רשות השידור האיראנית - הפצת האידיאולוגיה של המשטר ברחבי העולם - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על רשות השידור האיראנית - הפצת האידיאולוגיה של המשטר ברחבי העולם

רשות השידור האיראנית - הפצת האידיאולוגיה של המשטר ברחבי העולם

כך משתמשת הרפובליקה האסלאמית בערוצי הטלוויזיה העולמיים שלה להפצת השפעתה

מבט על, גיליון 2045, 16 באוקטובר 2025

English
דני סיטרינוביץ

פרסומים בבריטניה ובאיטליה על אודות מעורבות ערוץ הטלוויזיה PRESSTV האיראני במבצעי השפעה מתוחכמים במדינות אלו מעידים על המאמץ הנמשך של מערך שידורי התעמולה האיראניים, המתנהל בפיקוח רשות השידור האיראנית, להחליש מדינות מערביות ולחזק בהן את הנרטיב האיראני. היכולת להגביל את השפעת איראן ברחבי העולם תלויה בין השאר ביכולתה של הקהילה הבינלאומית לשבש את המערך המתוחכם הזה, שאיראן מטפחת על מנת להפיץ משנתה.


מטרת התקיפה הדרמטית של חיל האוויר הישראלי ב-16 ביוני נגד בניין רשות השידור של איראן (IRIB) הייתה בראש ובראשונה לפגוע ביכולת המשטר האיראני לתקשר עם עמו וכך לפגוע במוטת השליטה שלו ולערער את יציבותו. בה בעת, התקיפה הפנתה זרקור לתפקיד הלא פחות חשוב של רשות השידור בטהראן - הפצת התעמולה והמסרים האיראנים לרחבי העולם.

רשות השידור האיראנית נהנית מתקציב עתק של כמעט חצי מיליארד דולר, המאפשר לה לממן, בין השאר, עשרות ערוצי טלוויזיה ורדיו במעל ל-30 שפות ובכללן – אנגלית, ספרדית, ערבית, מגוון שפות אפריקאיות ואזרית. כך מתאפשר לאיראן לשמר קשר עם קהילות שיעיות וגם להפיץ את משנתה האידיאולוגית ברחבי העולם.

רשתות טלוויזיה אלו הן חלק ממערך "העוצמה הרכה" האיראנית, הכולל גם "מבצעי השפעה" ברשתות חברתיות, בארגוני דת ומוסדות דת, במוסדות אקדמיים, NGO's (בהובלת רשת "אהל אלבית") וכן באמצעות המערך הדיפלומטי של איראן. כל אלה פועלים במשולב כדי להפיץ את משנתה של טהראן ולהגביר את יכולת ההשפעה שלה על קהילות שיעיות ברחבי העולם, ולא רק. איראן, בעיקר בשל מוטרדותו העמוקה של מנהיג איראן מהעימות הפנימי בקרב העולם המוסלמי, ביקשה להוביל מהלכי השפעה מגוונים גם מול האוכלוסייה הסונית ברחבי העולם בדגש על המזרח התיכון, במטרה להפחית את העוינות בין השיעה לסונה על ידי  תמיכה באגודות שמנסות "לקרב לבבות" ביניהן.

דוגמא לסינרגיה בין הרכיבים השונים של מערך "העוצמה הרכה" של איראן היא העובדה שלפחות חלק מהפרשנים המרכזיים בערוצי טלוויזיה האיראניים, כגון HISPAN TV, הם אותם אימאמים השולטים על מרכזי הדת המרכזיים ביבשת אמריקה הלטינית, שהתחנכו במוסדות הקשורים למערך האקדמי של איראן, דוגמת אוניברסיטת אלמצטפא, שנחשבת לזרוע האקדמית הבולטת של המשטר האיראני ובה מתחנכים רבבות מהקהילות השיעיות בעולם, שלומדים במוסד זה בקום שבאיראן או במגוון שלוחות מקומיות. לאותם אימאמים גם ערוצי תקשורת מקומיים, שבהם הם שולטים מתוך מרכזי הדת שלהם, דוגמת ערוצי הרדיו והטלוויזיה "אלנור", המשודרים מתוך מרכז הדת "אלוחיד" בבואנוס איירס ,הנשלט על ידי עבד אלכרים פז, חכם דת שהוא פרשן מרכזי של טלוויזיית HISPANTV, אשר התחנך באוניברסיטת אלמצטפא והוא קשור באופן ישיר  לארגון חיזבאללה ולמערך ההשפעה העולמי שאותו מפעילה טהראן.

הפעלתנות האיראנית בתחום זה זהה למהלכי המשטרים ברוסיה ובסין, שגם להם ערוצי טלוויזיה בינלאומיים, דוגמת RT הרוסית או CGTV הסינית, המתפקדים כ"זרוע תעמולה" ומכוונים בעיקר לאותן יבשות שגם לאיראן עניין מיוחד בהן. בראשן אפריקה ואמריקה הלטינית. זאת ועוד, לעיתים ניתן לראות "דיפוזיה" של רעיונות כאשר דיווחים בערוצים אלו "מועתקים" ומדווחים גם ברשתות האיראניות, במיוחד אם הם מכפישים או סותרים את הנרטיב של "המערב" .

למרות התפיסה כי בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות פחתה באופן כללי חשיבותם של ערוצי טלוויזיה, שורת פרסומים מהעת האחרונה בבריטניה ובאיטליה מעידה כי איראן מצליחה לרתום את מערך השידורים מטעמה לקידום יעדיה האסטרטגים באותן מדינות. כך, איראן הואשמה על-ידי גורמים בבריטניה ובאיטליה בכך שערוץ PRESSTV, המשדר בשפה האנגלית, משמש מאמצי השפעה מכוונים נגד החברות הבריטיות והאיטלקיות, כולל לדוגמא עידוד עצמאות סקוטלנד כמהלך האמור להחליש את החברה הבריטית "מבפנים". מהלכים אלו מצטרפים לניסיונות ההשפעה של אותו ערוץ בעת הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2024 ומעידים כיצד טהראן רותמת זרוע זו בינסיון להחליש את המדינות שאיראן רואה בהן איום.

ערוץ PRESSTV איננו לבדו. ערוץ HISPANTV, המשדר בספרדית, תומך במאמצי הרחבתה של ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית ומאפשר לאיראן אף "לנגח" גורמים שלטוניים במדינות שהנהגתן משמרת קשר עם מדינת ישראל. דוגמא לכך היא פעילות ערוץ זה בגוואטמלה, הנחשבת לאחת הידידותיות לישראל ביבשת זו. כתבים מטעם ערוץ זה שוקדים על ניסיון לערער קשר זה באמצעות שורת דיווחים שקריים על אודות מהלכיה של ישראל במזרח התיכון.

איראן משקיעה מאמצים לקדם את השפעתה המדינית, הכלכלית והביטחונית גם ביבשת אפריקה. בולטת במיוחד היא טלוויזיית HAUSATV, אשר משדרת בניגריה ותומכת בעיקר במהלכיו של שיח' אבראהים זכזאכי, מוביל תנועת ה-IMN (ISLAMIC MOVMENT IN NIGIRIA), הנחשב לנציגו האישי של מנהיגה העליון של איראן, האיתוללה עלי ח'אמנהאי, ביבשת זו. לראיה, כאשר אותו זכזאכי נעצר על ידי השלטונות הניגרים השתמשה איראן בשליטתה בערוץ זה כדי לנסות ולשחררו, כולל קריאה להמוני השיעים בניגריה לפעול כדי למען מטרה זו.

כדי לייצר יתירות ולמנוע אפשרות שתחנות השידור ייסגרו כולן או ישובשו שידוריהן, הן פועלות במגוון פלטפורמות ורשתות חברתיות, מטלגרם עד .YOUTUBE גם ערוצי הטלוויזיה של חיזבאללה, דוגמת "אלמיאדין", החלו לשדר בשפות זרות וביניהן ספרדית. זאת בעיקר בתגובה לצעדים שנקט הממשל האמריקאי ניסיון להגביל את תפוצת רשתות התקשורת, המצטרפים למהלכים שקידם הממשל בנושא כולל הטלת סנקציות על גורמים ברשות השידור האיראנית ועל הרשות עצמה. עם זאת, רוב הרשתות עדיין ממשיכות לפעול וביתר שאת.

הגם שבפועל קיים קושי ניכר להתמודד עם ערוצי טלוויזיה אלו, נכון לאמץ אסטרטגיה אחודה, משולבת ומתואמת, שתתבסס על צעדים העשויים לפגוע משמעותית ביכולתה של איראן להפיץ את מסריה ברחבי העולם. ובכלל זאת:

  • פעילות מדינית להעלאת המודעות לסכנה הנשקפת מערוצים אלו – לא מעט מהמדינות המהוות להם מטרה כלל לא מודעות לאופי השידורים ולסכנה ליציבותן הגלומה בהם.
  • גיבוש תוכנית פעולה מתואמת עם הפלטפורמות הרלוונטיות, בדגש על רשתות חברתיות דוגמת YOUTUBE, המאפשרות לערוצי הטלוויזיה של איראן ולשדר את מסריהן, במטרה לסגור ערוצים אלו.
  • מעקב רציף על אודות התכנים המועברים ברשתות אלו "והרמת דגל" כל אימת שתכנים אלו מאיימים על יציבתן של המדיניות הרלוונטיות.
  • שדרוג היכולות הטכנולוגיות לניטור תכנים ברשתות חברתיות, כך שיאפשרו זיהוי של פתיחת פלטפורמות חדשות כדי לעקוף את הפלטפורמות שנסגרו.
  • רשתות אלו מעסיקות עיתונאים רבים, הפועלים בגלוי מטעמן. נכון לבחון צעדים עם המדינות המהוות מטרה על מנת להקשות על אותם עיתונאים את עבודתם - משלילת תעודת עיתונאי ועד החרמתו.

כחלק מהפעלת הלחץ על המשטר האיראני ובניסיון להגביל את השפעתו העולמית, יש הכרח בפעילות מדינית וטכנולוגית משולבת, אשר תפעל לערער, לשבש ובמידת הצורך גם להפסיק את השידורים של ערוצי הטלוויזיה הבינלאומיים שלו. פעילות זו, לצד פעולה נחושה נגד יתר רכיבי "העוצמה הרכה" האיראנית ובראשם השליטה במרכזי הדת ומערך האקדמיה של איראן ברחבי העולם, תצמצם את טווח ההשפעה העולמית של איראן וסביר שאף תגביר לחץ על המשטר האיראני, הרואה בה כלי מרכזי למימוש יעדיו האידיאולוגיים-אסטרטגיים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
דני סיטרינוביץ
דני (דניס) סיטרינוביץ הוא חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון לאומי. סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןתודעה והשפעה זרהאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
איראן באפריקה: ההקשר האזורי, הגלובלי וההשלכות על ישראל
26 באוקטובר, 2025
17:00 - 14:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
״המלחמה הכפויה השנייה״: מלחמת ׳עם כלביא׳ והשלכותיה על הביטחון הלאומי באיראן
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי איראן מעדיפה לבצע התאמות מסוימות במדיניותה במסגרת התפיסה הקיימת, תוך מציאת פתרונות אפשריים לפערים שנתגלו, ולא לחולל תמורות משמעותיות בסוגיות הליבה האסטרטגיות. מכל מקום, המציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה מתאפיינת בחוסר יציבות, וספק אם הסטטוס קוו הנוכחי יכול להימשך לאורך זמן, בייחוד לנוכח האפשרות הגוברת למיסקלקולציה בין איראן לישראל ולקבלת החלטות עתירות סיכון מצד איראן, בעיקר בתחום הגרעין. מזכר זה נועד לבחון מהם הלקחים שאיראן מסיקה מהמלחמה ואת השלכותיה בארבעה תחומים מרכזיים: הגרעין, המערכים הצבאיים האסטרטגיים, הזירה האזורית והזירה הפנימית, וכיצד היא השפיעה על תפיסת הביטחון הלאומי האיראנית. נוסף על כך הוא כולל שורת המלצות למדיניות שנועדו לבלום, או לכל הפחות לעכב את מאמציה של איראן לשיקום יכולותיה האסטרטגיות ובראשן תוכנית הגרעין, ואת הציר הפרו-איראני באזור, ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחידוש הלחימה.
19/11/25
Morteza Nikoubazl/NurPhoto via REUTERS
מרפובליקה אסלאמית לרפובליקה איראנית
הצעירים חוגגים "האלווין", המשטר מציב פסל של מלך פרסי קדום: מהן הסיבות למגמות אלה, שאינן מתיישבות עם זהותה האסלאמית של איראן, וכיצד הן משליכות על עתידה של הרפובליקה האסלאמית?
16/11/25
POA(Phot) Tam McDonald/MOD (OGL v1.0)
כטב"מים תוקפים (UCAV)
כטב"מים תוקפים – UCAV – Unhabited Combat Air Vehicles – הם כלי טיס בלתי מאוישים נשלטים מרחוק, שנושאים חימושים שניתן לשגרם נגד מטרות נבחרות.
06/11/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.