דאגה גוברת מתוכנית הגרעין האיראנית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על דאגה גוברת מתוכנית הגרעין האיראנית

דאגה גוברת מתוכנית הגרעין האיראנית

בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, איראן ממשיכה להתקדם באופן מדאיג וחסר תקדים לעבר גרעין צבאי. היכן עומדים המאמצים האיראניים – והאם עוד ניתן לעצור את שעון החול?

מבט על, גיליון 1868, 17 ביוני 2024

English
סימה שיין
אלדד שביט

במסגרת העימות הנמשך בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ובעקבות קבלת החלטה המגנה את חוסר שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות, הודיעה טהראן על הגדלת היקף הצנטריפוגות המעשירות אורניום באתרים פורדו ונטנז, ובפועל על כוונתה להגדיל את כמויות האורניום המועשר שתצבור. כבר בכמויות הנוכחיות באפשרות איראן תוך חודש מהחלטה להתחיל להעשיר לרמה צבאית ולייצר כמות חומר מועשר שתספיק לשמונה מתקנים גרעיניים. על הפרק שאלות כבדות משקל באשר לאסטרטגיה האיראנית בסוגיית הגרעין, בדגש על האפשרות שהיא פועלת עתה בהגיון שונה מבעבר והלכה למעשה חותרת לנקודה כבר בזמן הלא-רחוק, לקדם גם צעדים הדרושים להשגת נשק גרעיני. נדרש מאמץ כלל מערכתי ישראלי  ובינלאומי למניעת התפתחות זו. כדי שישראל תוכל  לקדם מטרה אסטרטגית דחופה זו היא צריכה לחתור לסיום הלחימה בעזה, להרגיע את הצפון ושאר הזירות ולבנות מחדש את מעמדה הבינלאומי. מהלכים אלו בתאום עם ממשל ביידן ואף כהישג עבורו, יכולים להוות פלטפורמה חשובה לגיוס משאבי הממשל בסוגיה האיראנית.


פורום הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (להלן: סבא"א) סיים את הכינוס הרבעוני שלו (6-5 ביוני) בקבלת החלטה, לראשונה מזה כשנה וחצי, המביעה דאגה גוברת מחוסר שיתוף הפעולה של איראן עם הפיקוח של הסוכנות והדורשת ממנה לעמוד במחויבויות שלה. החלטה זו שהוגשה על ידי שלוש המדינות האירופיות החתומות על הסכם הגרעין (ה-   - (JCPOA צרפת, בריטניה וגרמניה - נתקלה בימים שקדמו לכינוס בהתנגדות של הממשל האמריקאי שהעדיף להימנע מהגברת המתיחות מול איראן, אך נאלץ לבסוף לתמוך בהחלטה. רוסיה וסין שתקפו את יציאת וושינגטון מההסכם כסיבה לכל הבעיות התנגדו ו-12 מדינות נמנעו, בהן דרום אפריקה, הודו, ערב הסעודית, אינדונזיה וטורקייה. איראן בתגובה הודיעה על הגדלת היקף הצנטריפוגות המעשירות אורניום באתרים פורדו ונטנז, קרי, הגדלת כמויות האורניום המועשר שתצבור. בתגובה האירופיות והאמריקאים הדגישו כי יהיו נכונים לנקוט בצעדים נוספים אם איראן תמשיך להפר את מחויבויותיה לסבא"א.

לפני הכינוס, כמקובל, הגישה הסוכנות לחברי פורום הנגידים (27 מאי) דוח טכני. הדוח מדגיש, בין השאר, את אי-עמידתה של איראן בדרישות הפיקוח בהתאם לאמנת ה- NPTעליה היא חתומה ומנכ"ל הסוכנות הדגיש כי לאיראן יש את היכולות הטכניות לייצר נשק גרעיני. בהקשר זה פרט התבטאויות של בכירים איראנים בנוגע לשינויים בדוקטרינת הגרעין של איראן כסיבה לדאגה גוברת. הדו"ח מגנה, כבדוחות קודמים, את החלטתה של איראן למנוע אשרות כניסה ממספר פקחים מומחים לתחום עשרה, כמו גם את סירובה של איראן לעדכן את הסוכנות כבר בשלב הראשון של התחלת הקמתם של מתקנים גרעיניים חדשים, והמשך דבקותה בפרוש המצמצם של מחויבויותיה בעניין זה, רק לשלבים המתקדמים, עם הכנסתו של חומר גרעיני למתקן. סוגיות אלו נדונו במהלך ביקורו של מנכ"ל הסוכנות בטהראן בתחילת מאי האחרון, אולם לדבריו, הוא לא זכה לשיתוף פעולה ראוי מצד איראן.

בכל הקשור לכמויות האורניום המועשר שבידי איראן והיכולת שלה להעשיר אותם לרמה גבוהה הנדרשת לייצור פצצת גרעין, לפי הניתוח של המכון האמריקאי המוביל בתחום (ISIS) תוך חודש מהחלטה להתחיל להעשיר לרמה צבאית תוכל איראן לייצר כמות חומר מועשר שתספיק לשמונה מתקנים גרעיניים, תוך חודשיים לעשרה מתקנים גרעיניים ותוך שלושה חודשים ל- 12 מתקנים גרעיניים. המשמעות המרכזית היא כי לאיראן יש כבר כיום את היכולת לייצר את הכמות הראשונה של 25 ק"ג של חומר מועשר לרמה צבאית בתוך כשבוע אחד. מהלך כזה עלול שלא לאפשר לסבא"א לזהותו במהירות, אם איראן תעכב את גישת הפקחים.

הודעת סבא''א בנוגע להתקדמות איראן לעבר נשק גרעיני, מאי 2024

ביטוי לדאגה ניתן למצוא גם בדבריו של מנכ"ל הסוכנות בפני פורום הנגידים (2 ביוני), במהלכם הבהיר כי מלאי האורניום המועשר של איראן, כולל אורניום מועשר עד 60 אחוזים, ממשיך לגדול; איראן הגבילה את הפיקוח של סבא"א וכתוצאה מכך שיבשה את המידע של הסוכנות על ייצור הצנטריפוגות, מספר הצנטריפוגות המאוחסנות, הרוטורים והמפוחים שלהן, מים כבדים ורכז עפרות אורניום. לאור זאת, לדבריו, סבא"א אינה יכולה לקיים מזה למעלה משלוש שנים את הפיקוח הנדרש על תוכנית הגרעין האיראנית.

הבנת תמונת המצב של תוכנית הגרעין האיראנית, נכון למאי 2024, מעוררת שוב ושוב, את השאלה האם אנו מצויים בתהליך ידוע ומוכר, של אירוע מתגלגל שיהפוך ברגע מסוים לתרחיש החמור של פצצת גרעין בידי המשטר האיראני. ואם אכן זה התרחיש מה על המערכת הבינלאומית וישראל לעשות כדי למנוע אותו והאם ניתן בשלב המתקדם בו מצויה התוכנית למנוע תרחיש התגרענות?

על פניו, הממשל האמריקאי ובראשו הנשיא ביידן, ממשיך להחזיק בעמדה המוצהרת של מניעת השגת גרעין צבאי בידי איראן. אולם נוכח מדיניותו של הממשל להימנע מהחרפת העימות עם איראן, לפחות עד הבחירות בנובמבר 2024 מחשש לתגובתה של טהראן,  עולות כמה שאלות מטרידות:

  • האם אנו מצויים בתקופה - המרוץ לנשיאות בארה"ב - אותה עשויים האיראנים לנצל כדי לעשות צעד נוסף כדי להכשיר את הקרקע לקראת החלטה עתידית על השגת יכולת גרעין צבאית. זאת, נוכח הבנתם את הרגישות שהממשל האמריקאי מייחס לכל משבר, נוסף לאלה הקיימים, על מערכת הבחירות;
  • האם המשטר האיראני מייחס כיום, בעקבות לקחיו ממלחמת "חרבות הברזל", חשיבות יתרה להשגת יכולת ההרתעה האולטימטיבית בדמות נשק גרעיני;
  • מהם הלקחים של איראן מהתקיפות ההדדיות בינו לבין ישראל בכל הקשור ליכולתו להתמודד עם ישראל בתרחיש של מלחמה כוללת או של תקיפה ישראלית את מתקני הגרעין באיראן.
  • כיצד משפיעה סוגיית הירושה, ליום שאחרי עלי ח'אמנהאי , גם על רקע מותו של הנשיא ראיסי (מועמד פוטנציאלי), על שיקוליו של המנהיג העליון בשאלת ההתקדמות לנשק גרעיני. האם הוא עדיין דוגל בעמדתו ארוכת השנים של התקדמות זהירה ולאו דווקא מהירה, למדינת סף גרעינית בלבד.

לאחרונה, שוב מעלים גורמים איראניים את האפשרות למשא ומתן מדיני להשגת הבנות עם הזירה הבינלאומית על תוכנית הגרעין שלה והנושא אף עלה, כנראה, בשולי השיחות העקיפות שקיים האחראי על המזרח-התיכון בבית הלבן, ברט מקגרק, עם איראן בעומאן.  ברקע, הרצון של טהראן "לעבור בשלום" את המועד עד אוקטובר 2025 בו על פי החלטה 2231 של מועצת הביטחון של האו"ם ייסגר תיק הגרעין האיראני. עד למועד זה כל אחת משלוש האירופאיות ה- 3E יכולה להשתמש במנגנון ה-snapback כדי לאכוף מחדש את כל החלטות מועצת הביטחון של האו"ם נגד איראן, ללא זכות וטו לרוסיה או סין. אחד הגורמים המייצגים את העמדות של איראן במאמריו, מוסוויאן, מי שהיה שגריר איראן בגרמניה בשנות התשעים וכיום מרצה בפרינסטון, הבהיר כי בתרחיש כזה איראן תיטוש את אמנת ה-NPT ובכך תחדל מלהיות מחויבת לה כמדינה לא-גרעינית. מוסוויאן מבהיר, בלשון מאיימת למדי, כי לארצות הברית ולאיחוד האירופי יש חלון זמן של 15 חודשים לבחור בין שתי אפשרויות: "איראן כמדינה גרעינית כמו צפון קוריאה, או איראן כמדינת סף גרעינית כמו יפן".

המשמעויות האסטרטגיות החמורות מהשגת יכולת גרעינית צבאית על ידי משטר דתי קיצוני כמו זה שבטהראן מחייבת מאמץ כלל מערכתי ובינלאומי נרחב למניעת התפתחות זו.  התשומות הרבות  שמקדישה כיום ההנהגה המדינית והצבאית בישראל למלחמה, הממושכת והקשה, בדרום ובצפון דוחקת את העיסוק בהתקדמות היכולות של איראן לקרן זווית והסוגייה נותרת ללא הטיפול הנדרש. מסקר שערך לאחרונה המכון למחקרי ביטחון (INSS) בקרב הציבור הישראלי עולה כי רוב הנשאלים- 44 אחוז – סבורים שישראל לא מטפלת  נכון באיום הגרעין האיראני.

בהערכת מצב אסטרטגית בהירה, ישראל נלחמת, חלקית בלית ברירה, במלחמות טקטיות שבהן יש לה הישגים, אולם היא עלולה להפסיד במלחמה האסטרטגית החשובה ביותר של מניעת איראן גרעינית. התפתחות חמורה זו, אם תתרחש, אינה מאיימת על האינטרסים הביטחוניים של אף גורם בינלאומי או אזורי בחומרה שהיא מאיימת על הביטחון הלאומי של ישראל. לכן ללא התגייסות ישראלית לדירבון הקהילה הבינלאומית לפעול, איראן תמשיך להתקדם עד לנקודה בה תחוש בטוחה מספיק להחליט על הצעד הנוסף לעבר השגת פצצת גרעין. כדי שישראל תוכל  לקדם מטרה אסטרטגית דחופה זו היא צריכה לחתור לסיום הלחימה בעזה, להרגיע את הצפון ושאר הזירות ולבנות מחדש את מעמדה הבינלאומי כדי לייצר קשב בנושא ההתקדמות המסוכנת והמדאיגה של תוכנית הגרעין האיראנית. מהלכים אלו בתאום עם ממשל ביידן ואף כהישג עבורו, יכולים להוות פלטפורמה חשובה לגיוס משאבי הממשל בסוגיה האיראנית.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןהסכם הגרעין עם איראןאיראן – גרעין וצבאאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.