מודל השירות הרב־ממדי: הצעה לשינוי מבנה כוח האדם בצה״ל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים מודל השירות הרב־ממדי: הצעה לשינוי מבנה כוח האדם בצה״ל

מודל השירות הרב־ממדי: הצעה לשינוי מבנה כוח האדם בצה״ל

מזכר 223, ספטמבר 2022

עקבו אחרינו בגוגל
English
עפר שלח

המרכיבים השונים של כוח האדם בצה"ל – הגיוס, שירות החובה, הקבע והמילואים – עומדים בשנים האחרונות בפני שורה של אתגרים המתלכדים לכדי סכנת משבר חמור. רבים בשורות הצבא כבר מודים במציאות מסוכנת זו, אך הניסיונות השונים לתיקון לא פתרו את הבעיה. זאת בין השאר משום שניסו לטפל בחלקים שונים שלה בלי להציג מודל רציף, עקבי בהגיונו ומעודכן לצורכי השעה ולאתגרי העתיד, עבור השירות בצה"ל על כל צורותיו


מודל השירות הרב-ממדי הוא הצעה לתיקון כזה: תפיסה של רב-ממדיות, גמישות והתאמה מרבית לצורכי הצבא והפרט, שתלווה את המשרתים בצה"ל מהמיון טרם הגיוס ועד היום האחרון במדים. בה בעת המודל מנסה לתת מענה לצורכי הביטחון המשתנים, לשינויים באופייה של החברה הישראלית ולסיבות שבגללן כשלו רוב הצעדים שננקטו עד היום. כל זאת תוך שמירה מרבית על מהותו ויתרונותיו של צה"ל כ"צבא העם" והתמודדות עם השחיקה, שכבר הביאה קצינים בכירים רבים לנבא כי אנחנו בדרך ל"צבא מקצועי"


היתרון האנושי הוא הבסיס לאיכותו של צה"ל וליכולתו למלא את ייעודו. התאמה ועדכון של צורות השירות והתרבות הארגונית של הצבא הכרחיים כדי לשמר ולהעצים יתרון זה. מודל השירות הרב-ממדי מציג הצעה מעשית, ישימה ומעוגנת בנתונים ובדוגמאות מצה"ל, מארגוני ביטחון אחרים ומהעולם באשר לדרכים לעשות זאת.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא 

תוכן עניינים:

המרכיבים השונים של כוח האדם בצה״ל — שירות החובה, הקבע והמילואים — עומדים בשנים האחרונות בפני שורה של אתגרים המתלכדים לכדי סכנת משבר של ממש. אתגרים אלה נובעים בחלקם מגורמים שמחוץ לשליטתו של הצבא: השתנות החברה הישראלית, המבנה הדמוגרפי שלה וערכיה; ירידה בתחושת הציבור הישראלי שהמדינה עומדת בפני איום קיומי והשינויים באופי המלחמה ובמאפייניו של האויב, המחייבים שינוי גם בתפיסת ההפעלה ובדרישות כוח האדם של צה״ל; והצמיחה הכלכלית המעצימה את אפשרויות התעסוקה בשוק האזרחי ואת התחרות על המצטיינים במקצועות נדרשים...
קרא/י עוד

״כושר המלחמה נמדד בכמות הלוחמים ובאיכות הכשרתם״, קבע ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל, דוד בן־גוריון, במסמך המכונן שהציג בפני הממשלה באוקטובר 1953. כמעט כל התנאים הסביבתיים השתנו בשבעים השנים שחלפו מאז: אוכלוסיית ישראל כבר אינה כה קטנה, ואיום הצבאות הסדירים שחנו על גבולנו והמלחמה ה״גדולה״ הרבה פחות סביר מאז. בישראל פנימה חלו שינויים כבירים, חברתיים וכלכליים, ונצברה עוצמה טכנולוגית נדירה. אבל כלל היסוד הזה — שהבסיס לצבא חזק הוא כוח אדם מעולה מוכשר למשימותיו — לא השתנה ולא ישתנה...

קרא/י עוד

השער כולל בתוכו את הפרקים הבאים: השינוי החברתי בישראל והשפעתו על צה״ל; צורך השעה: פחות אנשים, יותר מקצועיות; הצורך באתוס חדש.
קרא/י עוד

השער כולל בתוכו את הפרקים הבאים: שירות החובה — עלייה במספר המתגייסים, ירידה בשיעורי הגיוס; קיצור השירות — הקושי ליישם שינוי נדרש; השירות הלאומי והשירות האזרחי — כישלון מתמשך והטבות מגזריות; שירות החרדים — הציבור הכללי מרים ידיים; מודל הקבע — שינויים תכופים שהובילו למשבר; המילואים — האם המערך עודנו מתאים לתפקידו המוצהר?; גמלאות — בדרך אל הקיר.

קרא/י עוד

השער כולל בתוכו את הפרקים הבאים: אסטרטגיית צה״ל כמסמך מכווין לגיבוש מודל כוח האדם; עקרון יסוד — ייחוד הדרג הלוחם; הצורך בשירות אזרחי־ביטחוני; ״צבא מקצועי״ — אופציה תאורטית בלבד; מדינות שבהן קיים עדיין גיוס חובה — לקחים; עקרונות לעיצוב המודל.
קרא/י עוד

השער כולל בתוכו את הפרקים הבאים: תהליך המיון והגיוס; שירות החובה בצה״ל; השירות האזרחי־ביטחוני; מודל הקבע הרב־ממדי; עקרונות להסדרת מודל הפרישה; המילואים — צמצום המערך ומעבר למבנה רב־ממדי.
קרא/י עוד

צבא הוא ארגון שמרני בשל גודלו ואופי משימתו. על אחת וכמה צבא כמו צה״ל, שהוא צבא העם לא רק משום שהוא נשען על גיוס חובה. שומה עליו לשקף מכנה משותף רחב ככל האפשר ולשמר לגיטימציה מרבית לפעולתו. ארגון כזה אינו בנוי למהפכות אלא להתפתחות — גם כאשר נדרשים בו שינויים של ממש ואף כשנוצר מצב משברי...
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
כשעוצמה הופכת למלכודת: מבט מבני על מסלולה האסטרטגי של ישראל
מאמר זה מיישם את התזה של פול קנדי בדבר מתיחת יתר אימפריאלית כמסגרת מבנית לבחינת מסלולה האסטרטגי של ישראל בשנת 2026. לא נטען כי ישראל היא אימפריה, ואף לא כי שקיעתה קבועה מראש. במקום זאת, נטען כי המנגנון שזיהה קנדי — נטייתן של מחויבויות אסטרטגיות לחרוג בהיקפן מן הבסיס היצרני הנדרש למימונן, בשילוב חוסר יכולתן הפוליטית של קואליציות שלטוניות לחלק מחדש את הנטל בטרם נסגר חלון ההזדמנויות לתיקון — פועל בכל קנה מידה; וכי סימניו המבניים המוקדמים כבר ניכרים בנתונים הישראליים. הניתוח מתרכז בבחינת שלושה מקרים היסטוריים — ספרד ההבסבורגית, דרום אפריקה של משטר האפרטהייד וברית המועצות בשנותיה האחרונות — ומשווה ביניהם על פי שבעה ממדים מבניים, כאשר מכל מקרה נגזרת משמעות שונה עבור ישראל. לאחר מכן נבחנים בפירוט המדדים הישראליים, תוך התמקדות מיוחדת בהצטמצמותם המקבילה של הבסיס היצרני ושל ההון הפוליטי בקרב בעלות ברית כפי שהיא מתועדת בסקרי דעת קהל עדכניים וכן בהעברת הנטל האסטרטגי ממאזן החוץ אל המאזן הפנימי. הטענה המרכזית היא כי המשתנה המכריע, מבחינה אנליטית ומוסרית כאחד, אינו העוצמה כשלעצמה אלא יכולת הקיום שלה; וכי השאלה המרכזית הניצבת בפני האסטרטגיה הישראלית היא האם ההתאמה מחדש תתבצע מרצון ומתוך עמדת כוח, או תיכפה בעקבות משבר ובתנאים שישראל לא תוכל עוד לשלוט בהם.
16/08/26
REUTERS and GPO (modified by INSS)
"תפיסת הביטחון החדשה" – היגיון לקוי וסכנה לביטחון הלאומי
מה כוללת תפיסת הביטחון החדשה כפי שהיא משתקפת מאמירות הדרג המדיני והפעולות בשטח, ומדוע היא מהווה סכנה לדמותה של ישראל ולביטחונה הלאומי?
04/08/26
REUTERS and U.S. Air Force photo by Master Sgt. Donald R. Allen (modified by INSS)
עסקת המנועים ומטוסי F-35 לטורקיה – השלכות על מאזן הכוחות האזורי והגלובלי
הממשל האמריקאי הנוכחי מקדם עסקת ענק בשווי של למעלה מ-700 מיליון דולר למכירת מנועי F110 לטורקיה עבור פרויקט מטוס ה-KAAN. חרף ניסיונות הממשל לעקוף את חסמי הקונגרס, המהלך אינו אירוע מבודד אלא מאיץ אסטרטגי שנועד לסלול את חזרתה המלאה של אנקרה לתוכנית ה-F-35. בעוד שהרציונל בוושינגטון חותר לשמר את טורקיה כעוגן בנאט"ו, בפועל הוא מייצר דילמה חריפה ומציב משולש סיכונים כבדי משקל: ערעור נאט"ו מבפנים: העצמת שחקן המנהל תחרות אגרסיבית מול בנות ברית מערביות (כמו יוון) ומקבע נוכחות צבאית מתריסה בקפריסין. הזנת החיכוך האזורי: מתן לגיטימציה למעצמה תחרותית המעניקה מקלט לחמאס ותומכת במשטר א-שרע בסוריה. סיכון מערכתי לרשת ה-F-35 הגלובלית: הצבת יכולות דור 5 בסמיכות למערכות ה-S-400 הרוסיות מעמידה בסכנת פיצוח את ביטחון המידע של הפלטפורמה כולה. איום זה אינו מתמצה בשחיקת היתרון היחסי של ישראל וחשיפת תעשיותיה, אלא מהווה איום ישיר על כל מדינה בעולם שהצטיידה ב-F-35, לצד חשש מהפצת מטוסי ה-KAAN לצבאות נוספים במרחב הסוני
09/07/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.