אם יתממשו הציפיות הגוברות לפריצת דרך ביחסי ישראל-אינדונזיה, יתאפשר מיצוי תרומתה הפוטנציאלית של אינדונזיה ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, בעיקר בקידום תהליכי דה-רדיקליזציה ומאבק בקיצוניות דתית שם. אך לפני כן כדאי להיות מודעים למחויבות ארוכת השנים, שנטלה על עצמה אינדונזיה, לקדם כינון מדינה פלסטינית עצמאית וכן למגבלות שמציב שיקול היציבות הפנימית על יכולתה להגמיש את מדיניותה מול ישראל בהיעדר התקדמות לפתרון מדיני של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הסכמי אברהם הם ציון דרך חשוב בהיסטוריה הדיפלומטית של ישראל ובתהליך השתלבותה באזור. ההסכמים הוכיחו עמידות שאינה מובנת מאליה על רקע המלחמה ברצועת עזה, בעיקר לנוכח העמדה השלילית של הציבור במדינות ערב כלפי ישראל אשר הביאה לצינון היחסים עימה ברובד הגלוי. בה בעת, בתחום שיתוף הפעולה הביטחוני ומכירות הנשק נרשמה דווקא האצה. יתר על כן, הנזק שגרמה המלחמה להסכמי אברהם הוא רב, אך הוא לא בלתי הפיך. שיקום היחסים בהדרגה ואף הרחבת ההסכמים – למשל הכללת ערב הסעודית בהם – אפשריים, אומנם בכפוף לעיתוי ולאופן סיום המלחמה ברצועת עזה כך שיכללו התקדמות לקראת...
מסמך זה מציג פרדיגמה חדשה כתשתית לנורמליזציה לגיטימית-מלאה, קרי לקשר אזרחי, רב-תחומי ועמוק בין ישראל לעמי האזור. לנורמליזציה כזו פוטנציאל לשמש גל נושא אסטרטגי, שיחזק את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל ויקדם בניית קואליציה אזורית נחושה למען השלום והיציבות. בתקווה, קואליציה זו תצמח דווקא מתוך אסון ה-7 באוקטובר והמלחמה הקשה והארוכה שפרצה בעקבותיו, ותהווה בסיס לתהליכי השיקום והאינטגרציה האזוריים, שיסמנו את הניצחון האמיתי על חמאס וציר ההתנגדות.
מדינות השלום הערביות, בדגש על מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות, מביעות לאורך המלחמה חוסר אמון, כעס ואף תמיהה לנוכח התנהלותה של ישראל, ותחושות אלו הגיעו באחרונה לשיאן עד כה. במקביל להערכתן להישגים הצבאיים שרשמה ישראל במלחמה ולפוטנציאל ההשפעה החיובי שלהם על המזרח התיכון, הן מוטרדות עמוקות ממה שמתפרש כדבקות ישראלית בגישה מיליטריסטית חד-ממדית, קרי הפעלת כוח צבאי ככלי קבוע ובלעדי. ואכן, לפי ההבנה הרווחת במערכת הערבית, הגישה הישראלית הנוכחית מתעלמת מהזדמנות לסיים את המלחמה ומהכורח למנף את ההישגים הצבאיים ליוזמות מדיניות ובהמשך לתהליך מדיני...
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון.
קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה...
לאחר כחמש שנים מאז שהסתמנה מגמת הדטאנט במזרח התיכון, הצלחתה בשילוב עם המלחמה בין ישראל לחמאס תורמת לבידודה של ישראל במרחב. במאמר זה יוערכו השלכותיה למצבן האסטרטגי של מדינות ערב ותודגש החשיבות שיש לקידום הנורמליזציה בין ישראל לבינן, ובפרט עם ערב הסעודית, על מנת לבלום ככל הניתן את מאמצי איראן ובעלי בריתה לחזק את קשריהן עימן באופן העלול לסכן את ישראל.
החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות...
בבואה לקדם נורמליזציה עם ישראל מתמודדת ערב הסעודית עם התנגדות בדעת הקהל למהלך, המתרחבת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הגם שלא באה לידי ביטוי במחאה פומבית. להתנגדות זו שלושה ממדים: ממד דתי, הרואה בהסכם עם ישראל מנוגד לדיני האסלאם; ממד פרו-פלסטיני, התופס את הסירוב לנורמליזציה כהבעת נאמנות לפלסטינים; וכן ממד ליברלי, המזהיר כי קשרים עם ישראל יחזקו את יכולותיו של המשטר הסעודי להפר זכויות אדם. בה בעת, ניכרים מאמצים של בית המלוכה לייצר תמיכה ציבורית לנורמליזציה, אשר מעלים ציפיות לגבי תמורה שישראל תעניק לפלסטינים במסגרתה. כמו כן, בעוד...
במסגרת המאמצים שמובילה ארצות הברית להגיע בדרך מדינית לסיום הלחימה הנמשכת מזה כארבעה חודשים בין ישראל לחזבאללה, עלה על הפרק גם צורך בהתוויה מוסכמת של הגבול היבשתי בין ישראל ללבנון. ממשלת לבנון מעוניינת להכליל את סימון הגבול בהסדרה להפסקת אש ומיישרת קו עם חזבאללה, תוך קשירת הפסקת הלחימה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והצגת עמדת מקסימום קשוחה ביחס לסימון הגבול. צפוי כי המשא ומתן על הגבול היבשתי יהיה ממושך עקב מורכבותו והפערים הגדולים בין הצדדים, לפיכך לא נכון יהיה לקיימו תחת אש. עם זאת, במסגרת ההסדרה לסיום הלחימה ניתן לכלול הסכמה על אודות...
כחלק מהיערכות ל"יום שאחרי" המלחמה ברצועת עזה, ארצות הברית חותרת לגבש הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולכרוך בו מעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובכלל זאת ברצועה. על רקע זה, ועקב הזמן שחלף מאז פרסום היוזמה הערבית לשלום והחשיבות הגוברת שיש לסוגיה הפלסטינית במרחב הערבי, מתבקשת העלאת יוזמה ערבית מחודשת ומעודכנת לשלום בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי. יוזמה כזו תישען על רכיבי היוזמה המקורית, בהתחשב בשינויים שחלו מאז, בראש ובראשונה 'הסכמי אברהם' והמלחמה בעזה.
המלחמה ברצועת עזה משפיעה על יחסי ישראל מרוקו בדרכים מנוגדות. מחד גיסא, המלחמה אינה פוגעת באינטרסים המשותפים במישורים המדיני, הביטחוני והכלכלי, ובהשתייכותן לציר אזורי שסדר העדיפויות שלו מדגיש קידום יציבות אזורית על בסיס פיתוח כלכלי ושיתוף פעולה. מאידך גיסא, הארמון ברבאט מתמודד עם לחצים משמעותיים בזירה הביתית ובזירה האזורית לפעול יותר לטובת הפלסטינים ואף לבחון מחדש את יחסי השלום עם ישראל. המשטר במרוקו, בדומה למשטרים נוספים באזור, מנווט בין שני הקטבים תוך ניסיון לדבוק בניטרליות המסורתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקביל להכלת הפגנות התמיכה...
מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת 'חרבות ברזל' בעקבותיה יצרו משבר גיאופוליטי ביטחוני מסוכן, שבין היתר מאתגר את תהליכי הפיוס והנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. אולם, המשבר עשוי להוות חלון הזדמנות היסטורי להסכם מדיני משותף לישראל, ארצות הברית וציר המדינות הסוניות המתונות, הרואות לנגד עיניהן את טובת המזרח התיכון ומעדיפות לשתף פעולה למען השקט והיציבות האזורית. על היציבות האזורית מאיים גם משבר האקלים, הממחיש את התלות ההדדית בין מדינות העולם בכלל ובין מדינות שכנות בפרט. אותן מדינות, המכירות בהשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות ההרסניות של...
