התקיפה הישראלית בדאחייה בעקבות ירי חזבאללה לצפון וסבב ההתכתשויות שלאחריה בין ישראל לאיראן ממחישים את מורכבות המאמץ האמריקאי לבלימת הסלמה ואת האתגר הישראלי לנתק בין הזירה הלבנונית לאיראן. ממשל טראמפ ביקש לקדם הסדרה מחודשת בין ישראל ללבנון, לחזק את ממשלת לבנון, לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה ולשמר מרחב תמרון מול טהראן. אולם, הוא לא הצליח למנוע תקיפה ישראלית בביירות שנועדה לגבות מחיר מחזבאללה ושהביאה תוך שעות לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. מצב זה המחיש את האתגר המרכזי של ישראל מול וושינגטון – לשכנע את הממשל לאפשר לה אכיפה ממוקדת...
ככל שמתארכת המלחמה בין ישראל לחזבאללה, הולכים ומצטברים סימנים לכך שהשלכותיה הקשות על האוכלוסייה השיעית בלבנון מובילות לכרסום במידת התמיכה של אוכלוסייה זו בארגון. זאת, במיוחד לנוכח המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה השיעית – ולבנון כולה – עקב מלחמתו של חזבאללה בשירות האינטרסים האיראניים. אמנם, חזבאללה עדיין זוכה לתמיכה רחבה בקרב המגזר השיעי, אך הסדקים בתמיכה בו מכבידים עליו כשהוא נתון במלחמת הישרדות תחת מכבש לחצים צבאיים, כלכליים ופוליטיים. מצוקתו הנוכחית של הארגון מייצרת לכאורה הזדמנות למדינה הלבנונית לתפוס את מקומו כגורם האחראי לשיעים, אך...
מפה אינטראקטיבית זו מתעדת את תקיפות ישראל באיראן החל מיוני 2026. המפה כוללת את התקיפות המשמעותיות ברחבי איראן והאזור. המידע מתעדכן באופן שוטף ומבוסס על מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), תיעוד חזותי, הצהרות רשמיות ודיווחים תקשורתיים. מטרת הפרויקט היא לספק תמונת מצב נגישה, מבוססת נתונים ועדכנית של ההתפתחויות הקשורות למערכה זו.
מאז פתיחת מלחמת "שאגת הארי", וביתר שאת על רקע ההסלמה בלבנון בשבועות האחרונים, התחזקה בטהראן התפיסה המדגישה את חשיבות חזבאללה כרכיב אסטרטגי בתפיסת הביטחון האיראנית. הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן נתפסה בטהראן כביטוי למחויבותו לציר הפרו-איראני באזור ולחשיבותה הנמשכת של תפיסת השלוחים, שנדמה היה כי נשחקה בעקבות היחלשות הציר והימנעות בעלי בריתה של איראן, ובהם חזבאללה, מהצטרפות למערכה ביוני 2025. מחויבות איראן לחזבאללה באה לידי ביטוי בהתעקשותה לקשור בין כל הסכם להפסקת אש קבועה עם ארצות הברית לבין הפסקת אש בלבנון. מחויבות זו...
במאמר זה נדונה סוגיית פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה על ידי צה"ל כמהלך יזום, מקדים וכתנאי הכרחי ליישום "תוכנית עשרים הנקודות" לייצוב ולשיקום הרצועה. הנחת העבודה היא כי ללא פתרון שורשי לסוגיית הכוח הצבאי ברצועה, כל ניסיון להניע תהליכי שיקום פוליטיים או כלכליים נידון לכישלון והיעדר התקדמות משמעותו התחזקות חמאס, בניית האיום מחדש והתבוססות ישראלית במלחמת התשה, השוחקת את צה"ל, את הביטחון ואת תחושת הביטחון של תושבי העוטף. כן מפורטת ארכיטקטורת הפיקוח שתידרש על מנת לשמר את הישגיהם של מאמצי הפירוז.
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית נגד הציר השיעי בזירות השונות. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח. הנתונים מתעדכנים באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
מאז פרוץ המלחמה באיראן בפברואר 2026 וחסימת מצר הורמוז, שהובילה לירידה באספקת הנפט העולמית, גדל בקצב חסר תקדים הביקוש הגלובלי לאנרגיה סולארית. במרץ, בשיא המלחמה, ייצאה סין פאנלים סולאריים בהספק נקוב כולל של 68 גיגה-ואט – פי שניים מהייצוא הסולארי הסיני בפברואר, ו-49% מעל השיא הקודם שנקבע באוגוסט 2025. מדינות תלויות-נפט ברחבי העולם מאיצות את תוכניות האנרגיה המתחדשת שלהן, ובמזרח התיכון מגמה זו משתלבת עם תוכניות גיוון כלכלי ואנרגטי ארוכות טווח. סין – שמחזיקה ביותר מ-80% של שרשרת האספקה הסולארית העולמית – היא המרוויחה העיקרית ממגמה זו....
לאחרונה, הופכת אוקראינה לשחקן בולט ואסרטיבי יותר במזרח התיכון. מגמה זו אינה מעידה כי קייב מהווה כוח מעצב-מערכת באזור, אך מלמדת כי תפקידה כבר אינו מסתכם בחיפוש אחר סיוע וסולידריות פוליטית. על רקע המלחמה באיראן, אוקראינה מציעה למדינות האזור ניסיון מבצעי פרקטי וייחודי בהתמודדות עם האיום האווירי הרוסי-איראני. במקביל, קייב מגבירה לחץ על אינטרסים רוסיים בלוגיסטיקה ימית, לרבות במרחב הים התיכון ומול ישראל. לפיכך, הנושא האוקראיני הופך לחלק מסדר היום המזרח-תיכוני גם במישור האופרטיבי, ועל ישראל להתחשב בכך: לצמצם חיכוכים בלתי נחוצים ולמצות את...
במאמר זה אנו דנים באופן כללי בעקרונות הפעולה של מחשב קוונטי, ומתמקדים במחשב קוונטי שהקיוביטים שלו מבוססים על התקן לא-לינארי משולב של על-מוליכים וצומת ג'וזפסון. בהמשך המאמר נפרט בקצרה בדבר מספר שימושים למחשבים מסוג זה והשלכותיהם על החוסן הלאומי ועל ביטחון מדינת ישראל.
בשנים האחרונות ניכרת במערב מגמה גוברת של קידום חקיקה ומדיניות ציבורית המגדירות ומטפלות במקביל, ולעתים אף יחדיו, באנטישמיות ובאסלאמופוביה. בעוד שיוזמות אלו מוצגות כדרך להגנה על מיעוטים, לקידום שוויון ולחיזוק יחסים ודיאלוג בין יהודים למוסלמים, הצמדת שתי התופעות במסגרת חוקית אחת עלולה לגרור השלכות בלתי־מכוונות – ובפרט לטשטש את הגבולות בין מאבק בגזענות לבין נרמול שיח אנטי־ישראלי ואנטישמיות מוסווית. מאמר זה מתמקד בעידן שלאחר ה-7 באוקטובר, ובוחן כיצד חיבור זה בין אנטישמיות לאסלאמופוביה משתלב עם שינויי השיח הציבורי והמוסדי, בעיקר בקרב...
תמונת מצב זו מציגה עשרה תרשימים המתעדים את ההשפעות הכלכליות הגלובליות של סגירת מצר הורמוז. מזינוק במחירי הנפט, הגז והדלק הסילוני, דרך שיבוש שרשראות האספקה של אלומיניום ודשנים, ועד ללחץ על מדד המזון העולמי. יחד, התרשימים מצביעים על נקודת תורפה אחת בכלכלה הגלובלית שהפכה לזרז של משבר רב-ממדי. התרשימים יתעדכנו מדי שבוע, ויעקבו אחר השפעות שצפויות להימשך גם לאחר שוך הקרבות, שכן שיבושים בשרשראות אספקה גלובליות אינם נפתרים ביום שאחרי הפסקת האש.
המלחמה עם איראן הבליטה את תפקידה של פקיסטן כשחקן בעל פוטנציאל השפעה גובר במזרח התיכון. פקיסטן ביקשה למצב עצמה הן כמתווכת בין איראן לארצות הברית והן כערבה ביטחונית לערב הסעודית, תוך איזון עדין בין שמירה על קשריה האסטרטגיים עם ריאד לבין הצורך להימנע מהידרדרות מול טהראן. מנקודת מבטן של חלק ממדינות המפרץ, לפקיסטן תפקיד חשוב במערך הביטחוני האזורי שיתהווה לאחר המלחמה כחלק ממגמה קיימת של גיוון שותפויות ביטחוניות. לנוכח אי-הוודאות האסטרטגית באזור, מעורבותה של פקיסטן אינה צפויה להיות אירוע זמני בלבד, אלא להתבסס כמרכיב מבני מתמשך בסדר המתעצב.
