התקיפה הישראלית בדאחייה בעקבות ירי חזבאללה לצפון וסבב ההתכתשויות שלאחריה בין ישראל לאיראן ממחישים את מורכבות המאמץ האמריקאי לבלימת הסלמה ואת האתגר הישראלי לנתק בין הזירה הלבנונית לאיראן. ממשל טראמפ ביקש לקדם הסדרה מחודשת בין ישראל ללבנון, לחזק את ממשלת לבנון, לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה ולשמר מרחב תמרון מול טהראן. אולם, הוא לא הצליח למנוע תקיפה ישראלית בביירות שנועדה לגבות מחיר מחזבאללה ושהביאה תוך שעות לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. מצב זה המחיש את האתגר המרכזי של ישראל מול וושינגטון – לשכנע את הממשל לאפשר לה אכיפה ממוקדת...
ככל שמתארכת המלחמה בין ישראל לחזבאללה, הולכים ומצטברים סימנים לכך שהשלכותיה הקשות על האוכלוסייה השיעית בלבנון מובילות לכרסום במידת התמיכה של אוכלוסייה זו בארגון. זאת, במיוחד לנוכח המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה השיעית – ולבנון כולה – עקב מלחמתו של חזבאללה בשירות האינטרסים האיראניים. אמנם, חזבאללה עדיין זוכה לתמיכה רחבה בקרב המגזר השיעי, אך הסדקים בתמיכה בו מכבידים עליו כשהוא נתון במלחמת הישרדות תחת מכבש לחצים צבאיים, כלכליים ופוליטיים. מצוקתו הנוכחית של הארגון מייצרת לכאורה הזדמנות למדינה הלבנונית לתפוס את מקומו כגורם האחראי לשיעים, אך...
לאחר תום מנדט יוניפי"ל בלבנון, בין שהאו"ם ואירופה יסכימו להתיישר עם מנגנון מצומצם בהובלת ארצות הברית ובין שיתעקשו על משימות עצמאיות, על וושינגטון וירושלים להכיל ולתאם מקרוב כל מעורבות חיצונית שם. זאת במטרה להבטיח את מימוש תכלית הליבה: פירוק חזבאללה מנשקו.
מפה אינטראקטיבית זו מציגה תמונת מצב של הזירה הלבנונית בעת מבצע "שאגת הארי" ולאחר הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקפו ב-16 באפריל 2026. המפה מציגה את רצועת הביטחון הישראלית, תקיפות צה"ל במרחב, וכן את מוצבי צה"ל ובסיסי האו"ם. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
חלק ניכר מהחוסן של חיזבאללה נשען על רשת העברות כספים גלובלית המוטמעת בפזורה הלבנונית ובמערכות העברות כספים בלתי פורמליות, ובנוסף נסמך על מגוון רחב של מקורות הכנסה בלתי חוקיים שפותחו לאורך עשרות שנים. לכן, תקיפות צבאיות לבדן – בלי אסטרטגיה פיננסית בינלאומית שתתמקד ברשת הפיננסית של הארגון – אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת המימון ארוכת הטווח שלו ובפוטנציאל השיקום הנגזר ממנה. כדי לפגוע במערכת המימון של חיזבאללה, נדרשת אסטרטגיה רחבה, מעבר לפעילות הצבאית עד כה במלחמה הנוכחית, אשר תשלב בין הפעולה צבאית לבין צעדים שיפגעו...
בהנחה שמלחמת "שאגת הארי" לא תסתיים בהכרעה מוחלטת של חזבאללה, בסיומה ימשיך לעמוד על הפרק פירוק חזבאללה מנשקו – שהינו אינטרס משותף לישראל ולמדינה הלבנונית כאחת – במאמר זה מוצגת הצעה לאמץ את מודל ה-DDR–Disarmament, Demobilization and Reintegration, ולקדם L(ebanon)DDR כתהליך סדור לפירוק חזבאללה מנשקו ושילובו בלבנון. זאת, במקביל לתיקון המדינה הלבנונית, שיקומה וחיזוקה.
מתווה זה מציע חלופה לפירוק חזבאללה בכוח צבאי שידרוש מישראל לכבוש את כל שטח לבנון. אמנם ברי כי חזבאללה לא יוותר בקלות, אך יש למצות את מה שנראה...
החלטת חזבאללה לפתוח חזית נוספת מול ישראל בעקבות המתקפה על איראן נועדה לא רק להקל את הלחץ הצבאי מעל איראן, אלא גם לחזק את מעמדו של הארגון המוחלש צבאית ופוליטית, ונתון לביקורת מתרחבת מבית ומחוץ. חזבאללה מנהל עתה מלחמת הישרדות בתקווה לשנות את מאזן הכוחות בינו לבין צה"ל ולשפר את מעמדו בזירה הפנימית בלבנון, תוך שימוש בכל ארסנל הטילים, הרקטות והכטב"מים שברשותו והפעלת יחידת רד'ואן נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון. לישראל, שמטרתה המוצהרת לפרק את הארגון לחלוטין מנשקו, מומלץ להתמיד במעשה הצבאי, אך להימנע מלפגוע בתשתיות אזרחיות...
צבא לבנון הינו החולייה החלשה בדרך למימוש חזונה של ההנהגה החדשה בלבנון, החותרת לתיקון ושיקום המדינה. היבט מרכזי ביישום החזון הוא איסוף כלל הנשק שבידי המליציות, ובראשן חזבאללה, והעברתו לידי צל"ב. יעד זה תואם את העניין הישראלי בלבנון כמדינה ריבונית ומתפקדת ובקיומה של כתובת מדינתית אחראית בה, בעלת מונופול על הנשק באמצעות צבא חזק, המייצג את כל הגורמים הנאמנים לה. מכאן שלישראל וללבנון אינטרס משותף בחיזוק צל"ב על מנת שיוכל לממש את החלטות הממשלה, תוך ניצול חולשתם של חזבאללה ואיראן, שצפוי שתעמיק בתום מלחמת "שאגת הארי"....
העימות המחודש יוצר הזדמנות לא רק לפגוע קשות בחזבאללה וביכולותיו הנותרות, אלא אולי אף לקדם פריצת דרך דיפלומטית בין ישראל ללבנון. את המערכה הצבאית יש לעצב במחשבה תחילה על אופק השלום.
במלאת שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון ניכרים שינויים בזירה הלבנונית הן במאזן הכוחות הפנימי, בין ההנהגה החדשה לבין חזבאללה, והן ביחסי הכוחות בין הארגון המובס לצה"ל, אשר לא מרפה וממשיך לפעול להחלשתו. אך על ההזדמנות לשינוי בעקבות המלחמה מאפילים נחישות חזבאללה להשתקם והקשיים בהם נתקלת ממשלת לבנון, החלשה עדיין, בנסותה לכפות עליו וויתור על נשקו ועל מעמדו העצמאי. לאור הסיכון המתפתח לסבב לחימה נוסף בין ישראל לחזבאללה, חשוב לישראל למצות את הישגיה עד כה ולאמץ מדיניות שתשלב בין המשך המעשה הצבאי החיוני לבין מהלכים מדיניים לחיזוק הנהגתה...
אירועי ה-7 באוקטובר 2023 לא רק טלטלו את הביטחון הלאומי של ישראל, אלא גם ערערו באופן חסר תקדים את אמון הציבור במערכות המדינה ובראשן צה״ל. במציאות זו התפתחה המערכה בצפון, שהחלה כמשנית בסדר היום האסטרטגי אך הלכה ותפסה מקום מרכזי בתודעה הציבורית. היחס כלפי הלחימה מול חזבאללה — מהכלה והבלגה ועד הסלמה ניכרת — נתפס בעיני רבים כמבחן מתמשך ליכולת המערכת ללמוד מהכישלון החמור בדרום, לספק ביטחון ממשי לצד תחושת ביטחון לאזרחים ולשקם את אמון האזרחים. במאמר זה נבחנת הדינמיקה שבין התפתחות הלחימה בצפון לבין התפתחות תחושת הביטחון והאמון הציבורי, ואת...
חיסול נסראללה היה נקודת השפל בתולדות חזבאללה, לאחר רצף המכות שספג מידי צה"ל במהלך המלחמה בישראל ויתר ההתפתחויות השליליות מבחינתו, ובראשן קריסת משטר אסד, התפוררות הציר השיעי הפרו-איראני ובנוסף כינון הנהגה חדשה בלבנון, המתנגדת לדרכו. בחלוף שנה מסתמן כי חזבאללה אמנם שינה את פניו, אך עדיין דבק באידיאולוגיה הקיצונית. הטקסים לציון יום השנה לחיסול נסראללה היו עבורו הזדמנות להפגנת כוח והם משתלבים במאמציו להשתקם, תוך ניווט מול האתגרים שבפניו ובכללם הדרישה לפרקו מנשקו. מבחינת ישראל, חלון ההזדמנות לשינוי המציאות הביטחונית ומדינית מול...
