האם תיתכן קפיצת מדרגה במעורבות הרוסית בלבנון? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם תיתכן קפיצת מדרגה במעורבות הרוסית בלבנון?

האם תיתכן קפיצת מדרגה במעורבות הרוסית בלבנון?

אחרי שהתבססה בסוריה המשוסעת, מפנה כעת מוסקבה את עיניה מערבה ומוצאת מדינה במשבר שמשוועת לסיוע חיצוני. מהן ההשלכות של הקשרים הנרקמים בין הקרמלין למדינת הארזים – והאם ישראל צריכה להיות מודאגת?

מבט על, גיליון 1461, 28 באפריל 2021

English
דניאל ראקוב
אורנה מזרחי

המבוי הסתום הפוליטי והמשבר הכלכלי החריף מובילים את בכירי המערכת הפוליטית בלבנון לתור אחר גיבוי מדיני גם ברוסיה ולהזמין חברות רוסיות להשקיע בפרויקטים של תשתית ואנרגיה בלבנון, או לפחות לנצל את השיח עם רוסיה כדי לשפר כוח מיקוח ביחס לבקשות הסיוע מהמערב. רצף ביקורי פוליטיקאים לבנוניים במוסקבה, על רקע המשבר בלבנון מעלה שאלה ביחס לאינטרסים של רוסיה במדינה וליכולתה לתרום לייצובה. נראה כי רוסיה מעוניינת להעמיק את השפעתה בלבנון, שהיא רואה בה המשך ישיר לאינטרסים שלה בסוריה ובאגן המזרחי של הים התיכון. ביכולתה של מוסקבה לסייע ללבנון לפתור בעיות ממוקדות, למשל, בהשקעות בתחום האנרגיה ובתחום החיסונים, אך ברור, כי אין ביכולתה לפתור את בעיות העומק של לבנון. לאור זאת, מומלץ כי ישראל תכליל בדיאלוג בינה לבין מוסקבה גם את הנושא הלבנוני, ובמיוחד ביחס לאיום שמהווה חזבאללה – שעימו לרוסיה קשרים רשמיים – על לבנון ועל היציבות האזורית, וכן תבחן את השלכות של ההתבססות הרוסית במגזר האנרגיה הלבנוני על התוכניות להובלת הגז הישראלי לאירופה. זאת, בצד המשך השיח בנושא עם שותפותיה במערב.


לאחרונה מסתמנת עלייה בהיקף המגעים בין רוסיה לבכירים בלבנון. ב-16-15 באפריל ערך ראש הממשלה המיועד של לבנון, סעד חרירי, ביקור במוסקבה, במסגרתו קיים שיחת וידיאו עם הנשיא ולדימיר פוטין ונפגש עם ראש הממשלה הרוסי, מיחאיל מישוסטין, ועם שר החוץ סרגיי לברוב. מישוסטין קרא לשקם את הסחר ההדדי בין המדינות, שהצטמצם ב-38 אחוזים ב-2020 לכדי 320 מיליון דולר, והדגיש כי על בירות לייצר תנאים אטרקטיביים להשקעות רוסיות. חרירי הזמין חברות רוסיות להשקיע בכלכלה הלבנונית וביקש תרומה של חיסוני ספוטניק-V (נוסף על התרומה הסמלית שכבר הועברה). נמסר, כי נדונו גם השקעות רוסיות בשיקום נמל בירות, בניית תחנות חשמל, הפקת מחצבים ופרויקטים של תשתית. קדמה לכך פגישה שנערכה ב-9 במארס בין לברוב לחרירי באבו דאבי. זאת ועוד, ב-19-14 במארס התארחה במוסקבה משלחת חזבאללה, בראשות חבר הפרלמנט מחמד רעד, שדנה עם נציגי משרד החוץ והפרלמנט הרוסיים במשבר הפוליטי בלבנון ובמצב בסוריה. המשלחת התקבלה על ידי השר לברוב – האישיות הרוסית הבכירה ביותר שנועדה אי פעם עם נציגי הארגון. הביקור הקודם של משלחת חזבאללה במוסקבה, אף הוא בראשות מחמד רעד, התקיים ב-2011, והתנהל בפרופיל נמוך יותר.

נוכח הדומיננטיות של רוסיה בזירה הסורית, לבנון מהווה מרחב לקידום האינטרסים שלה. בראייה הרוסית, סוריה ולבנון מהוות "כלים שלובים" מבחינה ביטחונית וכלכלית, כך שחוסר יציבות באחת מהן משפיע גם על השנייה. לרוסיה מגוון כלים להשפיע על המצב בלבנון, בין השאר משום שכוחות הצבא הרוסיים בסוריה, הפועלים בשנים האחרונות לאורך הגבול המשותף לסוריה ולבנון, רלבנטיים לאינטרסים הביטחוניים של לבנון עצמה.

פגישת ראש ממשלת לבנון המיועד ושר החוץ הרוסי, אפריל 2021

ביקורו במוסקבה של חרירי משקף, כפי הנראה, ניסיון נואש מצידו להשיג תמיכה בינלאומית במאמציו הכושלים עד כה להרכיב ממשלה. מבחינתו, הרוסים "סיפקו את הסחורה", כפי שמצטייר מהודעת יועצו של חרירי, שנמסרה ב-18 באפריל, שלפיה הנשיא פוטין תמך בעמדת חרירי בנושא הרכב הממשלה. מעבר לכך, נראה כי הלבנונים, המודעים למגבלות יכולתה של רוסיה לתרום לכלכלתם, מנצלים את מגעיהם עם הרוסים כמנוף נוסף כדי לחלץ מהמערב את הסיוע המובטח להם, אשר מותנה עד כה בהרכבת ממשלה שתקדם רפורמות.

בשנים האחרונות רוסיה שומרת על שיח רציף עם כל הכוחות הפוליטיים בלבנון (נוצרים מעדות שונות, סונים, שיעים ודרוזים) בערוצים רשמיים ובלתי פורמליים (כנסיות, טיפוח קהילת דוברי הרוסית בלבנון וארגונים דתיים מוסלמיים). מוסקבה מבקשת לרתום את בירות לשיתוף פעולה להחזרת 1.5 מיליון הפליטים הסוריים לביתם, במימון בינלאומי. לבנון מצדה משתתפת בכנסים שרוסיה מקיימת בנושא החזרת הפליטים, שמוחרמים על ידי מדינות המערב.

אשר לחיזבאללה, רוסיה מנהלת מערכת יחסים מורכבת של תחרות ושיתוף פעולה עם הארגון (כמו גם עם הפטרון שלו, איראן, אשר על פי מקור בודד אף מעודדת את המעורבות הרוסית בלבנון). מצד אחד, בעשור האחרון רוסיה הפכה ל"מגן חזבאללה" במועצת הביטחון של האו"ם, מונעת קבלת החלטות שמבקרות אותו ומעניקה לו לגיטימציה בעצם המפגשים עמו ובעמדתה הרשמית, כי הוא מהווה כוח פוליטי חשוב בלבנון. כמו כן, בסוריה מתקיים שיתוף פעולה בין הרוסים לכוחות של הארגון הנלחמים יחד לשימור משטרו של אסד. לאחר הביקור האחרון במוסקבה הצהיר חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה, עמאר מוסווי, כי הכול יודעים שפעילי הארגון נמצאים בבסיס הרוסי בחמימים שבסוריה. מצד שני, לאורך שנים מתקיים גם חיכוך בין הרוסים לבין חזבאללה. מוסקבה איננה רואה עין בעין עם חזבאללה ואיראן את מאמציהם להתבסס בסוריה ובמיוחד לאורך הגבול עם ישראל, ומוסקבה אף קוראת ליציאה מסוריה של כל הכוחות הזרים (מלבד הרוסים).

קראו את הפוסט של כותב המאמר דניאל ראקוב על ביקור בכיר חזבאללה במוסקבה:

 

חזבאללה מצידו מייחס חשיבות לתמיכת רוסיה, המספקת לו לגיטימציה כשחקן פוליטי במערכת הלבנונית, בניגוד לעלייה במספר המדינות הרואות בו ארגון טרור על כל רכיביו, פוליטיים וצבאיים כאחד. מה גם, שלארגון אינטרס ברור בחיזוק קשריה של לבנון עם גורמים שאינם מערביים או פרו-מערביים, דוגמת מדינות המפרץ.

במישור הכלכלי, רוסיה איננה שותף סחר מרכזי של לבנון, אך ניכר עניין מצידה בעיקר בדריסת רגל במשק האנרגיה הלבנוני, הזקוק נואשות לסיוע חיצוני. במסגרת זאת: חברת הגז "נובאטק" הרוסית זכתה, כשותף זוטר (לצד חברות מצרפת ומאיטליה), במכרז להפקת הגז בבלוק 4 בים התיכון, שבחלקו נמצא בשטח מחלוקת בין ישראל ללבנון. חברת הנפט הממלכתית הרוסית "רוסנפט" השקיעה בטרמינל אחסון נפט בטריפולי; ובחודשים האחרונים חברות רוסיות קיבלו זיכיון בסוריה לחיפוש גז בים התיכון, במרחב הגבול הימי הסורי-לבנוני, שאף הוא נמצא במחלוקת. במקביל, נוכח מארג סנקציות אמריקניות נוקשות על סוריה ועל חלקים מהמערכת הפיננסית הלבנונית, לחברות רוסיות, שבלאו הכי נמצאות תחת סנקציות ורגילות לפעול ב"תחום האפור", יתרונות פוטנציאליים עבור לבנון, בייחוד בעסקאות המשלבות את סוריה.

מוסקבה לא נתפסה עד כה כשחקן זר מוביל בלבנון, בשונה מצרפת, ארצות הברית או ערב הסעודית. קריסתה הכלכלית של לבנון ושיתוקה של המערכת הפוליטית בה דוחקים שחקנים מרכזיים בבירות לבחון סיוע גם מרוסיה, חרף ואולי דווקא בשל התנגדות מערבית לכך. נראה שבמערכת הלבנונית המפוצלת קיימות גישות שונות ביחס לפיתוח הקשר עם הרוסים, אך כלל הגורמים שותפים להערכת הצורך בסיוע חיצוני מכל גורם אפשרי, מה גם שהפנייה לרוסיה עשויה לשמש כמנוף לרתימת המערב לסייע.

במקביל גם לרוסים אינטרס בדריסת רגל בלבנון, וצירוף אינטרסים זה מעלה את הסבירות שרוסיה תשחק בשנים הקרובות תפקיד מדיני וכלכלי משמעותי יותר בלבנון, אך זאת בלי כל כוונה לספק ללבנון "ארוחות חינם". רוסיה "מתמחה" בקשרים עם מדינות קטנות במשבר, ובכוחה לפתור לעיתים בעיות נקודתיות משמעותיות (כפי שלמשל, סיפקה לאחרונה את כל צורכי החיסון של סן מרינו), ככל שהדבר משרת את האינטרסים שלה ואין היא נדרשת לשלם עקב כך מחיר גבוה.

משמעויות לישראל

מבחינתה של ישראל, לא די במעקב אחר המעורבות הרוסית בלבנון, אלא נדרש להעלות גם את הנושא הלבנוני במסגרת הדיאלוג המתקיים בינה לבין רוסיה. עד כה, מוסקבה נתפסה בירושלים ככתובת רלבנטית לזירה הסורית בלבד, בעוד העיסוק המדיני בהקשר הלבנוני התבצע בעיקר דרך ארצות הברית. ואולם קיימת חשיבות להרחבת השיח עם הרוסים לגבי דאגותיה של ישראל ביחס למצב בלבנון, וכן לגבי תפקידו השלילי של חזבאללה הן במערכת הפנימית בלבנון, הן בהגברת המתיחות מול ישראל לאורך הגבול הלבנוני, והן ביחס להתבססותו בסוריה - באופן העלול להביא להתלקחות בזירה הצפונית. רוסיה, המקיימת עם חיזבאללה קשרים פורמליים, עשויה גם להוות ערוץ להעברת מסרים לארגון. בנוסף, מוצע לבחון האם וכיצד משתלב האינטרס הקריטי של מוסקבה לשמר את הנתח שלה בשוק הגז האירופי עם המיזמים להובלת הגז מהאגן המזרחי של הים התיכון לאירופה, שישראל שותפה להם. במקביל, יש לפעול להרחבת השיח על אודות המצב בלבנון והשלכותיו על האזור גם  עם שותפותיה של ישראל במערב, בדגש על ארצות הברית, צרפת ובריטניה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםלבנון וחזבאללהרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה
05/05/25
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
09/03/25
REUTERS/Mohammed Yassin
השינוי הפוליטי בלבנון - אתגרים לישראל
לבנון נכנסת לעידן חדש לאחר בחירת הנשיא שהביאה לסיומו של וואקום שלטוני מתמשך, והמכה הקשה שספג חזבאללה במלחמה. מהן המשמעויות של השינויים המתרחשים בארץ הארזים, וכיצד הדבר משפיע על ישראל?
28/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.