פרסומים

יסודותיה של הרפובליקה האסלאמית מעוגנים מאז המהפכה האסלאמית (1979) בתפיסת שלטון חכם ההלכה, שעוצבה ברוח חזונו של מחולל המהפכה, רוחאללה ח'ומיני. מותו בשנת 1989 חייב חריגה בוטה מעיקרון זה, משום שלאיש מתלמידיו הנאמנים לא היה מעמד הלכתי רם דיו כדי לרשת אותו. מינויו של עלי ח'אמנהאי כמנהיג איראן, שהתאפשר בזכות שינוי החוקה האיראנית, בישר על כינונה של הרפובליקה האסלאמית השנייה. השלטון אמנם נותר בידי אנשי הדת, אך הבכורה לא נשמרה עוד בידי מקור הסמכות התיאולוגית העליונה. חרף מאמציו לבצר את שלטונו, לא הצליח המשטר בהנהגת ח'אמנהאי למנוע גילויים של...

מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע העדכני והמדויק ביותר הנוגע למחאות הנרחבות באיראן

מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי...

ציון מסורות מערביות וטרום-אסלאמיות באיראן, דוגמת "ליל כל הקדושים" ו"יום כורש הגדול", שב ועורר לאחרונה ויכוח ציבורי בין חוגים שמרנים, הרואים בהן איום על ערכי המהפכה האסלאמית והאמונה הדתית, לבין הסבורים כי הן משקפות תהליכי שינוי בקרב הדור הצעיר, שיש להשלים עימם. במקביל, החלטת שלטונות טהראן לחנוך פסל של מלך פרסי קדום ביטאה מאמץ גובר מאז מלחמת 12 הימים עם ישראל לגייס את הציבור סביב הלאומיות האיראנית, לרבות באמצעות סמלים המזוהים עם העבר הטרום-אסלאמי. נראה כי השלטונות אינם יכולים עוד להתעלם ממגמות העומק בחברה האיראנית,...

גם בתום מלחמת "עם כלביא", ממשיכה הרפובליקה האסלאמית להתמודד עם אתגרים משמעותיים מבית, ובראשם משבר כלכלי מחריף, בעיות אקולוגיות, מצוקת מים וחשמל ופער הולך וגדל בין המשטר לציבור, ובמיוחד הדור הצעיר. כשלושה חודשים לאחר מלחמת 12 הימים, לא נראה שהמלחמה תרמה לערעור יסודות המשטר האיראני. יתר על כן, לתקיפות הישראליות היתה במידה מסוימת השפעה הפוכה, משום שהן עוררו ביקורת חריפה כלפי ישראל גם בקרב מבקרי המשטר ומתנגדיו ויצרו אפקט של "התגייסות סביב הדגל" (דגל איראן, לאו דווקא דגל הרפובליקה האסלאמית). מתנגדי המשטר לא רצו לנצל את ההזדמנות כדי לקדם...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

התנהלות מוסקבה ובייג'ינג, שהסתפקו בגינוי רפה למדי של התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן, עוררה גילויי ביקורת ואכזבה בטהראן. היא גם חיזקה באיראן את ההערכה כי יכולתה לסמוך על רוסיה וסין נותרה מוגבלת, במיוחד בתרחיש של עימות צבאי עם ישראל וארצות הברית. אף על פי כן, ברור כי אין לאיראן בעת הנוכחית תחליף להמשך השותפות המדינית, הכלכלית והביטחונית שלה (מוגבלת ככל שתהיה) עם רוסיה וסין, במיוחד לנוכח ההסלמה ביחסים בין טהראן למדינות אירופה. גם לרוסיה וסין, הרואות באיראן שותפה זוטרה בקואליציה מול המערב וארצות הברית, אין בשלב זה תחליף ממשי...

המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן (מעל"ל) הודיעה בראשית אוגוסט על הקמת "מועצת ההגנה", שתפעל בראשות הנשיא ותורכב מראשי שלוש הרשויות, נציגי המנהיג העליון ובכירי הכוחות המזוינים. במקביל, מנהיג איראן מינה את עלי לאריג'אני כמזכיר המעל"ל וכנציגו במועצה. שינויים ארגוניים אלה הם עדות נוספת לתהליך הפקת הלקחים והבחינה המחודשת בטהראן את תפיסת הביטחון, בניין הכוח ומאפייני הפעלתו בעקבות מלחמת 12 הימים. תהליך זה, שנמצא בראשיתו, מתקיים במקביל לוויכוח פנימי בין חוגים פרגמטיים לרדיקליים סביב השלכות המלחמה והשינויים שיש לאמץ...

ישראל לא הציבה את הפלת המשטר באיראן כיעד במלחמה, אך חלק מהפעולות שנקטה במהלכה נועדו לערער את יסודות המשטר ולעודד את הציבור האיראני לחדש את תנועת המחאה העממית. בתום המלחמה, לא זו בלבד שאין כל עדות לכך שהפעולות שנקטה ישראל קידמו יעד זה, אלא שלפחות לחלקן הייתה השפעה הפוכה (לפחות בעת הנוכחית). גם בתום המלחמה ניתן להצביע על מספר תרחישים מרכזיים בזירה הפנים-איראנית: המשך הסטטוס-קוו הפוליטי עד לחילופי ההנהגה הצפויים בעקבות מותו של המנהיג ח'אמנהאי, שינוי משטר באמצעות מהפכה עממית ושינוי פנימי בתוך המשטר תוך השתלטות (באופן רשמי או בפועל) של...

מלחמת  "עם כלביא" הסיגה את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור במידה ניכרת. איראן אינה עוד מדינת סף גרעינית כפי שהייתה ערב המלחמה והיא תוכל לחזור למעמד של מדינת סף בתוך שנה עד שנתיים לכל הפחות, מהינתן החלטה של מנהיג איראן לפרוץ לפצצה. עם זאת, המלחמה לא הביאה לחיסולה המוחלט של תוכנית הגרעין והותירה באיראן יכולות שיוריות, שעלולות לסייע בהמשך למאמציה לשקם את התוכנית ואף לפרוץ לנשק גרעיני. ניתן להעריך כי המוטיבציה האיראנית להשיג נשק גרעיני גברה בעקבות המלחמה, אך החלטת איראן בנוגע לדרכי הפעולה האפשריות מבחינתה תיגזר משילוב בין הצורך...

יותר מעשרים שנות שלטון ארדואן בטורקיה ולמעלה מארבעה וחצי עשורים של משטר אסלאמי באיראן, ניכרים בשתי המדינות תהליכי חילון, במיוחד בקרב הדור הצעיר. בטורקיה, חרף מאמצי הדתה מצד השלטון במערכת החינוך, במרחב הציבורי ובחקיקה, צעירים רבים מגדירים עצמם חילוניים וניכרת ירידה מובהקת בקיום פרקטיקות דתיות, ביניהן צום ברמדאן או תפילה במסגדים. גם באיראן ניתן להצביע על תהליך חילון מואץ במקביל לשחיקת מעמדם של אנשי הדת הנתפסים כמזוהים עם המשטר האסלאמי. הפוליטיזציה המופרזת של הדת, כישלון השלטונות בפתרון מצוקות האזרחים, התנגדות לאידיאולוגיה הנכפית...

הפסקת האש השברירית בין איראן לישראל מסמנת את סיומו של השלב הנוכחי – והחמור ביותר עד כה – במערכה המתמשכת בין הרפובליקה האסלאמית לישראל. ישראל יכולה לסכם את המערכה בסיפוק: גם אם בידי איראן נותר מצבור אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים, שהיה ברשותה טרם המערכה וייתכן שהועבר למקומות מסתור, תוכנית הגרעין שלה הוסגה משמעותית לאחור. מנגד, איראן צפויה להציג את המערכה כהישג, ללא קשר לתוצאותיה הצבאיות. בשבועות הקרובים יתברר האם ניתן לשמר את ההישגים באמצעות הסדרה מדינית או שמא ישראל תידרש לאכוף אותם בכוח. הסכם גרעין בתנאים משופרים עשוי לעגן את...