פרסומים

קנת ס. סטרן, מנהל מרכז בארד לחקר השנאה (BCSH) בניו-יורק, ומחבר הספר The Conflict over The Conflict: The Israel/Palestine Campus Debate, בוחן את הזיקות ואת המתחים הנוכחיים שבין אנטישמיות לאנטי־ציונות ולחופש הביטוי. סטרן פורס את משנתו בנוגע לגבולות ולתחומים האפורים שבין ביקורת על ישראל ובין אנטישמיות ובנוגע לשאלה האם, מתי וכיצד אנטי־ציונות קשורה לאנטישמיות בת־זמננו בהקשר האמריקאי.

אלי לדרהנדלר, פרופסור לתולדות יהודי אמריקה ומוסדותיהם בקתדרה ע"ש סטיבן ס' וייז באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, בוחן את תופעת האנטישמיות בארצות הברית בהקשר ההיסטורי-חברתי האמריקאי ומנתח את האופן בו התפתחה התופעה במאה השנים האחרונות, בדגש על האירועים המכוננים ועל תגובות הנגד מצד הקהילה היהודית האמריקאית.

פרופ' אלווין רוזנפלד עומד בראש הקתדרה ללימודי היהדות ע"ש אירווינג מ. גלזר ובראש המכון לחקר אנטישמיות עכשווית באוניברסיטת אינדיאנה. על בסיס מומחיותו בתחום ובעקבות מחקרו רב השנים הוא חולק את תובנותיו על האנטישמיות העכשווית בארצות הברית ועל עלייתה המדאיגה.

פרופ' דינה פורת, המייסדת ולשעבר ראשת מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו; ד"ר ג'ובאני קאר, מנהל הפרויקטים במרכז קנטור; ועו"ד טליה נעמת, מנתחים את מעמדה של הגדרת העבודה לאנטישמיות חמש שנים לאחר שאומצה על ידי ארגון IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה) ובוחנים לעומקן את הביקורות המרכזיות נגדה ואת התגובות עליהן.

עדי קנטור, חוקרת בפרויקט המחקר של ה־INSS על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, סוקרת את התפתחות המושג 'אנטישמיות' בשיח המחקרי ואת העיסוק במקורות הרעיוניים והאידאולוגיים העומדים בבסיסה של תופעת האנטישמיות. היא מתארת את גלגוליו של המושג 'אנטישמיות' ואת סוגיות המפתח העיקריות אשר ליוו ועיצבו את השיח המחקרי על אודותיו בזמן החדש. מטרתו של המאמר לספק מסד תאורתי ומושגי ולהעניק 'כלי עבודה' תשתיתיים למבקשים לבחון ולאפיין את תופעת האנטישמיות של ימינו.

ד"ר היידי בייריך, מייסדת GPAHE (The Global Project Against Hate and Extremism), סוקרת את ההתפתחות הרעיונית והארגונית של תופעת האנטישמיות בקרב הימין הקיצוני בארצות הברית, ימים ספורים לאחר השתלטות המון זועם ובו פעילים של ארגוני ימין קיצוני על גבעת הקפיטול בעת שבבית הנבחרים אישרו את נצחונו של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות.

ליאור סירקיס, עוזרת מחקר בפרויקט ה-INSS בנושא "האנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית", מתארת את אופן הסיקור של תופעת האנטישמיות בארצות הברית בכלי התקשורת המרכזיים בישראל ובארצות הברית, במהלך שנת 2020, שהיתה שנה סוערת במיוחד בהקשר זה. באמצעות ניתוח הסיקור התקשורתי בנושא האנטישמיות בארצות הברית, היא מציגה את המגמות המרכזיות שמשקפות את השיח הציבורי בתחום וגם מסייעות בעיצובו.

סטפן ה. נורווד, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת אוקלהומה המתמחה בהיסטוריה של השמאל האמריקאי, בוחן את תופעת האנטישמיות בארצות הברית בהקשר של השמאל הקיצוני האמריקאי ומנתח את האופן שבו כמה זרמים פוליטיים אימצו סטריאוטיפים אנטישמיים והפכו אותם לחלק מן האידאולוגיה שלהם החל מסוף המאה ה־19 ועד ימינו.

תום אשד, עוזר מחקר בפרויקט ה-INSS בתחום האנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית, בוחן את האופן בו גופי ממשל, רשויות אכיפת חוק וארגוני חברה אזרחית אוספים נתונים ועוסקים בניטור של תופעת האנטישמיות בארצות הברית. הוא מנתח את היתרונות והחסרונות של אופני המדידה והערכה השונים ומציע כיצד לעשות בהם שימוש אחראי.

שחר עילם, ראש פרויקט המחקר של ה־INSS על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, ותום אשד, עוזר מחקר בפרויקט, בוחנים את גל אירועי האנטישמיות ששטף את ארצות הברית במאי 2021, בעת מבצע 'שומר החומות' ומייד אחריו. על בסיס האירועים הללו הם מנתחים היבטים שונים ורחבים של תופעת האנטישמיות בארצות הברית ושל השפעותיה על קהילת יהודי ארצות הברית ועל ישראל.

יוניס ג' פולק, פרופסורית להיסטוריה וללימודי יהדות (בדימוס) באוניברסיטת צפון טקסס, מנתחת את התפתחותן של תפיסות אנטישמיות ואנטי־ציוניות מבוססות גזע, את התפשטותן ואת השתרשותן בקרב האוכלוסייה השחורה בארצות־הברית החל מתקופתו של מלקולם אקס ועד תנועת Black Lives Matter בימינו.

יהודית ברסקי, עמיתת מחקר במכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (ISGAP), ואהוד רוזן, חבר צוות בפרויקט המחקר של המכון למחקרי בטחון לאומי על אנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, מנתחים את התפתחות האנטישמיות האסלאמיסטית בארצות הברית, ובפרט את מאמצי ה'מיתוג מחדש' והמיינסטרימיזציה של קבוצות אסלאמיסטיות (אסלאם פוליטי). מאמצים אלה מנצלים את העניין הנרחב בארצות הברית בזכויות אדם ובזכויות מיעוטים, את הפילוג החברתי ההולך ומעמיק, את עליית ה'הִצְטָלְבִיוּת' ('Intersactionality') ואת הפעילות המשותפת המתמשכת של קבוצות אקטיביסטיות מן השמאל הרדיקלי ביחד עם אסלאמיסטים, המוכרת כ׳ברית האדומה־ירוקה׳, לקידום פעילות אנטי־ישראלית כמו גם לקידום מטרות משותפות נוספות – אנטי־גלובליזציה, אנטי־קפיטליזם, אנטי־אימפריאליזם ואנטי־קולוניאליזם.

פרופ' מרים אלמן, מנהלת AEN (Academic Engagement Network), מנתחת את תופעת האנטישמיות והדה-לגיטימציה לישראל כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות בקמפוסים רבים בארצות הברית. אלמן מצביעה על הביטויים השונים המגוונים של התופעה בקמפוסים ועל האופן בו היא פוגעת בעיקר בסטודנטים היהודים, ומציעה כיצד לשפר את ההתמודדות למול האתגר.

מיץ' סילבר, מנהל CSI (Community Security Initiative), גוף הביטחון החדש האחראי להגנה על מוסדות יהודיים במרחב העיר ניו-יורק רבתי, בוחן את השינויים שחלו בתחום האבטחה והביטחון של הקהילות היהודיות בארצות הברית, מאז הטבח המזעזע בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, באוקטובר 2018. סילבר סוקר את סוגי האיומים השונים עמם הקהילה מתמודדת, מספק הצצה לארכיטקטורה המתפתחת של מערך הביטחון המשרת את הקהילות היהודיות בארצות הברית ומציע ללמוד מניסיונה הרב בתחום של הקהילה היהודית בבריטניה.

קן מרקוס, המייסד ויושב הראש של Louis D. Brandeis Center for Human Rights Under Law, מנתח את ההתמודדות המורכבת עם האנטישמיות במערכות החינוך בארצות הברית ואת תפקידו של החינוך וחלקם של מוסדות החינוך במאבק בתופעה. כמי שהיה פעמיים עוזר שר החינוך של ארצות הברית לענייני זכויות אדם, מרקוס סוקר את כברת הדרך הרבה שעברו מחנכים, מנהלי מוסדות חינוך ומקבלי החלטות בעיסוק בנושא ומציע כיצד לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת הבאה בתקופת הממשל הנוכחי בארצות הברית

סטפני האוזנר, המנהלת הכללית לשעבר של Israel Action Network בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), ובקי (רבקה) כספי, סגנית נשיא בכירה ב־JFNA והמנהלת הכללית של משרדי הארגון בישראל, מתארות את האתגרים העיקריים שתופעת האנטישמיות מייצרת בשנים האחרונות לקהילות היהודיות בארצות הברית. הן מציעות כמה גישות מובילות להתמודדות עם האיום, ובראשן – שיפור היכולת לזהות אנטישמיות, הגברת התיאום הפנימי בין ארגוני הקהילה היהודית, חיזוק שיתופי הפעולה עם קהילות ועם ארגונים לא־יהודיים ברחבי המדינה וקידום הטיפול של רשויות הממשל ושל גורמי אכיפת החוק באיום ההולך וגובר.

ד"ר סקוט לסנסקי, לשעבר יועץ בכיר בממשל אובמה לענייני ישראל, המזרח התיכון ויהודים, בוחן את ההקשר הלאומי והפוליטי של המאבק נגד אנטישמיות בארצות הברית. לסנסקי מסביר את תפקידן ההולך ומתרחב של הרשויות הלאומיות, בוחן את התגובות של ממשל ביידן בתחילת דרכו וממליץ כיצד יש להגביר את המעורבות של הרשות המבצעת ושל הקונגרס במאבק באנטישמיות מבית.

ד"ר מיכל חטואל־רדושיצקי, לשעבר חוקרת ב־INSS וחברת צוות בפרויקט המחקר על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, מתארת את התפתחות ההתמודדות של גופי הממסד בישראל עם תופעת האנטישמיות ברחבי העולם ובפרט בארצות הברית. היא מנתחת את עיקרי הפעילות בתחום של הגורמים המדינתיים והלאומיים ומציעה כיצד אפשר לשפר את המענה לאיום האנטישמיות הגובר.