שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
אורנה מזרחי
מבט על, גיליון 1978, 5 במאי 2025
חזבאללה המובס נתון בסד לחצים מתגבר נוכח המאמץ הצבאי הנמשך של צה"ל לגרוע את יכולותיו, המקשה על שיקומו; התפרקות הציר השיעי; ובמיוחד הדרישה ההולכת ומתבססת מבית ומחוץ לפירוק הארגון מנשקו. חזבאללה, הדבק בזהותו כארגון התנגדות, לא מוכן לוותר על מעמדו ומטרותיו ומכריז כי לא יתפרק מנשקו, אך במקביל נוקט מהלכים שיאפשרו פסק זמן לשיקומו. על ישראל להתמיד בפעילותה הצבאית כדי לנצל את ההזדמנות להחלשת חיזבאללה, בתאום עם ארצות הברית, ולקדם מאמצים מדיניים, כלכליים ותודעתיים נגד הארגון בזירה האזורית והבינלאומית. בד בבד, מוצע לפתח ערוצי קשר להנהגה...
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול.
המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
השינוי הפוליטי בלבנון - אתגרים לישראל
אורנה מזרחי
מבט על, גיליון 1942, 28 בינואר 2025
בחירת ג'וזף עוון לנשיא לבנון ומינוי נוואף סלאם לראש ממשלה מבשרים על פתיחת עידן חדש בלבנון ומכה כואבת נוספת לחזבאללה, לאחר תבוסתו במלחמה מול ישראל ונפילת משטר אסד בסוריה. חולשת חזבאללה היא שאפשרה לגורמי האופוזיציה, שנתמכו על ידי ארצות הברית, צרפת וערב הסעודית, להשיג את הרוב הנדרש ואף לגרום לחזבאללה להצביע, בלית ברירה, עבור עוון, בעוד סלאם נבחר שלא על דעת חזבאללה. ההנהגה החדשה בלבנון מייצרת הזדמנות לישראל נוכח האינטרס המשותף שלהן בצמצום השפעת איראן וחזבאללה, ופירוק הארגון מנשקו. מנגד, לעוון ולסלאם, החותרים לשיקום לבנון הקורסת, אין...
מלחמת חזבאללה בשירות איראן – השלכות על לבנון
אורנה מזרחי
מבט על, גיליון 1916, 19 בינואר 2024
המלחמה שיזם חזבאללה נגד ישראל גובה מחיר יקר מלבנון. מוקדם עדיין להעריך את היקף הנזק הכלכלי שהשיתה המלחמה על לבנון, אך כבר ניכרות השלכותיה כתוצאה מהנזק הפיזי הישיר בצד הפגיעה בכלכלה הלבנונית ועלותה עד כה להערכת הבנק העולמי כ-8.5 מיליארד דולר. הפגיעה מעצימה את הביקורת על חזבאללה מצד מתנגדיו וגם בקרב תומכיו השיעים בלבנון, בעוד איראן מצידה מבטיחה לסייע בשיקום המדינה כדי לשמר את השפעתה בה. בה בעת, חולשת חזבאללה בעקבות המלחמה מייצרת הזדמנות ללבנון להציל את עצמה מלפיתתם של חזבאללה ואיראן, ויש חשיבות רבה לכך שארצות הברית והמערב וכן מדינות...
בטרם תחלוף נקודת השיא - תרגום ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים
תמיר הימן
נייר מדיניות, 31 באוקטובר, 2024
רצף ההצלחות המבצעיות הוא בדיוק העת לשקול היטב את שאלת אסטרטגיית היציאה. דווקא עכשיו, כאשר ההצלחות מצטברות, נכון לדון בשאלת סיום המערכה הצבאית וקטיפת פירותיה המדיניים, שישפרו את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל על כלל היבטיו.
בשבועות האחרונים גרפה ישראל שורת הצלחות, במיוחד בזירה הצפונית וכן ברצועת עזה. אומנם, חלק מההצלחה ניתן לייחס ליד המקרה, לרבות חיסולו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. מול חיזבאללה, צירוף של הכנות מבצעיות, מצוינות מודיעינית וטעות אסטרטגית חמורה של נסראללה, לצד מזל מקרי, קלע את חיזבאללה למצוקה שהארגון לא ידע מעודו. הישג...
השתלבות יוניפי"ל בהסדרה לסיום המלחמה בצפון - לא במתכונתו הנוכחית
אורנה מזרחי
מבט על, גיליון 1906, 29 באוקטובר 2024
במהלך המלחמה בין ישראל לחיזבאללה ובמיוחד מאז כניסת צה"ל לדרום לבנון נחשפה אוזלת ידו המוחלטת של יוניפי"ל נוכח התבססותו הצבאית העמוקה של חזבאללה לאורך הגבול. בד בבד גוברים החיכוכים בין צה"ל ליוניפי"ל, הטוען לפגיעה בכוחותיו. בעוד האינטרס הישראלי בכינון משטר ביטחוני משופר "ביום שאחרי" לאורך הגבול אינו עולה בקנה אחד עם המשך נוכחות יוניפי"ל במתכונתו הנוכחית, על בסיס החלטה 1701 של מועצת הביטחון, צפוי קושי להסכים על נוכחות כוח אחר. לפיכך, על דרישות ישראל במשא ומתן על הפסקת אש לכלול שינוי בסמכויות הכוח...
על רקע המלחמה בין ישראל לחיזבאללה מסתמן מאמץ מצד קטר להעמיק את השפעתה בלבנון. מקורה של החשדנות הישראלית כלפי קטר הוא במדיניותה הלעומתית כלפי ישראל והלקחים מקשריה עם חמאס. עם זאת, יתכן שקיים מפגש אינטרסים בין ישראל לקטר בהקשר ללבנון על שום עניינן המשותף במניעת נפילה מוחלטת של לבנון לידי איראן וחזבאללה, גם בהקשר זה נדרש תיאום בין ישראל לארצות הברית, שקשריה עם קטר הם הדוקים.
"עשר המכות" – שלב חדש במלחמה בין ישראל לחיזבאללה
אסף אוריון
מבט על, גיליון 1897, 23 בספטמבר 2024
סדרת המהלומות המדורגות של ישראל על חזבאללה מהדהדת את דיאלוג הכפייה האסטרטגי שבין משה לפרעה, כאשר הדרישה "שלח את עמי" נתמכת ברצף ההסלמה הגוברת והמדורגת של עשר המכות נגד מרכזי הכובד של מצרים העתיקה, כלכלתה וחברתה. כדי ש"שכנוע חמוש" כזה ישיג את מטרתו, נדרשת ישראל, ישירות או בעקיפין, להגדיר את דרישותיה לחזבאללה. כדי לבסס לגיטימציה למהלכיה הצבאיים הבאים ולאפשר את מינופם להישגים מדיניים-אסטרטגיים, נדרשים מאמצים מדיניים מקבילים. על ישראל לגבש אסטרטגיה כוללת להתמודדות מדינית-ביטחונית עם האתגר המורכב בשבע הזירות, ולהרחיב...
הכרעת חיזבאללה - המהלך שישראל חייבת לבצע בתנאים שיבטיחו ניצחון
תמיר הימן
מבט על, גיליון 1873, 27 ביוני 2024
מלחמת הכרעה בשתי חזיתות בו-זמנית היא אפשרית, אם כי לא רצויה. מלחמה כוללת בצפון לא תהיה דומה לאף אירוע שחווה העורף בישראל, ובטרם יציאה למלחמה כזו יש להבין את האתגרים שיהיו גלומים בה ואת הלקחים שניתן יהיה לגזור מהמלחמה המתנהלת ברצועת עזה. לקחים אלה מתייחסים במיוחד לשלושה היבטים: בידוד בינלאומי וחשש מהיעדר גיבוי אמריקאי, "תשישות קרב אסטרטגית", אפשרות ההכרעה בשתי חזיתות בו-זמנית. יתר על כן, בניגוד לאי-הגדרת מצב סיום, שהיה הטעות הגדולה הקשורה במלחמה ברצועת עזה, חובה על הדרג המדיני להתחיל את המלחמה מול חיזבאללה בהגדרת מצב הסיום...
לאחרונה ניכר בשיח הציבורי עיסוק מרובה באפשרות של מלחמה כוללת עם חזבאללה. מאמר זה מתמקד בנזקים הרבים הצפויים במלחמה כזו לעורף האזרחי הישראלי ולרציפות התפקודית שלו, ועקב כך לחוסנה של החברה הישראלית ולאפשרויות התאוששותה מהמלחמה. הניתוח מעלה צורך לשקול בזהירות רבה את הסיכונים הטמונים במלחמה כזו למרחב האזרחי, במיוחד כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה.
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....