מהפלת המטוס האוקראיני ועד הקורונה: העמקת משבר האמון הציבורי כלפי המשטר האיראני - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מהפלת המטוס האוקראיני ועד הקורונה: העמקת משבר האמון הציבורי כלפי המשטר האיראני

מהפלת המטוס האוקראיני ועד הקורונה: העמקת משבר האמון הציבורי כלפי המשטר האיראני

מבט על, גיליון 1272, 11 במארס 2020

English
רז צימט
פעולות חיטוי בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בשיראז, איראן

התנהלותם הכושלת של שלטונות איראן וניסיונות הטיוח וההסתרה של מידע מהציבור בפרשת הפלת המטוס האוקראיני על ידי משמרות המהפכה (ינואר 2020), וכן התפרצות הקורונה (פברואר 2020), הסבו פגיעה משמעותית נוספת באמון הציבור האיראני במוסדות הרפובליקה האסלאמית, שנשחק ממילא בשנים האחרונות. השחיקה באמון הציבור באה לידי ביטוי גם בשיעור ההצבעה הנמוך באופן חסר תקדים בבחירות הפרלמנטריות, שהתקיימו לאחרונה באיראן. משבר האמון המחריף מציב אתגר מתמשך בפני המשטר האיראני, אך אין משמעותו איום מידי ניכר. עם זאת, חרף חולשות מרכזיות שמהן סובלת תנועת המחאה באיראן, המשך אובדן האמון הציבורי במשטר עלול לערער לאורך זמן את בסיס הלגיטימציה שלו, במיוחד בתרחיש של הידרדרות נוספת במשבר הכלכלי או בעקבות הסתלקותו של המנהיג העליון הנוכחי.


הפלת המטוס האוקראיני על ידי משמרות המהפכה, ובמיוחד התנהלותו הכושלת של המשטר האיראני בפרשה, עוררו בינואר 2020 זעם ציבורי כלפי השלטונות. הודאת משמרות המהפכה כי הם האחראים להפלת מטוס הנוסעים הוציאה אלפי אזרחים זועמים לרחובות במחאה נגד בכירי המשטר, שניסו במשך שלושה ימים לטייח את פרטי המקרה. האזרחים דרשו לדעת מדוע נמנעו השלטונות מסגירת המרחב האווירי של איראן, בעודם יודעים כי ארצם עלולה לספוג תגובה צבאית בעקבות תקיפת הבסיס האמריקאי בעיראק בלילה שבו הופל המטוס, ומדוע ניסו להסתיר מהציבור את האמת בנוגע לאחראים לתקרית.

אתר החדשות האיראני "עסר-י איראן" התייחס במאמר פרשנות (11 בינואר 2020) לפגיעה שהסבו השלטונות לאמון הציבור בהתנהלותם, ובו נכתב כי בעוד המטוס האוקראיני ספג טיל אחד בלבד, אמון הציבור ספג אלפי טילים. במקביל השווה הפרשן הפוליטי ומבקר המשטר, סאדק זיבאכלאם, את התנהלות שלטונות איראן להתנהלותה של ארצות הברית לאחר תקרית מטוס "איראן אייר", שהופל בשוגג ביולי 1988 על ידי הצי האמריקאי במפרץ הפרסי. בעוד וושינגטון נטלה אחריות, שלטונות איראן שיקרו במשך שלושה ימים והפיצו תיאוריות קונספירציה, צייץ זיבאכלאם בחשבון הטוויטר שלו. את הביטוי הטוב ביותר למצוקת הרפובליקה האסלאמית ניתן היה למצוא בתיוג "צ'רנוביל האיראנית", ששימש גולשים איראנים רבים בשיח שהתעורר ברשתות החברתיות בעקבות הפלת המטוס. רבים מהם תהו בעקבות הפרשה, האם בדומה לאסון צ'רנוביל, שבישר את כישלונה של ברית המועצות טרם קריסתה, בישר אסון המטוס האוקראיני את שקיעתה של הרפובליקה האסלאמית.

(בווידאו: רגע פגיעת טיל הנ"ט במטוס האוקראיני)

באמצע פברואר 2020, שבועות ספורים בלבד לאחר הפלת המטוס האוקראיני, ספג אמון הציבור בשלטונות איראן פגיעה קשה נוספת. זאת, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באיראן, שהתפשט בתוך ימים ספורים מהעיר קום, המשמשת מוקד עליה לרגל למאמינים שיעים, לרוב חלקי המדינה. התמודדות המשטר עם התפרצות המגיפה, שגבתה עד כה את חייהם של מאות  אזרחים איראנים, שבה וחשפה שורה של מחדלים וניסיונות הסתרה, שהגבירו אף יותר את תחושת ההתמרמרות בציבור ועוררה ביקורת ציבורית נוקבת. כך, למשל, המשיכה חברת התעופה "מאהאן אייר", הנמצאת בבעלות משמרות המהפכה, בטיסותיה מסין ואליה גם לאחר התפרצות המגיפה ואף לאחר ששלטונות איראן הכריזו בראשית פברואר על הפסקת הטיסות בין המדינות. כן נמנעו השלטונות במשך ימים ארוכים מלנקוט צעדי מנע, שהיו עשויים לבלום את התפשטות המחלה, כגון הטלת הסגר, סגירת מוסדות חינוך, תרבות וספורט, והגבלת התקהלויות המוניות, במיוחד בעיר קום, מוקד המחלה.

גם לאחר שנאלצו השלטונות להודות בהתפרצות המחלה והחלו לפרסם נתונים על אודות היקף הנפגעים, נתקלו הדיווחים הרשמיים בחוסר אמון. הבלבול והבהלה בציבור גברו משעה שכלי תקשורת זרים, ערוצי רשתות חברתיות ואף פוליטיקאים, בהם חבר פרלמנט מהעיר קום, טענו כי מספר הנדבקים והמתים גבוה פי כמה מזה שפרסמה הממשלה. אתר החדשות האיראני "אלף" תיאר את משבר האמון בין הציבור לשלטונות כ"חמור בהרבה מהקורונה" וגרס כי מצב זה מנוצל על ידי אמצעי תקשורת זרים הפועלים בשירות אויבי איראן. במאמר פרשנות שפרסם האתר (1 במארס) נכתב, כי כאשר מסתירים השלטונות מידע מהציבור במשך שלושה ימים לאחר הפלת המטוס האוקראיני ולא מספקים במשך שלושה חודשים נתונים על אודות מספר ההרוגים במהומות הדלק שפרצו בנובמבר 2019, אך טבעי הוא שהאזרחים אינם סומכים על נתוני משרד הבריאות ומתבססים על רשתות הטלוויזיה הזרות.

 

(בווידאו: מחאות על התנהלות המשטר האיראני עם נגיף הקורונה)

השחיקה באמון הציבור כלפי השלטונות ניכרה היטב גם בשיעור ההצבעה הנמוך בבחירות הפרלמנטריות, שהתקיימו באיראן ב-21 בפברואר. חרף קריאתם של בכירי המשטר, ובראשם המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, לציבור האיראני לבוא ולהצביע, נרשם שיעור הצבעה של כ-42 אחוזים בלבד - הנמוך ביותר מאז המהפכה האסלאמית. בערים הגדולות, ובמיוחד בטהראן, נרשמו שיעורי הצבעה נמוכים אף יותר. לאדישות הציבורית תרמה פסילתם הגורפת של למעלה מ-50 אחוזים מהמועמדים על ידי "מועצת שומרי החוקה", אך שיעור ההצבעה הנמוך ביטא גם ייאוש גובר בקרב הציבור ביחס למשטר ולמערכת הפוליטית.

מגמה זו אינה משקפת תופעה חדשה. הקריאות, שנשמעו במהלך הפגנות המחאה בשנתיים האחרונות באיראן, בנוסח "שמרנים, רפורמיסטים, הסיפור נגמר עבור כולכם", מעידות על אובדן אמון הציבור כלפי שני המחנות הפוליטיים המרכזיים. מאז מהומות הדלק הזהירו פרשנים, אנשי רוח ואקדמאים איראנים בולטים, מפני החרפת התסכול, הייאוש והכרסום באמון הציבורי בשלטונות. הסוציולוג הרפורמיסטי עבאס עבדי התייחס לאחר הבחירות לסקרים המצביעים על כך שרוב האזרחים שלא השתתפו בהן היו מקרב צעירים, משכילים, עירוניים ובעלי רמה תעסוקתית וכלכלית גבוהה יותר, הנחשבים גם לבעלי השפעה חברתית רבה יותר. הוא טען, כי הסיבה המרכזית לשיעור ההצבעה הנמוך אינה אך ורק פסילת המועמדים או כישלונות הממשלה, כי אם ייאוש בציבור ביחס לעתיד וחוסר אמון כלפי המוסדות הפוליטיים.

לחוסר האמון הגובר תרמה גם התנהלותם הכושלת של השלטונות לנוכח המשבר הכלכלי המחריף ואסונות טבע שפקדו את איראן בשנים האחרונות - שיטפונות ורעידות אדמה. כך, למשל, לאחר רעידת האדמה העזה, שפקדה את מערב איראן בנובמבר 2017 וגבתה את חייהם של מאות בני-אדם, נאלצו אזרחים רבים לפנות לסיוע של ארגונים בלתי-ממשלתיים בשל אוזלת ידה של הממשלה בטיפול בנפגעי הרעש. רבים מהאזרחים גם העדיפו לתרום כספים לנפגעים באמצעות חשבונות בנק פרטיים שנפתחו, למשל על ידי כוכב הכדורגל ומאמן נבחרת הכדורגל הלאומית לשעבר, עלי דאא'י, ומבקר המשטר, סאדק זיבאכלאם, מחשש שמא כספים שיועברו באמצעות מוסדות ממשלתיים, כמו "הסהר האדום", לא יגיעו ליעדם. חשש זה גבר בעקבות מספר פרשות שחיתות ומעילה, שנחשפו בשנים האחרונות במספר ארגונים ממשלתיים באיראן.

משבר האמון המחריף מציב אתגר מתמשך בפני המשטר האיראני. עם זאת, אין משמעותו כי הסדר הפוליטי הנוכחי נתון באיום מידי משמעותי. פרקי הזמן בין גלי המחאה התקצרו אמנם בשנתיים האחרונות, בעיקר על רקע החרפת המשבר הכלכלי, המחאות נרחבות יותר בהיקפן הגיאוגרפי והן מתאפיינות בקיצוניות רבה יותר מאשר בעבר, הן בגילויי האלימות והן בסיסמאות הנשמעות נגד עצם קיומו של המשטר. עם זאת, תנועת המחאה עדיין סובלת ממספר חולשות מרכזיות. ראשית, היא עדיין לא הצליחה לגייס מסה קריטית של מפגינים. גם מהומות נובמבר, שהיו הנרחבות ביותר מאז מהומות 2009 ("המהפכה הירוקה"), הקיפו, ככל הנראה, 200 אלף איראנים לכל היותר. שנית, היא לוקה בכמה כשלים ארגוניים משמעותיים, למשל העדר הנהגה ברמה הלאומית וקושי לתאם בין מוקדי המחאה השונים ברחבי המדינה ולהשבית מגזרים כלכליים חיוניים, כגון תעשיית הנפט. שלישית, חלק גדול מהציבור, ובכלל זה גם מתנגדי משטר, עדיין חושש מכאוס ומאובדן שליטה, במיוחד על רקע ניסיונן של כמה ממדינות ערב בעשור האחרון. בראייתם של איראנים רבים, החלופה למשטר הנוכחי עלולה להיות גרועה אף יותר, למשל השתלטות משמרות המהפכה על מוקדי הכוח במדינה במקרה של קריסת המערכת הפוליטית הנוכחית. רביעית, רוב המפגינים בגלי המחאה בשנתיים האחרונות משתייכים לשכבות החלשות ולא למעמד הביניים העירוני המשכיל, הנחשב לסוכן השינוי המרכזי באיראן. הישארותו של מעמד הביניים מחוץ למעגל המחאה מקשה על גיבושה של קואליציה חברתית כלל-ארצית וחוצת מגזרים, שהיא תנאי הכרחי לקידום שינויים פוליטיים באיראן. חמישית, המשטר האיראני עדיין אוחז באמצעי דיכוי משמעותיים ויעילים ואינו מהסס להשתמש בדיכוי ברוטלי של הפגנות המציבות אתגר על יציבותו. זאת ועוד, גם אם הייתה כיום מוטיבציה לחידוש המחאה באיראן, ניתן להניח כי התפשטות הקורונה משמשת גורם מרסן לאור החשש בקרב האזרחים לצאת לרחובות. חרף מגבלות אלה, המשך אובדן האמון הציבורי במוסדות הרפובליקה האסלאמית עלול לערער לאורך זמן את בסיס הלגיטימציה של המשטר, במיוחד בתרחיש של הידרדרות נוספת במצב הכלכלי או התערערות היציבות הפוליטית, למשל בעקבות הסתלקותו של המנהיג העליון הנוכחי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןנגיף הקורונה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.