מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 פועלת איראן תחת סנקציות בינלאומיות בדרגות חומרה משתנות, שהמשמעותיות שבהן הוטלו על מגזר האנרגיה והמערכת הפיננסית שלה בתגובה לתוכנית הגרעין. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, איראן לא רק הסתגלה למגבלות אלה, אלא אף מיסדה באופן שיטתי את עקיפת הסנקציות כנדבך מרכזי באסטרטגיית ההישרדות הכלכלית שלה. בשנים האחרונות, פנו איראן וחזבאללה במידה גוברת והולכת למטבעות קריפטו כאמצעי לעקיפת הסנקציות האמריקאיות. האנונימיות היחסית שמציעים המטבעות הדיגיטליים, לצד עצמאותם מן המערכת הבנקאית הבינלאומית, יצרה ערוצים פיננסיים חדשים...
חתימת הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון הינה התפתחות חשובה וחיובית ביחסי שתי המדינות, המבטאת את האינטרס המשותף לשתיהן לפעול לפירוק חזבאללה מנשקו ולהרחקת איראן מלבנון. עם זאת, יישום ההסכם צפוי להיות איטי, ארוך ורצוף קשיים, ואין וודאות כי יצלח, בעיקר בשל התנגדות חזבאללה וחולשת המדינה והצבא הלבנונים. למרות זאת, מבחינת ישראל רצוי לדבוק במתווה המוצע בהסכם, הן לניצול ההזדמנות לשינוי המציאות הביטחונית והיחסים עם לבנון והן למיצוי הפוטנציאל הגלום בו לשיפור מעמדה האזורי והבינלאומי.
התקיפה הישראלית בדאחייה בעקבות ירי חזבאללה לצפון וסבב ההתכתשויות שלאחריה בין ישראל לאיראן ממחישים את מורכבות המאמץ האמריקאי לבלימת הסלמה ואת האתגר הישראלי לנתק בין הזירה הלבנונית לאיראן. ממשל טראמפ ביקש לקדם הסדרה מחודשת בין ישראל ללבנון, לחזק את ממשלת לבנון, לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה ולשמר מרחב תמרון מול טהראן. אולם, הוא לא הצליח למנוע תקיפה ישראלית בביירות שנועדה לגבות מחיר מחזבאללה ושהביאה תוך שעות לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. מצב זה המחיש את האתגר המרכזי של ישראל מול וושינגטון – לשכנע את הממשל לאפשר לה אכיפה ממוקדת...
ככל שמתארכת המלחמה בין ישראל לחזבאללה, הולכים ומצטברים סימנים לכך שהשלכותיה הקשות על האוכלוסייה השיעית בלבנון מובילות לכרסום במידת התמיכה של אוכלוסייה זו בארגון. זאת, במיוחד לנוכח המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה השיעית – ולבנון כולה – עקב מלחמתו של חזבאללה בשירות האינטרסים האיראניים. אמנם, חזבאללה עדיין זוכה לתמיכה רחבה בקרב המגזר השיעי, אך הסדקים בתמיכה בו מכבידים עליו כשהוא נתון במלחמת הישרדות תחת מכבש לחצים צבאיים, כלכליים ופוליטיים. מצוקתו הנוכחית של הארגון מייצרת לכאורה הזדמנות למדינה הלבנונית לתפוס את מקומו כגורם האחראי לשיעים, אך...
לאחר תום מנדט יוניפי"ל בלבנון, בין שהאו"ם ואירופה יסכימו להתיישר עם מנגנון מצומצם בהובלת ארצות הברית ובין שיתעקשו על משימות עצמאיות, על וושינגטון וירושלים להכיל ולתאם מקרוב כל מעורבות חיצונית שם. זאת במטרה להבטיח את מימוש תכלית הליבה: פירוק חזבאללה מנשקו.
מפה אינטראקטיבית זו מציגה תמונת מצב של הזירה הלבנונית בעת מבצע "שאגת הארי" ולאחר הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקפו ב-16 באפריל 2026. המפה מציגה את רצועת הביטחון הישראלית, תקיפות צה"ל במרחב, וכן את מוצבי צה"ל ובסיסי האו"ם. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
חלק ניכר מהחוסן של חיזבאללה נשען על רשת העברות כספים גלובלית המוטמעת בפזורה הלבנונית ובמערכות העברות כספים בלתי פורמליות, ובנוסף נסמך על מגוון רחב של מקורות הכנסה בלתי חוקיים שפותחו לאורך עשרות שנים. לכן, תקיפות צבאיות לבדן – בלי אסטרטגיה פיננסית בינלאומית שתתמקד ברשת הפיננסית של הארגון – אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת המימון ארוכת הטווח שלו ובפוטנציאל השיקום הנגזר ממנה. כדי לפגוע במערכת המימון של חיזבאללה, נדרשת אסטרטגיה רחבה, מעבר לפעילות הצבאית עד כה במלחמה הנוכחית, אשר תשלב בין הפעולה צבאית לבין צעדים שיפגעו...
בהנחה שמלחמת "שאגת הארי" לא תסתיים בהכרעה מוחלטת של חזבאללה, בסיומה ימשיך לעמוד על הפרק פירוק חזבאללה מנשקו – שהינו אינטרס משותף לישראל ולמדינה הלבנונית כאחת – במאמר זה מוצגת הצעה לאמץ את מודל ה-DDR–Disarmament, Demobilization and Reintegration, ולקדם L(ebanon)DDR כתהליך סדור לפירוק חזבאללה מנשקו ושילובו בלבנון. זאת, במקביל לתיקון המדינה הלבנונית, שיקומה וחיזוקה.
מתווה זה מציע חלופה לפירוק חזבאללה בכוח צבאי שידרוש מישראל לכבוש את כל שטח לבנון. אמנם ברי כי חזבאללה לא יוותר בקלות, אך יש למצות את מה שנראה...
החלטת חזבאללה לפתוח חזית נוספת מול ישראל בעקבות המתקפה על איראן נועדה לא רק להקל את הלחץ הצבאי מעל איראן, אלא גם לחזק את מעמדו של הארגון המוחלש צבאית ופוליטית, ונתון לביקורת מתרחבת מבית ומחוץ. חזבאללה מנהל עתה מלחמת הישרדות בתקווה לשנות את מאזן הכוחות בינו לבין צה"ל ולשפר את מעמדו בזירה הפנימית בלבנון, תוך שימוש בכל ארסנל הטילים, הרקטות והכטב"מים שברשותו והפעלת יחידת רד'ואן נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון. לישראל, שמטרתה המוצהרת לפרק את הארגון לחלוטין מנשקו, מומלץ להתמיד במעשה הצבאי, אך להימנע מלפגוע בתשתיות אזרחיות...
צבא לבנון הינו החולייה החלשה בדרך למימוש חזונה של ההנהגה החדשה בלבנון, החותרת לתיקון ושיקום המדינה. היבט מרכזי ביישום החזון הוא איסוף כלל הנשק שבידי המליציות, ובראשן חזבאללה, והעברתו לידי צל"ב. יעד זה תואם את העניין הישראלי בלבנון כמדינה ריבונית ומתפקדת ובקיומה של כתובת מדינתית אחראית בה, בעלת מונופול על הנשק באמצעות צבא חזק, המייצג את כל הגורמים הנאמנים לה. מכאן שלישראל וללבנון אינטרס משותף בחיזוק צל"ב על מנת שיוכל לממש את החלטות הממשלה, תוך ניצול חולשתם של חזבאללה ואיראן, שצפוי שתעמיק בתום מלחמת "שאגת הארי"....
העימות המחודש יוצר הזדמנות לא רק לפגוע קשות בחזבאללה וביכולותיו הנותרות, אלא אולי אף לקדם פריצת דרך דיפלומטית בין ישראל ללבנון. את המערכה הצבאית יש לעצב במחשבה תחילה על אופק השלום.
במלאת שנה להפסקת האש בין ישראל ללבנון ניכרים שינויים בזירה הלבנונית הן במאזן הכוחות הפנימי, בין ההנהגה החדשה לבין חזבאללה, והן ביחסי הכוחות בין הארגון המובס לצה"ל, אשר לא מרפה וממשיך לפעול להחלשתו. אך על ההזדמנות לשינוי בעקבות המלחמה מאפילים נחישות חזבאללה להשתקם והקשיים בהם נתקלת ממשלת לבנון, החלשה עדיין, בנסותה לכפות עליו וויתור על נשקו ועל מעמדו העצמאי. לאור הסיכון המתפתח לסבב לחימה נוסף בין ישראל לחזבאללה, חשוב לישראל למצות את הישגיה עד כה ולאמץ מדיניות שתשלב בין המשך המעשה הצבאי החיוני לבין מהלכים מדיניים לחיזוק הנהגתה...
