שנתיים ל"הסכמי אברהם": קצב התקדמות מרשים והאתגרים רבים - INSS
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שנתיים ל''הסכמי אברהם'': קצב ההתקדמות מרשים, האתגרים רבים והפוטנציאל רחוק ממיצוי

שנתיים ל''הסכמי אברהם'': קצב ההתקדמות מרשים, האתגרים רבים והפוטנציאל רחוק ממיצוי

יחסים כלכליים ענפים, פגישות מדיניות רמות דרג וקשרי תיירות מתפתחים: שנתיים לאחר החתימה על הסכמי אברהם ההיסטוריים, היחסים בין ישראל למדינות החתומות פורחים. עם זאת, הפוטנציאל רחוק ממיצוי, האתגרים לא פחתו ועל ירושלים לפעול ביתר שאת כדי לחזק את ההסכמים – ואף להרחיבם

מבט על, גיליון 1632, 11 באוגוסט 2022

English
מאיר בן שבת
דוד אהרנסון

בשבת, 13 באוגוסט, ימלאו שנתיים להכרזה ההיסטורית על "הסכמי אברהם", לאחר שבועות ארוכים של מאמצים דיפלומטיים קדחתניים וחשאיים. בתוך ארבעה חודשים לאחר ההכרזה נחתמו הסכמים מדיניים בין ישראל לארבע מדינות. ההתקדמות עד כה היא שיטתית ומהירה והתמונה הכללית אופטימית ומבטיחה. חרף זאת, האתגרים רבים והפוטנציאל הגלום ב"הסכמי אברהם" עדיין רחוק ממיצוי. בין התחומים האזרחיים, שבהם מצוי פוטנציאל רב ובר השגה: פתיחת נתיב סחר יבשתי לישראל וממנה למדינות המפרץ; פרויקטים אזוריים; אנרגיה, מזון ומים; בריאות ורפואה דיגיטלית; חינוך ותרבות. יש לחזק את מסגרת "הסכמי אברהם" ולהרחיבה, ובפרט להשקיע בביצור ההסכמים הקיימים על מנת למנוע היווצרות מומנטום שלילי ופרישה של מדינות ממנה.


בשבת, 13 באוגוסט, ימלאו שנתיים להכרזה ההיסטורית על "הסכמי אברהם". לאחר שבועות ארוכים של מאמצים דיפלומטיים קדחתניים וחשאיים, הנשיא דונלד טראמפ, יורש העצר של איחוד האמירויות מחמד בן זאיד וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, קיימו שיחה טלפונית מתוקשרת, שסיומה בהודעה המשותפת על אודות ההחלטה לכונן יחסים מדיניים בין ישראל לאיחוד האמירויות ולעלות על דרך חדשה לקראת נורמליזציה בין העמים והמדינות. בכך הוצבה אחת מאבני הדרך המרכזיות בתהליך המדיני המשמעותי ביותר שידע האזור ב-25 השנים האחרונות: "הסכמי אברהם". הייתה זו תחילתו של עידן חדש, תחת שמו של האב המשותף לשלוש הדתות. מה שקרה בעקבות זאת היה עד אז בגדר של חלום: בתוך ארבעה חודשים לאחר ההכרזה נחתמו הסכמים מדיניים בין ישראל לארבע מדינות. הייתה זו קרן אור זוהר ומרנין, שבקעה מעבר לעננה הכבדה והמדכדכת שנשאה עימה מגפת הקורונה. קרן של תקוה, אופטימיות והתחדשות.

בשנתיים שחלפו מאז, נפתחו נציגויות דיפלומטיות של ישראל בכל אחת ממדינות הסכמי אברהם – איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו, הופעלו קווי תעופה וטיסות ישירות בין תל אביב לאבו דאבי, דובאי, מנאמה, קזבלנקה ומרקש, שרים ובכירים מכל המדינות ערכו ביקורים רשמיים הדדיים וחתמו על הסכמים לשיתוף פעולה במגוון רחב של תחומים. בנוסף, אנשי עסקים מיפו הזדמנויות וגיבשו מודלים משותפים וגם בחברה האזרחית נרשמו עשרות יוזמות. שיתופי הפעולה הכלכליים והסכמי הסחר הביאו לעלייה דרמטית בנתוני הסחר בין מדינות "הסכמי אברהם", ובכלל זאת השקעות ישירות בין המדינות. הביקוש ללימודי השפה העברית גדל. סטודנטים אמירתיים ומרוקאים נרשמים בישראל לקורסים וללימודים לתארים מתקדמים במוסדות האקדמיים ובמכוני המחקר. הסכם הפטור מוויזות בין ישראל לאיחוד האמירויות וכן מסלול הוויזה האלקטרונית לישראלים המבקשים להגיע לבחריין ולמרוקו, הפכו את טיסתם של ישראלים ליעדים הללו קלה הרבה יותר מאשר לניו יורק או לוושינגטון.

ראש המל''ל לשעבר מאיר בן שבת, אחד מכותבי המאמר, יחד עם מלך מרוקו מוחמד השישי ויועץ טראמפ ג'ארד קושנר |

זאת ועוד, הקשרים הביטחוניים בין ישראל למדינות "הסכמי אברהם" הודקו והתרחבו. ביקורו של רמטכ"ל ישראלי וקיום תמרונים משותפים, לא רק שלא נעשו בצנעה, אלא אף זכו לסיקור נרחב בתקשורת המקומית. הסיכומים בדבר שותפות, בהובלה אמריקאית, בהגנה מפני כטב"מים וטילים, נוסכים אופטימיות רבה במדינות האזור לנוכח המוטרדות מפני איומים אלה, והתעשיות הביטחוניות בישראל מגדילות את היקף הקשרים וההסכמים בהקשר זה.

"הסכמי אברהם" צלחו את האתגרים המדיניים והביטחוניים שהמציאות הציבה בדרכם. ראשי המדינות הערביות, שכוננו הסכמים עם ישראל, דבקו במדיניות ההכלה שאימצו לנוכח התכתשויות ברצועת עזה – בזמן מבצע "שומר החומות" במאי 2021 ולאחרונה בזמן "עלות השחר" - ובשטחי יהודה ושומרון, אפילו לנוכח מאמצי הגורמים האסלאמיסטיים ללבות אש סביב הר-הבית.

ממשל הנשיא ביידן, אף שלא היה האב הביולוגי שלהם, אימץ את "הסכמי אברהם". במידה מסוימת, הם סיפקו לו פלטפורמה וערוץ לשיכוך התרעומת כלפיו בגין מדיניותו ביחס לאיראן ולמזרח התיכון. הנשיא ביידן סייע במיסוד "פורום הנגב" - שהתכנס לראשונה בשדה בוקר במארס 2022, לקחו בו חלק שרי החוץ של מדינות "הסכמי אברהם והוא נועד להיות מפגש שנתי - וכן תרם לפתיחת שמיה של ערב הסעודית לטיסות ישראליות, כמחווה וכאיתות להמשך המגמה החיובית. השינוי בעמדה האמריקאית כלפי מחמד בן סלמן וחזרתן של קטאר וטורקיה למחנה הפרגמאטי, לצד ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים, פותחים הזדמנויות חדשות באזור.

משתתפי פורום הנגב, מארס 2022 |

ההתקדמות אפוא היא שיטתית ומהירה, והתמונה הכללית אופטימית ומבטיחה. חרף זאת, האתגרים רבים והפוטנציאל הגלום ב"הסכמי אברהם" עדיין רחוק ממיצוי.

בין התחומים האזרחיים, שבהם מצוי פוטנציאל רב ובר השגה:  

  • פתיחת נתיב סחר יבשתי דרך ישראל (או ממנה) למדינות המפרץ: עשרות הטיסות הישירות שמתקיימות מידי יום, אמנם מסייעות לסחר ומאפשרות שילוח מטענים בין ישראל למדינות "הסכמי אברהם", אך באופן מוגבל. הובלה אווירית אינה מתאימה למוצרים גדולים או כבדים מדי ועלותה יקרה. חוקי החרם שהונהגו בעבר נגד ישראל באיחוד האמירויות ובבחריין, מנעו העברת משלוחים דרכה וכך במשך שנים, נאלצו מדינות אירופה לייצא משלוחים יבשתיים למפרץ דרך טורקיה, לבנון או תעלת סואץ. עתה, משבוטלו חוקי החרם בעקבות "הסכמי אברהם" נסללה הדרך לפתיחתו של  נתיב סחר יבשתי, יעיל וזול יותר, מישראל למפרץ. הוא יניב רווחים כלכליים למדינות האזור וגם למדינות אירופה, שיוכלו ליהנות ממנו גם לייבוא ולייצוא של כלי רכב. הביקוש לתנועה מסחרית יבשתית שגדל כבר כיום, יחייב  להרחיב את התשתיות במעברי הגבול שייח' חוסיין/נהר הירדן. מדובר בצעד חיוני לקידום הסחר בין מדינות "הסכמי אברהם" והוא עשוי לתרום גם לכלכלה העולמית.
  • קידום פרויקטים אזוריים: פרויקטים אזוריים, בהשתתפות מצרים, ישראל ומדינות המפרץ יוכלו להביא לפתרון חלק מבעיות היסוד של רצועת עזה בתחומי התשתיות והכלכלה, בלי להגדיל סיכונים ביטחוניים כלפי ישראל.

פגישת לפיד עם שר החוץ של מרוקו ברבאט |

  • אנרגיה, מזון ומים: המלחמה באוקראינה מאלצת את העולם המערבי, בראש ובראשונה את מדינות אירופה, למצוא מקורות נוספים לאנרגיה ולמזון. מדינות המפרץ, בפרט לאחר הפיוס בין ארצות הברית לערב הסעודית ו"הלבנת" מחמד בן סלמאן, יכולות להוות חלק מהפתרון למחסור בנפט. ישראל מצידה מהווה מקור אפשרי ליצוא גז טבעי. הסכמים בתחום הספקת הגז והובלתו יוכלו להבטיח לאירופה פתרונות בתחומים קריטיים אלה.
  • משבר המזון: ניתן לרתום את היידע והניסיון שישראל צברה כמובילה בתחום החלבון האלטרנטיבי למוצרי בשר. בדומה, ניתן לייצר מקורות חיטה חלופיים במדינות אפריקה, ביניהן סודן, עם ידע טכנולוגי וחקלאי של ישראל, איחוד האמירויות ומרוקו.
  • מחזור והתפלת מים: כמובילה עולמית בטכנולוגיות של מחזור והתפלת מים וכן בטכנולוגיות ליצירת מים מאוויר דליל, ישראל תוכל לספק פתרונות מעשיים ומהירים לבעיית המחסור במים ולאתגרי ניהול משקי המים במדינות "הסכמי אברהם", וכמובן גם במדינות באירופה ובאפריקה.
  • בריאות ורפואה דיגיטלית: מגפת הקורונה המחישה עד כמה חשוב למדינות העולם לשתף פעולה ביוזמות מצילות חיים. ישראל הוכחה כמעצמה בתחום הבריאות הציבורית, כמו גם בטכנולוגיה הרפואית. אתגרי בריאות הציבור, לרבות סכנת מגפות עתידיות, וכן הזדמנויות שנפתחו בעידן ה-AI, מזמינים שיתופי פעולה והעמקת קשרים בכל הרמות, בין מערכות הבריאות הממשלתיות,  בין בתי חולים ומרפאות, ובין מכוני מחקר וחברות ביו-טק, שיוכלו לקדם פרויקטים ויוזמות להצלת חיים, לשיפור איכות החיים ולמניעת משברי בריאות עולמיים.
  • חינוך ותרבות: נדרשות העמקה והרחבה של יוזמות בתחומי החינוך והתרבות כדי לחזק תפיסות עומק בעד השלום ולהחליש עמדות בדלניות ורעיונות אסלאמיסטיים קיצוניים. חשוב ללמד ערכים של סובלנות, חופש דת, דו-קיום בכל התחומים: אומנות, ספורט, קולנוע ועוד. זהו הבסיס לשלום בין האזרחים והעמים, לא רק בין המדינות והממשלות.

מטוס אל על שהוביל את המשלחת לאיחוד האמירויות לאחר החתימה על הסכמי אברהם |

  • יחסים בין אישיים: ממשלות הולכות ובאות והולכות, אך העמים נשארים. לכן, חיוני לבנות תמיכה עממית לנורמליזציה עם ישראל בקרב האוכלוסיות בכל אחת ממדינות "הסכמי אברהם", ובכלל זאת ביסוס לגיטימציה דתית-עממית ליחסים עם המדינה היהודית. המדינה שבה טבעי להתחיל בכך (ולייתר דיוק: להמשיך בכך ) היא מרוקו, לנוכח גישתו המסורתית של המלך לתרבות היהודית ולקהילה היהודית. חשוב לפעול גם לכך שערבים-מוסלמים ממדינות "ההסכם" ירגישו רצויים בישראל וייהנו מיתרונות החברה החופשית ומהיחסים הבין-דתיים המתקיימים בה.

חיזוק מעגל השלום והרחבתו: חשוב להזמין את סודאן וצ'אד (שמקומה בין מדינות "הסכמי אברהם" נפקד שלא בצדק) לקחת חלק בכל פורום וקבוצת עבודה של במסגרת "הסכמי אברהם". חשוב שגם הן יוכלו ליהנות מפירות השלום ומהחלטתן לקיים נורמליזציה עם ישראל. שאם לא כן, אפשר שייווצר מומנטום שלילי. כך גם ביחס לקוסובו, מדינה אירופאית בעלת רוב מוסלמי, שכוננה קשרים רשמיים עם ישראל ופתחה שגרירות בירושלים. יש לנקוט צעדים משמעותיים כדי לטפח את היחסים להבטיח שמדינות לא יפרשו מההסכמים. כשכל מדינה השייכת למסגרת "הסכמי אברהם" תראה החזר ורווח מהשקעתה, יהיה בכך כדי לבסס את ההסכמים ולעודד מדינות נוספות לעלות על רכבת השלום.

לא קל לעשות שלום. החתימה על ההסכמים היא חגיגית, מרוממת רוח וממלאת שמחה ואופטימיות. אך כמו בחיי הנישואין, הטקס הוא ההתחלה. עיקר המשימה הוא בימים ובשנים שאחריו. בנייתם של החיים המשותפים מחייבת להתייחס אליהם לא כאל מובן מאליו.  נדרשות השקעה, יוזמה, יצירתיות והתחדשות מתמידות. כל הצלחה מחזקת את האמון והשותפות ועימם את האמונה בצדקת הדרך. החוויות המשותפות מוסיפות רגש ומזרימות אנרגיות חדשות לתהליך.

חרף התנודות והמאבקים הפוליטיים, "הסכמי אברהם" נשארים נושא שבקונצנזוס.

זאת לא רק בזכות יתרונותיהם בתחומי הביטחון, הכלכלה והטכנולוגיה, אלא משום שלפני הכל, הם מאירים את החזון ומבטאים את התקווה לשלום אמת ולעתיד טוב יותר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
מאיר בן שבת
מאיר בן שבת הוא עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. שימש כראש המל"ל ויועץ לביטחון לאומי בין השנים 2017-2021 ועמד בראש משלחות ישראל לחתימה על הסכמי-אברהם.
דוד אהרנסון
דוד אהרנסון הוא סמנכ"ל ישראל במכון "הסכמי אברהם לשלום". בתפקידו הקודם שימש כיועץ המדיני לשר לשיתוף פעולה אזורי.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץהסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
Shutterstock
נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.