סין ומלחמת 'חרבות ברזל' - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על סין ומלחמת 'חרבות ברזל'

סין ומלחמת 'חרבות ברזל'

על המשחק הכפול של בייג'ינג בנוגע לעימות בין ישראל לחמאס

מבט על, גיליון 1829, 21 בפברואר 2024

English
אופיר דיין

על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' הודגש הפער הניכר בין אמירות סין למעשיה ביחס לישראל ולסוגיה הפלסטינית. סין התייצבה רטורית לימין הפלסטינים, ובה בעת תמכה בהם כספית פחות ממדינות אחרות; בחודשים האחרונים טענה בייג'ינג שעמדתה לגבי המלחמה אובייקטיבית, אמצה את הנרטיב של מדינות ערב; סין הכריזה שהיא נלחמת באנטישמיות, אך הרשתות החברתיות, אמצעי התקשורת הרשמיים והשיח הציבורי במדינה מלאו התבטאויות בעייתיות בקשר זה. המשחק הכפול לא מקרי, אלא אסטרטגיה מחושבת שהינה חלק מניהול יחסי החוץ של סין –  יחסים מורכבים עם המערב ובפרט עם ארצות הברית, שבמסגרתם היא מעוניינת לשמר את יחסי המסחר עם ישראל כגשר לאירופה, לצד חתירה לביסוס מעמדה כמובילת העולם המתפתח על ידי תמיכה פומבית בפלסטינים.


תשומת לב ציבורית רבה מוקדשת בישראל לאמירותיה ומעשיה של ארצות הברית בכל הנוגע למלחמת חרבות ברזל, וזאת מטבע הדברים – עמידתו הברורה והעקבית של הממשל לצד ישראל. בה בעת, וגם עובדה זו מובנת - קשב מועט ניתן לאמירותיה ומעשיה של המדינה הרואה עצמה כמתחרה העיקרית של המעצמה ממערב - סין. אמנם, הזרקור הישראלי על סין התחיל להאיר עוד לפני המלחמה, כאשר ביוני 2023 הודיע ראש מהמשלה בנימין נתניהו שהוא צפוי לבקר בסין, וברקע דלפו דבריו שנאמרו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי מעורבות סין באזור טובה שכן היא תחייב נוכחות אמריקאית באזור. כוונה זו עוררה ביקורת רבה, משום שהתפרשה כניסיון של נתניהו לבחון מחדש את עמדת ישראל במאזן בין שתי המעצמות היריבות. יוזכר כי הכרזת הנסיעה המתכוננת לא הגיעה בלי הקשר, אלא מספר ימים לאחר שראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ביקר בסין ונפגש עם הנשיא שי ג׳ין-פינג.

בפגישה בין עבאס לבין הנשיא שי, שנערכה פחות מארבעה חודשים לפני ה-7 באוקטובר, אמר נשיא סין ש״סין הייתה מהמדינות הראשונות להכיר באש״ף ובפלסטין…היא תומכת במעמד חברה מלאה לפלסטין באו״ם…וסין תמשיך לסייע לפלסטין כמיטב יכולתה, ותעזור לה להקל על קשיים הומניטריים…״. לאחר פרוץ המלחמה שבה והדגישה סין את מחויבותה הבלתי מתפשרת לסייע לפלסטינים; בין השאר, פחות משבוע לאחר טבח ה-7 באוקטובר ולפני שישראל יצאה לתמרון קרקעי ברצועת עזה, כינס השליח המיוחד של סין למזרח התיכון, ג׳אי ג׳ון, ישיבת חירום עם נציגי הליגה הערבית, בה חזר על מחויבות סין לפלסטינים. באותו החודש ביקר אותו שליח באזור וקרא להפסקת אש ולהזרמת סיוע הומניטרי לפלסטינים, תוך סירוב לציין במפורש את ארגון הטרור חמאס - גם לא כאחראי לטבח.

פגישת הנשיא שי ואבו מאזן |

אך אמירות לחוד ומעשים לחוד; בעוד סין התייצבה רטורית לימין הפלסטינים, בפועל, ״מיטב יכולתה״ שהבטיח הנשיא שי הסתכם בסכומים לא גבוהים. כך למשל, עד סוף נובמבר סיפקה סין סיוע הומניטרי בסך $2 מיליון בלבד לרשות הפלסטינית ולסוכנויות האו״ם גם יחד, לצד אספקה בשווי של כ-$2 מיליון נוספים, שאותה העבירה דרך מצרים. מדובר בסכומים זעומים ביחס לפוטנציאל התרומה הסיני ונמוכים גם בהשוואה לתרומתן של מדינות אחרות. באותה התקופה תרמה יפן כ-$7 מיליון לאונר״א והתחייבה לתרום $65 מיליון נוספים, בעוד ארצות הברית, זו שבניגוד לסין מזוהה לחלוטין עם ישראל, תרמה דרך סוכנויות האו״ם כ-$100 מיליון.

למרות שהגדירה את עמדתה בנוגע למלחמה כ״אובייקטיבית״, בין השאר בהתבטאויות פומביות של שר החוץ של סין, וואנג יי, ובשיחתו עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, בפועל, סין מיצבה את עצמה כחלק בלתי נפרד מהציר האנטי-מערבי. עוד באוקטובר שוחח הדיפלומט הסיני הבכיר עם מקבילו האיראני, חוסיין אמיר עבדולליהאן, ואמר לו שסין ״תומכת בחיזוק האחדות של המדינות האסלאמיות״ בנושא המלחמה. יום לפני כן, בשיחה עם מקבילו הסעודי, הלך וואנג יי צעד נוסף רחוק יותר כשאמר שפעולותיה של ישראל חצו את רף ההגנה העצמית ושעליה לעצור את הענישה הקולקטיבית בעזה. כל זאת עוד לפני הכניסה הקרקעית. גם על רוסיה לא פסחו הסינים ובפגישה של השליח הסיני למזרח התיכון עם מקבילו הרוסי, שהתקיימה בקטאר, הצהיר ששתי המדינות שותפות לתפיסתן בנוגע לישראל ולמלחמה וכשבועיים לאחר מכן אמרה דוברת משרד החוץ שעמדת המדינה דומה גם לזו של מרבית המדינות המוסלמיות והאפריקאיות - עמדה שעליה חזר לאחר מכן שר החוץ של סין בפני שר החוץ של איראן.

אמירות אלה מעלות ספק רב אשר למידת האובייקטיביות של סין ביחס לעימות, כפי שדרשה סין מעצמה ומ״מדינות גדולות״ אחרות המעורבות בסכסוך. יתרה מכך, במהלך המלחמה אימצה סין בהצהרותיה את המונח ״בייחוד ישראל״. כך, במסווה של אובייקטיביות, קראה פעמים רבות ל״כל הצדדים״ להנמיך את המתיחות ואת רמת האלימות, והוסיפה ״בייחוד ישראל״ כדי להבהיר למי מהצדדים היא מתכוונת.

חוסר האובייקטיביות וההיטמעות המוחלטת בגוש האנטי-מערבי מצאה את דרכה גם למועצת הביטחון של האו״ם, שסין היא חברה קבועה בה. כך, כבר ב-18 באוקטובר, בטרם תחילת התמרון הקרקעי ברצועה, הצביעה סין בעד הפסקת אש - הצבעה שעליה הטילה ארצות הברית וטו. מאוחר יותר באותו החודש, הטילו סין ורוסיה וטו על הצעה אמריקאית שכללה את זכותה של ישראל להגן על עצמה, גינתה את חמאס וקראה לשחרור מיידי של החטופים הישראלים שבידי הארגון. למרות שעשר מדינות (בריטניה, שוויץ, מלטה, יפן, גאנה, גבון, צרפת, אקוודור, אלבניה, ארצות הברית) הצביעו בעד, סין, הטילה וטו מכיוון שההחלטה לא קראה להפסקת אש מיידית, הגם שלא התנגדה לה. בנובמבר, לצד הצבעות על הפסקות אש התקיים דיון חירום שהתמקד במצבם של הילדים והנשים במלחמה. שגריר ישראל באו״ם, גלעד ארדן, ביקש שרות הלפרין-קדרי, חברה בוועדת האו״ם למיגור האלימות נגד נשים, תתדרך את המועצה על אודות האלימות המינית שהפעילו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, אך סין, הנשיאה התורנית של המועצה, דחתה את הבקשה. למעשה, כבר בימיה הראשונים של המלחמה חשפה סין את ראייתה כהזדמנות נוספת לצבור נקודות בעימות המתמשך בינה לבין ארצות הברית, כשהאשימה את וושינגטון בהסלמת המלחמה במידה ובאורח העלולים להוביל לאסון הומניטרי. סין גם האשימה את מדינות המערב בצביעות, הבאה לידי ביטוי בכך שהן מדברות תדיר על זכויות אדם, אך מתעלמות מנושא זה במלחמת ישראל-חמאס.

התייחסות סין למלחמה בעזה, 23 באוקטובר 2023

כמו מדינות אחרות בעולם, גם בסין נרשמה מאז ה-7 באוקטובר עלייה באנטישמיות, וגם בטיפול בחולי זה קיים פער בין האמירות למעשים. כששאל כתב ברשת בלומברג את דובר משרד החוץ הסיני על ״גל תגובות אנטישמיות המתפשט ברחבי הרשתות החברתיות״ בסין, הוא נענה שהחוק בסין אוסר על הפצת שנאה אתנית, אפליה ואלימות דרך האינטרנט. למרות ששאלתו של הכתב לא התייחסה כלל למלחמה ברצועת עזה או לסכסוך הישראלי-פלסטיני, את תשובתו פתח הדובר בהתייחסות לסכסוך הפלסטיני-ישראלי ובכך שסין ״קוראת לסין הלחימה בהקדם, הגנה על אזרחים, הקמת מדינת פלסטין העצמאית והגעה לדו-קיום של פלסטין וישראל בהתבסס על פתרון שתי המדינות״. אלא שבניגוד לתשובה החד משמעית של דובר משרד החוץ הסיני, אנטישמיות רווחת בקרב משתמשים בטיקטוק, הרשת החברתית הפופולרית מבית Bytedance הסינית.

לצד גל האהדה ברשת ל״מכתב לאמריקה״ מאת רב המרצחים אוסאמה בין לאדן ולצד יוצרי תוכן ישראלים הטוענים שתכניהם מורדים מהאפליקציה לא בצדק, גם ניסוי שביצע ה-Wall Street Journal, הוכיח את ההטיה של הרשת החברתית. במסגרת הניסוי פתחה מערכת העיתון מספר משתמשים פיקטיביים באפליקציה ובתוך שעות ספורות כמעט כולם קיבלו בדחיפה תכנים הקשורים למלחמה ברצועת עזה, רובם המכריע אנטי-ישראליים. הטיה זו אף גרמה לברק הרשקוביץ, אחראי המגזר הציבורי בטיקטוק ישראל ולשעבר יועצו של ראש הממשלה נפתלי בנט, להתפטר אחרי שהתריע בפני ההנהלה על הגישה המוטה שלה לתכנים אלימים ואנטי-ישראלים. לפי דוח של הליגה נגד השמצה (ADL), לא מדובר בתחושות, אלא באלתגוריתם של האפליקציה שלא סורק ולא מאתר תכנים אנטישמיים ב״מצב תמונה״ ומאפשר להאשטגים המובילים לתיאוריות קונספירציה על יהודים להישאר זמינים. Bytedance היא אמנם חברה פרטית, אך ניתן להניח שאם סין הייתה מעוניינת סין למנוע מתכנים אנטישמיים, אנטי-ישראליים ואלימים להתפשט בה, היא הייתה עושה זאת. באותה התקופה, שדרן ממלכתי סיני אירח דיון בו אמר שיהודים שולטים במידה לא פרופורציונלית בכסף אמריקאי, פרופסור באוניברסיטה ממשלתית סינית השווה את פעולות ישראל לאלה של גרמניה הנאצית, וענקיות אינטרנט הנמצאות תחת פיקוח ממשלתי קפדני, דוגמת Baidu ו-Alibaba. הסירו זמנית את ישראל מהמפות שלהן.

בראיון שנערך בתקופת הקורונה אמר צאי רון, שגריר סין לישראל, כי ״העם הסיני והעם הישראלי עזרו זה לזה בתקופה קשה זו והציגו באופן בולט את המשמעות של הפתגם ׳חבר לעת צרה הוא חבר של אמת׳״ ואיחל שהמדינות יפתחו ״פרק חדש ומפואר יותר״ ביחסיהן. אולם, לנוכח התנהלותה של סין בהקשר לעימות בין ישראל לחמאס ומלחמת 'חרבות ברזל', נראה שסין הרשמית לא מגדירה טבח חסר אבחנה ומלחמה עקובה מדם ״עת צרה״. זאת ועוד, דברי השגריר לא היו מדויקים, שכן סין מגלה תמיכה מסורתית בפלסטינים ורואה בישראל חלק מהמערב ולכן כגשר כלכלי לאירופה ובה בעת מושא לניגוח, במסגרת העימות המתמשך מול ארצות הברית.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםהמרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזרמלחמת חרבות ברזל
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
מגמות בסחר ישראל-סין בשנת 2024
ברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר: כיצד נראה הסחר בין ישראל וסין בשנה שעברה - ומהם האתגרים העתידיים הגדולים?
19/05/25
משדרים לציבור: מאמצי ההשפעה של סין על דעת הקהל הישראלית
כיצד פועלת סין כדי להשפיע על דעת הקהל הישראלית – ומה ניתן לעשות בנדון?
02/04/25
SOPA Images via REUTERS
ביטחון המזון של סין: אתגרים והזדמנויות לישראל
ברקע האתגרים הרבים לניסיון הסיני להסתמך על ייצור מזון מקומי, על ישראל, כמעצמה בתחום החקלאות והמים, להעמיק את שיתופי הפעולה עם סין בנושא – דבר שעשוי לשפר את היחסים המעורערים בין שתי המדינות
25/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.