פרסומים

התגובה הסינית להתפרצות נגיף הקורונה באה לידי ביטוי בהיבט הרפואי, הכלכלי והתודעתי, אם כי במינונים שונים בהתאם להתפשטות המגפה. בראשית חודש ינואר, ראשי הממשל המקומי בווחאן המעיטו כנראה בחומרת המצב. בשלב מוקדם זה של התפשטות הנגיף, הממשל המקומי היה טרוד בהכנות לאירועי ראש השנה הסיני והעדיף להימנע מפעולות דרסטיות.

כשהובנה בבייג'ינג חומרת המצב במחצית השנייה של חודש ינואר, הנשיא שי הנחה את הרשויות המקומיות לנקוט "צעדים נוקשים וכוללים", שמשמעותם הייתה סגר נרחב על מספר ערים במחוז חוביי, סגירת מערכות החינוך והתחבורה, וביטול אירועי ראש השנה הסיני. במקביל הוקמו בתי חולים במהירות שיא, הוכשרו מרכזים רפואיים נוספים ואלפי צוותים רפואיים נשלחו למוקד ההתפרצות. כדי לתמוך בכלכלה המשותקת, הבנק הסיני המרכזי הזרים עשרות מיליארדי דולרים לשווקים הפיננסים והבנקים לצורך מתן הלוואות, וכן הוריד את שיעור הריבית הבסיסית להלוואות. למרות זאת, ההתמהמהות הראשונית של השלטון, חוסר הוודאות ובעיקר השתקת רופאים שהתריעו על ההתפרצות, הובילו לתרעומת ולביקורת ישירה ברשתות החברתיות בסין נגד אוזלת ידו של המשטר בטיפולו במגפה, לרבות קריאות נגד פקידים בכירים ובכללם הנשיא, ובעד חופש ביטוי נרחב יותר.

בתגובה הפעילה סין אמצעים מוכרים - שליטה במידע, מיקוד הביקורת בממשל המקומי, והנעת ההמונים בעזרת יצירת נרטיב מאחד. תגובות נגד הנשיא נמחקו, בזמן שביקורת חריפה נגד הממשלה המקומית הושארה על כנה, ובמקביל עלו לרשת תיאורים של האופן שבו הנשיא מנהל את המאבק בנגיף ומקדיש את כל כולו לעניין. צוות מיוחד בראשות ראש הממשלה הסיני הגיע לווחאן כדי לפקח מקרוב על הצעדים לבלימת התפרצות הנגיף, ובכירים בשלטון המקומי הודחו מתפקידם, תוך שהנשיא שי מנצל את ההזדמנות ומשפר את מעמדו באמצעות קידום מקורבים לתפקידים מרכזיים.

בווידאו: הנשיא שי מבקר בווהאן, 10 במארס 2020

כשנראה היה שחלה התקדמות בהשתלטות על התפשטות המגפה, הנשיא הופיע בציבור וקרא ל"מלחמת העם" בנגיף. בדומה, דוברת משרד החוץ הזכירה כי "הקרבת המשפחה הקטנה למען המשפחה הגדולה והעמדת המדינה לפני היחיד היו תמיד סימני היכר רוחניים של האומה הסינית". בשלב זה הוגבר הטיפול גם בנזק הכלכלי שגרמה השבתת המדינה. כלכלנים מעריכים כי צמיחת התמ"ג הסיני צפוי להצטמצם בחדות ולהסתכם ב-5 אחוזים בלבד ב-2020, ירידה של אחוז מהמתוכנן. שעור האבטלה עלה באחוז אחד והגיע לשיא של 6.2 אחוזים בפברואר. נתונים אלה מדאיגים את השלטון הסיני והוא עושה מאמצים רבים להחזיר את המשק לפעילות, אך מחסור בכוח אדם - עקב סגר שעדיין בתוקף ושיתוק תחבורתי - מעכב את החזרה לעבודה וסביר שיחלפו מספר חודשים עד שמפעלים ישובו לתפוקה מלאה.

ההשתלטות על משבר הקורונה, גם אם חלקית בלבד, אפשרה למשטר בסין להפנות מאמצים לשיקום התדמית הבינלאומית, שנפגעה בשל התפשטות המגפה מעבר לגבולות המדינה. המשבר העצים את המאבק בין ארצות הברית לסין והוסיף לו את חזית התודעה. שתי המעצמות מנהלות דו-קרב מילולי בוטה, כשארצות הברית חותרת להדביק ליריבתה את האחריות להתפשטות הנגיף עקב התעלמות ואי הפעלתם של צופרי האזעקה בשלבים מוקדמים. הנשיא דונלד טראמפ כינה את הקורונה "הנגיף הסיני" והוא ומזכיר המדינה מייק פומפאו כינו אותו "הנגיף מווחאן". אף דווח כי כינוי זה גרם לכישלון מפגש ה-G7, שאמור היה לעסוק במשבר הכלכלי העולמי. מנגד, סין טורחת לשכתב את השלבים הראשונים של המשבר, ודוברים סינים אף האשימו את הצבא האמריקאי בהתפרצות המגפה.

במלחמה על התודעה העולמית מדגישה סין את הסיוע הנדיב שהגישה למדינות נפגעות אחרות, בהסתמך על עוצמות כלכליות העומדות לרשותה בסקטור הציבורי והפרטי כאחד. מדינות רבות המתמודדות עם המגפה ותוצאותיה קיבלו סיוע הן מממשלת סין והן מגורמים סיניים פרטיים, ביניהם חוא-וויי ומייסד עליבאבא ג'ק מא, ששלחו מומחים וציוד רפואי. הסיוע הטכני–רפואי שהעניקה סין לאיטליה מדגים את האופן שבו מקדם הממשל הסיני למשל את חזון-יוזמת "דרך המשי" (או "החגורה והדרך") של נשיא סין. כך, לאחר שיגור עשרות טונות של סיוע שוחח הנשיא שי עם ראש ממשלת איטליה וקרא לשיתוף פעולה בין המדינות לקידום "דרך המשי של הבריאות". על רקע מצוקת איטליה בשל עוצמת הפגיעה בה ותחושה כבדה כי נזנחה על ידי אירופה עוד טרם התפשטה המגפה, גובר חשש שסין מבקשת לנצל את המצב ולהרחיב את השפעתה ברחבי היבשת.

בווידאו: טראמפ עונה לשאלת עיתונאית בנוגע לשימושו במונח "הנגיף הסיני"

האיחוד האירופי, הן במישור העל-מדינתי והן במישור המדינות החברות עצמן, אימץ עוד לפני המשבר מדיניות של בדיקה קפדנית של השקעות ופרויקטים של חברות סיניות ביבשת. עם זאת, מתחייבת הערכה מפוכחת יותר מאשר בעבר של ההזדמנות והסיכון הגלומים בהקשר הסיני בנוגע לתהליך ההיחלצות מהמשבר, ובמיוחד מהשלכותיו הכלכליות. יכולותיה הכלכליות–פיננסיות של סין אף הן נפגעו וצפויות להתכווץ מעבר לתחזיות כפי שניתנו טרם פרוץ המשבר. מעבר להתכווצות הצריכה הפנימית כמנוע כלכלי בסין יש להביא בחשבון גם ירידה דרסטית אפשרית ביצוא, שהיווה 18 אחוזים מהתמ"ג הסיני. ביעדי היצוא העיקריים של סין – יותר משליש מהיצוא הסיני מופנה לארצות הברית ולאירופה - יצטמצמו הביקושים, כמו גם בשוק הסיני הפנימי עצמו. אם סין תנקוט צעדים המנוגדים לתקנון ארגון הסחר העולמי כדי לקדם יצוא (סבסוד או הצפה, למשל) היא תיתקל בתגובות חריפות.

בדבריו בכנס הווירטואלי של ראשי ה-G20 ציין הנשיא שי את הצורך לפעול במסגרת המערכות הבינלאומיות וציין את נכונות סין להרחיב את היבוא. כך ניסה אולי להפיג חששות בנושא הסחר. באותו נאום ציין הנשיא גם את כוונת ארצו להרחיב השקעות בחו"ל ונגע למעשה בנושא רגיש. פרויקטים של תשתיות במימון ציבורי בתקופות של משברים כלכליים מזרזים יציאה מהם, מה שעשוי להוות יתרון לחברות תשתית סיניות, היכולות להיעזר במימון ממשלתי סיני. מכיוון שסין תיאלץ להפעיל פתרונות חילוץ כלכליים בסין עצמה, תעלה השאלה לגבי השפעת המאמץ כלפי פנים על היכולות מחוץ למדינה. אם סין תוכל להתמודד במקביל עם האתגרים הפנימי והחיצוני גם יחד, מדינות רבות ובמיוחד באירופה יעמדו בפני "הדילמה היוונית" - הפקדת תשתיות חיוניות בידיים סיניות לצד השפעה מדינית סינית, מול הרצון בשיקום כלכלי מהיר וקושי להסתייע במשאבים לאומיים ו"קונבנציונליים" יותר, כמו מוסדות בנקאיים אזוריים ובינלאומיים. למשל, תחום התקשורת בעידן "פוסט הקורונה" יקבל ככל הנראה תנופה בשל ההכרה שגברה בחשיבותו לזיהוי תופעות הרסניות, לשיתוף במידע, לתהליכי יציאה ממשברים וכן עקב היות כל התקשורת האנושית מצומצמת למדיום האלקטרוני-דיגיטלי. לסין ולחברות סיניות נודע כבר כיום יתרון עצום על פני השחקנים האחרים בתחום, ויש להניח שהן תחתורנה לשמר ואף להגדיל יתרון זה.

נגזרותיה של מורכבות ההיבט הסיני בכלכלה העולמית וביחסים בילטרליים ראויות לבחינה מחודשת ומעודכנת. כך למשל, צפויים להיפגע לזמן ממושך היצוא הסיני והיקף התיירות הסינית לישראל, וכן יצטמצמו קווי התעופה בין שתי המדינות. מול גידול באבטלה בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית, תתחדד שאלת הצורך בעובדים סינים בישראל. מאידך גיסא, הרצון לזרז ככל הניתן את ההיחלצות מן המשבר הכלכלי יוצר הזדמנות לסקטורים הפרטי והציבורי בישראל, בכלל זאת לרשויות מקומיות, להיעזר ביכולות טכנולוגיות, תשתיתיות ופיננסיות סיניות. ישראל יצרה אשתקד מנגנון שתכליתו לבחון את ההשלכות של השקעות ומעורבות גורמים חיצוניים במערכות אסטרטגיות בישראל. במנגנון זה אמור להיעשות השקלול הראוי בין צרכים כלכליים לבין הגנה על אינטרסים לאומיים-ביטחוניים.

מנגנון זה צפוי לעמוד בפני אתגר משולב וגובר בכל רמה והיבט: צורך כלכלי בישראל, הנחלשת בשל המשבר; לחץ מצד גורמי הכלכלה והעסקים לאפשר השקעות ופעילות זרה; סיכון להרחבת השפעתה של סין באמצעות הכלים הכלכליים שלרשותה; וקושי של גורמי הביטחון, אשר פעילותם מואטת במסגרת מגבלות הבריאות, לעמוד בפרץ. דווקא בנסיבות החדשות חשוב לבסס את יכולתם של גורמי הביטחון לסייע בניהול סיכונים מושכל, מאוזן ומבוסס ידע, בעת הישענות גוברת על עוצמתם הכלכלית של גורמי חוץ.