ישראל וחמאס בקרב על התודעה: משמעויות והמלצות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ישראל וחמאס בקרב על התודעה: משמעויות והמלצות

ישראל וחמאס בקרב על התודעה: משמעויות והמלצות

חמאס פועל בשנה האחרונה, וביתר שאת בגל הטרור הנוכחי, כדי להציג עצמו כארגון עוצמתי שמצליח להביס את ישראל – גם כשהדברים אינם תואמים למצב בשטח. בישראל נופלים פעם אחר פעם לבור שכורה חמאס, ולא מצליחים לשקף את יחסי הכוחות הצבאיים בפני הציבור הפלסטיני והישראלי כאחד. אם כך, כיצד ניתן לנצח במשחק התודעה?

מבט על, גיליון 1601, 22 במאי 2022

English
יורם שוייצר
דוד סימן טוב

בין חמאס לבין ישראל מתנהלת מערכה על התודעה, קרי על קביעת 'הנראטיב' שיכתיב את תפיסת הישגיהם של הצדדים בזירות המקומית, האזורית ואף הגלובלית. חמאס משקיע מאמץ רב בבניית דימוי של עוצמה מול ישראל כמי שצר עליה בחמש זירות: הארגון מאיים בירי רקטות ופעולות טרור מרצועת עזה, מציג את עצמו כמגן אל-אקצא בירושלים, מפעיל גורמי "התנגדות" בערי הגדה המערבית ובקרב ערבים אזרחי ישראל, ומלבנון משגר רקטות. בפועל, חמאס בעיקר מנצל מהומות ופיגועי טרור ופחות מכך מחולל אותם. מכאן, שהכשלתה או למצער שיבושה של מערכת התודעה המתוחכמת שמנהל חמאס מול ישראל מהוות אתגר מערכתי העומד לפתחה של ישראל. מאמר זה מנתח את העומד בבסיס הנראטיב שבנה חמאס, בוחן את חלקה של ישראל בטיפוחו ומסוכם בעקרונות וצעדים העשויים לשנות את פני המערכה על התודעה לטובת ישראל.


מערכת תודעה היא יעילה כשהיא מופעלת באופן מאסיבי ושיטתי, תוך שילוב הצהרות גלוית לצד מהלכים שקטים מאחורי הקלעים או מאחורי המקלדת, המניעים קהלים או מפגעים בודדים לפעולה. כך מצליח חמאס מזה זמן רב להנחיל לציבור הפלסטיני מסרים התואמים את האסטרטגיה שלו. גם הציבור בישראל קונה את מסרי חמאס ומייחס לו עוצמה גדולה בהרבה מיכולתו בפועל. הפיגועים והמהומות שהתרחשו בחודשיים האחרונים, גם בהשראת חמאס, גבו מחיר כבד בחיי ישראלים וקיבלו הד תקשורתי רחב היקף ואינטנסיבי ויצרו תחושות חרדה בציבור.

המערכה על התודעה שמנהל חמאס מאז מבצע "שומר חומות" במאי 2021 נועדה לשרת מספר תכליות אסטרטגיות. האחת, העתקת מוקד המלחמה מרצועת עזה בעת הזו, שבה ישראל יכולה לגרום לו נזקים קשים על ידי פעילות צבאית ישירה, לזירות מזרח ירושלים ועומק ישראל, שבהן מעורבותו הישירה גלויה הרבה פחות ושם הוא נתפס בעיקר כגורם המסייע לאחרים להיקלע לחיכוך עם ישראל ובה בעת לשמור על דימויו כמצית התקריות האלימות. וכך מלבה חמאס את התסיסה, בלי שהוא נדרש לשלם מחיר ברצועה כשגם בישראל הוא נתפס בחודשים האחרונים כ'יד שמנענעת את העריסה'.

את מבצע "שומר החומות" מסגר חמאס ככזה שהתנהל על מנת לשמור על הריבונות האסלאמית במסגד אל-אקצא, על אף שהעימות עם ישראל התנהל רובו ככולו בין רצועת עזה לערי ישראל. הכינוי שבחר חמאס להעניק לעימות היה "חרב ירושלים" ("סיף אל קודס") בשל הקונוטציה הדתית המובהקת של המונח, וישראל מצידה ושלא בטובתה סייעה לארגון משכינתה אותו "שומר החומות". בתום המבצע הצליח הארגון להנחיל לקהלי היעד השונים שלו את הנראטיב שלפיו ידו הייתה על העליונה וכך גם לחזק את דימויו כמגן המקומות הקדושים בירושלים, תוך הבלעת כישלונותיו המבצעים ברקע.

כעבור שנה מאז מבצע "שומר חומות" ובהמשך לרצף הפיגועים בישראל בחודשיים האחרונים, מתגבר קמפיין תודעתי שמוביל חמאס. ואלה מסריו העיקריים:

  • חמאס הוא העומד מאחורי רצף הפיגועים בישראל ובכלל זה ההתקוממות בהר הבית ובמרחבים שונים בגדה המערבית, שיגור רקטה מלבנון ב-25 באפריל. על הפיגוע  באריאל אף נטל הארגון אחריות ישירה, למרות שלא היה אחראי לו. חמאס פרסם דברי שבח והלל למבצעי הפיגועים, כולל לאלה שבוצעו בידי יריביו מקרב גורמים המזוהים עם דאע"ש. נטילת אחריות זו הביאה לידי ביטוי גם את תסכולו העמוק של חמאס מסיכול עשרות פיגועים על ידי ישראל במהלך חודש הרמדאן, שחלקם תוכנן בידי הארגון.
  • הגבהת הלהבות סביב הר הבית וחידוד המחלוקת האזורית והגלובלית לגבי הריבונות במתחם, במטרה להגביר לחץ מדיני על ישראל.
  • ביסוס דימויו ומעמדו של חמאס כגורם המוביל את המאבק הפלסטיני הישיר בישראל.
  • התערבות בפוליטיקה הפנימית בישראל באמצעות הפעלת לחץ ישיר על רע"ם לפרוש מהממשלה.

הרושם של חמאס עוצמתי, המסוגל להפעיל במקביל מספר זירות פיגועים נגד ישראל, בא לידי ביטוי גם בנאומים ובאיומים מצד בכירי חמאס. אסמעיל הנייה חזר וטען כי ירושלים ומסגד אל-אקצא הם לב הסכסוך, ואף התרברב כי ההתנגדות בראשות חמאס היא שקובעת כיום את משוואת הכוחות באזור. מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סנוואר, איים כי המשך כניסת כוחות משטרה ישראליים להר הבית תצית מלחמת דת אזורית, לגלג על ישראל כי היא חלשה כקורי עכביש וקרא לכל פלסטיני ליטול רובה, סכין או גרזן ולצאת ורצוח יהודי.

לאחר חקירת שישה הפיגועים שאירעו בחודשיים האחרונים, אשר עלו בחייהם של 19 הרוגים ישראלים, ציינו גורמים במערכת הביטחון כי לא נמצא קשר ישיר בין מבצעיהם לבין חמאס. מסקנה זו תואמת את האסטרטגיה של חמאס – ניהול מערכה תודעתית, בעיקר במרחב הדיגיטלי, שעיקרה הסתה והתססה, אך בלי עדות לקשר ישיר בינו לבין הפיגועים, וביסוס דימויו של הארגון כמוביל ההתנגדות המזויינת נגד ישראל וכאחראי לתחושות החרדה שעוררו הפיגועים בקרב אזרחי ישראל. זאת, בעיקר לנוכח הדימוי של הרשות הפלסטינית, יריבתו הראשית של הארגון, כרופסת, מושחתת ומשתפת פעולה עם ישראל.

מדיניות ישראל: בין המצוי לרצוי

ישראל נופלת לבור שכורה לה חמאס. חרדה והתרופפות הביטחון האישי הן תחושות מובנות בעקבות התרחשות פיגועי טרור קטלניים. ואולם, אווירה זו נתמכת על ידי כלי התקשורת הממוסדים והרשתות החברתיות בישראל, המביאים שוב ושוב בשידורים ישירים מזירות הפיגוע מראות קשים ובלתי מסוננים של דם, הרג וכאוס - לעיתים גם בשם אינטרס פוליטי או פופוליסטי.

כדי להתמודד באופן אפקטיבי בשדה התודעתי עם מדיניות חמאס מומלץ  לקדם את הצעדים הבאים:

ראשית, ראוי שאנשי תקשורת, מומחים ופרשנים, יקפידו על פרשנות מקצועית מבוססת עובדות תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי ומודעות למערכה התודעתית המופעלת מול ישראל, כאשר הם מייחסים באופן חד משמעי לחמאס את האחריות לפיגועים ולמהומות בישראל. הדהוד מסרי היריב ללא בקרה והבנה מעמיקה הוא מכפיל כוח עבור מחוללי הטרור, הבונים על התקשורת בישראל שתקדם את מסריהם ותעצים אותם.

מנהיג חמאס ברצועה סינוואר מסמן את אות הניצחון לאחר מבצע 'שומר החומות' |

שנית, הפיגועים בערי ישראל והמהומות שאירעו באחרונה בירושלים ממחישים, כי נדרשת תשומת לב הן לממד ההתקפי של השפעה על קהלי יעד פלסטינים וקהלים אחרים, לצד פעולה בממד ההגנתי ושיבוש מהלכי ההסתה והתעמולה של חמאס בקרב קהלי היעד הפלסטינים ובזירות הבינלאומית והאזורית. מול המערכה שמנהל חמאס נדרשת מערכה ישראלית משולבת, התקפית והגנתית, שתסנכרן בין המאמצים השונים ותשבש את פעולות התודעה של היריב באופן רציף ורחב. פעולה משולבת זו נדרשת בשגרה וכמובן בעתות משבר – כפי שבא לידי ביטוי בחודש האחרון בהתגייסות של כלל כוחות הביטחון (צה"ל, שב"כ, משרד החוץ ומערך ההסברה הלאומי), כחלק ממאמץ ההשפעה הלאומי ותוך פיתוח והרחבה הממד ההגנתי.

שלישית, בזירה הבינלאומית, שבה בדרך כלל נהנים הפלסטינים מתמיכה והזדהות בשל היותם הצד החלש בסכסוך עם ישראל, נדרש להגביר את הפעולה בעיקר בממד הדיגיטלי. יש לפעול גם בעתות שגרה על מנת לבסס אמון ואמינות למערכות התודעה של ישראל ולהעברת המסרים הישראלים, תוך רתימת משפיענים בארץ ובעולם ובאמצעות רתימת הציבור הרחב, בארץ ובחו"ל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםתודעה והשפעה זרה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Ammar Awad
מינוי סגן יו"ר אש"פ והרפורמות ברשות הפלסטינית – מאחדים או מחדדים פערים?
מה הרקע למינוי חסין א-שיח' לסגנו של אבו מאזן ולרפורמות המתוכננות ברשות וכיצד הם מתקבלים בקרב הציבור וההנהגה הפלסטיניים?
14/05/25
רמדאן 2025: עלייה במספר המתפללים לצד ירידה באלימות
11/05/25
REUTERS/Amir Cohen
הדיון שלא מתקיים: "מרכבות גדעון" מול התוכנית המצרית
השוואה מקיפה בין התוכנית לכיבוש עזה לבין ההצעה המצרית להפסקת אש, שחרור החטופים והקמת ממשל חלופי ברצועה
11/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.