לקראת חודש הרמדאן - חשש מהסלמה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על לקראת חודש הרמדאן - חשש מהסלמה

לקראת חודש הרמדאן - חשש מהסלמה

הפיגועים שאירעו בבאר שבע ובחדרה מסמלים בצורה כואבת את החשש המקנן במערכת הביטחון ובציבור זה שבועות מפני הסלמה לקראת ובמהלך חודש הרמדאן. לישראל מספר דרכי פעולה שיכולים להוריד את הלהבות, הכוללים נקיטת מהלכים מדיניים וביטחוניים, תוך ניצול הקשר המשתפר עם מדינות האזור

מבט על, גיליון 1580, 28 במארס 2022

English
יוחנן צורף

השיח בישראל לגבי ההסלמה בזירה הישראלית-פלסטינית לקראת חודש הרמדאן הקרב, המתנהל מזה שבועות, מואץ בעקבות שני הפיגועים הרצחניים שבוצעו בבאר שבע על ידי תושב חורה, המזוהה עם דאע"ש, ובחדרה על ידי שני אנשי דאע"ש מאום אל-פחם, שרצחו שני שוטרי מג"ב. ברקע השיח גם ההידרדרות הביטחונית בגדה המערבית ובפרט זיכרון העימות שהתחולל במאי 2021 – "שומר החומות" – אשר העצים את מעמד חמאס, אך ניכרת במסגרתו התעלמות משנויים שהתחוללו מאז בזירה הפלסטינית. חמאס איבד מומנטום, המתח בין הארגון לבין הרשות הפלסטינית, אשר הבעירה את השטח, שכך במידה רבה, מהלכי שיקום ברצועת עזה נכנסו להילוך גבוה וגם המלחמה באוקראינה גוזרת שתיקה על כל גורם פלסטיני רשמי עד הרמדאן. ישראל מצידה יכולה לנקוט מספר צעדים על מנת להקדים תרופה למכה, בכללם ניצול הקשר שהתחדש עם נשיא טורקיה ארדואן כדי למנוע הסתה  אסלאמית סביב אל-אקצא, חיזוק התיאום עם ירדן והרשות הפלסטינית לגבי סדרי הפולחן היהודים והפלסטינים במזרח ירושלים במהלך החודש, וכן הגברת מאמצי הריסון מצד קטר ומצרים, העמלות בימים אלה בתיאום עם ישראל על שיקום ופיתוח כלכלת הרצועה.


הפיגועים החמורים שאירעו בבאר שבע ב-22 במארס ובחדרה ב-27 במארס על ידי אזרחים ישראלים, אנשי דאע"ש מחורה ומאום אל-פחם, מגבירים את החשש מפני הסלמה בזירה הישראלית-פלסטינית וגל פיגועים במהלך חודש הרמדאן הקרב. לצד חששות ישראליים, השיח בהקשר זה משקף גם בחינה פלסטינית מורכבת את האירועים, אשר אינם קשורים למאמץ לחולל הסלמה שמקורו ברצועת עזה. אזרחי ישראל הפלסטינים והבדויים תושבי הנגב גינו בחריפות את מעשי הרצח והביעו חשש מפגיעה במרקם החיים המשותפים במדינה. אמנם דוברי חמאס ברכו על הפיגועים והדגישו את לגיטימיותם ואת היותם ביטוי לאחדות הגיאוגרפית של כל חלקי פלסטין ורצועת עזה, וכן קראו להמשיך בדרך זו. אך למבצעי הפיגועים אין קשר לארגון פלסטיני הפעיל בגדה או ברצועה. דאע"ש הוא ארגון שחמאס ומרבית הפלסטינים מסתייגים ממנו ובעבר אף פעלו נגדו בעוצמה. שאר פלגי האופוזיציה הפלסטיניים ניצלו את ההזדמנות להגברת ההסתה ולקריאה לבצע פיגועים נוספים.

למעשה, השיח על אודות הסלמה אפשרית במהלך הרמדאן התעורר בישראל קודם למעשי רצח אלו בידי אנשי דאע"ש, כשמרכזו חשש מהסלמה במזרח ירושלים ובמקומות נוספים לקראת החודש הקרב, שבחלקו יתרחש השנה בחפיפה עם חג הפסח ויסתיים בסמוך ליום העצמאות וליום השנה למבצע "שומר החומות". בתקופה זו מתרחשים במזרח ירושלים אירועים רבים: התפילות בלילות רמדאן מושכים למסגד אל-אקצא מתפללים רבים והשהיה בתחומי המסגד גדלה אף היא במהלך החודש. גם חג הפסח מלווה בעליה המונית לרגל אל הכותל המערבי, להר הבית ולעיר ירושלים בכלל.

ברקע השיח זיכרונות קשים מהעימות בין ישראל לחמאס – מבצע "שומר החומות" במאי 2021, שהתמקד בסוגיית אל-אקצא ומזרח ירושלים. ערב העימות, במחאה על ביטול הבחירות למועצה המחוקקת על ידי אבו מאזן, חמאס העמיד עצמו כשומר המקומות הקדושים והצליח לגייס להזדהות עם ירושלים המונים מהגדה המערבית ומקרב אזרחי ישראל הפלסטינים. העימות, שחמאס יזם, החל בירי טילים לעבר ירושלים, אך התמקד ברצועת עזה.

אלא שהאווירה בזירה הישראלית-פלסטינית כיום שונה במידה רבה מזו ששררה בזמן שהבחירות בזירה הפלסטינית היו על הפרק. חמאס זכה אז בסולידריות מצד הציבור והוא נהנה גם היום ממעמד מחוזק, שנשען בין היתר מהביקורת העצמית שהתעוררה אז בקרב הציבור הישראלי בעקבות העימות עם חמאס, אך אבד את המומנטום שאפשר גיוס המונים לעימות עם ישראל.

בשורות חמאס גברו חודשים אחדים לאחר מכן תחושות של תסכול וקוצר רוח נוכח אי-היכולת לממש הבטחות יומרניות אשר לשיקום ההריסות ברצועת עזה ולהקלה בתנאי המצור המוטל על האזור. ההתנגדות הישראלית להמשך הכנסת הכספים מקטר לרצועה במתכונת המוכרת, עיכוב מהלכי השקום שמצרים התחייבה לנקוט והמצוקה האזרחית בשטח הרצועה – כל אלה מכבידים על הנהגת חמאס.

שינויים אלה באים לידי ביטוי במספר פרמטרים:

  1. שיקום – עבודות השיקום ברצועת עזה מתבצעות זה חודשים אחדים. מצרים, המובילה את עבודות השיקום בתיאום מוגבר עם ישראל, לאחר עיכוב ממושך, מרחיבה תוך כדי כך את הפעילות הכלכלית ברצועה ויוצרת מקומות עבודה.
  2. ריסון – שלא כבעבר, קטר ומצרים פועלות בעניין רצועת עזה במתואם. מנגנון הכנסת הכספים הקטרי, שחדל לפעול באמצעות מזוודות מזומנים, עובר כיום דרך התשלום על דלק המוכנס ממצרים. התנהלות זו אינה משקפת רק קרבת אינטרסים בין שתי המדינות, אלא גם מגבירה את עוצמתן כגורמים מרסנים מול חמאס ופלגים אחרים בשטח הרצועה. השגריר הקטרי מחמד אל-עמאדי, שהגיע לרצועה ב-24 במארס, הכריז כי אושר המענק הקטרי בסך 360 מיליון דולרים לרצועה, ובכלל זאת דלק לתחנת הכוח ומענק בסך 100 מיליון דולרים שישולמו בין היתר למשפחות הנזקקות. עמאדי הוסיף כי הוסכם להעניק לרצועת עזה 30 אלף רישיונות עבודה בישראל.
  3. עבודה בישראל - אלפי עובדים החלו לצאת מרצועת עזה לעבודה בישראל. ישראל הודיעה באורח חד-צדדי על אודות מתן היתרי יציאה לעבודה ליותר מעשרת אלפים עובדים וכי בכוונתה להגדיל את המכסה ל-20,000 פועלים, ובכך הפקיעה מידי חמאס אפשרות ליטול לעצמה קרדיט על כך. במונחים עזתיים, נתון זה משנה מציאות – עבודה בישראל היא פסגת שאיפותיו של כל מפרנס ברצועה, ועצם ההודעה בדבר הרחבת מכסת ההיתרים משנה אווירה בשווקי הרצועה.
  4. שיכוך היריבות הבין-ארגונית - הזעם הרב של חמאס והציבור בכללותו על אבו מאזן והרשות הפלסטינית בימים שקדמו ל"שומר החומות" התפוגג למעשה. היריבות בין הפלגים מתקיימת במתכונת הישנה, אך בלי אדי הדלק שסייעו להבעיר את השטח. איומי חמאס, התדירים בשבועות האחרונים, מפני פגיעה ישראלית במסגד אלאקצא אינם מצליחים לפי שעה לגייס המונים לגילויי מחאה והתנגדות.
  5. המלחמה באוקראינה - הפלישה הרוסית לאוקראינה ממקדת את תשומת הלב הבינלאומית. הנהגות חמאס והרשות הפלסטינית כאחת מודעות היטב לעוצמת האירוע וחוששות מנקיטת עמדה העלולה להתפרש כצידוד בצד זה או אחר. חמאס אף תקן התבטאויות של אנשיו והדגיש בעקבותיהם את נייטרליותו. ספק רב אם הסלמה בעת הזו תשרת יעד פלסטיני כל שהוא, שכן לא תזכה לכיסוי תקשורתי שיביאה לתודעת הקהילה הבינלאומית. יתר על כן, נגד חמאס וכל גורם פלסטיני שינסה להבעיר את השטח עלול להתעורר זעם בין-ערבי ובינלאומי. הקריאה לשמור על נייטרליות עוברת לכן כחוט השני בכל ההתבטאויות הפלסטיניות, גם אם ברובן בולטת נטייה לכוון רוסיה.

עימותים בלוד במהלך מבצע שומר החומות |

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהחיכוך שגבר מאוד מאז "שומר החומות" בין כוחות הביטחון הישראלים לבין פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, ובמזרח ירושלים בפרט. מספר ההרוגים הפלסטינים עלה מאוד במהלך השנה האחרונה כתוצאה מהיתקלות עם כוחות ישראלים, במזרח ירושלים גברו ניסיונות פיגוע על ידי יחידים, עלה מאוד היקף הכניסות הישראליות לשטחי A ו-B והחריף החיכוך עם נושאי נשק, ביניהם פעילי פת"ח. בנוסף, חולשת מנגנוני הביטחון הפלסטינים משחררת בקרב הציבור הפלסטיני זעם המופנה כלפי ישראל. אין מדובר באובדן שליטה, אך ניכרת ירידה בכושר ההרתעה של מנגנונים אלה.

על כך יש להוסיף את מחויבות חמאס ושאר גורמי האופוזיציה הפלסטינים לשמר את רוח ההתנגדות שאפיינה את תקופת "שומר החומות". חמאס קורא לפעול נגד ישראל והרשות הפלסטינית בירושלים ומשטחי הרשות, ומוחה נגד המגבלות שמטילה ישראל על הפלסטינים במזרח ירושלים. כל אלה, בהתקרב חודש הרמדאן, עלולים ליצור מאסה שתבוא לידי ביטוי בהסלמה.

ככל שמדובר בטרור מאורגן, שיקולי עלות-תועלת הם שיכריעו. הטרור היחידני, הבלתי מאורגן, היה ועודנו בלתי צפוי, וברוב המקרים הוא פחות קטלני מהטרור המאורגן.

מבחינת ישראל, לפניה כר פעולות נרחב שתוכל לנקוט כדי להקדים רפואה למכה, למנוע את ההסלמה ולהחלישה אם תתפרץ, ביניהן:

  1. ניצול המנופים שנוצרו לאחרונה במסגרת המגעים עם מדינות האזור, בכללם עם טורקיה. לנשיא ארדואן נודעת השפעה על הפעילות האסלאמית במסגד אל-אקצא וכן השפעה על חמאס. יש לנסות ולמנף השפעה זו לריסון הקריאות להסלמה.
  2. הגברת התיאום עם ירדן והרשות הפלסטינית, שלשתיהן השפעה על הנעשה במסגד אל-אקצא ובסביבתו. מלך ירדן עבדאללה, המוטרד משיח ההסלמה, ומעניינים נוספים אמור לבקר ברמאללה. תיאום עם ירדן והרשות הפלסטינית, שבמסגרתו ייקבעו כללים להסדרה של תנועת המתפללים המוסלמים מהגדה המערבית לירושלים ושל העולים היהודים להר הבית במהלך חודש הרמדאן, עשוי לתרום למניעת ההסלמה.
  3. המנוף המצרי-קטרי כבר נותן אותותיו ברצועת עזה. מצרים וקטר אינן מעוניינות בסבב עימות והרס נוסף ברצועה, ומאמצי ריסון מצידן, בתיאום עם ישראל - שכבר מגלה פתיחות בהקשר זה - יתרמו למניעת ההסלמה.
  4. צמצום נוכחות משטרתית באזורי חיכוך במזרח ירושלים, במיוחד בשער שכם, שערב "שומר החומות" היה מוקד התלקחות וגם במקומות אחרים, עשוי לצמצם את פוטנציאל ההתלקחות, בהתאם למידע המצטבר.
  5. בחינת אפשרות להעניק היתרים לתושבים מרצועת עזה לבקר במסגד אל-אקצא בימי הרמדאן.

יוזכר שמדינת ישראל התמודדה בעבר עם תקופות לא פחות קשות של מתיחות ושל חשש מהסלמה. דיבור יתר על אודות הסלמה והבעת חשש כבד מתוצאותיה עלולים להתברר כנבואה שתגשים את עצמה, משום שבין היתר הוא מגביר את המוטיבציה של פלגים וגורמים קיצוניים לחקות ולבצע פיגועים נוספים. מנגד, הידברות מוקדמת עם כל מי שיכול להרגיע את האווירה ואת השטח הוכחה בעבר כיעילה. כן יש להפנים כי דרישה ממנגנוני הביטחון הפלסטינים למנוע הסלמה, כל עוד אינה מלווה אמירות שילמדו על נכונות מצד ישראל לקדם פתרון לסוגיית הסכסוך, מתפרשת כניסיון לחזק אותם בהתמודדותם עם חמאס, לא כניסיון לחזקם על מנת שיוכלו לקדם את היעדים שלשמם הוקמו - מה שמערער את הלגיטימיות של עצם קיומם ושל פעולתם.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Ammar Awad
מינוי סגן יו"ר אש"פ והרפורמות ברשות הפלסטינית – מאחדים או מחדדים פערים?
מה הרקע למינוי חסין א-שיח' לסגנו של אבו מאזן ולרפורמות המתוכננות ברשות וכיצד הם מתקבלים בקרב הציבור וההנהגה הפלסטיניים?
14/05/25
רמדאן 2025: עלייה במספר המתפללים לצד ירידה באלימות
11/05/25
REUTERS/Amir Cohen
הדיון שלא מתקיים: "מרכבות גדעון" מול התוכנית המצרית
השוואה מקיפה בין התוכנית לכיבוש עזה לבין ההצעה המצרית להפסקת אש, שחרור החטופים והקמת ממשל חלופי ברצועה
11/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.