פרסומים
מבט על, גיליון 57, 21 במאי 2008.
העימות הנוכחי בלבנון הסתיים, לפי שעה, בהסכם דוחה, אשר משמעותו המעשית היא התחזקותו של חזבאללה. הסכם זה מקרב את האפשרות של השתלטות חזבאללה על לבנון כולה או על חלקים גדולים בתוכה, דבר הטומן בחובו סכנות חמורות למדינת ישראל. יחד עם זאת יש לזכור כי אם אכן ישתלט חזבאללה על לבנון יגדל מרחב התמרון של ישראל מולו באורח ניכר. בנסיבות כאלה יהיה ברור ששום גורם בינלאומי לא יתערב כדי לסוכך על חזבאללה מפני פגיעות של ישראל. בכל מקרה של עימות צבאי עם ישראל, כאשר הוא ואנשיו מחזיקים ברסן ההנהגה, הוא יוכל להעריך שלא תהיה מניעה לכך שישראל תפגע קשות בנכסים אלה. עצם מודעותו לעובדה זו, קרי שהפעם לא יהיה גורם שינסה להצר את צעדיה של ישראל מפגיעה בלבנון עשויה להביא להירתעותו מעימות עם ישראל.
העימות הנוכחי בלבנון הסתיים, לפי שעה, בהסכם דוחה, אשר משמעותו המעשית היא התחזקותו של חזבאללה. הסכם זה מקרב את האפשרות של השתלטות חזבאללה על לבנון כולה או על חלקים גדולים בתוכה, דבר הטומן בחובו סכנות חמורות למדינת ישראל. ארגון חזבאללה ידוע בגישתו העוינת באורח קיצוני למדינת ישראל. למעשה הוא חרת על דגלו את המלחמה בה כיעד עליון. במשך שנים רבות הוא כפה על ישראל מלחמה שהסבה לישראל אבדות קשות. חזבאללה אחראי גם לשורה של פיגועים קשים נגד ישראל בתוכה ומחוצה לה. בין השאר הוא ביצע שני פיגועים חמורים בארגנטינה.
במהלך פעילותו פגע חזבאללה גם בכוחות אמריקנים וצרפתים שהיו מוצבים בלבנון ולמעשה כפה עליהם לסגת משם במהירות. באפריל 1983 התפוצץ מטען רב עוצמה בשגרירות ארצות הברית בבירות. שישים ושלושה מעובדי השגרירות נהרגו. ב-23 באוקטובר 1983 ביצע הארגון שני פיגועי התאבדות במחנה נחתים אמריקנים ובמחנה צנחנים צרפתי, אשר היו חלק מכוח משקיפים בינלאומי בלבנון. בפיגועים אלה נהרגו 240 חיילים אמריקנים ו-58 חיילים צרפתים. בעקבות הפיגועים החליטו שתי המעצמות להוציא את כוחותיהן מלבנון.
החלטתה של ישראל לסגת מדרום לבנון במאי 2000 נזקפה, במידה רבה של צדק, למלחמה הקשה שכפה עליה חזבאללה לאורך שנים. מלחמה זו הסבה לישראל אבידות כבדות והיא זו שהובילה בסופו של דבר להתעצמותה של המחאה הציבורית נגד הנוכחות הישראלית בדרום לבנון. לדעת רבים, נסיגה זו איששה את האמונה בקרב הפלסטינים כי לחץ כבד על ישראל באמצעות פיגועי טרור יוביל אותה לנסיגות נוספות והיא היוותה גורם בעל משמעות בהתפרצותה של האינתיפאדה בשלהי שנת 2000.
ב-12 ביולי 2006 יזם חזבאללה מבצע מוגבל שהיה מיועד לחטוף חיילי צה"ל. המבצע התרחב מעבר למתוכנן ומעבר לשני חיילים שנחטפו נהרגו שמונה חיילי צה"ל. בתגובה יצא צה"ל לפעולה רחבת היקף בלבנון בכלל וכנגד יעדי חזבאללה בפרט, שקיבלה אופי של מלחמה כוללת – מלחמת לבנון השנייה. מאז המלחמה הצליח חזבאללה לשקם את כוחו במידה רבה. על פי דיווחים שונים יש בידיו כיום עשרות אלפי טילים, חלקם ארוכי טווח, והוא מסוגל לפגוע באורח קשה בעומק מדינת ישראל. הסיכונים הכרוכים בהשתלטותו על לבנון גלויים אפוא לעין. פחות בולטים הם הצדדים החיוביים היכולים לנבוע מתהליך זה.
תהליך התחזקות חזבאללה ואפשרות השתלטותו על לבנון טומנים בחובם לא רק סכנות לישראל אלא גם יתרונות מסוימים. לאורך שנים ארוכות ניצבה ישראל בדילמה קשה במלחמתה בלבנון. היא ספגה פגיעות קשות מצד חזבאללה שמקום משכנו היה בלבנון. באורח עקרוני דגלה ישראל בעקרון שליווה אותה מאז הקמתה ועל פיו המדינה שממנה יוצאים מחבלים לפגוע בישראל אחראית לפעילותם. ישראל, על פי תפיסה זו, אינה צריכה לרדוף אחר כל ארגון מחבלים הפועל נגדה משטחה של מדינה ריבונית. זהו תפקיד המדינה הריבונית שבתוכה פועל ארגון המחבלים. אם תבוצענה פעולות עוינות נגד ישראל, תצטרך המדינה שמתוכה פועל ארגון המחבלים לשלם את המחיר על כך, וזאת על מנת שהיא עצמה תנקוט באמצעים המתחייבים כדי להפסיק את הפעילות נגד ישראל.
בפועל, במיוחד בהקשר של לבנון, ובמידה פחותה גם בהקשר לירדן, התקשתה ישראל לממש עקרון זה. בלבנון שלטה לאורך שנים, ועדיין שלטת, הנהגה מתונה ופרו מערבית. הנהגה זו רואה בחזבאללה גורם עוין ויריב מר. גם לה יש עניין להצר את צעדיו. עם זאת היא חוששת מעימות עמו, ובפועל מאפשרת לו "להוציא אנרגיות" נגד ישראל במגמה "להקיז את דמה", תוך הדגשת חוסר היכולת שלה לרסן את 'ארגוני הטרור'. כאשר ישראל מגיבה נגד לבנון מנצלת ההנהגה בלבנון את קשריה הטובים עם מדינות המערב ובעיקר עם ארצות הברית וכן עם מדינות ערב המתונות כדי להפעיל לחצים על ישראל לבל תפגע בה ובמתקניה.
באורח בולט באה תופעה זו לידי ביטוי ב-12 ביולי 2006. בדיון בקבינט לאחר שהתבררו תוצאותיה הקשות של פעולת חזבאללה הציע הרמטכ"ל דאז דן חלוץ לפגוע במתקני תשתית בלבנון, חשמל דלק ומים. הצעתו זו נתמכה על ידי מספר שרים. ואולם, הדרג המדיני הבכיר, ובעיקר ראש הממשלה, שר הביטחון ושרת החוץ פסלו הצעות אלה. הסיבה לכך הייתה הבהרות תקיפות שקיבלה ישראל עוד באותו יום מדרגים בכירים בממשל האמריקני והבריטי כי עליה להימנע מפגיעה ביעדים בלבנון העלולים להביא לערעור יציבותו של המשטר הפרו מערבי בראשות פואד סניורה. על רקע זה, ירדה הצעה זו מן הפרק.
אין לנו כיום כלים להעריך אם אכן מימושה של אופציה זו היה יכול להביא לתוצאות שונות באורח מהותי מכפי שהתפתחה המלחמה בפועל. עם זאת ברור שהטלת "ווטו" אמריקני-בריטי על מימוש אופציה זו נבעה מן העובדה שהמשטר השולט בלבנון באורח רשמי הינו משטר פרו מערבי שלארצות הברית יש עניין בהמשך קיומו. בנסיבות אלה ברור כי עצם העובדה שאופציה כזו אינה עומדת לרשות ישראל משמעותה פגיעה בחופש התמרון שלה.
אם אכן ישתלט חזבאללה על לבנון יגדל מרחב התמרון של ישראל מול חזבאללה באורח ניכר. לכל הצדדים יהיה ברור ששום גורם בינלאומי לא יתערב כדי לסוכך על חזבאללה מפני פגיעות של ישראל. אין זה אומר כמובן שישראל בהכרח תפגע במתקני תשתית בלבנון במקרה של התגרות מצד חזבאללה. צריך לזכור שמעבר לאילוצים הבינלאומיים יש להנהגה בישראל גם מערכת של אילוצים וריסונים משפטיים ונורמטיביים-ערכיים המקשים עליה עד מאוד לבצע מהלכים של פגיעה בתשתיות אזרחיות. הדבר בא לידי ביטוי בהימנעותה של ישראל מפגיעה בתשתיות החשמל והדלק ברצועה שבשליטת החמאס. עם זאת, כאמור, אין ספק שהשתלטות חזבאללה על לבנון תעצים את מרחב התמרון של ישראל מול לבנון במקרה של עימות מלחמתי נוסף, לפחות מבחינת המערכת הבינלאומית.
מנקודת ראותה של מדינת ישראל חזבאללה הינו בראש ובראשונה גורם היוצר איום צבאי על ישראל. ואולם יש לזכור שמעבר לכך חזבאללה הינו גם גוף בעל עוצמה ונכסים כלכליים ופיננסיים וגורם בעל אמביציות פוליטיות מרחיקות לכת. לפיכך, בכל מקרה של עימות צבאי עם ישראל, כאשר הוא ואנשיו מחזיקים ברסן ההנהגה, הוא יוכל להעריך שלא תהיה מניעה לכך שישראל תפגע קשות בנכסים אלה. עצם מודעותו לעובדה זו, קרי שהפעם לא יהיה גורם שינסה להצר את צעדיה של ישראל מפגיעה בלבנון עשויה להביא להירתעותו מעימות עם ישראל.
מעבר לכך, ניתן לשער שהשתלטות חזבאללה על לבנון תחדד את המודעות של גורמים שונים במערכת הבינלאומית סביב "הסכנה האיראנית". עד כה התמקדו החששות של המערכת הבינלאומית כלפי איראן בהקשר לכוונותיה לפתח יכולת גרעינית. השתלטות חזבאללה על לבנון תחדד את הסכנה הגלומה באיראן לא רק במישור הגרעיני אלא גם בהקשר ליציבותם של משטרים פרו מערביים נוספים באזור ובראשם סעודיה, מצרים ומדינות המפרץ. התפתחות כזו עשויה להיות תואמת את האינטרסים של מדינת ישראל.