אחרי שלוש שנים שבמהלכן נשלטה עיראק בידי קואליציה של מפלגות ומיליציות שיעיות פרו-איראניות, שוב נטרפים הקלפים בבגדד. הבחירות לפרלמנט עשו את ראש הממשלה המכהן, מוחמד שיאע א-סודאני, לראש הסיעה הגדולה ביותר ומציבות אתגר חדש בפני קואליציית השלטון. בעוד שא-סודאני חותר לתקופת כהונה נוספת, חלק מאנשי הקואליציה מתנגדים לכך. ברקע התפתח עימות פנימי בצמרת השלטון, בין "הגרעין הקשה" של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לראש הממשלה, המעוניין להציב להן גבולות. מעבר לכך, עיראק נקלעה למאבק בינלאומי בין ארצות הברית לאיראן, על עצם קיומן של...
כחלק מהתגובה הצבאית של הציר בהובלת איראן למלחמת "חרבות ברזל", מאז תחילת נובמבר 2023 מיליציות שיעיות בעיראק משגרות טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מתקפות אלה, שהתרבו בחודשים האחרונים, משקפות שינוי בדפוסי פעילות הטרור של המיליציות, לאחר שבמשך שנים הן תקפו בעיקר את הכוחות האמריקאים בעיראק ובסוריה. התפתחות זאת דוחקת בישראל ובארצות הברית לתאם את המענה לאיום המשותף, שכן בהיעדר צעדים מרסנים תגבר התעוזה של המיליציות.
הממשלה החדשה בעיראק, הנשענת על תמיכת המחנה הפרו-איראני בפרלמנט, ובראשה מוחמד א-סודאני, חותרת בחודשים שחלפו מאז הקמתה לאיזון ביחסי החוץ בין איראן לארצות הברית, ובה בעת לשפר את היחסים עם שכנותיה הערביות של עיראק ועם טורקיה. מאמץ דיפלומטי זה, המשקף רצון לייצב את עיראק ולפתור בעיות יסוד בתחום הכלכלה והביטחון, עשוי להקל על הכוחות האמריקאים לפעול בשטח עיראק במסגרת הקואליציה נגד דאע"ש. באחרונה אף ניכרת ירידה במספר המתקפות המדווחות נגד הכוחות האמריקאים, המיוחסות ל"ציר השיעי", בשטח עיראק. עם זאת, כמשענת על תמיכה קואליציונית,...
אחרי שנה של טלטלה פוליטית, שהובילה לעימות פנימי בין השיעים בעיראק, הצלחת המחנה השיעי הפרו-איראני להרכיב ממשלה בלי יריבו המרכזי של מחנה זה, מוקתדא סדר, מעוררת קורת רוח בקרב מפלגות והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק, כמו גם במשטר האיראני. אולם, כשם שהדרך להרכבת הממשלה הייתה רצופת מהמורות ובעיות פוליטיות וכלכליות שטרם נפתרו, כך גם המציאות שעמה תצטרך להתמודד הממשלה החדשה מאתגרת וטומנת בחובה פוטנציאל להסלמה מחודשת בעימות הפנים-עיראקי.
להתקרבות בין מדינות המפרץ לעיראק נודעת חשיבות כלכלית וגאו-אסטרטגית. לעיראק היא מאפשרת למשוך השקעות הכרחיות ולאזן את השפעתה של איראן. ובאמצעות מעורבותן בעיראק, מדינות המפרץ מבקשות לשפר את ביטחונן ואת השפעתן במרחב. אלא שהמבוי הסתום הפוליטי אליו נקלעה עיראק בעקבות בחירות 2021 וכן המעורבות הזרה בענייניה מקשים עליה להמשיך ולהתקרב למרחב הערבי ולתפקד כגשר בין המפרץ הפרסי לערבי. זאת ועוד, ההתקרבות בשנים האחרונות בין ישראל למספר ממדינות המפרץ עלולה להזיק לעיראק, שבשל השסעים הפנימיים בה אינה בשלה להצטרף למגמת הנורמליזציה.
מדינות המזרח התיכון נחלקות לאלה שכלכלתן עם הכנסה גבוהה – ישראל ומדינות המפרץ – ולמדינות עם כלכלה ענייה־מתפתחת שחלקן – לבנון, סוריה ותימן – שרויות במשבר כלכלי־פוליטי עמוק. המדינות העשירות הגיבו למשבר הקורונה על ידי חיסון רוב אוכלוסייתן והרחבה תקציבית, ועליית המחירים העולמית צפויה להביא לעלייה מתונה באינפלציה במדינות אלו. לעומתן המדינות המתפתחות התקשו לחסן את אוכלוסייתן ולהרחיב את תקציביהן, וחלקן – איראן, לבנון וטורקיה – אף סובלות מאינפלציה גבוהה. לנוכח המציאות הכלכלית המזרח-תיכונית ועוצמתה הכלכלית היחסית של ישראל, חשוב מאוד שישראל...
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
הבחירות לפרלמנט שנערכו בעיראק באוקטובר האחרון הוכרעו כבר במחאת הרחוב – הציבור העיראקי הביע התנגדות לתת למיליציות שיעיות ולשכבת שלטון מושחתת שהפקירה את הטיפול בבעיות הכלכליות, להכריע את גורלו. מבחינת איראן, הועבר לה מסר ברור, שלפיו מי שינסה לייצב בעיראק סדר משלו ייתקל בקשיים לא מבוטלים. אבל שאלת השאלות עוד לפנינו: האם, בהינתן קשיים בהרכבת הקואליציה של "הזוכים מההפקר" בהובלת המנהיג השיעי מוקתדא סאדר, יעלה בידי איראן "להנחית" מועמד לראשות הממשלה, שיהיה מקובל על כל הסיעות וכמובן גם על טהראן, וכך לטרוף את הקלפים ולנטרל...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
הירידה ההדרגתית שחלה בהיקף פיגועי ההתאבדות בשנים 2018 ו-2019 המשיכה גם בשנת 2020 בירידה של כ-14.5 אחוזים לעומת השנה הקודמת. רוב פיגועי ההתאבדות התרכזו בשלוש מדינות עיקריות: אפגניסטן, סומליה וסוריה. כן נרשמה ירידה חדה במספר הנפגעים. גם ב-2020 המשיכו ארגוני הסלפיה-ג'אהדיה להיות אחראים על רובם המכריע של פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם – ישירות ובעקיפין – כ-95 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות. בעשור הבא יתבהר האם מגמת הירידה שאפיינה את השימוש בפיגועי התאבדות בשנים האחרונות משקפת מיצוי של יתרונותיו של דפוס פעולה זה, או שמא היא תוצאה של...
