פרסומים

הדיכוי הברוטלי של גל המחאה באיראן הביא להקצנה בהתייחסות בקרב המחנה הרפורמיסטי כלפי המשטר. בכירים רפורמיסטים, שבעבר הקפידו לנהל שיח זהיר ומרוסן תוך מחויבות לעקרונות היסוד של הרפובליקה האסלאמית, מבטאים בימים האחרונים עמדות שיש בהן כדי לערער על עצם התפיסה הפוליטית שעליו נשען המשטר הנוכחי. זאת, לאחר שבמשך שנים הדגישו הרפורמיסטים את הצורך בשינוי הדרגתי על פני שינוי מהפכני. עמדות אלה, לצד כישלונותיהם המתמשכים של הרפורמיסטים בקידום השינויים הנדרשים, הולידו תחושת אכזבה גוברת בקרב הציבור מהמחנה הרפורמיסטי ומיכולתו לשמש חלופה שלטונית ממשית....

הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מהווה זה עשרות שנים נדבך מרכזי ביחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות, וכן רכיב יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. מעבר להיקפו הכספי, הסיוע משמש עוגן מוסדי, פוליטי וסמלי לברית בין ירושלים לוושינגטון, ומגלם את מחויבותה של ארצות הברית לשימור יתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בסביבה אזורית מאתגרת. ההסכם הרב־שנתי הנוכחי (2028-2019) שנחתם בשנת 2016, מעמיד את היקף הסיוע על 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם 3.3 מיליארד דולר בסיוע חוץ ישיר ואילו 500 מיליון בשנה בסיוע משרד ההגנה למימון פיתוח משותף של מערכות הגנה נגד...

מועצת השלום (Board of Peace) נולדה כיוזמה תחומה וממוקדת שנועדה ללוות את תהליך הייצוב והשיקום של רצועת עזה במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, שעוגנה בהחלטת מועצת הביטחון 2803 בנובמבר האחרון. ואולם, עיון במסמך המייסד של המועצה (הצ'ארטר) מצביע על סטייה מהותית מהייעוד המקורי: המועצה מוגדרת כמנגנון גלובלי ליישוב סכסוכים מחוץ למסגרת האו״ם, ללא אזכור של עזה וללא הגבלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פער זה בין המנדט המצומצם שניתן למועצה לבין הסמכויות הרחבות שמייחס לה הצ'ארטר, לצד המבנה הריכוזי שלה, גרר ביקורת אשר לתחום הסמכות והלגיטימיות שלה...

במאמר זה נבחן המסמך המסכם את המלחמה, אשר פרסם חמאס בדצמבר 2025, תוך התמקדות במאבק הנרטיבים המתעצם בינו לבין ישראל. חמאס פונה לשלושה קהלי יעד – הציבור הפלסטיני והערבי, ישראל, והקהילה הבינלאומית. במאמר נדונה במיוחד פנייתו לקהל המערבי בעיקר באנגלית ותוך שימוש בעולם מושגים הרווח בקרבו, למשל שימוש במונח  ״לוחמי חופש״ לתיאור מחבלי החמאס. כן נוקט חמאס ״גזלות דעת״ (gaslighting), עושה שימוש מתוחכם בעיתונאים ובמשפיענים ברשתות החברתיות לשם העברת אשמה מהארגון לישראל וליבוי שיח זכויות אדם נגדה. מטרת מאמצים אלה היא למצב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני...

הפלגתה של אוניית המכולות המשויכת לסין, איסטנבול ברידג' דרך נתיב הים הצפוני שבשליטת רוסיה, סימנה אבן דרך חשובה בהיסטוריה של השיט הארקטי. הספינה יצאה מנמל נינגבו ב-22 בספטמבר 2025 והגיעה לפליקסטאו שבבריטניה ב-13 באוקטובר 2025. זו הייתה הפעם הראשונה שקו ספנות סדיר עשה את דרכו דרך נתיב הים הצפוני, והוכחה לכך שהנתיב יכול להפוך חלק מהרשת הגלובלית של הובלת מטענים באוניות מכולה ולקשר בין מרכזי ייצור אסייתיים לשווקים אירופיים דרך האזור הארקטי. אולם המסע לא היה חף ממחלוקות. אנשי איכות הסביבה, מומחי בטיחות ימית וקובעי מדיניות באזור הארקטי ציינו...

הממשל האמריקאי הודיע על מעבר לשלב ב' בתוכנית טראמפ לייצוב רצועת עזה, הציג את "מועצת השלום" (BoP) הבינלאומית, האמורה לתמוך בניהול ובשיקום הרצועה, ואת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית שתנהל את ענייני הרצועה. כן הוכרז הגנרל שיעמוד בראש כוח הייצוב הבינלאומי – ISF. התגובות הישראליות והפלסטיניות מלמדות על פער ציפיות וחששות: ישראל מבקשת להאט את קצב ההתקדמות שכן החטוף החלל האחרון טרם הוחזר, יציבות ביטחונית בעזה טרם הושגה והיא חוששת משילוב טורקיה וקטר במועצת השלום. הפלסטינים מצידם חפצים מאוד בתחילת שלב ב' על שום חומרת המצב ברצועה, אך...

תמצית הממצאים רוב גדול בציבור הישראלי (62.5 אחוזים) מעריך כי ישראל תידרש לחדש את הלחימה נגד איראן בחצי השנה הקרובה. עם זאת, הציבור חלוק ביחס לתקיפה ישראלית יזומה נגד איראן בעת הזו - 45 אחוזים מהציבור תומכים בכך ואילו 43 אחוזים מתנגדים. במקביל, רק שליש מהציבור (33 אחוזים) סבורים כי על ישראל להתערב בהתפתחויות הפנימיות באיראן על רקע גל המחאה העממית, בעוד רוב של 54 אחוזים מתנגדים לכך; רוב הציבור (58.5 אחוזים) מדווח על שביעות רצון נמוכה או נמוכה מאוד מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בעזה; 55 אחוזים מהציבור סבורים כי המצב הביטחוני בצפון מחייב...

אפשרות של עימות צבאי בין ארצות הברית לאיראן מציבה דילמות כבדות משקל בפני מדינות המפרץ. מחד גיסא, הן חוששות מפגיעה איראנית במתקני אנרגיה, התפלת מים ובסיסים אמריקאים בשטחן כמו גם בנתיבי ייצוא הנפט והגז מהמפרץ. מאידך גיסא, הן מודאגות מהשלכות של נפילת המשטר האיראני, שדפוסי התנהגותו ידועים. עדיף בעיניהן תרחיש של משטר איראני מוחלש ומרוסן על פני כאוס אפשרי. גרוע מכך, נפילת המשטר והתפתחות של שלטון דמוקרטי במקומו בטווח הארוך עלולה להיות מקור השראה למחאות במדינות ערב. מדינות המפרץ לוחצות על ארצות הברית להגיע להסכם עם איראן משום שהן רוצות להביא...

תהליכי הרדיקליזציה שעברה החברה הפלסטינית ברצועת עזה אינם תופעה חדשה, אך הם הואצו והועמקו באופן דרמטי מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007. תחת שלטונו הפכה רצועת עזה למרחב שבו אידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית הוטמעה באופן שיטתי בכל מערכות החיים, מחינוך ודת עד רווחה ותקשורת, תוך יצירת "חמאסיזציה" עמוקה של התודעה הציבורית. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 הותירה את הרצועה בחורבן פיזי ומוסדי חסר תקדים, המציב אתגר שיקום עצום, אך גם הזדמנות היסטורית נדירה. על פי מזכר זה, פירוז צבאי ושיקום פיזי לבדם לא יבטיחו יציבות ביטחונית לאורך...

היקף הטרור היהודי נגד תושבים פלסטיניים ביהודה ושומרון התפתח מאירועים שוליים ומקומיים לתופעה נרחבת המתרחשת במסגרת המאבק על השליטה באזור ומאמץ גובר לעקור נוכחות פלסטינית, בעיקר משטח C. מספרן והיקפן של התקיפות האלימות עלו בשנים האחרונות וביֶתֶר תוקף מאז ה-7 באוקטובר 2023. חרף זאת, ממשלת ישראל ומערכת הביטחון, לרבות מחוז יהודה ושומרון של משטרת ישראל, אינן נרתמות להתמודדות נחושה עם התופעה ולדיכויה, ונראה שהציבור בישראל אדיש למעשי הבריונות של יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. על רקע התפתחות התופעה לממדיה הנוכחיים והסכנה שתוביל להתפרצות...

יסודותיה של הרפובליקה האסלאמית מעוגנים מאז המהפכה האסלאמית (1979) בתפיסת שלטון חכם ההלכה, שעוצבה ברוח חזונו של מחולל המהפכה, רוחאללה ח'ומיני. מותו בשנת 1989 חייב חריגה בוטה מעיקרון זה, משום שלאיש מתלמידיו הנאמנים לא היה מעמד הלכתי רם דיו כדי לרשת אותו. מינויו של עלי ח'אמנהאי כמנהיג איראן, שהתאפשר בזכות שינוי החוקה האיראנית, בישר על כינונה של הרפובליקה האסלאמית השנייה. השלטון אמנם נותר בידי אנשי הדת, אך הבכורה לא נשמרה עוד בידי מקור הסמכות התיאולוגית העליונה. חרף מאמציו לבצר את שלטונו, לא הצליח המשטר בהנהגת ח'אמנהאי למנוע גילויים של...

מסמך זה מרכז עדכונים על הליכים ומהלכים מרכזיים במשפט הבינלאומי בשנת 2025, בדגש על זיקתם לביטחון הלאומי. תשומת לב מיוחדת ניתנת להתפתחויות הנוגעות לישראל. החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעניינה של ישראל ממשיכה להתנהל. במהלך שנה זו קיבלה ערכאת הערעורים של בית הדין את ערעורה של ישראל וקבעה כי על הערכאה הראשונה לדון לגופן בטענות ישראל על העדר סמכות שיפוט. מנגד, נדחתה עמדתה של ישראל כי יש לפתוח חקירה חדשה בגין האירועים הקשורים למלחמת "חרבות ברזל" ונקבע כי ניתן לבחון אותם במסגרת החקירה הקיימת. במקביל, בית הדין הבינלאומי לצדק...