ההסכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר - סיכויים וסכנות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים פרסום מיוחד ההסכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר - סיכויים וסכנות

ההסכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר - סיכויים וסכנות

פרסום מיוחד, 16 במארס 2023

English
תמיר הימן
עפר שלח

ההסכם החשוב והתקדימי בין משרד הביטחון למשרד האוצר ינותח במאמר זה בשלושה היבטים: השלכות המעמד והסמכויות של השר סמוטריץ' במשרד הביטחון, השינוי במדיניות כוח האדם והמשמעויות של אישור תקציב רב- שנתי למערכת הביטחון לצורך תוכנית רב שנתית. המסר העיקרי הוא, שלצד היציבות והחדשנות של התוכנית והפוטנציאל החיובי שבה לגבי בנין הכוח של מערכת הביטחון ואשר לשיפור התנאים של משרתי הצבא, רובצת עננת מורכבות קשה בתחום השינוי במבנה הסמכויות הנוגע לזירה הפלסטינית, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהסכם. כן קיימת אי-בהירות ביחס ליישום ההסכם בפועל ובעיקר חשש כי אם ייושמו התחייבויות אחרות של הממשלה, ובראשן חקיקה המערערת את יסודות גיוס החובה, יערערו ההבנות החיוביות והנועזות הכלולות בהסכם ביחס למודל כוח האדם בצבא את יציבותו של מודל "צבא העם". יתר על כן, קביעת מתווה תקציבי רב-שנתי ללא תכנית רב-שנתית מאושרת לבניין הכוח וללא הכרעות נדרשות, בעיקר ביחס לתפקידה של זרוע היבשה וההישג הנדרש במערכה, עלולה להביא לכך שההוצאות הכבדות לא יתורגמו למוכנות של ממש לתרחיש רב-זירתי מורכב.


השר במשרד הביטחון וסמכויותיו

ערב אישור תקציב המדינה בממשלה הושגו הסכמות בין ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון בשני נושאים, שלכאורה אין קשר ישיר ביניהם: מסגרת רב-שנתית לתקציב הביטחון ויישום הסעיפים בהסכם הקואליציוני, שלפיהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ימונה לשר נוסף במשרד הביטחון ויקבל לידיו סמכויות הנוגעות למנהל האזרחי ביהודה ושומרון (להלן: איו"ש).

עיון בהסכם בעניין הסמכויות באיו"ש ("מסמך הבנות וחלוקת אחריות וסמכויות בין שר הביטחון והשר הנוסף במשרד הביטחון", 23.2.2023; כל הציטוטים בהמשך הם מתוך מסמך זה) מעלה שאלות רבות לגבי משמעותו המעשית. לכאורה, הוא מעגן מחדש את סמכותו המלאה של המפקד הצבאי כריבון באיו"ש ושל שר הביטחון כשר הממונה עליו על פי חוק יסוד: הצבא. ואולם לסמוטריץ' ("השר הנוסף"), תהיינה סמכויות נרחבות במעשה היומיומי, שגם אם לשר הביטחון יש עליהן "סמכות כללית", לא ברור כיצד היא תופעל.

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' |

סמוטריץ' ימנה סגן אזרחי (מינוי פוליטי) לתפקיד סגן ראש המנהל האזרחי. סגן זה יהיה אחראי על התחומים האזרחיים הקשורים להתנחלויות, ביניהם הסדרת ההתיישבות הצעירה או הרחבות של יישובים קיימים. מדובר ביישום של מה שמכונה "רפורמת אזרחות שווה" ועדכון תחיקת הביטחון. בנוסף הוא יהיה אחראי על יחידות האכיפה (יחידת הפיקוח), באופן שיאפשר מימוש מדיניות השר במשרד הביטחון בתחום זה. בעניינים שבאחריותו של סמוטריץ' יהיה היועץ המשפטי של משרד הביטחון כפוף לו בלבד, והוא גם זה שיהיה אחראי על גיבוש עמדתה של פרקליטות המדינה בנושאים אלה. כל זה יובטח גם בחקיקה מיוחדת ובהחלטות ממשלה.

במילים פשוטות, בעוד שר הביטחון ימשיך להיות אחראי על פעילות הצבא באיו"ש, שר אחר יהיה בעל סמכות מלאה ברוב הנושאים האזרחיים. זהו שינוי פרדיגמה, כיוון שעד כה התפיסה הייתה שלכל פעולה באזור יהודה ושומרון יש משמעות ביטחונית. השטח מצוי תחת הסמכות של תפיסה צבאית ומנוהל על ידי מפקד פיקוד המרכז כריבון בשטח. באיו"ש, לאירוע "אזרחי" לכאורה הנוגע לעיבוד קרקעות וחזקה עליהן, לסדר בדרכים או לטיפול בהפרעות סדר של אזרחים ישראליים, נודעת משמעות ביטחונית מובהקת.

כל אלה יהיו מסורים עכשיו בידיו של שר, שלא זו בלבד שיש לו השקפת עולם מובהקת שמשמעויותיה המדיניות והביטחוניות מרחיקות לכת, אלא גם לא יישא באחריות אם הדברים יובילו להתלקחות. אכן, כפי שנכתב, הפעלת הכח נותרה בסמכות מפקד פיקוד המרכז אך בכל מקרה שמפקד הפיקוד, או שר הביטחון לצורך העניין, לא יקצו את האמצעים הנדרשים למימוש מדיניות השר, הסוגיה תכרע על שולחן ראש הממשלה.

יש פה סיכון כפול: הגברת החיכוך בין הדרג המדיני לצבאי באופן שייצר מתיחות מיותרת בעידן מורכב גם כך, וסרבול העלול לגרום בזבוז זמן וחוסר יעילות, העלולים לשבש את יעילות אכיפת החוק והסדר ביהודה ושומרון.

ההסכמות בנוגע למדיניות כוח האדם

ההסכם בין משרדי האוצר והביטחון ביחס למתווה הרב-שנתי לתקציב הביטחון כולל מספר חידושים מרחיקי לכת, בראש וראשונה בתחום כוח האדם. הם זהים לרעיונות שהוצגו במזכר "מודל השירות הרב-ממדי – הצעה לשינוי מודל כוח האדם בצה"ל", שפורסם על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ה-INSS.[1]

בראש ובראשונה, מדובר על דיפרנציאליות במרכיבי השירות השונים: החשוב שבהם הוא הענקת הסמכות למפקד הצבאי לקבוע את משך השירות של החייל. הצבא, על פי שיקוליו יוכל לקצר את שירות החובה הבסיסי לחלק מהחיילים עד ל-24 חודשים. כך גם הצבא יוכל לגייס מראש מיועדים לשירות צבאי (מלש"בים) לתפקידים וליחידות נדרשות (בעיקר לוחמים וטכנולוגים) ל-32 חודשים, תוך מתן שכר מוגדל משמעותית לחודשי החובה הנוספים כך ששירות החובה הממוצע בצה"ל יעמוד על 28 חודשים; השוואת השירות בין בנים ובנות ומיון וגיוס לפי תפקיד ולא לפי מגדר; הגדלת השכר למשרתי הקבע הראשוני, ופיילוט שבמסגרתו יועברו שני מערכים בשירות הקבע למודל שאינו מסתיים ביציאה לפנסיה אלא בהגדלת שכר תוך כדי השירות - מה שיאפשר להעביר תקציבים מגמלאות לפורשים למשרתים בפועל. שינויים אלה יסייעו להתמודד עם המשבר שבהשארת המצטיינים והדרושים שבשורות הצבא, אשר בצה"ל לא מודים בו בפומבי אך ערים לו היטב.

הצבא, על פי שיקוליו יוכל לקצר את שירות החובה הבסיסי לחלק מהחיילים עד ל-24 חודשים. חיילים באימון, אילוסטרציה |

שינויים אלה מעידים כי הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל הרצי הלוי, מבין לעומקו את המשבר המאיים על מודל כוח האדם של צה"ל ואינו מהסס להתמודד איתו "מקצה לקצה", ולא רק באמצעות פתרונות נקודתיים, שכפי שציינו בעבר לא הביאו איתם אלא זעזועים ומבוכה.

לפני שניגש לניתוח סעיפים אלה, יש להתייחס לסעיפים אחרים בהסכם, הנוגעים לפורשים לגמלאות. משמעותם יצירת וודאות של פנסיה תקציבית במציאות של פנסיה צוברת, על ידי עיגון של פנסיית הגישור שתשולם לפורש מגיל הפרישה ועד גיל 60 (ולא עד גיל 67, כפי שדרש צה"ל עד כה, שמשמעותו היא הקטנה של סך חבילת הפרישה הממוצעת בכמיליון שקלים). בתוך זה יעוגנו בחוק "הגדלות הרמטכ"ל", שבג"צ טרם פסק לגביהן - מהלך שיש בו כדי לפתור תסבוכת שאליה נכנסה המערכת בשל הגדלת הזכאות לקצבה באופן שלא נקבע בחוק. כעת, על פי ההסכם, יוכל צה"ל להמשיך ולהפריש קצינים בגיל צעיר יחסית - מה שישמור על צבא קבע צעיר ונמרץ, כאשר בחישוב כללי העלות הכוללת של הפנסיות לא עולה בשל שימור גיל הפרישה הצעיר ואילו הפורש ייהנה מחיסכון פנסיוני כולל גבוה. זאת, משום שגם אם יעמוד צה"ל ביעד שאליו התחייב - הקטנת הפנסיה הממוצעת לקצין עד כדי 12 אלף שקלים לחודש (במחירי 2015), יעד שממנו הוא רחוק כרגע, ייהנה עדיין כל פורש עתידי בגיל 43 (גיל הפרישה הממוצע היום) מהטבה ממוצעת של כ-3 מיליון שקלים מעבר לסכום החיסכון אשותו צבר בשנות שירותו.

בהיבט זה של ההסכם זה יש משום פשרה הגיונית, שתמנע זעזועים קשים במערכת ותפתור מצב שכבר כונה על ידי ראש אכ"א לשעבר "בדרך אל הקיר". הוא פוגע בשכבת גיל מסוימת של קצינים שכבר עברו את "שער היציאה השני" בגיל 35, אבל יש להניח שלהם יימצא פתרון.

ואולם, עולה חשש של ממש ביחס למימושם העתידי של סעיפי ההסכם שכלולה בהם מהפכה חשיבתית – הדיפרנציאליות בגיוס ובשירות הקבע. ראשית, לא נקבע תאריך לתחולתו של מועד השינוי במודל החובה. יש לזכור כי צה"ל סירב בשעתו לקבל ולתכנן את קיצור השירות ל-30 חודשים, למרות שזה היה חלק מההסכם הקודם ("כחלון–יעלון") ואף נחקק על ידי הכנסת. בסופו של דבר ביטלה הממשלה הקודמת את קיצור השירות.

יש לקוות כי הפעם יעמוד צה"ל בהתחייבותו, והמערכת האזרחית תעמוד גם היא על מימוש ההתחייבות לקיצור השירות בהקדם – לכל המאוחר באמצע השנה הבאה - ולא בתאריך עתידי רחוק, שמשמעותו מסמוס הצעד הנדרש.

סכנה גדולה יותר טמונה בכך שגיוס החובה כולו מצוי בערפל. הממשלה הנוכחית חייבת להציג חוק גיוס חדש (טכנית, תיקונים לחוק שירות ביטחון), אחרי פסילתה של החקיקה הקודמת על ידי בג"צ כבר לפני שבע שנים. על פי ההסכמים הקואליציוניים שעל בסיסם הוקמה הממשלה הנוכחית, חוק הגיוס ייגזר מתוך חוק יסוד חדש, "מעמד התורה", שישווה את מעמד הלומדים בישיבות לזה של המשרתים בצה"ל ויפטור למעשה, ובחוק, מגזר שלם בחברה היהודית מגיוס לצה"ל – תוך מתן מעמד שווה בזכויות גם למי שאינו משרת.

חוק שכזה יגרום, כמעט בוודאות, לקריאת תיגר משפטית על עצם גיוס החובה, שקשה לראות איך מערכת המשפט תוכל להתנגד לה לאור פסיקותיה הקודמות. פסיקה שכזו עלולה להביא למשבר חוקתי של ממש, בוודאי אם יתקבלו חוקי המהפכה המשפטית הנידונים כעת; לעניין השירות בצה"ל, התהליך כולו עלול לערער עוד יותר את יסודותיו של גיוס החובה.

במקרה כזה, יהיה לשינויים החשובים והחיוביים שבהסכם הנוכחי בין משרדי הביטחון והאוצר, שמטרתם היא להציל את גיוס החובה על ידי התאמתו למציאות הקיימת והכרה בכך ש"גיוס שווה לכולם" כבר אינו קיים, אפקט הפוך מזה העומד בבסיסם: הם עלולים לערער עוד יותר את גיוס החובה ומודל צבא העם כולו.

IDF Chief of Staff Herzi Halevi |

"מודל השירות הרב-ממדי" המוצע כלל גם הקמה של שירות אזרחי-ביטחוני, הנחוץ לצרכי הביטחון בעורף ואמור גם להרחיב את בסיס השירות בכלל, כולל באוכלוסיות שאינן מתגייסות כיום. ללא אפשרות שירות שכזו, ועם עיגון בחוק של הפטור משירות לאוכלוסייה רחבה (כ-16% מכל מחזור מלש"בים היום אינם משרתים בסופו של דבר תחת :"תורתו-אומנותו"), עלולים גיוס החובה ומודל צבא העם להתמוטט כליל. המחלוקת החברתית העזה, הבאה לידי ביטוי גם בעצומות של אלפים המאיימים לא להתייצב לשירות מילואים אם יעברו חוקי "המהפכה המשפטית", עלולה גם היא להשפיע בכיוון מסוכן זה.

בשורה התחתונה, הצירוף של הכנסת גורמים פוליטיים בעלי סדר יום ידוע וסמכויות בתחום הביטחוני ללא אחריות לתוצאות בשטח, יחד עם ההבטחה לחוק גיוס שיערער את עצם ההצדקה של גיוס החובה, מאיים על צבא העם ומרחיק עוד יותר את האפשרות, שהשינויים החשובים והנדרשים שלהם התחייב הרמטכ"ל אכן יבוצעו. מנגד, אם יבוצעו תהיה להם אכן המשמעות החיובית על האפשרות לשמר את גיוס החובה ואת מודל כוח האדם בצה"ל כולו.

על שר הביטחון והרמטכ"ל להידרש לעניין, כמו גם לסכנה של התמוטטות כוח המילואים בשל ההתנגדות למהלכי הממשלה, ברמה עליונה של דחיפות.

הסכם על מסגרת תקציב רב שנתי

ההסכם בין משרדי האוצר והביטחון כולל גם התחייבות למסגרת תקציב רב-שנתית, האמורה להעניק למערכת הביטחון יציבות ויכולת תכנון לטווח ארוך בבניין הכוח. התחייבות זו מבורכת ונדרשת, במיוחד משום שצה"ל פועל ללא תקציב רב-שנתי בארבע השנים האחרונות. ואולם, גם כאן רב הנסתר על הנגלה וקיימת סכנה של ממש שהסיכום החיובי לא יישא את הפירות המקווים.

ראשית, לא ברור למה בדיוק התחייבו הצדדים, ועל פי הידוע לנו גם להם עצמם אין יותר מקווי מתאר כלליים למתווה התקציבי. בהצעת התקציב שאושרה בממשלה מופיע תקציב ביטחון "נטו" (לא כולל הסיוע מארצות הברית והוצאות מותנות הכנסה) בסכום של 60 מיליארד שקלים, לכאורה עליה של מיליארד שקלים בלבד מתקציב 2022. ואולם משיחות עם הנוגעים בדבר עולה, שפרויקטים בעלות של מיליארדים המצויים בשלבים שונים עשויים להבשיל בשנה הקרובה ולכן לגרום העלאה משמעותית בתקציב בפועל (המכונה בעגה "על שינוייו"). אישורם בדיעבד של תקציבים אלה כרוך תמיד בתחושה בכנסת ובציבור שתקציב הביטחון אינו אלא "בלוף" מוסכם, שבניגוד לתקציבי משרדים אחרים עולה במיליארדים במהלך השנה – סכומים המקוצצים מתקציבי המשרדים האחרים ומביאים לירידה ברמת השירותים לאזרח.

שנית, גם המתווה התקציבי המעורפל הזה נקבע "מלמעלה למטה", בדיון חפוז בין ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר (שכאמור, בה בעת היה עסוק בעיגון תפקידו כשר במשרד הביטחון, דבר שכרוך בו כמעט ניגוד אינטרסים). חשוב במיוחד – המתווה לא נקבע אל מול צרכים ברורים העולים מתכנית רב-שנתית לבניין הכוח (תר"ש), שהרמטכ"ל החדש מצוי עדיין בשלבי העיצוב שלה.

אין מדובר בעניין טכני. התר"ש החדשה אמורה לנבוע מהכרעות של ממש אל מול תרחיש רב-זירתי המשתרע מאיראן ועד לישראל פנימה, ובראשן החלטות בדרג המדיני ובצה"ל לגבי עתידה ותפקידה של זרוע היבשה וההישג הנדרש במערכה. זאת על רקע הגעתה של איראן למעמד של מדינת סף גרעינית, ההתחממות על סף אנתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון, צרכי המב"מ והחובה להתכונן לעימות גם בזירות אחרות. כל ההכרעות האלה טרם נפלו, ובמצב הדברים הנוכחי לא ברור אם מתקיים לגביהן דיון של ממש. ללא החלטה, הדבר דומה להחלטה כמה יעלה לנו הבית החדש שאנו בונים עוד לפני שהחלטנו מה אנחנו רוצים שיהיה בו ולמה ישמש.

החשש הוא שהרצון לממש פרויקטים קיימים, שגם הם לא נבעו כולם מהכרעות נדרשות שלא נפלו, יחד עם תפיסות מנוגדות (כפי שהיה למשל בין "תפיסת הביטחון 2030" של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדרישותיהם של הרמטכ"ל גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן ב-2018), יביאו בסופו של דבר להוצאות כבדות שלא יתורגמו למסה קריטית להשגת ההישג הנדרש, לא במעגל הרחוק ולא באלה הקרובים. חולשתו המובנית של הדרג המדיני, הכאוס הפוליטי והדאגה מסדקים גדולים לכל אורך שדרת כוח האדם ובלגיטימציה של הממשלה והצבא. מגדילים חשש זה מאוד.

[1] עפר שלח, מודל השירות הרב-ממדי: הצעה לשינוי מבנה כוח האדם בצה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר 223

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרסום מיוחד
נושאיםצבא ואסטרטגיה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ELDAN DAVID – GPO / Anadolu via Reuters (modified by INSS)
בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
19/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock (INSS modification)
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
28/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.