מהסברה להשפעה במלחמת עזה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מהסברה להשפעה במלחמת עזה

מהסברה להשפעה במלחמת עזה

ההסברה הישראלית צריכה לדעת "לספר סיפור" ולהתאים אותו לקהל היעד שלה - ולא רק להציג עובדות

מבט על, גיליון 1783, 7 בנובמבר 2023

English
דוד סימן טוב
ורה מיכלין שפיר
עופר פרידמן

מלחמת עזה, שפרצה לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר בנגב המערבי, היא גם מלחמה על התודעה. דומה שחמאס, הנתפס כקורבן, זוכה ביתרון ניכר בקרב על אהדת הקהל הרחב בזירה הבינלאומית, זאת למרות שבראשית המלחמה, עקב אכזריותה של המתקפה  שהנחית על ישראל, הייתה זו ישראל שזכתה באהדה. אחד ההסברים להצלחת חמאס הוא, שבניגוד לישראל שמנסה להסביר לעולם את צדקתה, חמאס דבק בסיפור הפלסטיני שפונה לרגש, ומתאים אותו למה שקהל היעד שלו רוצה לשמוע. במלחמה זו, על ישראל להשלים מעבר תפיסתי בין הסברה להשפעה, שבלעדיו היא תתקשה לקבל הבנה ואהדה כלפי הסיפור שלה  בקרב קהלים רחבים וליצור הזדהות עם מאבקה ויעדיה.


מחבלי חמאס תיעדו את הטבח שביצעו ביישובי הנגב המערבי לפרטי פרטים. תמונות וסיפורי הזוועה, שגררו גילויי תמיכה בארגון חמאס – הן ברצועת עזה והן בעולם הערבי והמוסלמי - היטו את תמיכת הקהילה הבינלאומי לטובת ישראל. גורמים מובילים במערב, שבעבר נטו לתמוך בנרטיב הפלסטיני, הזדעזעו מאכזריותם של מחבלי חמאס ותושבי עזה שהצטרפו למסע ההרג וההרס, והביעו תמיכה פומבית בזכותה של ישראל להגן על עצמה. עם זאת, ברגע שהיוזמה הצבאית עברה לצד הישראלי, מאמצי ההסברה הישראלים נאלצו, כפי שהיטיב להסביר זאת עיתונאי בכיר של ה-BBC, להילחם "נגד התמונות של אלפי אזרחים פלסטינים אומללים שעוברים גיהינום מוחלט" (2 בנובמבר 2023). האתגר הזה היה קשה במיוחד עבור ההסברה הישראלית, ובעקבותיו חל שינוי במפת התמיכה בישראל. שינוי זה אף בא לידי ביטוי בין היתר בהחלטת האו"ם שקראה להפסקת אש, בלי להזכיר כלל את הטבח שביצע חמאס והוביל לפרוץ המערכה.

מאמצי ההסברה הישראלית – למרות הביקורת החריפה שהופנתה כלפיהם - השתפרו משמעותית במהלך המלחמה - מאות התארגנויות אזרחיות, משפיענים ואזרחים פועלים ברשתות החברתיות במטרה לשתף את הקהל בזירה הבינלאומית במראות ובמאורעות האיומים שהתרחשו ב-7 באוקטובר. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, הפך לגורם מוביל במתן דיווחים אמינים לציבור בארץ ובעולם והוא מספק מידע והסברים מועילים על אודות האירועים בתדרוכים קבועים ובאמצעות האתר שלו, השופע סרטונים מזירת הלחימה ברצועה וכן במידע מודיעיני, התומך בגרסה הישראלית אשר לרקע למלחמה וליעדים שישראל מבקשת להשיג באמצעותה. בנוסף, מאז חזרתו למערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, ראיונות שמעניק השגריר מארק רגב לתקשורת הבינלאומית תרמו רבות להסברת תגובתה ופעולותיה של ישראל בעזה.

ואולם, למרות העבודה המאומצת של גורמי ההסברה השונים במערכת הישראלית (הממשלתית והאזרחית), מרביתם אינם מתרכזים בהשפעה. המחשה לשוני בין "הסברה" ל"השפעה" ניתן למצוא בתחום הקולנוע העלילתי והדוקומנטרי. בעוד שלסרטי קולנוע וסרטים תיעודיים יש תכונות דומות, יש ביניהם גם שלושה הבדלים עיקריים. ראשית, בניגוד לסרטים תיעודיים, שמטרתם להסביר או לחנך ואף לרגש, המטרה העיקרית של סרטי קולנוע היא לספר סיפור. שנית, בניגוד לסרטים תיעודיים, שבדרך כלל בנויים בסגנון עיתונאי, סרטי קולנוע מתמקדים בלספר סיפורים, לפתח דמויות ולייצר מעורבות רגשית. לבסוף, בניגוד לסרטים תיעודיים, שמטרתם לשכנע את הקהל על ידי הצגת תיעוד של אירועים, סרטי קולנוע משפיעים על הצופים שלהם על ידי הצגת דמויות מוגדרות היטב, קווי עלילה, קונפליקטים ופתרונם, בצורה שיוצרת אצל הצופים תחושת הזדהות ומאפשרת להם לגבש דעה משלהם על אותם אירועים בדיוק.

סרטון הסברה של צה''ל המציג את המפקדה של חמאס מתחת לבית החולים שיפא שבעזה

כמו סרטים תיעודיים, הסברה שואפת להסביר ולחנך על ידי הצגת תיעוד מדויק של האירועים. כמו סרטים תיעודיים, היא מונעת מהרצון לספר עובדות על ישראל (או על אויביה) וחותרת לספר את האמת לציבור בעולם. בדומה לסרטים תיעודיים רבים, הסברה מניחה שכולם צריכים לצפות בה, למרות שבמציאות אנשים כמעט ולא נוטים לצפות בסרטים תיעודיים.

אחת הבעיות היא, שההסברה הישראלית לא מתעניינת כמעט בקהל הצופים. כמו סרט תיעודי טוב, היא מתמקדת יותר ב"איך" להעביר את המסר שישראל רוצה להשמיע, במקום להתמקד בסיבה שאנשים ירצו לשמוע מה שיש לישראל לומר. המציאות היא, שהרוב המוחלט של הקהלים הבינלאומיים לא מתעניין בישראל ובעימות שלה עם חמאס או בסוגיה הפלסטינית כלל. ראשית, אנשים מודאגים יותר מהתפתחויות מקומיות בתחומי פוליטיקה, כלכלה, ביטחון וכו׳. שנית, בנוגע לחדשות בינלאומיות, אירועים איומים בישראל מתחרים באירועי זוועה באוקראינה (הכוללים גם רציחת אזרחים, חטיפת ילדים, ואוכלוסיות שלמות תחת הפצצות רקטות) ואירועים טרגיים בסודאן, אתיופיה ומקומות נוספים. במדינות המערב, הבעיה גדולה עוד יותר, מכיוון שהנרטיב הפרו-פלסטיני התחבר לנרטיב האנטי-קולוניאלי שהינו הנרטיב הדומיננטי בשיח הפוליטי והמקצועי. ההסברה הישראלית לא יכולה לשנות את המצב הזה, לא משנה עד כמה היא צודקת או קולנית, בהיותה סרט תיעודי היא לא בנויה לכך.

וכך, ההתמודדות של ישראל מול חמאס בתחום התודעה היא התמודדות א-סימטרית. בזמן שישראל עסוקה בניסיונות להסביר ולחנך קהלים בינלאומיים, חמאס נטמע בעלילה הכללית של העם הפלסטיני שיוצרת אצל הצופים תחושת הזדהות. בזמן שישראל מפיקה סרט תיעודי מעולה, הפלסטינים מביימים סרט קולנוע בינוני–מינוס, שבו גם ארגון רצחני מצליח להשפיע על קהלים גדולים. כך למשל, באירוע הפיצוץ בבית חולים אל-אהלי בעזה, שהאחריות לו יוחסה בתחילה לישראל, יצאו שני הצדדים מנצחים, בראייתם הם, למרות שצד אחד שיקר והשני אמר אמת. אמנם, ישראל זכתה בנקודות לאחר שהוכיחה מה קרה באמת ולכן בהמשך המערכה צפוי כי יתייחסו יותר להסברה הישראלית כאל מקור אמין. ועם זאת, השקר של חמאס השתלב היטב בעלילה שרקם הארגון וממשיך לשרת את הסיפור הכללי שהוא מוביל על אודות סבל שעובר על האוכלוסייה אזרחית בעזה מידי "הקולוניאליסטים הציונים", כדבריו.

דיווח מאל-ג'זירה ביום האירוע בבית החולים אל-אהלי

כדי לאזן את המשוואה בקרב על התודעה, ישראל, על כלל מנגנוניה השונים העוסקים במלאכה (ממשרדי הממשלה וצה׳׳ל ועד התארגנויות אזרחיות) צריכה לעבור מתפיסת ההסברה לתפיסת ההשפעה. אמנם קיימים ארגונים שמטרתם לייצר השפעה בחלק מהגופים במערכת הביטחון, אולם דומה שהגישה הכוללת היא עדיין גישה הסברתית, כפי שהייתה הנהוגה במלחמות ועימותים קודמים.

ישראל צריכה לעבור מגישה שמנסה להסביר ולהצדיק את עצמה בפני קהלים בינלאומיים, לגישה שמטרתה ליצור דיאלוג רב-שכבתי עם אותם קהלים. מהסברה שמגיבה לאירועים, להשפעה פרואקטיבית שמעצבת קו עלילה משלה, עם דמויות מוגדרות היטב וסיפור כללי שמתחבר למסגרות קוגניטיביות, תפיסתיות ולשוניות קיימות של קהלי יעד ספציפיים. במילים אחרות, ישראל צריכה להבין שלהיות צודק זה לא מספיק כדי שיקשיבו לך, צריך להבין את קהל היעד שאליו אתה מכוון, לספר עלילה מובנת ומעניינת שהוא יוכל להזדהות עימה.

את ניצני המעבר כבר ניתן היה לראות בשבועות האחרונות. לדוגמא, ההשוואה בין חמאס ל–ISIS היא ניסיון מוצלח לייצר קו עלילה חדש שמגדיר את דמות האויב באופן שמתכתב עם קהלי יעד מערביים רבים. אולם, ללא תפיסת השפעה מתאימה, ההסברה הישראלית החמיצה את ההזדמנות, וההשוואה של חמאס–דאע"ש לא פותחה מספיק כדי לממש את הפוטנציאל שלה. כדי לפתח עלילה ניתן להתחבר, למשל, לפן האינטלקטואלי והריגשי בקרב קהלי היעד ולעצב תפיסת עולם בה הסלידה מדאע"ש ומעשיו מנתקת את חמאס מהסיפור הפלסטיני ויוצרת סלידה ממנו. לדוגמא, ניתן לפתח הוכחת קשר אידיאולוגי בין הארגונים על ידי ניתוח של מומחים והשוואה בין מסמכים או נאומים של מנהיגי הארגונים. בנוסף, ניתן להמחיש ששני הארגונים משתמשים בשיטות דומות ועל ידי שימוש בקטעים ארכיונים של הוצאות להורג וכן סרטונים של דאע״ש על טנדרים נכנסים לערים וטובחים באזרחים.

המלחמה הנוכחית היא תוצאה של קונספציה שגויה - מדינית מודיעינית ומבצעית. המשפט ׳׳מה שהיה לא יהיה׳׳ הפך מוטו שמתאר צורך בשינויים פוליטיים, ביטחוניים ובעיקר תפיסתיים.  שינויים אלו חייבים לכלול את המעבר התפיסתי מ"הסברה" ל"השפעה", שבלעדיו, כלומר ללא יכולת לספר סיפור שמהדהד עם הצופים ויוצר הזדהות בקרב קהלים רחבים, ישראל תתקשה להשיג את מטרותיה. לא משנה עד כמה איכותי, קולני או צודק יהיה מאמץ ההסברה הישראל, יכולתו לשנות את תודעת קהלי היעד ולהשפיע עליהם תישאר מוגבלת מאד.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםתודעה והשפעה זרהמלחמת חרבות ברזל
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני
השפעה זרה באמצעות התערבות שתכליתה לערער את התשתית הפוליטית-חברתית ולפגוע בתהליכי קבלת ההחלטות היא אתגר אסטרטגי שחשיבותו עולה בשנים האחרונות. נקודת ציון בולטת בהתגברות המודעות לאיום הייתה התערבות רוסיה בבחירות בארה"ב בשנת 2016. גיליון זה הוא פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי, שהחל בתמיכת משרד המודיעין והמשיך בתמיכת אגף 'קו האופק' במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הוא מהווה בעת ובעונה אחת גיליון של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" היוצא לאור על- ידי המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ומיזכר מאמרים היוצא לאור במכון למחקרי ביטחון לאומי. בין כותביו נמנים חוקרים באקדמיה, פרקטיקנים בהווה ובעבר ואזרחים הנוטלים חלק במאמץ לבלימת השפעה זרה על ישראל. מטרת המזכר היא ניתוח מערכתי של איום משמעותי על ישראל, שבא לידי ביטוי באופן בולט במלחמה הרב-זירתית שנכפתה על ישראל מאז 7 באוקטובר 2023 הכוללת גם מאמצים של שחקנים שונים להחליש את המדינה והחברה הישראלית, בין היתר באמצעות פגיעה בלכידות והעצמת נרטיבים התומכים באינטרסים של גורמים זרים, המתחזים לשיח אותנטי ישראלי. הגיליון בוחן באופן מיוחד את תפקיד המודיעין בהתמודדות עם אתגר זה.
29/01/25
"איסנאד": קמפיין השפעה זרה אזרחי-אסלאמיסטי
מאחורי הקלעים של קמפיין ההשפעה במסגרתו גולשים מתחזים לישראלים ומפיצים מסרים בעברית המגבירים את הלחץ לסיום המלחמה
18/12/24
Shutterstock
מבצעי השפעה נגד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים של ישראל בעולם
מה ניתן ללמוד משני מבצעי השפעה שנועדו לפגוע כלכלית ואסטרטגית בנכסים ישראליים?
05/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.