזר במדינות אחרות – קוריאה הצפונית או פקיסטן.

יורש העצר הסעודי מאיים: נרכוש יכולת גרעינית אם איראן תעשה כן

פקיסטן, שככל הנראה תוכניתה הגרעינית מומנה בידי ערב הסעודית, משמשת – למרות חילוקי דעות ומתחים בשנים האחרונות – משענת אסטרטגית לממלכה ועלולה בנסיבות מסוימות בהן יש איום, למשל על השלמות הטריטוריאלית של הממלכה, להעניק לה סיוע בתחום הגרעין. בהקשר זה יש לתת את הדעת על מספר אפשרויות: הבטחה ל"מטרייה" גרעינית, העברת מידע טכני ושמירתו, הדרכה ואימון צוותים סעודים בפקיסטן, מימון ו/או שיתוף פעולה בהעשרת אורניום בפקיסטן, הצבת נשק גרעיני פקיסטני בממלכה תחת שרשרת פיקוד ושליטה פקיסטנית.

בכל מקרה, הממלכה הסתירה בעבר וסביר כי היא מסתירה כעת נתחים מפעילותה בתחום הגרעין והטק"ק, והיכולת של הקהילה הבינלאומית, ובכלל זה של סבא"א, לאתר פעילות אסורה בהיקף קטן מוטלת בספק, במיוחד בתנאים הגאוגרפיים והפוליטיים המייחדים את הממלכה. זאת ועוד, אין כמעט ספק כי תגלית המתקן, שלא ביוזמת ערב הסעודית, לא תיראה באור חיובי ברחבי המזרח התיכון, גם אם על פניו אין המתקן כשלעצמו מהווה סיכון כלשהו למדינות האזור. יש שיראו בהקמת והפעלת המתקן הצהרת כוונות וקידום הפוטנציאל לשימושים צבאיים באורניום, שערב הסעודית מפיקה.

המייחד את תוכנית הגרעין הסעודית הוא היותה משופעת במשאבים ונעה בכיוונים שונים ובמקביל - מסחרי, מחקרי ויתכן אף צבאי - כדי לנהל סיכונים ועל רקע תוכנית הגרעין של איראן. אמנם יש פערי ידע ניכרים לגבי מרבית התחומים הרלוונטיים, גם כתוצאה מהיעדר שקיפות וניסיונות הסתרה סעודיים מכוונים. אך יש לשער כי לממלכה מוטיבציה לרכוש יכולת גרעינית משלה. על המוטיבציה להישען על הסינים ואחרים משפיע בין היתר הספק אשר לאיתנות המשענת האמריקאית. הסכם הגרעין עם איראן לא פגע במוטיבציה הסעודית לרכוש יכולת גרעינית אלא הפחית, כך נראה, מהדחיפות המיוחסת לעניין. שחיקת המחויבויות של איראן להסכם וקיצור הזמן לפריצה איראנית לפצצה גרעינית עלול להגביר חשש בקרב ההנהגה הסעודית ולהאיץ את הפעילות בכיוון השגת יכולת גרעינית, גם תוך "קיצורי דרך".

ישראל אינה יכולה להישאר אדישה להגברת הפיתוח הגרעיני בערב הסעודית ועליה לשפר את הכלים המודיעיניים העומדים לרשותה כדי לאפשר פיקוח טוב יותר על המתרחש בתחום הגרעיני בממלכה. על ישראל, הגם שהיא חולקת אינטרסים משותפים בלתי מבוטלים עם ערב הסעודית, גם לפעול כדי לבסס שיח מקצועי בנושא מול שותפיה בארצות הברית ובאירופה. בשנים האחרונות התעלמה ישראל במידת מה מההתעצמות הצבאית של מספר מדינות במפרץ השוחקת את יתרונה הצבאי האיכותי. במיוחד בכל הקשור בפיתוח גרעיני – על ישראל להעניק כעת דחיפות לנושא כדי לנסות ולמנוע הפתעות אסטרטגיות, גם בקרב שותפותיה האזוריות.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהסכם הגרעין עם איראןהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזרסעודיה ומדינות המפרץ
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Caren Firouz
דאגה גוברת מתוכנית הגרעין האיראנית
בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, איראן ממשיכה להתקדם באופן מדאיג וחסר תקדים לעבר גרעין צבאי. היכן עומדים המאמצים האיראניים – והאם עוד ניתן לעצור את שעון החול?
17/06/24
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
European Commission EbS - EEAS/Handout via REUTERS
קשיים במשא ומתן על חידוש הסכם הגרעין - משמעויות לישראל
בזמן שהדיונים בווינה הגיעו למבוי סתום והאפשרות להסכם מתרחקת, איראן ממשיכה להאיץ את תוכנית הגרעין, ולפי אחת ההערכות היא תוכל תוך חודש להעשיר לרמה צבאית כמות מספיקה של אורניום לשלוש פצצות. נוכח המצב הסבוך, על ישראל לגבש באופן מידי אסטרטגיה חדשה מול איראן – תוך שיתוף פעולה מלא עם ארה"ב
11/09/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.