החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה.
דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל.
ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות...
התנהלות אזרבייג'ן במהלך המלחמה באיראן ב-2026 ניתנת לתיאור כיישור קו מרוסן יותר מאשר כניטרליות. מתחת להתעקשותה הרשמית כי נותרה מחוץ לעימות, באקו המשיכה להיות שותפה קרובה של ישראל בתחומי האנרגיה, רכישות הנשק והמודיעין, בעוד שהעמקת קשריה עם וושינגטון — כפי שבאה לידי ביטוי ביוזמה האמריקאית של מסדרון טראמפ לשלום, יציבות ושגשוג בינלאומיים (TRIPP) שטהראן מתנגדת לה בגלוי — מיקמה אותה בבירור בצד שנגדו נלחמה איראן. יישור קו זה הפך את אזרבייג'ן למטרה, כפי שהמחישו מתקפות הכטב"מים האיראניות ב-5 במארס והסיכולים שבאו לאחר מכן. מה שהגן עליה לא...
ערב הסעודית נמצאת בעיצומה של מהפכה כלכלית חסרת תקדים, שבמסגרתה היא מבקשת למצב את עצמה כמעצמה טכנולוגית וכלכלית אזורית. בד בבד, המזרח התיכון כולו נתון בתהליך עיצובו מחדש של מאזן הכוחות וההסדרים האזוריים, תהליך שלוקחות בו חלק מדינות המבקשות לבסס סדר אזורי שיתאפיין בשיתוף פעולה ויציבות – ארצות הברית והמדינות הסוניות הפרגמטיות – ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית. נושא זה לא ירד לחלוטין מסדר היום של ההנהגה הסעודית, אף על פי שמלחמת ׳חרבות ברזל׳ בלמה את התקדמות תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, שהייתה כבר בשלביה...
עדויות לשינוי בגישת ערב הסעודית כלפי ישראל ותהליך הנורמליזציה עולות מניתוח דעת הקהל בממלכה, עמדות ההנהגה הסעודית, השיח האינטלקטואלי בה והמהלכים המדיניים שהיא נוקטת. מדובר בניסיון סעודי לעצב סדר יום חדש שבו התרחקות מישראל משרתת הן את הלגיטימציה הפנימית של ההנהגה הסעודית והן את שאיפתה לביסוס מנהיגות אזורית. המשמעות היא לא רק שנורמליזציה סעודית-ישראלית אינה עומדת כעת על הפרק, אלא שחידוש התהליך מותנה בהתפתחויות בזירה הפלסטינית, אך גם בשינויים במאזן העוצמה האזורי ובאופן שבו נתפסת ישראל. ריאד מזהה כיום יותר סיכונים מהזדמנויות בנרמול היחסים...
אם יתממשו הציפיות הגוברות לפריצת דרך ביחסי ישראל-אינדונזיה, יתאפשר מיצוי תרומתה הפוטנציאלית של אינדונזיה ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, בעיקר בקידום תהליכי דה-רדיקליזציה ומאבק בקיצוניות דתית שם. אך לפני כן כדאי להיות מודעים למחויבות ארוכת השנים, שנטלה על עצמה אינדונזיה, לקדם כינון מדינה פלסטינית עצמאית וכן למגבלות שמציב שיקול היציבות הפנימית על יכולתה להגמיש את מדיניותה מול ישראל בהיעדר התקדמות לפתרון מדיני של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הסכמי אברהם הם ציון דרך חשוב בהיסטוריה הדיפלומטית של ישראל ובתהליך השתלבותה באזור. ההסכמים הוכיחו עמידות שאינה מובנת מאליה על רקע המלחמה ברצועת עזה, בעיקר לנוכח העמדה השלילית של הציבור במדינות ערב כלפי ישראל אשר הביאה לצינון היחסים עימה ברובד הגלוי. בה בעת, בתחום שיתוף הפעולה הביטחוני ומכירות הנשק נרשמה דווקא האצה. יתר על כן, הנזק שגרמה המלחמה להסכמי אברהם הוא רב, אך הוא לא בלתי הפיך. שיקום היחסים בהדרגה ואף הרחבת ההסכמים – למשל הכללת ערב הסעודית בהם – אפשריים, אומנם בכפוף לעיתוי ולאופן סיום המלחמה ברצועת עזה כך שיכללו התקדמות לקראת...
מסמך זה מציג פרדיגמה חדשה כתשתית לנורמליזציה לגיטימית-מלאה, קרי לקשר אזרחי, רב-תחומי ועמוק בין ישראל לעמי האזור. לנורמליזציה כזו פוטנציאל לשמש גל נושא אסטרטגי, שיחזק את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל ויקדם בניית קואליציה אזורית נחושה למען השלום והיציבות. בתקווה, קואליציה זו תצמח דווקא מתוך אסון ה-7 באוקטובר והמלחמה הקשה והארוכה שפרצה בעקבותיו, ותהווה בסיס לתהליכי השיקום והאינטגרציה האזוריים, שיסמנו את הניצחון האמיתי על חמאס וציר ההתנגדות.
מדינות השלום הערביות, בדגש על מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות, מביעות לאורך המלחמה חוסר אמון, כעס ואף תמיהה לנוכח התנהלותה של ישראל, ותחושות אלו הגיעו באחרונה לשיאן עד כה. במקביל להערכתן להישגים הצבאיים שרשמה ישראל במלחמה ולפוטנציאל ההשפעה החיובי שלהם על המזרח התיכון, הן מוטרדות עמוקות ממה שמתפרש כדבקות ישראלית בגישה מיליטריסטית חד-ממדית, קרי הפעלת כוח צבאי ככלי קבוע ובלעדי. ואכן, לפי ההבנה הרווחת במערכת הערבית, הגישה הישראלית הנוכחית מתעלמת מהזדמנות לסיים את המלחמה ומהכורח למנף את ההישגים הצבאיים ליוזמות מדיניות ובהמשך לתהליך מדיני...
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון.
קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה...
לאחר כחמש שנים מאז שהסתמנה מגמת הדטאנט במזרח התיכון, הצלחתה בשילוב עם המלחמה בין ישראל לחמאס תורמת לבידודה של ישראל במרחב. במאמר זה יוערכו השלכותיה למצבן האסטרטגי של מדינות ערב ותודגש החשיבות שיש לקידום הנורמליזציה בין ישראל לבינן, ובפרט עם ערב הסעודית, על מנת לבלום ככל הניתן את מאמצי איראן ובעלי בריתה לחזק את קשריהן עימן באופן העלול לסכן את ישראל.
בבואה לקדם נורמליזציה עם ישראל מתמודדת ערב הסעודית עם התנגדות בדעת הקהל למהלך, המתרחבת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הגם שלא באה לידי ביטוי במחאה פומבית. להתנגדות זו שלושה ממדים: ממד דתי, הרואה בהסכם עם ישראל מנוגד לדיני האסלאם; ממד פרו-פלסטיני, התופס את הסירוב לנורמליזציה כהבעת נאמנות לפלסטינים; וכן ממד ליברלי, המזהיר כי קשרים עם ישראל יחזקו את יכולותיו של המשטר הסעודי להפר זכויות אדם. בה בעת, ניכרים מאמצים של בית המלוכה לייצר תמיכה ציבורית לנורמליזציה, אשר מעלים ציפיות לגבי תמורה שישראל תעניק לפלסטינים במסגרתה. כמו כן, בעוד...
במסגרת המאמצים שמובילה ארצות הברית להגיע בדרך מדינית לסיום הלחימה הנמשכת מזה כארבעה חודשים בין ישראל לחזבאללה, עלה על הפרק גם צורך בהתוויה מוסכמת של הגבול היבשתי בין ישראל ללבנון. ממשלת לבנון מעוניינת להכליל את סימון הגבול בהסדרה להפסקת אש ומיישרת קו עם חזבאללה, תוך קשירת הפסקת הלחימה בהפסקת המלחמה ברצועת עזה והצגת עמדת מקסימום קשוחה ביחס לסימון הגבול. צפוי כי המשא ומתן על הגבול היבשתי יהיה ממושך עקב מורכבותו והפערים הגדולים בין הצדדים, לפיכך לא נכון יהיה לקיימו תחת אש. עם זאת, במסגרת ההסדרה לסיום הלחימה ניתן לכלול הסכמה על אודות...
