פרסומים

מושג הניצחון הפך טעון פוליטית, ובעיקר המושג ״ניצחון מוחלט״. בשיח רווח גם המונח "הכרעה", כשהאבחנה בין שני המושגים אינה שיטתית וברורה. במאמר זה מנותח המושג "ניצחון" מנקודת מבט מקצועית, תוך אבחנה בינו לבין "הכרעה". לאבחנה מושגית זו השלכות ישירות על תפיסת הניצחון של ישראל במלחמה מול חמאס, וכן על מידת הנכונות של הציבור בישראל לקבל מציאות שבה המלחמה תסתיים באופן שונה מציפיותיו של חלק מהציבור לגבי מצב הסיום (חמאס ממשיך להתקיים). במובן זה, התכנית לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים הישראליים, שהציג הנשיא טראמפ בספטמבר...

ארצות הברית מפגינה נחישות רבה בהתקדמות ליישום מתווה הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה ולעיצוב רצועת עזה מחדש, בלי חמאס וכשהאזור מפורז מיכולות צבא וטרור. הפער בין היעד האסטרטגי לבין אתגרי היישום מצביע על כך שהצלחת המתווה תדרוש מעורבות אמריקאית כופה וממושכת, תיאום הדוק עם ישראל, ושכנוע אמריקאי את מדינות ערב המתונות להתערבות פעילה בייצוב, פירוז ושיקום רצועת עזה. אשר לכוח הייצוב הבינלאומי המתגבש (ISF), על ישראל לעמוד על כך שיפעל בהתאם ליעדים מוכווני ביצוע, החל מייצוב ראשוני, דרך תהליך פירוק מנשק ועד העברת השליטה לרשות הפלסטינית, לאחר שזו...

עתידה של תוכנית טראמפ בנוגע ל"יום שאחרי" ברצועת עזה, מעורפל ושברירי: השלב הראשון של התוכנית מומש חלקית (החזרת כל החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, וכן יישום הסדרי היערכות צה"ל בפרימטר ביטחוני מורחב – הקו הצהוב), בעוד חמאס שומר על שליטתו בלב הערים, פועל לדיכוי כל ביטוי של התנגדות לשלטונו ומפר את ההסכם תוך גרירת רגליים בנוגע לשחרור יתר החללים החטופים שבידיו וסירוב להתפרק מנשק. אם מגמות אלו תמשכנה, נראה שהחלופה המיטבית לישראל היא להקים בשטחים שבשליטת צה״ל מרחב שלטוני פלסטיני חלופי – ממשלת טכנוקרטים, בזיקה...

מפה אינטראקטיבית זו מציגה את קו הנסיגה של צה"ל ("הקו הצהוב"), את הפרות הפסקת האש המרכזיות של חמאס, וכן את האלימות הפנימית ברצועה בין פלגים ושבטים מקומיים מול חמאס. המפה כוללת מגוון כלים אינטראקטיביים, בהם שכבות בסיס מתחלפות, כלים לציור ולהוספת הערות אישיות, מדידת מרחקים ושטחים, וכן אפשרות לשיתוף המפה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי (אוסינט) ודיווחים תקשורתיים.

דסקדור של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע המדויק לקראת ימי המלחמה

סקר זה בוחן סוגיות ועמדות חברתיות ופוליטיות בקרב הציבור הפלסטיני בגדה המערבית, על רקע אירועי ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. זהו סקר ייחודי המתמקד בגדה המערבית בתקופת המלחמה ומספק תמונת מצב עדכנית על תפיסות הציבור הפלסטיני. הדוח מציג ניתוח ראשוני של דעת הקהל ומדגיש את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני ישראלים ופלסטינים. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية מתודולוגיה הסקר נערך בין 1 עד 7 בספטמבר 2025 בהובלה משותפת של המרכז לאיסוף ולניתוח נתונים ותוכנית המחקר "מסכסוך...

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה/סימולציה שנועד לבחון את התוצאות וההשלכות הצפויות של מבצע מרכבות גדעון ב'. התרחיש: ממשלת ישראל נחושה להמשיך במלחמה ברצועת עזה במטרה להכניע את חמאס ולוודא שלא ישוב לשלוט ברצועה. חמאס מצידו נוקט מלחמת התשה וגרילה לשם ריתוק צה"ל בלחימה ארוכה ומדממת, שאין לה מצב סיום ברור. צה"ל עצמו פועל תחת מגבלות קשות – כוח אדם ומשאבים מתוחים – ולכן דורש מהדרג המדיני לגבש אסטרטגיית יציאה על מנת למנוע שקיעה ממושכת בבוץ העזתי. פער הציפיות בין ירושלים לוושינגטון הופך קריטי וישראל מבודדת בעודה צוברת נזק...

באחרונה גוברות באגף הימני של המערכת הפוליטית בישראל קריאות להקרסת הרשות הפלסטינית. מדובר במהלך מרחיק לכת, העלול להעמיד בסכנה את תהליך ההכרה וההשלמה של העולם הערבי עם קיומה של ישראל ולהעמיק את הבידוד הבינלאומי סביבה. הקרסת הרשות הפלסטינית לא תשפר את המצב הביטחוני אלא תערערו, ותטיל על מדינת ישראל נטל כלכלי כבד של אחריות לצרכי החיים של הפלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון. ישראל תוצג כאינה מכבדת הסכמים ובכך תעודד את תפיסתה כ“מדינה אחת/אפרטהייד”. יתר על כן, מיטוט הרשות יחזק את חמאס וציר ההתנגדות, תוך האצת ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית....

בשבועות האחרונים גוברים קולות בזירה הפוליטית בישראל ובפרט מקרב לובי המתנחלים מעבר  לקו הירוק, הקוראים לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה – החלת הריבונות הישראלית עליהם – כמענה לגל הנכונות המוצהרת של מדינות רבות להכיר במדינה פלסטינית. עידוד הסיפוח, שאינו תופעה חדשה כלל ועיקר, נועד לחסום כל דרך להיפרדות ישראלית בגדה המערבית או ממנה ולכינון מדינה פלסטינית עצמאית בעתיד. על מנת לסייע להבנת השלכותיו האפשריות של סיפוח שטחים נבחנו אירועי סיפוח טריטוריות שהתבצעו באורח חד‑צדדי בהיסטוריה העולמית. הניתוח העלה כי סיפוחים נוטים...

ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה נשחקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ומעמדה הבינלאומי נפגע, וזאת לצד שחיקה של צה״ל והתרחבות השסע בחברה הישראלית. היחלצות מן המיצר מחייבת שינוי פרדיגמטי, שיפרוץ את מגבלות החשיבה המתמקדת בשתי חלופות בלבד (כפי שהגדירן ראש הממשלה בנימין נתניהו): כיבוש מלא של הרצועה או כניעה לחמאס, שיוותר על כנו, עבור שחרור החטופים. אלא קיימת אפשרות נוספת, המשלבת בין הממד הצבאי למדיני ועל בסיס מינוף קונצנזוס אזורי ובינלאומי קיים בנוגע לסיום שלטון חמאס ברצועה, פירוקו מנשק, אי שיתופו בכל ממשל עתידי ופירוז הרצועה. בחלופה המוצעת...

כשלון המאמץ להביא לשחרור החטופים באמצעות לחץ צבאי או גיבוש הסכם מחייב דיון בשאלה: מה על ישראל לעשות כעת? זאת בעיקר נוכח האפשרות המסתמנת כי חמאס מסרב לעסקה במתווה הנמצא על השולחן, או לחילופין – מה המדיניות הנדרשת אם חמאס יציב תנאים בלתי אפשריים מבחינת ישראל על מנת לקבלה? מטרת נייר מדיניות זה היא לנתח מצב זה, שככל הנראה מתהווה לנגד עינינו, ולסכמו בהמלצה שתיגזר מהניתוח ותציע מדיניות חדשה ומותאמת.

השלכות צונאמי ההכרה הבינלאומית המתרחבת במדינה פלסטינית תלויות בעיקר בתגובת ממשלת ישראל להתפתחות זו. רוב המשמעויות השליליות של הגל המתגבר קיימות כבר ממילא, כשההכרה הבינלאומית הנרחבת במדינה פלסטינית עשויה להקצין  אותן.  אם ממשלת ישראל תבחר בתגמול נוקשה, שיכלול הטלת מצור על רצועת עזה או כיבושה, תקדם את רעיון ה"הגירה מרצון" של תושבי הרצועה ותחיל את הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון ובפרימטר הביטחוני של הרצועה, התוצאה תהיה בידוד בינלאומי, הקפאת הסכמי השלום ו'הסכמי אברהם', הכבדת עול הקיום של האוכלוסייה הפלסטינית על כתפי...