פרסומים

היקף הטרור היהודי נגד תושבים פלסטיניים ביהודה ושומרון התפתח מאירועים שוליים ומקומיים לתופעה נרחבת המתרחשת במסגרת המאבק על השליטה באזור ומאמץ גובר לעקור נוכחות פלסטינית, בעיקר משטח C. מספרן והיקפן של התקיפות האלימות עלו בשנים האחרונות וביֶתֶר תוקף מאז ה-7 באוקטובר 2023. חרף זאת, ממשלת ישראל ומערכת הביטחון, לרבות מחוז יהודה ושומרון של משטרת ישראל, אינן נרתמות להתמודדות נחושה עם התופעה ולדיכויה, ונראה שהציבור בישראל אדיש למעשי הבריונות של יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. על רקע התפתחות התופעה לממדיה הנוכחיים והסכנה שתוביל להתפרצות...

יסודותיה של הרפובליקה האסלאמית מעוגנים מאז המהפכה האסלאמית (1979) בתפיסת שלטון חכם ההלכה, שעוצבה ברוח חזונו של מחולל המהפכה, רוחאללה ח'ומיני. מותו בשנת 1989 חייב חריגה בוטה מעיקרון זה, משום שלאיש מתלמידיו הנאמנים לא היה מעמד הלכתי רם דיו כדי לרשת אותו. מינויו של עלי ח'אמנהאי כמנהיג איראן, שהתאפשר בזכות שינוי החוקה האיראנית, בישר על כינונה של הרפובליקה האסלאמית השנייה. השלטון אמנם נותר בידי אנשי הדת, אך הבכורה לא נשמרה עוד בידי מקור הסמכות התיאולוגית העליונה. חרף מאמציו לבצר את שלטונו, לא הצליח המשטר בהנהגת ח'אמנהאי למנוע גילויים של...

מסמך זה מרכז עדכונים על הליכים ומהלכים מרכזיים במשפט הבינלאומי בשנת 2025, בדגש על זיקתם לביטחון הלאומי. תשומת לב מיוחדת ניתנת להתפתחויות הנוגעות לישראל. החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעניינה של ישראל ממשיכה להתנהל. במהלך שנה זו קיבלה ערכאת הערעורים של בית הדין את ערעורה של ישראל וקבעה כי על הערכאה הראשונה לדון לגופן בטענות ישראל על העדר סמכות שיפוט. מנגד, נדחתה עמדתה של ישראל כי יש לפתוח חקירה חדשה בגין האירועים הקשורים למלחמת "חרבות ברזל" ונקבע כי ניתן לבחון אותם במסגרת החקירה הקיימת. במקביל, בית הדין הבינלאומי לצדק...

ב-15 בינואר 2021 הכריז הפנטגון על אודות העברת ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז האמריקאי. מעבר זה סימן שינוי מהותי בתפיסה הביטחונית של ארצות הברית וישראל ביחס למרחב המזרח התיכון. במלאת חמש שנים למעבר ובצל מלחמת ׳חרבות ברזל׳, מאמר זה בוחן את המעבר בפריזמה של דוקטרינת הביטחון האזורי ומסכם במסקנה כי שילוב ישראל בסנטקום הומחש כמהלך אסטרטגי שחיזק את מעמדה כשותפה אזורית לגיטימית בארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכון.

שלושה שבועות לאחר פרוץ גל המהומות ברחבי איראן – שגבה אלפי הרוגים והוביל למעצרם של אלפים נוספים – ניצב הממשל האמריקאי בפני שורת החלטות אופרטיביות על רקע האיומים שהשמיע הנשיא טראמפ כלפי המשטר בטהראן. איומיו של הנשיא החלו בהתבטאות פומבית שלפיה ארצות הברית תבוא "להציל" את המפגינים אם המשטר ימשיך להפעיל נגדם אלימות קטלנית, והסלימו בימים האחרונים בציוץ נוסף (13 בינואר), שבו כתב כי "העזרה בדרך", עודד את המפגינים להשתלט על מוסדות המדינה, וקרא לתיעוד המעורבים בדיכוי – שלדבריו "ישלמו מחיר כבד". מסמך זה...

במאמר זה מנותח השיח ההלכתי האסלאמי בקרב מוסדות ואנשי דת המזוהים עם המשטר החדש בסוריה. השיח משקף עמדות יסוד עוינות כלפי ישראל ושולל שלום עמה, אך הוא אינו אחיד וקפוא. לצד ביטויים אידיאולוגיים אסלאמיסטיים נוקשים, שהופיעו ברובם בתגובה לפעילות צבאית ישראלית בסוריה, ניתן לזהות בשנה האחרונה גם ריכוך מסוים בטון ובמינון ההתבטאויות. ריכוך זה אינו מבטא שינוי רעיוני עמוק או הכשרת הקרקע לפיוס מלא, אך הוא עשוי לאפשר לגיטימציה להסדרים מצומצמים ותחומים הניתנים להצדקה כ"הודנה". נוכח ממצאים אלה ועל רקע חידוש מגעי ההסדרה בין שתי המדינות,...

מאמר זה מנתח את מרחב התמרון האסטרטגי של ישראל ברצועת עזה בשנת 2026. ברקע, נחישות ממשל טראמפ ליישם את המתווה לרצועת עזה והשתקמותו של חמאס כל עוד מגמת השינוי מתעכבת. ישראל ניצבת בפני דילמה בין שתי חלופות עיקריות: הראשונה חותרת למיצוי אופציית הפירוז על פי מתווה טראמפ, ולשם כך היא תידרש להגמיש את התנאים לשיבת הרשות הפלסטינית לרצועה; חלופה נוספת מציעה את יישום המתווה במודל דיפרנציאלי, שיתבצע רק בחלקים המטוהרים מחמאס ומתשתיות טרור, אך מסתכנת בקיבוע שלטון חמאס בשטח האדום – אזור שליטתו הנוכחי. שתי חלופות אחרות פחות מומלצות הן הקפאת...

מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע העדכני והמדויק ביותר הנוגע למחאות הנרחבות באיראן

הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging. מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא...

בדצמבר 2025 פרסם חמאס מסמך המסכם את המלחמה ברצועת עזה בחלוף כשנתיים מתחילתה. המסמך, הנושא את הכותרת: "הנרטיב שלנו, מבול אלאקצא, שנתיים של עמידה איתנה ושאיפה לשחרור", דומה במתכונתו למסמך שפרסם הארגון בינואר 2024 אך שונה בתוכנו. הקודם, שהיה מעין כתב הגנה נוכח הביקורת שהוטחה בחמאס וחששותיו מהמשך המלחמה, היה ניסיון להסביר מדוע הכריז מלחמה על ישראל. לעומת זאת, במסמך הנוכחי מנסה הארגון להסביר מדוע המתקפה הייתה כדאית ומהם הישגיה, ומדגיש את מעמדו כחלק מרכזי בחברה הפלסטינית וכיריב לזרם הלאומי. במקביל הוא מתעלם לחלוטין מהביקורת...

הבינה המלאכותית נתפסת בעיני ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – ובהיקף מצומצם יותר, גם בקטר – כנכס אסטרטגי שבכוחו להחליף בעתיד את הנפט והגז כמקור לצמיחה כלכלית, ליציבות משטרית, לעוצמה גלובלית ולנכסיות ביטחונית. באמצעות הקמת מרכזי מחשוב ותשתיות ענן, שותפויות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות והכשרת הון אנושי, שואפות מדינות המפרץ לשלוט בחלק ניכר מייצור והפעלת הבינה המלאכותית בעולם בשורה אחת עם המעצמות הגדולות, תוך ביסוס יכולת טכנולוגית עצמאית. התלות המפרצית בשבבים אמריקאיים, לצד הצורך הגובר של ארצות הברית וסין בחשמל שמדינות המפרץ יכולות לספק,...

הטיית הידע בוויקיפדיה והמגמתיות הפוליטית בשיח לגבי ערכים רגישים עוררו ביקורת גוברת וצמיחתן של חלופות דיגיטליות, ביניהן גרוקופדיה וג׳סטפדיה. מאמר זה מציע ניתוח איכותני של חקר מקרה (Case Study), המתבסס על בחינה השוואתית של עיצוב ומסגור הידע על אודות הציונות בשלוש הפלטפורמות ושל הפערים בנרטיבים שהן מייצרות. הניתוח מתמקד במשפטי הפתיחה לאורך ארבעה צירים: הטון המשתמע, הרציונל הפרשני, עוגני הלגיטימציה ומיקום הסכסוך בנרטיב המשתמע. הממצאים מעלים כי בוויקיפדיה האנגלית ננטש עקרון הניטרליות והוחלף במסגור פוסט-קולוניאלי ביקורתי, המציג את הסכסוך...