לישון בנעליים ולנצח יחפים

באוגדת עזה, ב-7 לאוקטובר, לא ישנו בנעליים. לו ישנו בנעליים, כפי שהיה נהוג ביחידות השדה לאורך הגבולות, כוחות האוגדה היו עולים לכוננות עם שחר, והיו ערוכים לקרב עם מחבלי הנוחבה.

לעומת זאת, האתלטים של נבחרת ישראל לאולימפיאדה שנערכה בפריז ניצחו יחפים: שבע מדליות אולימפיות הוענקו לאתלטים ישראלים בענפי השייט, ג'ודו, התעמלות אמנותית והתעמלות קרקע. התברר שניצחון מוחלט בספורט תחרותי אפשרי - גם ללא נעליים. ובניגוד לאתלטיקה הישראלית, נבחרת ישראל בכדורגל היא מלכת הספורט הישראלי בנעליים. מאז משחקי המונדיאל במקסיקו 1970, הנבחרת לא הצליחה להעפיל למשחקי המונדיאל או למשחקי היורו. זאת, כאשר תקציב התאחדות הכדורגל עבר את סכום ה- 108 מיליון ₪ בשלוש השנים האחרונות. תקציבו של הוועד האולימפי הישראלי, הגיע לכ-94 מיליון ₪ באותן שנים.

על אף תקציבים דומים בשנים האחרונות, הכדורגל הישראלי מציג כישלונות חוזרים לעומת ההצלחות של האתלטיקה היחפה.

מול התבוסה הישראלית ב-7 באוקטובר בולטים הניצחונות של הנבחרת האולימפית. במלחמה, ניצחון ישראלי מחייב שינה בנעליים. בספורט, ניצחונות אולימפיים הושגו במקצועות שבהם האתלטים הישראלים התחרו יחפים.

סון צו, תיאורטיקן המלחמה הסיני מהמאה החמישית לפני הספירה, כרך את השינה בנעליים עם יחפנות. בספרו 'אמנות המלחמה', תחבולה והונאה מתוכננות בסתר, והצבא מוכן להתקפה והגנה 24 שעות ביממה. הצבא של סון צן ישן בחותלות - הנעליים של תקופתו. מצד שני, תחבולנות ואמנות ההונאה שייכות  למגרש היחפנות הצבאית. התחבולה וההונאה מחליפות השקעות בכוח אדם ואמל"ח, ומאפשרות ניצחון צבאי במשאבים מוגבלים. סון צן גם קבע ש"טקטיקה ללא אסטרטגיה היא הרעש לפני התבוסה".

ההפיכה המשטרית וההפגנות נגדה היו הרעש שלפני תבוסת ה-7 באוקטובר. במקום לישון עם נעליים בהגנה על האזרחים, הממשלה הייתה עסוקה במלחמה נגד בג"צ ויתר מוסדות המדינה. ההתכחשות לאחריות השלטון כלפי האזרחים מקבלת היום ביטוי חריף בהתייחסות רעלת הלב כלפי החטופים ומשפחותיהם.

בישראל, עתיד הספורט צופן התמקצעות בענפים ללא נעליים. לעומתו, בצבא חובה על מי שעוסק בלחימה, בחזית ובעורף, לישון בנעליים. שינה בנעליים תפנים בכל חייל ומפקד את נזילות המצב הביטחוני, ומוכנות ללחימה בהתראה של דקות.