הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה.
מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של...
פרסום המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור ב-E1 חוצה סף שממשלות ישראל נמנעו ממנו במשך שנים. ממשלות קודמות קידמו את התכנון במתחם, אך עצרו לפני שלב המכרז בשל ההתנגדות האמריקאית והאירופית ובשל המחיר המדיני הכרוך בכך. הממשלה הנוכחית בחרה להתקדם לעבר מימוש הבנייה כחלק ממדיניות מוצהרת של קביעת עובדות בשטח, שנועדה לחסל את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. הבחירה לעשות זאת סמוך לבחירות, כאשר הבנייה עדיין רחוקה ויישומה אינו מובטח, מחדדת את הפער בין ההישג הפוליטי המיידי לממשלה לבין התועלת האסטרטגית והמחיר המדיני שישראל כבר משלמת על המהלך. לישראל...
סקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה בקרב הציבור הפלסטיני מצביעים על היחלשות משמעותית של נרטיב ה"התנגדות מנצחת" ומשקפים תפנית תפיסתית עמוקה שמעבירה את מרכז הכובד מתמיכה באסטרטגיית ההתנגדות של חמאס לעבר תפיסה פרגמטית המודעת למחיריה.
תהליך התפכחות זה מתבטא בצניחה חסרת תקדים בתמיכה ב"מאבק המזוין" כדרך האפקטיבית להשגת יעדים לאומיים, מול זינוק בנכונות לחזור לאפיקים של משא ומתן מדיני והתנגדות עממית לא אלימה. מגמות אלו, העולות מסקרי אורך של המרכז הפלסטיני למדיניות וסקרים (PCPSR) ומסקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)...
בקהיר מתנהלים בשבועות האחרונים מגעים להקמת רשימה לאומית מורחבת לקראת הבחירות שאמורות להיערך בנובמבר למועצה המחוקקת הפלסטינית, ותכלול אנשי פת"ח אופוזיציוניים לאבו מאזן לצד גורמי חמאס ויתכן גם הג'האד האסלאמי. משמעות הרכבה של הרשימה היא השתלבות חמאס במערכת הפוליטית הפלסטינית בלי שנדרש ממנו להכיר בהסכמים שעליהם חתום אש"ף עם ישראל ומבלי שנשקו יוכפף לרשות הפלסטינית. השלכות צפויות נוספות הן החלשת הרשות הפלסטינית, עד כדי התרוקנותה מתוכן ואף קריסתה, או נפילתה לידי חמאס.
על ישראל להתנגד לנורמליזציה של חמאס דרך הקלפי – ובוודאי...
תמונת מצב זו מציגה נתונים אודות האירועים הביטחוניים בזירת רצועת עזה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים כוללים את היקף השיגורים וההתרעות שבוצעו ע"י חמאס, הרוגים ישראלים וזרים, נתונים בנושא החטופים, נתונים לאחר התמרון של צה"ל, סיוע הומניטרי, המצב הכלכלי בעזה ועוד. הנתונים מבוססים על מקורות רשמיים ואיסוף מודיעין גלוי (אוסינט) ומתעדכנים באופן שוטף.
מפת הדרכים החדשה לעזה, שגובשה במסגרת מועצת השלום של הנשיא טראמפ, מבקשת לתרגם את תוכנית 20 הנקודות ואת החלטת מועצת הביטחון 2803 שאישרה אותה ממסגרת עקרונית לתוכנית יישום מפורטת. מחד גיסא, היא משנה חלק מההנחות הביטחוניות שעליהן נשענו מסמכים אלה; מאידך גיסא, היא עשויה להיות המסגרת המעשית היחידה להעברת השלטון מחמאס ולהקמת חלופה שלטונית ברצועת עזה. ככל שהמתווה מתבסס כמסגרת המדינית ל"יום שאחרי" ונהנה מתמיכה אמריקאית ובינלאומית רחבה, יכולת ישראל להשפיע באמצעות דחייתו בלבד הולכת ומצטמצמת. לפיכך, השאלה המרכזית אינה אם לאמץ את מפת...
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי מועצת השלום הגיעה למה שהוא תיאר כ"הסכם היסטורי" לגבי פירוק מוחלט של חמאס וקבוצות חמושות אחרות ברצועת עזה מנשקם. הממשל האמריקאי פועל כעת להוצאת ההסכם לפועל כדי לפצות על תחושת הכישלון מול איראן ולהתניע מחדש את תוכנית 20 הנקודות. חמאס מצידו מציג גמישות טקטית עקב הלחץ הצבאי הישראלי (צה"ל הרחיב את שליטתו מערב ל"קו הצהוב" ל"קו הכתום") והודיע כי הוא מקבל עקרונית את המתווה, אך בפועל נציגיו מצהירים כי הארגון יסרב להתפרק מנשקו טרם נסיגה ישראלית מלאה. וברקע, קטר...
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", עמדה הרשות הפלסטינית בפני משבר פיסקלי ומוסדי חריף שהוביל להערכות רבות לגבי קריסתה הקרובה, אך נכון ליולי 2026 היא מוסיפה לתפקד ולספק שירותים בסיסיים. הישרדות הרשות, חרף הפגיעה הדרמטית בהכנסותיה מכספי הסילוקין והפסקת העבודה של פועלים פלסטיניים בישראל, מתאפשרת הודות לעלייה משמעותית בסיוע חיצוני ובמנגנוני מימון חלופיים, הממחישים כי היא נתפסת כגורם בעל חשיבות אסטרטגית בינלאומית – מעין ישות ש"חשובה מכדי לקרוס" בעיני מדינות האיחוד האירופי ושחקנים נוספים.
תמונת מצב זו מציגה נתונים אודות האירועים הביטחוניים בזירת יהודה ושומרון מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים כוללים את היקף פיגועי הטרור הפלסטיני, אירועי החיכוך, הנפגעים, הסיכולים והמעצרים בגזרה. הנתונים מבוססים על מקורות רשמיים ואיסוף מודיעין גלוי (אוסינט) ומתעדכנים באופן שוטף.
בעקבות תהליך מואץ של "בינאום" הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישראל אינה יכולה עוד להישען על אסטרטגיית בלימה ושימור הסטטוס קוו. במקום זאת, עליה לעבור לגישת "בינאום מנוהל" שבמסגרתה היא נוקטת ביוזמה מדינית להכוונת המעורבות הבינלאומית והאזורית, תוך שמירה על התיאום עם ארצות הברית, כדי להשפיע על התנאים הביטחוניים והמוסדיים של כל הסדר עתידי. גישה זו תאפשר לישראל להפוך את הלחץ החיצוני מאיום אסטרטגי של בידוד בינלאומי למנוף לקידום האינטרסים שלה ולעיצוב מציאות יציבה יותר.
ועידת פת"ח השמינית התכנסה בחודש שעבר לאחר מאבקים פנימיים, ביקורות על הנהגת הארגון ופרישת פעילים בכירים, שהעמידו בספק את היכולת לקיימה. אך תוצאותיה מלמדות שיו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הצליח בעזרת אנשיו ומנגנוניו לקיים ועידה עם מספר משתתפים גדול מבעבר, לערוך בחירות ולשלב שמות חדשים וצעירים במוסדותיו המרכזיים של הארגון. ריבוי המתמודדים למוסדות אלה הוכיח שניתן עדיין לגייס תומכים לשורות פת״ח, חרף חולשתו, והעובדה שאבו מאזן ואנשיו מאיישים את רוב המושבים בוועד המרכזי מלמדת שדרכו המדינית תישאר בתוקף גם לאחר הוועידה. אולם,...
במאמר זה נדונה סוגיית פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה על ידי צה"ל כמהלך יזום, מקדים וכתנאי הכרחי ליישום "תוכנית עשרים הנקודות" לייצוב ולשיקום הרצועה. הנחת העבודה היא כי ללא פתרון שורשי לסוגיית הכוח הצבאי ברצועה, כל ניסיון להניע תהליכי שיקום פוליטיים או כלכליים נידון לכישלון והיעדר התקדמות משמעותו התחזקות חמאס, בניית האיום מחדש והתבוססות ישראלית במלחמת התשה, השוחקת את צה"ל, את הביטחון ואת תחושת הביטחון של תושבי העוטף. כן מפורטת ארכיטקטורת הפיקוח שתידרש על מנת לשמר את הישגיהם של מאמצי הפירוז.
