העמקת הקשרים הביטחוניים והכלכליים בין רוסיה ואיראן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על העמקת הקשרים הביטחוניים והכלכליים בין רוסיה ואיראן

העמקת הקשרים הביטחוניים והכלכליים בין רוסיה ואיראן

היחסים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים בין מוסקבה וטהראן עלו מדרגה בחודשים האחרונים, והקשרים בין השתיים צפויים אף להתהדק ולהעמיק. כיצד הדבר ישפיע על ישראל – ואיך עליה לפעול?

מבט על, גיליון 1729, 22 במאי 2023

English
דני סיטרינוביץ

בחודשים האחרונים העמיקה התלות הרוסית באיראן ובאה לידי ביטוי בשורת מהלכים במישורים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים, שבמסגרתם הגבירה מוסקבה גם את תמיכתה באינטרסים איראניים. הידוק היחסים, ובפרט הסיוע האיראני לרוסיה במסגרת המערכה שמוסקבה מנהלת באוקראינה, מצביע על כך ששיתוף הפעולה בין המדינות איננו טקטי, אלא משקף החלטה אסטרטגית של שני הצדדים. התפתחות זו, לא זו בלבד שהיא משפיעה ישירות על בניין הכוח האיראני ומגבירה את האיום הפוטנציאלי מצד טהראן על ישראל, אלא היא עלולה גם להוביל לניסיונות רוסיים להגביל את חופש הפעולה הישראלי בסוריה ולכן מחייבת את ישראל לחשוב מחדש על מערכת יחסיה עם מוסקבה.


במהלך החודשים האחרונים, נמשכה העמקת הקשרים האסטרטגיים בין רוסיה ואיראן על רקע הסיוע המאסיבי של איראן לרוסיה במערכה באוקראינה. סיוע זה בא לידי ביטוי בעיקר בשליחת כטב"מים איראניים לרוסיה, אשר הותאמו לצרכים הרוסיים במלחמה, ובמסגרתו אף מתגבשת תוכנית לבניית מפעל מל"טים ברוסיה, אשר ייצר בשנים הקרובות לפחות 6,000 כלי טיס בלתי מאוישים מדגמים שונים. בנוסף, נראה כי איראן החלה לשלוח לרוסיה גם מספר עצום של פגזים (300,000), קליעים (כ-מיליון) ואמצעי לחימה מגוונים , ועל הפרק  גם האפשרות שאיראן תספק לרוסיה טילים בליסטיים מתוצרתה.

כתבה על התגברות היחסים הכלכליים בין איראן ורוסיה, 18 במאי 2023

לצד המשך הסיוע של איראן לרוסיה, בשבועות האחרונים גבר הסיוע הצבאי המגוון שרוסיה מעניקה לאיראן במסגרת העמקת מערכת היחסים ביניהן. בתוך כך דווח באמצעי התקשורת, כי איראן רכשה מטוסי קרב מסוג "סוחוי" – SU-35 מרוסיה ושלושה מטוסים ראשונים כבר הגיעו לאיראן. על פי הדיווח, איראן מכינה בסיס תת-קרקעי לקראת הגעת המטוסים וכי מדובר "בתשלום" עבור אספקת המל"טים לרוסיה.

בה בעת, איראן גם ממשיכה לקדם את המשא ומתן עם סין ורוסיה לרכישת דלק טילים, וכן רכיב כימי המשמש להנעת טילים בליסטיים. בנוסף, לפי דיווחים שונים איראן גם מקבלת מרוסיה פריטי אמל"ח מערביים שנמצאו בזירת המערכה באוקראינה לשם הנדסה מחדש (Re-Engineering), כדוגמת הג'אוולין, טיל נ"ט מתקדם מתוצרת ארצות הברית. בהקשר ישיר, איראן ממשיכה את התמרונים הימיים במימי המפרץ הפרסי יחד עם סין ורוסיה. ולראיה, התמרון אשר התקיים בשבוע של ה-15 במארס.

גם מקומו של מרחב הסייבר לא נפקד מסיוע זה. לפי דיווחים שונים, במסגרת הסיוע הרוסי לאיראן, מוסקבה התחייבה להעביר בחודשים האחרונים לטהראן כלי סייבר מתקדמים אשר ישפרו את יכולת ההגנה של איראן בממד זה ואף יאפשרו לה לשכלל את כלי ההתקפה שלה. ייתכן שסיוע זה כבר בא לידי ביטוי במסגרת גל התקיפות שאיראן ביצעה נגד אתרים ישראלים במהלך "יום ירושלים" האחרון. בנוסף, רוסיה העבירה מערכות האזנה מתקדמות למודיעין האיראני ומערכות שמצנזרות תכנים ברשתות החברתיות, כדי לסייע לאיראן להתמודד עם האתגר הפנימי המתגבר של הפגנות נמשכות נגד המשטר במקומות שונים ברחבי המדינה.

כמו כן, רוסיה ואיראן מהדקות את היחסים ביניהן גם בזירה המדינית, ולראיה רוסיה הסכימה לצרף את איראן לתהליך אסטנה שבו נדון עתידה של סוריה. לצד זאת, המדינות משקיעות מאמץ רב להידוק יחסיהן גם בזירה הכלכלית. כך, רוסיה ואיראן התחייבו לחבר את המערכות הבנקאיות שלהן, כדרך לעקוף את הסנקציות עליהן בשימוש במערכת הסוויפט, זאת במקביל לעניין של חברות נפט רוסיות בייצוא נפט וגז לאיראן באמצעות רכבות, עקב עמלות גבוהות הכרוכות בייצוא דרך הים. ככלל, המדינות מרכזות מאמצים רבים לחתימה על הסכמים משותפים הנושקים למגזר האנרגיה, ולאחרונה הן אף הסכימו להגביר את שתוף הפעולה בתחום ייצור החשמל, הפקת גז ונפט ואף בכל הנוגע לאנרגיה גרעינית.

כתבה על התגברות היחסים הביטחוניים בין רוסיה ואיראן, 16 במאי 2023

ממסמך שהודלף לאחרונה עולה כי להערכת גורמי המודיעין, לצד ההתקרבות בין טהראן למוסקבה, יחסיהן של המדינות עדיין מאותגרים. שתי המדינות מתחרות על אותו שוק בהקשרי ייצוא הנפט שלהן; רוסיה חוששת שאיראן מנצלת את תלותה באמל"ח האיראני;  בחלק מהתקשורת האיראנית נשמעת רטוריקה אנטי-רוסית; חוסר התמיכה של רוסיה באיראן במסגרת המאמצים לחזרה להסכם הגרעין והסכסוכים ביניהן על הסיוע הרוסי לכור בבושהר. ועדיין, מדובר בשיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו בין שתי המדינות.

ההתקרבות בין איראן לרוסיה עלולה להעמיק את האתגר שבפני ישראל בהקשר לחופש הפעולה בסוריה. אם בעבר נראה היה שלרוסיה היה "נוח" שישראל תוקפת את הנוכחות האיראנית בסוריה כל עוד לא נפגעים חיילים או אינטרסים רוסיים. כיום אין אלה פני הדברים. החבות הרוסית לאיראן עלולה לגרום לכך, שלמרות הרצון הישראלי להימנע ככל הניתן מצעדים "מאתגרים" מול רוסיה, ההתקרבות בין רוסיה ואיראן עלולה לפגוע בתיאום הביטחוני עמה בסוריה, אשר מאפשר את המשך הפעילות במערכה שבין המלחמות. כלומר, למרות הזהירות המופלגת שישראל נוקטת ביחס לרוסיה ובוודאי בהקשר האוקראיני, דומה כי התקרבותה הצבאית לאיראן משדרגת במידה ניכרת את יכולותיה של איראן במגוון רחב של תחומים, ואף עלולה לאפשר לה "יד חופשית" לפעולה בסוריה.

במבט צופה פני עתיד ניתן לומר במידה רבה של ביטחון כי מערכת היחסים בין איראן לרוסיה צפויה להעמיק. למרות האתגרים שבפני היחסים, מדינות אלה נמצאות שתיהן תחת סנקציות ובידוד מדיני מצד ארצות הברית ואירופה. לכן, בהידוק שיתוף הפעולה ביניהן גלומים הישגים עבורן. בחודשים האחרונים אף דווח שעל הפרק בין המדינות עסקאות אמל"ח נוספות, דוגמת אפשרות למכירה של מערכת ההגנה אווירית 400S לאיראן,  אשר אם יתממשו יקשו על ישראל לפעול באיראן אם היא תחפוץ בכך.

בשל תלותה הגוברת באיראן, רוסיה מתעלמת לחלוטין במהלכיה מול איראן מהחשש הישראלי ופועלת ביודעין לחמש את האיראנים ביכולות אשר מטבע הדברים משפרות את יכולתה של איראן להתמודד עם ישראל. נוכח התפתחויות אלו ישראל צריכה להעריך מחדש את רכיבי הקשר שלה עם מוסקבה, בדגש על מדיניות ייצוא האמל"ח הישראלי לאוקראינה. ההתנהלות הרוסית מוכיחה שבין אם ישראל תייצא אמל"ח לאוקראינה ואם לאו, מוסקבה לא תשנה את מדיניותה ביחס לאיראן. ישראל משלמת מחיר מדיני יקר בעיקר מול הממשל בוושינגטון על מדיניותה הזהירה ביחס לאוקראינה - מחיר שאין בו הכרח לאור ההתנהלות הרוסית ביחס לאיראן. יתרה מכך, ככל שהממשל האמריקאי מוטרד יותר ממערכת היחסים ההדוקה בין מוסקבה לטהראן, אותה הוא רואה כאיום ישיר עליו ועל האינטרסים שלו, היכולת של ישראל "לאחוז במקל בשתי קצותיו" ולשמר את מערכת היחסים הנוכחית עם רוסיה הולכת ופוחתת.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןרוסיהאיראן – המערכת האזוריתאיראן – המערכת הבינלאומית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.