פרסומים

החוקר נדיב מרדכי ועו"ד פנינה שרביט ברוך הציגו במאמר המסגרת "משבר הקורונה וחוסן דמוקרטי בישראל: מתאר להפקת לקחים" סוגיות הנוגעות לחיזוק מוסדות וערכים דמוקרטיים בתהליכי קבלת החלטות בישראל בעתות חירום. המאמר מבקש להציף לקחים רלוונטיים לשמירה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במהלך ניהול משבר, תוך ניתוח של היבטים רלוונטיים מפעילות המדינה ב"גל הראשון" של משבר הקורונה. לאחר התייחסות למשבר החוקתי והפוליטי שהתקיים בישראל ערב פרוץ משבר הקורונה, מוצעות אמות מידה לשמירה על חוסן דמוקרטי בעת חירום, אשר נגזרות מהערכים הבסיסיים ומהמוסדות שדמוקרטיה ליברלית אמורה להתאפיין בהם. אמות המידה המוצעות הן: שמירה על איזונים ובלמים באשר לכוחה של הרשות המבצעת; הגנה על חופש הביטוי ועל החירות לבקר את השלטון; ההיקף ואופן ההגנה הראויים על זכויות אדם; אופן השימוש הראוי בחקיקת חירום; פעולה ממשלתית בשקיפות ובאמינות; חיזוק יסודות דמוקרטיים בתוך תהליך קבלת החלטות; ותרבות דמוקרטית בעת ניהול משבר. עמידה באמות המידה המוצעות במסמך תבטיח, לגישת המחברים, את המשך החוסן הדמוקרטי של ישראל ותאפשר להתמודד עם החרפה אפשרית של מגפת הקורונה או עם מצב חירום אחר, תוך שמירה על שלום הציבור ובריאותו, מבלי לסכן את ליבת ערכיהן ודמותן של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל (המאמר נמצא גם באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי).

עו"ד בל יוסף במאמרה "קורונה ומחויבות חוקתית" דנה בשחיקה שחלה בשנים האחרונות במחויבות של דמוקרטיות חוקתיות רבות לשמירה על עקרונות ומוסדות חוקתיים. המחברת סבורה כי אף על פי שמשבר הקורונה עשוי להחריף את המצב הקיים, הפתרון להידרדרות זו מצוי בראש ובראשונה בקיומה ובאישושה של מחויבות חוקתית, ציבורית ופוליטית גם יחד, לכללי משחק דמוקרטיים – בראשם עקרון שלטון החוק, קיומם של איזונים ובלמים בין רשויות השלטון והגנה על זכויות אדם – ולשימורם בקרב מקבלי ההחלטות והציבור, גם בהיעדר נורמות אכיפה כופות. המחברת קוראת לנצל את המשבר על מנת ליצור נורמות דמוקרטיות שיבטאו מחויבות חוקתית במקום להסלים את תהליך השבירה של נורמות קיימות, ומציעה לנצל לשם כך את "קבינט הפיוס" שהוקם במסגרת ההסכם הקואליציוני בין המפלגות הליכוד וכחול-לבן.

פרופ' יובל שני במאמרו "זכויות אדם בזמן חירום: פרספקטיבת משפט בינלאומי" דן באמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות משנת 1966 ובתנאים שבהם המדינות החברות באמנה רשאיות במצב חירום לחרוג מחלק מהתחייבויותיהן לפי האמנה. המחבר מונה שורה של עקרונות החלים במצב שבו מדינה מגבילה זכויות אדם מטעמים הנובעים ממצב חירום שעימו היא מתמודדת, ומנתח את מדיניות ישראל בהתאם להוראות האמנה. המחבר מעלה ספק בדבר ההתאמה של הסמכת השב״כ לבצע מעקבים אחר תושבי המדינה - כאמצעי התומך בחקירות האפידמיולוגיות שמבצע משרד הבריאות - למחויבות של ישראל לפי האמנה. בנוגע לצעדים נוספים שננקטו, המחבר סבור כי יש ספק לגבי הנחיצות והמידתיות של חלק מהם, וביחס לאחרים מתעוררת שאלה לגבי ההצדקה לאמץ אותם בלי הכרזה חדשה על מצב חירום ובלי הודעה מיוחדת על כך לאו״ם.

עו"ד לילה מרגלית במאמרה "סמכות החירום להרחיב את תפקידי שירות הביטחון הכללי: בעקבות בג"ץ 2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה" מנתחת באופן ביקורתי את פסק הדין ואת הקביעה כי ניתן להסתייע ביכולות המעקב הדיגיטליות של השב"כ גם ביחס לנושאים החורגים מייעודו הביטחוני הקלאסי של השב"כ דוגמת הקורונה, בהתקיים נסיבות קיצוניות שבהן יש צורך דחוף להתמודד עם סכנה חמורה ומיידית שנשקפת לציבור בישראל. המחברת מנתחת את ייעוד השב"כ בהתאם לחוק השב"כ, וסבורה כי אף על פי שפסק הדין הטיל מגבלות חשובות על סמכות החירום של הממשלה להיעזר בו, עדיין מדובר במנגנון פרוץ. המחברת מציעה לחייב את הממשלה לפרסם כל החלטה להטיל תפקידים נוספים על השב"כ ולעגן הוראה מפורשת בתקנון הכנסת, שתקבע כי דיוני ועדת המשנה לאישור החלטה כזו יתקיימו ככלל בדלתיים פתוחות.

פרופ' מרדכי קרמניצר ונדיב מרדכי במאמרם "שעת חירום, סדר פעולות והצורך ב'כנסת זוטא'" דנים בשני שלבים במצב החירום החוקתי: שלב ההכרזה על מצב חירום ושלב החקיקה במצב זה, זאת לאור משבר הקורונה ופעולות הממשלה בנושא. ביחס להכרזה על מצב חירום, המחברים מוצאים כי יש צורך בהגדרה טובה ומפורטת יותר של מצב החירום החוקתי. לפי עמדתם, הימשכות מצב החירום מאז הקמת המדינה אינה מוצדקת, והיא מובילה לכך שהכנסת לא קיימה הכרזה ודיון במצב החירום ביחס לקורונה. בכל הנוגע למשבר הקורונה, הכותבים סבורים כי היה צורך להכריז באופן מפורש על מצב חירום בריאותי לפני קביעת תקנות לשעת חירום שנוגעות למצב חירום זה. ביחס לחקיקה בזמן מצב חירום, המחברים סבורים כי התקנת תקנות שעת חירום על ידי הממשלה אינה מצב רצוי, וכל עוד הכנסת יכולה לתפקד, מצב החירום אינו מחייב התקנת תקנות אלו על ידי הממשלה. בהקשר זה המחברים מציעים כי כאשר מתקיים מצב חריג ונדיר שבו הכנסת במלואה אינה יכולה לתפקד, אין בכך סוף פסוק המחייב העברת הכוח לממשלה, אלא ראוי לאמץ פתרון של "כנסת זוטא לשעת חירום".

אביטל פרידמן וד"ר אסף שפירא במאמרם "תפקוד הכנסת בתקופת חירום – לקחי משבר הקורונה" בוחנים את תפקוד הכנסת במצב החירום שנגרם בשל מגפת הקורונה ומתמקדים בעצם קיומה של הפעילות הפרלמנטרית בתקופה זו, וכן בבחינה השוואתית של דרכי הפעילות של פרלמנטים במדינות דמוקרטיות נוספות. המחברים מוצאים כי בתקופת המאבק בקורונה, כמעט כל הפרלמנטים במדינות דמוקרטיות שינו את אופן פעילותם, ובמקרים רבים צמצמו אותה והתמקדו בפעילות דחופה. עם זאת, באף דמוקרטיה הפעילות לא הושבתה לחלוטין לתקופת זמן משמעותית. ביחס לתפקוד הכנסת, המחברים סבורים כי בראשית משבר הקורונה ניסו גורמים שונים בממשלה להקשות על הכנסת לתפקד באופן ראוי, ואולם בחלוף הזמן, ובין היתר הודות להתערבות של שומרי סף משפטיים, חזרה הכנסת לתפקד באופן סביר, לכל הפחות. המחברים מציעים מספר כיווני פעולה אפשריים לשיפור עבודת הכנסת בזמן המשבר.

ד"ר גיא לוריא במאמרו "תפקוד הרשות השופטת במגפת הקורונה: לקחים לעתיד" דן בדרכים שבאמצעותן התמודדה הרשות השופטת עם השלכות המגפה, בפרט צמצום היקף הפעילות שלה והניסיון להגשים את זכות הגישה לערכאות ואת פומביות הדיון באמצעים טכנולוגיים. המחבר מציין שהתמודדות הרשות השופטת עם משבר הקורונה המחישה מתחים וזירזה תהליכים שהתחוללו בה בלאו הכי בשנים האחרונות, ומתמקד בשתי סוגיות מרכזיות בנושא: שאלת אי-תלותה המוסדית של הרשות השופטת ומעמדו של שר המשפטים בה; והדילמות הכרוכות במעבר לבית משפט מקוון ומשודר. המחבר סבור כי המשבר עשוי להוות הזדמנות לחולל שינוי מוסדי קבוע ברשות השופטת, ומציע מספר הצעות לרפורמה ביחס לשתי הסוגיות.

ד"ר תמי הופמן דנה במאמרה "חינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך - תובנות ישנות לאור משבר חדש" במשבר הקורונה ובצעדים החריגים שננקטו כדי למגרו, אשר התלכד עם המשבר החוקתי המתמשך בישראל. היא עוסקת בהבנה שהתחדדה כי התמודדות עם המשבר הדמוקרטי קשורה גם לאופן שבו אזרחי המדינה מבינים מהי דמוקרטיה, מהם מוסדות מתפקדים ומה חשיבותה של המחויבות לערכים דמוקרטיים לחוסן הדמוקרטי והחברתי. המחברת סבורה כי היכולת של האזרחים להבין ולמפות את המציאות מושגת באמצעות תודעה דמוקרטית שנרכשת בשנים של חינוך ושיח בנושא. לאור זאת המחברת קוראת להגברת החינוך לדמוקרטיה בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי להבטיח יצירת תשתית לחוסן החברתי הדמוקרטי שישמור על עתיד החברה במדינה

ביום 22 ביוני 2020 התקיים כנס וירטואלי משותף למכון למחקרי ביטחון לאומי ולמכון הישראלי לדמוקרטיה, שבו נדונה שאלת השמירה על ערכים דמוקרטיים בהתמודדות עם המשבר. בכנס השתתפו ח"כ איילת שקד, יו"ר סיעת ימינה; עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי); מר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי; אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר יהודה בן מאיר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. מוזמנים לצפות בכנס המצולם