השינוי בהנהגה הלבנונית וחולשת חזבאללה בעקבות המלחמה עם ישראל מייצרים לכאורה הזדמנות לשינוי מאזן הכוחות הפנימי בלבנון, באמצעות סיוע נרחב למדינה להבראת כלכלתה ולביסוס ריבונותה. אך מעבר לאתגרים הנובעים מהכשל המערכתי העמוק בו נתונה הכלכלה הלבנונית, החשש העיקרי הוא כי כספי הסיוע ישרתו במקביל את חזבאללה, המשולב היטב בדיפסטייט ובמוסדות הביטחוניים והאזרחיים של לבנון. המסקנה העיקרית במאמר זה היא שנדרש סיוע דחוף ללבנון הן לשיפור מצבה הכלכלי והן לשיקום האוכלוסייה השיעית שנפגעה במלחמה. זאת, תוך המשך המאמץ להחלשת חזבאללה ובתנאי שיכוננו המנגנונים...
בשנים האחרונות הפכה ברזיל לזירה שחשיבותה עבור איראן וחזבאללה הולכת וגוברת, ובה נפגשים השפעה דתית ותרבותית, מעורבות דיפלומטית, רשתות קהילתיות בתפוצות, מבצעי מידע ותשתית פיננסית. מאמר זה בוחן כיצד פעילויות הנראות נפרדות יכולות להתגבש לכדי אקוסיסטם רחב יותר, המאפשר השפעה, גיוס כספים, גיוס פעילים ואף אפשרות לפעולות חשאיות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לפעילות ההשפעה הדתית של איראן באמצעות אוניברסיטת אל-מצטפא הבינלאומית, לרשתות הקשורות לחזבאללה בברזיל ולהישענותה הגוברת של טהרן על מתווכים מקומיים ועל גורמים פליליים כדי לטשטש את מעורבותה בפעילות...
תמונת מצב זו מציגה נתונים אודות האירועים הביטחוניים בזירת לבנון מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים כוללים, בין היתר, את היקף ההרוגים הישראלים והזרים, היקף השיגורים שביצע חיזבאללה לעבר ישראל, מספר ההתרעות, מעקב אחר הצהרות חיזבאללה, היקף העקורים בלבנון וכן נתונים הנוגעים לפעילות ההתקפית בזירה. הנתונים מבוססים על מקורות רשמיים ואיסוף מודיעין גלוי (אוסינט) ומתעדכנים באופן שוטף.
ההחלטה ההיסטורית של ההנהגה הלבנונית לקיים שיחות ישירות עם ישראל ולחתום על הסכם המסגרת עימה ביוני עוררה פולמוס פנימי נרחב בלבנון. המהלך עורר מחלוקת גם במישור המשפטי, לנוכח החקיקה הלבנונית האוסרת על קיום קשרים בין ישראלים לאזרחים לבנונים, המסתכנים בעונשים כבדים אם יפרו את החוק. ההנהגה הלבנונית נמנעת בשלב זה משינוי החקיקה ומאמצת מול חזבאללה ותומכיו, המאשימים אותה בבגידה, את הפרשנות לפיה החוקה הלבנונית מעניקה לה סמכות לקיים את המגעים מול ישראל לטובת הגנה על ריבונות לבנון. במקביל, היא מאמצת כללי התנהגות זהירים במגעים אלה. מבחינת ישראל,...
מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 פועלת איראן תחת סנקציות בינלאומיות בדרגות חומרה משתנות, שהמשמעותיות שבהן הוטלו על מגזר האנרגיה והמערכת הפיננסית שלה בתגובה לתוכנית הגרעין. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, איראן לא רק הסתגלה למגבלות אלה, אלא אף מיסדה באופן שיטתי את עקיפת הסנקציות כנדבך מרכזי באסטרטגיית ההישרדות הכלכלית שלה. בשנים האחרונות, פנו איראן וחזבאללה במידה גוברת והולכת למטבעות קריפטו כאמצעי לעקיפת הסנקציות האמריקאיות. האנונימיות היחסית שמציעים המטבעות הדיגיטליים, לצד עצמאותם מן המערכת הבנקאית הבינלאומית, יצרה ערוצים פיננסיים חדשים...
חתימת הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון הינה התפתחות חשובה וחיובית ביחסי שתי המדינות, המבטאת את האינטרס המשותף לשתיהן לפעול לפירוק חזבאללה מנשקו ולהרחקת איראן מלבנון. עם זאת, יישום ההסכם צפוי להיות איטי, ארוך ורצוף קשיים, ואין וודאות כי יצלח, בעיקר בשל התנגדות חזבאללה וחולשת המדינה והצבא הלבנונים. למרות זאת, מבחינת ישראל רצוי לדבוק במתווה המוצע בהסכם, הן לניצול ההזדמנות לשינוי המציאות הביטחונית והיחסים עם לבנון והן למיצוי הפוטנציאל הגלום בו לשיפור מעמדה האזורי והבינלאומי.
התקיפה הישראלית בדאחייה בעקבות ירי חזבאללה לצפון וסבב ההתכתשויות שלאחריה בין ישראל לאיראן ממחישים את מורכבות המאמץ האמריקאי לבלימת הסלמה ואת האתגר הישראלי לנתק בין הזירה הלבנונית לאיראן. ממשל טראמפ ביקש לקדם הסדרה מחודשת בין ישראל ללבנון, לחזק את ממשלת לבנון, לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה ולשמר מרחב תמרון מול טהראן. אולם, הוא לא הצליח למנוע תקיפה ישראלית בביירות שנועדה לגבות מחיר מחזבאללה ושהביאה תוך שעות לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. מצב זה המחיש את האתגר המרכזי של ישראל מול וושינגטון – לשכנע את הממשל לאפשר לה אכיפה ממוקדת...
ככל שמתארכת המלחמה בין ישראל לחזבאללה, הולכים ומצטברים סימנים לכך שהשלכותיה הקשות על האוכלוסייה השיעית בלבנון מובילות לכרסום במידת התמיכה של אוכלוסייה זו בארגון. זאת, במיוחד לנוכח המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה השיעית – ולבנון כולה – עקב מלחמתו של חזבאללה בשירות האינטרסים האיראניים. אמנם, חזבאללה עדיין זוכה לתמיכה רחבה בקרב המגזר השיעי, אך הסדקים בתמיכה בו מכבידים עליו כשהוא נתון במלחמת הישרדות תחת מכבש לחצים צבאיים, כלכליים ופוליטיים. מצוקתו הנוכחית של הארגון מייצרת לכאורה הזדמנות למדינה הלבנונית לתפוס את מקומו כגורם האחראי לשיעים, אך...
מפה אינטראקטיבית זו מציגה תמונת מצב של הזירה הלבנונית בעת מבצע "שאגת הארי" ולאחר הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקפו ב-16 באפריל 2026. המפה מציגה את רצועת הביטחון הישראלית, תקיפות צה"ל במרחב, וכן את מוצבי צה"ל ובסיסי האו"ם. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
לאחר תום מנדט יוניפי"ל בלבנון, בין שהאו"ם ואירופה יסכימו להתיישר עם מנגנון מצומצם בהובלת ארצות הברית ובין שיתעקשו על משימות עצמאיות, על וושינגטון וירושלים להכיל ולתאם מקרוב כל מעורבות חיצונית שם. זאת במטרה להבטיח את מימוש תכלית הליבה: פירוק חזבאללה מנשקו.
חלק ניכר מהחוסן של חיזבאללה נשען על רשת העברות כספים גלובלית המוטמעת בפזורה הלבנונית ובמערכות העברות כספים בלתי פורמליות, ובנוסף נסמך על מגוון רחב של מקורות הכנסה בלתי חוקיים שפותחו לאורך עשרות שנים. לכן, תקיפות צבאיות לבדן – בלי אסטרטגיה פיננסית בינלאומית שתתמקד ברשת הפיננסית של הארגון – אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת המימון ארוכת הטווח שלו ובפוטנציאל השיקום הנגזר ממנה. כדי לפגוע במערכת המימון של חיזבאללה, נדרשת אסטרטגיה רחבה, מעבר לפעילות הצבאית עד כה במלחמה הנוכחית, אשר תשלב בין הפעולה צבאית לבין צעדים שיפגעו...
בהנחה שמלחמת "שאגת הארי" לא תסתיים בהכרעה מוחלטת של חזבאללה, בסיומה ימשיך לעמוד על הפרק פירוק חזבאללה מנשקו – שהינו אינטרס משותף לישראל ולמדינה הלבנונית כאחת – במאמר זה מוצגת הצעה לאמץ את מודל ה-DDR–Disarmament, Demobilization and Reintegration, ולקדם L(ebanon)DDR כתהליך סדור לפירוק חזבאללה מנשקו ושילובו בלבנון. זאת, במקביל לתיקון המדינה הלבנונית, שיקומה וחיזוקה.
מתווה זה מציע חלופה לפירוק חזבאללה בכוח צבאי שידרוש מישראל לכבוש את כל שטח לבנון. אמנם ברי כי חזבאללה לא יוותר בקלות, אך יש למצות את מה שנראה...