פרסומים

תקציר מנהלים

חשיבותן של התעשיות הביטחוניות בישראל באה לידי ביטוי בכמה מישורים. במישור הביטחוני — התעשייה הביטחונית הכרחית משום שישראל לא יכולה תמיד לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. ייצור מקומי הוא חלק בלתי נפרד מהמחקר והפיתוח, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, שמקנות לו יתרונות בשדה הקרב. חשיבותה של יכולת ייצור עצמאית רבה במיוחד בעת עימות או אירוע אחר שבו ישנה פגיעה בשרשרת האספקה, או כאשר יש מגבלות מדיניות על שימוש בסוגי נשק מסוימים. במישור הכלכלי — התעשייה הביטחונית הישראלית, אף שחלקה בתוצר המקומי אינו גבוה במיוחד, היא אחד ממנועי ההיי־טק של ישראל ומקום תעסוקה איכותי לאלפי עובדים. במישור המדיני — היכולת של ישראל לספק למדינות אחרות פתרונות צבאיים מתקדמים תורמת לתמיכתן בישראל... קרא/י עוד

הקדמה

התעשייה הביטחונית הישראלית היא אחת התעשיות המשגשגות בישראל. בתחילת דרכה נועדה התעשייה הביטחונית לספק מענה לצרכים צבאיים ולהתמודד עם הגבלות על רכש אמצעי לחימה (אמל"ח) מחוץ לארץ. בימינו התעשייה הביטחונית הישראלית מייצרת מערכות נשק מתקדמות לצה"ל ומדורגת במקום גבוה בשוק הנשק העולמי. לפי מכון שטוקהולם לשלום (SIPRI) ישראל ממוקמת במקום השמיני בטבלת יצואניות הנשק בעולם, ובמקום הראשון ביצוא ביטחוני, ביחס לגודלה... קרא/י עוד

חלק ראשון: התעשיות הביטחוניות בארץ ובעולם

החשיבות האסטרטגית של התעשייה הביטחונית בישראל

מאת: יעקב ליפשיץ

התפתחות התעשייה הביטחונית בישראל הייתה רצופה תהפוכות וניגודים. היא קמה על מנת לענות על צרכים ביטחוניים מקומיים, אולם בעשורים האחרונים מרבית פעילותה אינה קשורה באספקות לצה"ל. בתחילה נגזר תפקיד התעשייה הביטחונית מהגבלות שהטילו מדינות בעולם על אספקת מערכות נשק וציוד צבאי לצה"ל, ואילו בהמשך, בעקבות נכונות אמריקאית לספק לישראל את צרכיה הביטחוניים ולהעמיד מענקים כספיים למימון הרכישות, השתנה התפקיד והשתנו כיווני ההתפתחות... קרא/י עוד

אתגרי התעשייה הביטחונית הישראלית במסגרת השוק הביטחוני העולמי

מאת: אשר טישלר וגיל פנחס

גודלה, התפתחותה ומבנה הבעלות של התעשייה הביטחונית הישראלית תלויים בצורכי הביטחון של ישראל, בשינויים הגיאו־פוליטיים במזרח התיכון, בגודלה ובעוצמתה של כלכלת ישראל ובהיבטים שונים של החברה הישראלית. נוסף על כך, להתפתחויות המתרחשות בשוק הביטחוני העולמי, ובמיוחד בתעשייה הביטחונית בעולם, יש השלכות ישירות על התעשייה הביטחונית הישראלית... קרא/י עוד

חלק שני: נקודות המבט של שני הצדדים במשא ומתן

תהליך המשא ומתן לחתימת הסכם הסיוע לשנים 2019-2028 מנקודת המבט של ראש הצוות הישראלי

מאת: יעקב נגל

הסכם ההבנות החדש בין ארצות הברית לישראל (Memorandum of Understanding – MOU) על סיוע החוץ הביטחוני לישראל נחתם בספטמבר 2016, לאחר משא ומתן שנמשך למעלה משלוש שנים וכלל עליות ומורדות, ואף הקפאה זמנית במהלכו. ההסכם נחתם לעשר שנים (2019-2028). במהלך הדיונים הצליחה ישראל להגדיל את הסיוע האמריקאי הכולל ל־38 מיליארד דולר, מהם 33 מיליארד בסיוע ביטחוני הרגיל (FMF) לעומת 30 מיליארד בהסכם הקודם, וחמישה מיליארד דולר בהסכם רב־שנתי חדש להגנה מפני טילים בליסטיים (BMD) לעומת ממוצע של כ־400 מיליון לשנה בעשור הקודם, ללא התחייבות רב־שנתית... קרא/י עוד

סקירת המשא ומתן על הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל (2016) מנקודת מבט של הצוות האמריקאי

מאת: דניאל ב. שפירו

פתיחת שנת הכספים 2019 בארצות הברית ב־1 באוקטובר 2018 סימנה את תחילת יישומו של מזכר ההבנות בין ארצות הברית לישראל בדבר הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל. ההסכם שנחתם בספטמבר 2016, בחודשים האחרונים לכהונת ממשל אובמה, נשען על ההסכם הקודם בן עשר השנים שהסתיים ב־2018 ומציין אבן דרך חשובה בשותפות הביטחונית בין המדינות.... קרא/י עוד

חלק שלישי: השפעת הסכם הסיוע על התעשיות הביטחונית בישראל

ההשפעות האפשריות של שינוי המימון בדולר סיוע על מבנה החברות הביטחוניות בישראל

מאת: גיא אלפסי, אשר טישלר ורוני מנוס

בחודש ספטמבר 2016 נחתם הסכם הבנות בין ממשלת ישראל לממשלת ארצות הברית, המסדיר חבילת סיוע ביטחוני אמריקאי לישראל בעשור שבין 2019-2028 בסך של 38 מיליארד דולר (להלן 'הסכם הסיוע החדש'). לכאורה הסכם הסיוע החדש הוא הגדול ביותר שארצות הברית העניקה כסיוע ביטחוני לישראל. עם זאת, יש בו מספר שינויים לעומת הסכמים דומים קודמים, שעלולים לצמצם במידה משמעותית את הנתח התקציבי שיוכל משרד הביטחון להקצות לרכש מחברות ביטחוניות בישראל... קרא/י עוד

חשבון כיס וחשבון נפש — ההיערכות לקיצוץ הסיוע השקלי

מאת: שאול ברונפלד

ניתן לסכם את יום העיון שעסק בתעשיות הביטחוניות במכון למחקרי ביטחון לאומי (31 במארס 2019) בשני משפטים: הראשון, התעשיות הביטחוניות חשובות מאוד לצה"ל, לכלכלה ולפריפריה. השני, צמצום המרכיב השקלי בסיוע האמריקאי יפגע קשות בביטחון, בכלכלה ובתעשיות הביטחוניות... קרא/י עוד

מגמות חדשות המשפיעות על התעשייה הביטחונית

מאת: גיא פאגלין

מאמר זה מתמקד בניתוח מספר מגמות המשפיעות בימים אלה על מערכת החדשנות הביטחונית בישראל בכלל, ועל התעשייה הביטחונית בפרט. בין המגמות ניתן למנות את השתנות אופי המלחמה, האיומים ואמצעי הלחימה הנדרשים; מהפכת המידע והופעת ממד הסייבר; מהפכת העברת הטכנולוגיות והשימוש במוצרי מדף באמצעי לחימה; הירידה היחסית בהשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ) הביטחוני (לעומת המסחרי); הירידה האבסולוטית הצפויה בהזמנות נוכח השינויים בהסכם הסיוע (MOU) החדש עם ארצות הברית... קרא/י עוד

חלק רביעי: חשיבותו של הסכם הסיוע האמריקאי

הסיוע הצבאי האמריקאי — עדיין נכס אסטרטגי לישראל!

מאת: שמואל אבן

הסיוע הצבאי האמריקאי תורם במידה רבה לביטחון ישראל, אך יש לו גם מגבלות. מדי פעם נשמעים בישראל קולות (לא רשמיים), הטוענים שאולי הגיע הזמן שהמדינה תעמוד על רגליה ותוותר מיוזמתה על הסיוע הצבאי. זאת למען דימויה העצמאי ועל מנת לצמצם את האפשרויות להפעלת לחץ מדיני על ישראל מצידה של ארצות הברית — מה גם שהסיוע האמריקאי השנתי מהווה כאחוז אחד בלבד ביחס לתוצר הישראלי (תמ"ג), ובעבר כבר ויתרה ישראל על הסיוע הכלכלי מארצות הברית. במאמר נבחנת טענה זו באמצעות ניתוח היתרונות והחסרונות של הסיוע, והמסקנה: יתרונות הסיוע עולים בבירור על חסרונותיו... קרא/י עוד

חיוניותו של הסכם הסיוע לישראל — עלות מול תועלת

מאת: ששון חדד

ב־15 בספטמבר 2016 נחתם הסכם הסיוע הביטחוני השלישי בין ארצות הברית לישראל לעשור השנים 2019-2028 ,בהיקף שיא של 38 מיליארד דולר — 8.3 מיליארד דולר לשנה. היקף הסיוע הביטחוני שקיבלה ישראל עד שנת 2019 עולה על 100 מיליארד דולר. זהו סכום משמעותי שהקל את נטל הביטחון של ישראל והיווה מקור מימון עיקרי להתעצמות צה״ל בטכנולוגיה אמריקאית ובמערכות נשק עיקריות. הסיוע מהווה כאחוז אחד מהתמ״ג של מדינת ישראל, כ־5.2 אחוזים מתקציב המדינה וכ־20 אחוזים מתקציב הביטחון. ההסכם מהותי ונכבד ובו יתרונות לא מבוטלים מעבר לסכום הכספי, בדמות מחויבות אמריקאית בלתי מתפשרת לביטחונה של מדינת ישראל וגישה ישירה לטכנולוגיה ולממסד הביטחוני האמריקאי. נוסף על כך, הסיוע האמריקאי גם מיטיב עם התעשייה האמריקאית, שזוכה לחוזים נוספים וליכולת למכור את תוצריה למדינות נוספות, הרואות בצה״ל משתמש מתוחכם שהבחירה שלו מהווה מקדם מכירות בלתי מבוטל. מערכת הביטחון האמריקאית יוצאת נשכרת בכך שהיא מקבלת מודיעין וידע מבצעי רב ערך ממערכת הביטחון הישראלית. ... קרא/י עוד