פרסומים

יסודותיה של הרפובליקה האסלאמית מעוגנים מאז המהפכה האסלאמית (1979) בתפיסת שלטון חכם ההלכה, שעוצבה ברוח חזונו של מחולל המהפכה, רוחאללה ח'ומיני. מותו בשנת 1989 חייב חריגה בוטה מעיקרון זה, משום שלאיש מתלמידיו הנאמנים לא היה מעמד הלכתי רם דיו כדי לרשת אותו. מינויו של עלי ח'אמנהאי כמנהיג איראן, שהתאפשר בזכות שינוי החוקה האיראנית, בישר על כינונה של הרפובליקה האסלאמית השנייה. השלטון אמנם נותר בידי אנשי הדת, אך הבכורה לא נשמרה עוד בידי מקור הסמכות התיאולוגית העליונה. חרף מאמציו לבצר את שלטונו, לא הצליח המשטר בהנהגת ח'אמנהאי למנוע גילויים של...

ציון מסורות מערביות וטרום-אסלאמיות באיראן, דוגמת "ליל כל הקדושים" ו"יום כורש הגדול", שב ועורר לאחרונה ויכוח ציבורי בין חוגים שמרנים, הרואים בהן איום על ערכי המהפכה האסלאמית והאמונה הדתית, לבין הסבורים כי הן משקפות תהליכי שינוי בקרב הדור הצעיר, שיש להשלים עימם. במקביל, החלטת שלטונות טהראן לחנוך פסל של מלך פרסי קדום ביטאה מאמץ גובר מאז מלחמת 12 הימים עם ישראל לגייס את הציבור סביב הלאומיות האיראנית, לרבות באמצעות סמלים המזוהים עם העבר הטרום-אסלאמי. נראה כי השלטונות אינם יכולים עוד להתעלם ממגמות העומק בחברה האיראנית,...

גם בתום מלחמת "עם כלביא", ממשיכה הרפובליקה האסלאמית להתמודד עם אתגרים משמעותיים מבית, ובראשם משבר כלכלי מחריף, בעיות אקולוגיות, מצוקת מים וחשמל ופער הולך וגדל בין המשטר לציבור, ובמיוחד הדור הצעיר. כשלושה חודשים לאחר מלחמת 12 הימים, לא נראה שהמלחמה תרמה לערעור יסודות המשטר האיראני. יתר על כן, לתקיפות הישראליות היתה במידה מסוימת השפעה הפוכה, משום שהן עוררו ביקורת חריפה כלפי ישראל גם בקרב מבקרי המשטר ומתנגדיו ויצרו אפקט של "התגייסות סביב הדגל" (דגל איראן, לאו דווקא דגל הרפובליקה האסלאמית). מתנגדי המשטר לא רצו לנצל את ההזדמנות כדי לקדם...

המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן (מעל"ל) הודיעה בראשית אוגוסט על הקמת "מועצת ההגנה", שתפעל בראשות הנשיא ותורכב מראשי שלוש הרשויות, נציגי המנהיג העליון ובכירי הכוחות המזוינים. במקביל, מנהיג איראן מינה את עלי לאריג'אני כמזכיר המעל"ל וכנציגו במועצה. שינויים ארגוניים אלה הם עדות נוספת לתהליך הפקת הלקחים והבחינה המחודשת בטהראן את תפיסת הביטחון, בניין הכוח ומאפייני הפעלתו בעקבות מלחמת 12 הימים. תהליך זה, שנמצא בראשיתו, מתקיים במקביל לוויכוח פנימי בין חוגים פרגמטיים לרדיקליים סביב השלכות המלחמה והשינויים שיש לאמץ...

ישראל לא הציבה את הפלת המשטר באיראן כיעד במלחמה, אך חלק מהפעולות שנקטה במהלכה נועדו לערער את יסודות המשטר ולעודד את הציבור האיראני לחדש את תנועת המחאה העממית. בתום המלחמה, לא זו בלבד שאין כל עדות לכך שהפעולות שנקטה ישראל קידמו יעד זה, אלא שלפחות לחלקן הייתה השפעה הפוכה (לפחות בעת הנוכחית). גם בתום המלחמה ניתן להצביע על מספר תרחישים מרכזיים בזירה הפנים-איראנית: המשך הסטטוס-קוו הפוליטי עד לחילופי ההנהגה הצפויים בעקבות מותו של המנהיג ח'אמנהאי, שינוי משטר באמצעות מהפכה עממית ושינוי פנימי בתוך המשטר תוך השתלטות (באופן רשמי או בפועל) של...

התגובות באיראן לשיחות בין ארצות הברית ורוסיה בנוגע לעתיד המלחמה באוקראינה ולעימות בין הנשיאים טראמפ וזלנסקי משקפות חילוקי דעות פנימיים בין שני המחנות הפוליטיים המרכזיים. החוגים השמרנים-רדיקלים מציגים את ההתפתחויות האחרונות כחיזוק לעמדתם כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית, שצריך לשמר ולחזק את השותפות האסטרטגית עם רוסיה ושאסור לוותר על נכסים צבאיים אסטרטגיים, לרבות יכולות גרעיניות. לעומת זאת, החוגים הפרגמטים-רפורמיסטים, שהסתייגו גם בעבר מהתלות האיראנית הגוברת ברוסיה ובסין, מביעים חשש גובר מפני האפשרות שההתקרבות בין מוסקבה לוושינגטון תהיה...

שאלת שינוי המשטר באיראן עלתה שוב לאחרונה לסדר היום לנוכח היחלשותה בעקבות התקיפה הישראלית, הפגיעה הקשה בציר הפרו-איראני, ששיאה עד כה בקריסת משטר אסד, ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. במאמר זה נטען כי בהינתן החלטה אסטרטגית מצד ישראל לקדם שינוי משטר באיראן (ללא קשר לשאלת היתכנותו של שינוי כזה או החלופה האפשרית למשטר הנוכחי), יש לבחון את האמצעים ודרכי הפעולה המיועדים להשגת יעד זה על בסיס שני קריטריונים מרכזיים. ראשית, האם יש באמצעים אלה (שלא יפורטו במאמר) כדי לשנות את מאזן הכוחות בין המשטר האיראני למתנגדיו לטובתם. שנית, האם...

ההתפתחויות האזוריות מציבות בפני איראן והציר הפרו-איראני שבהובלתה אתגרים ביטחוניים גוברים ומעוררות ספקות לגבי יעילותם של רכיבי ההרתעה המרכזיים שלה מול אויביה ובראשם ישראל – הפעלת "שלוחים", יכולות צבאיות אסטרטגיות (טילים וכטב"מים) ותוכנית הגרעין. השינויים בתפיסת הביטחון לנוכח הפערים שנתגלעו בה בחודשים האחרונים עשויים לשקף גישות שונות בקרב ההנהגה האיראנית ולבוא לידי ביטוי בהתאמות מוגבלות או בשינוי אסטרטגי, במיוחד ביחס לדוקטרינת הגרעין. ההערכה המחודשת של תפיסת הביטחון צפויה להתקיים בשעה שאיראן ניצבת בצומת דרכים...

הידוק הקשרים בין סין לאיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים המונעים את קריסתה של כלכלת איראן, הנתונה לסנקציות משנת 2018 עת פרשה ארצות הברית מהסכם הגרעין. הידוק הקשרים הגיע בעיצומו של משבר הקורונה, כששתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שאמור לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן בשנים הקרובות. אולם בפועל, נראה כי השותפות מוגבלת מאוד ובעיקרה א-סימטרית. חרף מכירות הנפט האיראני לסין והייצוא הסיני לאיראן, המחליף מוצרים מערביים רבים, סין אינה מספקת מענה לרוב קשייה הכלכליים של איראן, לרבות צורך בהשקעות בתשתיות. בעוד שלנוכח משטר הסנקציות...

נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן, הגיש ב-11 באוגוסט 2024 את ממשלתו המוצעת לאישור המג'לס. הרכבה מביא לידי ביטוי איזון בין כוחות פוליטיים מגוונים – שמרנים ופרגמטיים – ומעיד על אודות האילוצים והמגבלות שבהם נתון פזשכיאן, הנדרש לתמרן בין מוקדי הכוח המרכזיים באיראן, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי. הנשיא נמנע מהצבתם של שרים בעלי השקפה רפורמיסטית מובהקת במשרדי ממשלה מרכזיים, הנחשבים רגישים בעיני הממסד השמרני, והציב שרים המזוהים כפרגמטיים יותר במשרדי ממשלה אחרים, לרבות משרד החוץ. בכך ביטא פזשכיאן את העדיפות שהוא מייחס לקידום רפורמות...

ב-1 במארס 2024 התקיימו הבחירות לפרלמנט האיראני (מג'לס) ול"מועצת המומחים". חרף ניצחונם הצפוי של השמרנים, נודעה להן חשיבות בהיותן מבחן כוח משמעותי ראשון למשטר מאז גל המחאות הנרחב ב-2022 ועל רקע מאבק הירושה על ההנהגה, הצפוי בשנים הקרובות. חרף קריאתם של בכירי המשטר לאזרחים להצביע, הגיע שיעור ההצבעה לפי משרד הפנים האיראני  ל-41 אחוזים (כולל קולות פסולים), הנמוך ביותר מאז המהפכה. על פי תוצאות לא-סופיות, הצליחו השמרנים לשמר את שליטתם המוחלטת ברשות המחוקקת וב"מועצת המומחים" ובקרב הנבחרים בולט משקלו של האגף הרדיקלי במחנה...

בחודשים האחרונים איראן נמצאת בעיצומו של מסע דיפלומטי שתכליתו לפרוץ את הבידוד הבינלאומי ואת משטר הסנקציות. במסגרת זו, איראן חותרת להתקבל לארגונים בינלאומיים המאתגרים את הדומיננטיות המערבית. היא התקבלה סופית לארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) ביולי השנה, ובימים אלה הוזמנה להצטרף לארגון BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום-אפריקה). בנוסף, נשיא איראן ומספר שרים ביקרו  באסיה, אפריקה, ואמריקה הלטינית, במאמץ להדק קשרים מדיניים ואף צבאיים וכלכליים. מהלכים אלה, לצד שיתוף הפעולה ההדוק עם רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה, וכן חידוש היחסים עם מדינות...