פרסומים

חתימת הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון הינה התפתחות חשובה וחיובית ביחסי שתי המדינות, המבטאת את האינטרס המשותף לשתיהן לפעול לפירוק חזבאללה מנשקו ולהרחקת איראן מלבנון. עם זאת, יישום ההסכם צפוי להיות איטי, ארוך ורצוף קשיים, ואין וודאות כי יצלח, בעיקר בשל התנגדות חזבאללה וחולשת המדינה והצבא הלבנונים. למרות זאת, מבחינת ישראל רצוי לדבוק במתווה המוצע בהסכם, הן לניצול ההזדמנות לשינוי המציאות הביטחונית והיחסים עם לבנון והן למיצוי הפוטנציאל הגלום בו לשיפור מעמדה האזורי והבינלאומי.

בשנת 2026, ישראל חזקה צבאית מכפי שהייתה ב-2023. אך למרות הישגיה הצבאיים וגם חוסנה הכלכלי והעמידות שהפגין העורף לנוכח איומים ביטחוניים, היא נמצאת באחת מנקודות השפל האסטרטגית בתולדותיה. ישראל נתונה במה שניתן להגדיר כ"לימבו אסטרטגי" – קיפאון מתמשך שבמסגרתו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים וגם שיתוף פעולה צבאי תקדימי עם ארצות הברית אינם מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני בר-קיימא. מתחייבת השאלה: מה צריכה ויכולה ישראל לעשות כדי להיחלץ מהלימבו, להביס את אויביה בזירות השונות ולייצר את ההיפוך האסטרטגי שיבטיח את ביטחונה לעתיד לבוא? התשובה...

ההגבלות שהוטלו לאחרונה על חברת Anthropic – ובהן הנחיית הממשל האמריקאי להגביל את הגישה למודלים מסוימים עבור משתמשים וגורמים מחוץ לארצות הברית מטעמי ביטחון לאומי[1] – מהוות נקודת ציון משמעותית בהתפתחות מערכת היחסים בין טכנולוגיה, ביטחון לאומי ומדיניות חוץ. אם בעשור האחרון התמקד הדיון הקשור בריבונות דיגיטלית בשאלות של פרטיות, מיקום נתונים, רגולציה ותשתיות ענן, הרי שהאירועים האחרונים מצביעים על מעבר לשלב חדש, שבו עצם הגישה ליכולות בינה מלאכותית מתקדמות הופכת לנכס אסטרטגי. במציאות זו, לא זו בלבד שנתונים או שבבים הופכים מושא למדיניות...

תמצית הממצאים סקר יוני 2026 מצביע על ביקורת נרחבת בקרב הציבור הישראלי הן ביחס לתוצאות המערכה מול איראן והן ביחס למצב היחסים עם ארצות הברית: 66 אחוזים סבורים כי מזכר ההבנות שסוכם לאחרונה בין ארה״ב ואיראן רע לישראל; 37 אחוזים מעריכים כי איראן ניצחה במלחמה, ו-43 אחוזים מעריכים כי המלחמה הסתיימה ללא הכרעה, לעומת 15 אחוזים בלבד המעריכים כי ישראל היא המנצחת. במקביל, נרשם שפל חדש בתפיסת מחויבותו של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, לאינטרסים הביטחוניים של ישראל: 12 אחוזים בלבד סבורים כי הוא מחויב מאוד להגן על אינטרסים אלה. בזירה הצפונית, 81...

בעקבות תהליך מואץ של "בינאום" הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל אינה יכולה עוד להישען על אסטרטגיית בלימה ושימור הסטטוס קוו. במקום זאת, עליה לעבור לגישת "בינאום מנוהל" שבמסגרתה היא נוקטת ביוזמה מדינית להכוונת המעורבות הבינלאומית והאזורית, תוך שמירה על התיאום עם ארצות הברית, כדי להשפיע על התנאים הביטחוניים והמוסדיים של כל הסדר עתידי. גישה זו תאפשר לישראל להפוך את הלחץ החיצוני מאיום אסטרטגי של בידוד בינלאומי למנוף לקידום האינטרסים שלה ולעיצוב מציאות יציבה יותר.

פרק שלישי מתוך המזכר "הכשרת הקרקע להרחבת ׳הסכמי אברהם׳ ונורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית" **** שיתוף פעולה כלכלי אזורי יעיל ומשגשג מחייב התייחסות למערך התשתיות, שהוא בסיס פיזי ודיגיטלי לשיתוף כזה. כלכלה יציבה וצומחת נשענת על מערך תשתיות מתקדמות, המאפשרות תנועה של סחורות, אנשים ומידע, שהוא תנאי הכרחי לפעילות ייצור, מסחר וחדשנות. אלו אינם רק כוחות המניעים צמיחה כלכלית אלא גם נדבך מרכזי בביסוס יחסי אמון ושיתופי פעולה בין מדינות... לחצו כאן לקריאת הפרק המלא

עד כה, התמיכה האמריקאית בישראל הובנה לעיתים קרובות דרך עדשה מפלגתית: הדמוקרטים נתפסו כביקורתיים יותר, בעוד הרפובליקנים נראו כתומכים עקביים. מסגרת הבנה זו אינה מספקת עוד. הנחות היסוד הפרו־ישראליות הוותיקות נחלשות לא רק בקרב הדמוקרטים, אלא גם בתוך חלקים מהקואליציה הרפובליקנית. עמדות כלפי ישראל מושפעות יותר ויותר מדת, שייכות דורית, לאומיות ותפיסות מתחרות לגבי תפקיד אמריקה בעולם. לפיכך, ישראל נדרשת לאמץ גישה מפולחת יותר כלפי נוצרים ושמרנים אמריקאים, תוך הבחנה בין אוונגליסטים מבוגרים לצעירים, קתולים, פרוטסטנטים מן הזרם המרכזי, שמרנים...

ערב הסעודית נמצאת בעיצומה של מהפכה כלכלית חסרת תקדים, שבמסגרתה היא מבקשת למצב את עצמה כמעצמה טכנולוגית וכלכלית אזורית. בד בבד, המזרח התיכון כולו נתון בתהליך עיצובו מחדש של מאזן הכוחות וההסדרים האזוריים, תהליך שלוקחות בו חלק מדינות המבקשות לבסס סדר אזורי שיתאפיין בשיתוף פעולה ויציבות – ארצות הברית והמדינות הסוניות הפרגמטיות – ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית. נושא זה לא ירד לחלוטין מסדר היום של ההנהגה הסעודית, אף על פי שמלחמת ׳חרבות ברזל׳ בלמה את התקדמות תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, שהייתה כבר בשלביה...

המלחמה באיראן והמשבר הכלכלי המחריף בעקבותיה האיצו את שחיקתו המתמשכת של מעמד הביניים האיראני, שנפגע ביתר שאת מאינפלציה גבוהה, מהשפעת הסנקציות, מירידה בכוח הקנייה וממשבר תעסוקתי גובר. חוקרים ופרשנים באיראן מזהירים לאחרונה מפני הידרדרותם של חלקים גדולים ממעמד הביניים לעבר השכבות הנמוכות ומתלות גוברת בסיוע ממשלתי, תוך פגיעה ביכולתם לשמר את דפוסי החיים, את הביטחון הכלכלי ואת התקווה לעתיד שאפיינו מעמד זה. לשחיקה זו השלכות החורגות מהתחום הכלכלי: היא מעודדת הגירה של צעירים משכילים ובעלי מקצועות חופשיים, מחלישה את ההון החברתי ואת האמון...

כדי לשרוד בסביבה עוינת, נדרשו החות'ים ללמוד ולהסתגל מראשית דרכם. תנועת הנוער הזיידית־התחדשותית של תחילת שנות ה–90, כוח הגרילה שנלחם בכוחות הממשלה בצעדה בשנת 2004, והישות המדינתית־למחצה השולטת כיום ברוב אוכלוסיית תימן – הם למעשה שלושה ארגונים שונים. התנועה  השתנתה במהותה, בפעילותה ובאופן שבו היא תופסת את האינטרסים שלה. שינויים אלה נבעו מטלטלות פנימיות ומזעזועים בסביבתה האסטרטגית: השתלטות החות'ים על צנעא בשנת 2014, המערכה בהובלת ערב הסעודית שנפתחה נגדם בשנת 2015, והמלחמות האזוריות שהתפתחו בעקבות מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר...

מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן מסמן את סיום המערכה הצבאית, אך לא את סיום ההתמודדות עם האיום האיראני. המסמך אינו הסכם גרעין חדש, אלא מסגרת ביניים שנועדה לעצור את הלחימה, לפתוח מחדש את מצר הורמוז, להסיר את המצור הימי ולאפשר משא ומתן על הסכם סופי בתוך 60 יום. טראמפ יוכל להציג את המזכר כהישג: עצירת המלחמה, ייצוב שווקי האנרגיה והתחייבות איראנית שלא לרכוש או לפתח נשק גרעיני, במקביל לדיון בדילול החומר המועשר שבשטחה. איראן, מצדה, הצליחה לקבל את שתי הדרישות החשובות לה: סיום המלחמה והמצור, בנוסף להקלות כלכליות שיתבטאו בייצוא נפט חופשי...

מאמר זה בוחן את עמדת רוסיה כלפי תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובותיה הרשמיות לתקיפות נגד איראן ביוני 2025 ובמארס 2026, וכן במהלך דיוני ועידת הסקר של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) באפריל-מאי. במצב הנוכחי, אין לרוסיה צורך לבצע שינויים דרסטיים במדיניותה בנוגע לגרעין האיראני, והיא יכולה להמשיך להחזיק בעמדה שגיבשה במהלך השנים האחרונות, מאז קריסת הסכם הגרעין עם איראן(JCPOA)  ותחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. מדיניות זו משקפת אסטרטגיית איזון מחושבת מצד רוסיה: גינוי רטורי של הסלמה צבאית, במיוחד של תקיפות נגד אתרי גרעין;...