סין, ארצות הברית והגנת המוסלמים בעזה: ישראל תמורת סינג'יאנג? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על סין, ארצות הברית והגנת המוסלמים בעזה: ישראל תמורת סינג'יאנג?

סין, ארצות הברית והגנת המוסלמים בעזה: ישראל תמורת סינג'יאנג?

במהלך המאבק בחמאס נקלעה ישראל בעל כורחה למאבק גדול הרבה יותר – בין שתי מעצמות העל. סין השתמשה בצילומים מעזה ככלי ניגוח בארה"ב, תוך שהיא מצדדת בפלסטינים ומאשימה את וושינגטון במדיניות צבועה. האם סין תמשיך לפגוע בקשריה עם ישראל כחלק ממאבקה בארה"ב?

מבט על, גיליון 1472, 24 במאי 2021

English
אייל פרופר

סין זיהתה במשבר בעזה בין ישראל לחמאס הזדמנות מדינית לחזק את האינטרסים הלאומיים שלה, בעיקר בקשר לסינג'יאנג, תוך התנגחות במדיניות ארצות הברית כלפי המוסלמים. כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון בחודש מאי קראה סין לאמץ הצהרה שתפסיק מיידית את האלימות נגד הפלסטינים המוסלמים, תוך האשמת ארצות הברית כי היא המכשול לקבלת הצהרה משותפת בשל תמיכתה החד-צדדית בישראל. במקביל טענה סין שארצות הברית פועלת בחוסר תום לב ומאשימה את סין בהאשמות שווא בהקשר למדיניותה כלפי המוסלמים בסינג'יאנג. ישראל, שלא ברצונה, שולבה על ידי סין בעימות הבין מעצמתי, תוך שימוש סיני בה לניגוח תדמיתה של ארצות הברית. בשנה האחרונה לא התקיימו מגעים רמי דרג בין סין לישראל, עובדה שלא תרמה להצגת האינטרסים הישראלים מול ההנהגה הסינית. ישראל צריכה להבהיר לסין כי עמדה חד-צדדית והתעלמות מדינית יקשו עליה לראות בסין מתווך הוגן במגעים עתידיים לפתרון המשבר במזרח התיכון.


המשבר בין ישראל לחמאס בעזה פרץ בעת שסין משמשת הנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, והיווה עבורה הזדמנות לחזק את האינטרסים הלאומיים, בעיקר בהקשר לסינג'יאנג, תוך שהיא מתנגחת במדיניות ארצות הברית כלפי המוסלמים. זאת, תוך הבלטת יכולתה של סין למלא תפקיד משמעותי יותר בסכסוך המזרח-תיכוני, כולל באירוח שיחות ישירות בין ישראל לפלסטינים. דוברי משרד החוץ של סין ואקדמאים סינים השתמשו במשבר המקומי בעזה כהזדמנות נוספת להפנות אצבע מאשימה כלפי מה שהם רואים כמדיניותה החד-צדדית והמפלה של ארצות הברית, הממשיכה לתמוך בישראל ואינה מסייעת לזכויות האדם של האזרחים הפלסטינים בעזה. חואה צ'ון-יינג (Hua Chunying) דוברת משרד החוץ הגיבה 14)  במאי) בתדרוך היומי לשאלת נציג אל-ג'זירה לגבי הפעילות הנדרשת מול ישראל ואמרה כי "סין כנשיאת מועצת הביטחון פועלת באופן מעשי לתווך בין הצדדים, אולם ארצות הברית לבדה מונעת הצהרה בנושא. ארצות הברית טוענת שהיא דואגת לזכויות האדם של המוסלמים, אולם כאשר מספר רב של פלסטינים מוסלמים נפגעים, ארצות הברית עוצמת עיניים לסבלם ומונעת גינוי אוניברסלי. באותו זמן, ארצות הברית מקיימת באו"ם, יחד עם בריטניה וגרמניה, מפגשים חסרי משמעות בנושא סינג'יאנג שנועדו להפריח האשמות שווא נגד סין". הדוברת המשיכה ושאלה: "מה הכוונה האמיתית של ארצות הברית בהקשר לפארסה המדינית הזאת? ארצות הברית צריכה לזכור כי חיי פלסטינים מוסלמים הם חשובים ויקרים".

החלטת שר החוץ הסיני וואנג יי (Wang Yi) להוביל אישית ישיבה מיוחדת של מועצת הביטחון לדיון פתוח במשבר בעזה (16 במאי) נועדה להדגיש את החשיבות שמייחסת סין לסוגייה ואת עמידתה של סין למציאת פתרון צודק לבעיה הפלסטינית, בניגוד לארצות הברית. במידע שהפיצו הסינים לקראת המפגש המיוחד במועצת הביטחון, פורסמו שיחות שניהלו שר החוץ הסיני והשגריר הסיני לאו"ם לקראת המפגש. בין היתר הבהיר שר החוץ וואנג, בשיחה עם שר החוץ הפקיסטני, כי הסיבה העיקרית למצב הנוכחי נטועה במדיניות שגויה שהופעלה בשנים האחרונות (על ידי ממשל הנשיא טראמפ), אשר התעלמה מהצורך בהמשך תהליך שלום במזרח התיכון וקידום פתרון שתי מדינות, וגרמה בכך לפגיעה מתמשכת בזכויות העם הפלסטיני.  השגריר הסיני באו"ם ז'אנג ג'ון (Zhang Jun) פרסם מידע על אודות פגישות הכנה עם הטרויקה של הליגה הערבית לקראת המפגש, תוך "הבנת דאגותיהם". לצד זאת, לא פורסמו שיחות שקיימה סין עם גורמים ישראלים, למרות החשיבות בהבנת מניעי שני הצדדים טרם קיום המפגש. כך גם לא שילבה סין בטיוטות שהציעה להצהרת מועצת הביטחון את עמדת ישראל, כולל בהקשר של ירי הרקטות על ערים בישראל על ידי חמאס והג'האד האסלאמי - עמדה שהובילה להטלת וטו אמריקאי על הטיוטות הסיניות.

בציוץ: השגריר הסיני באו"ם על פגישות ההכנה שערך עם הטרויקה של הליגה הערבית

I met with the extended Arab Troika group. Hearing their concerns on the deteriorating situation in Palestine and request for an emergency open meeting of the UNSC ASAP. I share their concerns. As the president, I'm consulting with Council members about following steps. pic.twitter.com/lzmK6lZCoB

— Zhang Jun (@ChinaAmbUN) May 13, 2021

בישיבה הפומבית המיוחדת של מועצת הביטחון קרא שר החוץ הסיני למצוא פתרון דיפלומטי לסכסוך. למרות שלא תקף באופן ישיר את ישראל וקרא לכל הצדדים להפסיק את האלימות נגד אזרחים ולהסכים להפסקת אש מיידית, הוסיף קריאה לישראל להפגין איפוק בהפעלת הכוח. שר החוץ הסיני הדגיש כי מועצת הביטחון לא הצליחה לגבש הצהרה משותפת רק בשל "מדינה אחת", והרחיב כי האו"ם צריך למלא תפקיד פעיל יותר בחתירה לפתרון שתי מדינות. לדבריו, סין כ"ידידה אמיתית של העם הפלסטיני", תחזק את מאמציה לקדם המשא ומתן, בהתאם לתכנית "ארבע הנקודות" של הנשיא סי ג'ין-פינג משנת 2017. כחלק מכך חזרה סין על ההזמנה לישראל והפלסטינים להגיע לסין ולקיים שיחות ישירות.

הפניית המשבר הנוכחי לתוך גלי העימות המתמשך עם ארצות הברית, תוך חיזוק הנרטיב שסין הינה ידידת הפלסטינים והמוסלמים, נועדה לסייע לסין במספר היבטים, שעיקרם קידום האינטרסים הלאומיים הסיניים ולא דווקא דאגתם לפתרון הבעיה הפלסטינית.

בין היתר מעוניינים הסינים:

  • להציג מול מדינות רבות בעולם את תפקידה של סין כמעצמה אחראית ומתונה, אשר פועלת ללא לאות למציאת פתרון דיפלומטי של שלום בעת משבר הומינטרי קשה הפוקד מוסלמים, בניגוד לארצות הברית שמונעת זאת.
  • שימוש במשבר הנוכחי במזרח התיכון כדי להסיט את הדיון התקשורתי והמדיני מהנעשה בסינג'יאנג. זאת, בטענה כי ארצות הברית מקדמת במקביל תעמולה מסולפת נגד סין שלכאורה פוגעת במוסלמים, בזמן שארצות הברית עצמה מסרבת לסייע לתושבי עזה, בזמן מתקפה נגד מוסלמים.

בציוץ: קריקטורה בצ'יינה דיילי

From China Daily. pic.twitter.com/hI6o7DsPNr

— Tugrul Keskin (@tugrulkeskin) May 21, 2021

הסינים זועמים על קריאות מתגברות בארצות הברית להחרים את אולימפיאדת החורף שאמורה להתקיים בפברואר 2022 בבייג'ינג, בשל יחסה של סין למוסלמים האויגורים בסינג'יאנג. וכך, בשבוע הראשון למבצע בעזה, שבמהלכו פורסמו בסין וברחבי העולם המוסלמי תמונות רבות שכללו פגיעה באזרחים פלסטינים, הציגה התקשורת הסינית במקביל צילומים מחגיגות עיד אל-פיטר ברחבי סינג'יאנג, תוך הבלטת החופש לו זוכים המוסלמים בסין, בניגוד לטענה אמריקאית ומערבית על פגיעה סינית בהם. וככל שהמבצע בעזה התארך, חידדה התקשורת הסינית את מסריה על הפגיעה הישראלית באוכלוסייה המוסלמית והתמיכה האמריקאית לה היא זוכה.

ישראל, שלא ברצונה, שולבה בהקשר זה על ידי הסינים באופן ישיר בתוך העימות המתמשך בין שתי המעצמות. בשנה האחרונה לא נערכו מגעים רמי דרג בין ישראל וסין. זאת, בעת שבכירים סינים, ביניהם שר החוץ, קיימו ביקורים במזרח התיכון וערכו שיחות רבות עם עמיתים ערבים ומוסלמים. הביקור האחרון של שר החוץ הסיני למזרח התיכון (מארס 2021) כלל את איראן, טורקיה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, עומאן ובחריין. אם בעבר סימנו הסינים את ישראל כאחת מחמש המדינות המרכזיות במזרח התיכון (לצד מצרים, ערב הסעודית, איראן וטורקיה) וחתרו לחזק שיתופי פעולה עימה במגוון תחומים, אפשר שההתעלמות הנוכחית מעידה על מגמה סינית לקדם יחסים עם מדינות אחרות במזרח התיכון, ובעיקר איראן, איחוד האמירויות וערב הסעודית, ולא דווקא עם ישראל, שנתפסת כשותפה אסטרטגית מובהקת של הצד האמריקאי.

ישיבת מועצת הביטחון של האו''ם בנושא המבצע בעזה, 16 במאי 2021

המשך המתיחות בין סין לארצות הברית בסוגיות גלובליות שונות מחזקת את המגמה הסינית להמשיך ולהדק את קשריה המדיניים עם מדינות בעלות אינטרסים משותפים, ביניהן רוסיה, איראן ומדינות מוסלמיות וערביות אחרות. כחלק מכך, המשבר בעזה מחדד עוד יותר את הפערים המדיניים הקיימים בין ישראל לסין. התעצמות מעמדה של סין והצגת יכולתה למלא תפקיד משמעותי יותר בזירה המזרח תיכונית, כולל באמצעות הזמנת הישראלים והפלסטינים לקיים שיחות ישירות בסין, מחייבות את ישראל לחדד כלפיה את המסר שלפיו התעלמות מדינית והצגת צד אחד של המשוואה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כולל בהצהרות והצבעות באו"ם, לא תאפשר לישראל לראות בה מתווך הוגן במגעים עתידיים לפתרון המשבר במזרח התיכון.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הבריתהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזרמבצע שומר החומות
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Ammar Awad
מינוי סגן יו"ר אש"פ והרפורמות ברשות הפלסטינית – מאחדים או מחדדים פערים?
מה הרקע למינוי חסין א-שיח' לסגנו של אבו מאזן ולרפורמות המתוכננות ברשות וכיצד הם מתקבלים בקרב הציבור וההנהגה הפלסטיניים?
14/05/25
רמדאן 2025: עלייה במספר המתפללים לצד ירידה באלימות
11/05/25
REUTERS/Amir Cohen
הדיון שלא מתקיים: "מרכבות גדעון" מול התוכנית המצרית
השוואה מקיפה בין התוכנית לכיבוש עזה לבין ההצעה המצרית להפסקת אש, שחרור החטופים והקמת ממשל חלופי ברצועה
11/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.