פרסומים

במסגרת הרפורמות שעליהן הכריז אבו מאזן לאחרונה אישרה המועצה המרכזית של אש"פ את מינויו של חסין א-שיח' לסגן יו"ר הארגון – תפקיד שלא היה קיים עד כה. צעד זה הביא לידי ביטוי היענות מצד אבו מאזן ללחץ שהפעילו עליו מדינות ערב ובראשן ערב הסעודית וכן מדינות אחרות, ביניהן ארצות הברית, על רקע השלכותיה המורכבות של המלחמה ברצועת עזה וכן הזעם החריף שלו עצמו, לצד זה של מדינות ערב והתקשורת הערבית, כלפי חמאס. על כך נוסף ככל הנראה גם רצונו, בהתקרבו לגיל 90, למנוע כאוס ביום שאחריו. מוקדם עדיין לומר האם מינוי זה קובע למעשה את חסין א-שיח'...

גלי הביקורת הגוברים על חמאס בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והנזק הרב שגרם לעניין הפלסטיני מקרבים לכוון הכרעה את הוויכוח בין הארגון לבין פת"ח. אבו מאזן מנצל את המצב ומנסה להאיץ רפורמות שבעבר דחה כדי למנוע את "חיסול" הבעיה הפלסטינית, קרי הסרתה מסדר היום, ולקבוע מה יהיה ביום שאחריו. המדינות הערביות שוחרות ההסדר והחותרות להדברות עם המערב רואות עין בעין אתו את ההתפתחויות. הן מייחלות להסתלקות חמאס וכוחותיו החמושים מרצועת עזה ומתנגדות לתכנית ההגירה של טראמפ. מדובר באנרגיה חיובית שנוצרה באזור בעקבות המלחמה, שישראל יכולה לנצל היטב...

קריסת הרשות הפלסטינית מוזכרת בשנתיים האחרונות כאפשרות ריאלית על רקע קביעת עובדות בגדה המערבית על ידי ממשלת ישראל, קרי הרחבת מפעל ההתנחלות, שהיא ברובה בלתי-הפיכה ומאתגרת את מעמדה החלש ממילא של הרשות. קריסת הרשות, או הקרסתה, תשיב את המערכת הישראלית-פלסטינית למעלה מ-30 שנים לאחור ותעמיד את ישראל במצב מדיני ובינלאומי קשה משום שתיחשב כמסמנת את סוף העידן ההסדרי, ואף תרחיק את המדינות הערביות המתונות מניסיון לקדם נורמליזציה עימה. בנוסף, קריסת הרשות תשים סוף לשותפות האינטרסים בין ישראל לרשות הפלסטינית שבאה לידי ביטוי בתיאום ביטחוני, לרוב...

הפסקת עבודתם בישראל של למעלה מ-140 אלף עובדים פלסטינים מהגדה המערבית בעקבות  המלחמה שהכריז חמאס על ישראל וגלויי ההזדהות הרבים עמה מצד תושבי הגדה, מהווה נדבך נוסף בנטל הרובץ על הכלכלה הפלסטינית ועל יציבותה של הרשות הפלסטינית. כן פוגעת ההפסקה בכלכלה הישראלית, שלא הצליחה עד כה למצוא תחליף לעובדים אלה. ענפי הבניה והחקלאות, הנשענים עליהם, נקלעו למשבר. ממשלת ישראל מתקשה לקבל החלטות אשר לעתידם של העובדים הפלסטינים בשל הזעם הרב על הפלסטינים בכלל מאז טבח ה-7 באוקטובר. בחלוף כחמישה חודשים מפרוץ המלחמה ועקב חשש מהחרפת המתח הביטחוני ערב חודש...

אבו מאזן זימן והוביל פסגה של הפלגים הפלסטינים בעיר אל-עלמיין שבמצרים. בכינוס השתתפו יו"ר הלשכה המדינית של חמאס ומרבית ראשי הפלגים האחרים. קדם לו תאום עם חמאס, שראשיו ציינו בסיומו את הרוח הידידותית וההסכמית שאפיינה אותו. בהודעת הסיכום אותה קרא אבו מאזן נמסר כי תוקם ועדת מעקב, שתגבש הסכמות לנוסחת פיוס שתהיינה מקובלות על הכל, הגם שבין הארגונים לא גובשה נוסחה כזו וספק אם הייתה כוונה לגבשה. הכינוס במהותו היה ניסיון לבלום את קריסת הרלוונטיות של הבעיה הפלסטינית, בעיקר נוכח מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית בשטחי הגדה המערבית והמהלכים שמקדמת...

בסיום מבצע 'מגן וחץ' – סבב העימות בין ישראל לג'האד האסלאמי ברצועת עזה – עלה מחדש שיח ההודנה, או ההסדרה המורחבת, בגבול ישראל-עזה. את השיח מעודדת העובדה שכמו בשני סבבי העימות הקודמים, חמאס לא נטל בו חלק פעיל, אך ספק רב האם אי-התערבות חמאס מלמד רק על רצונו בשקט באזור או גם על הבנות חדשות בקרב חזית ההתנגדות, שלפיהן כל אחד ממרכיביה יכול להיות מעורב אך בלי לחימה בפועל. יתר על כן, מרחב התמרון של חמאס עשוי להתחוור כמוגבל, אם הרחבת ההסדרה תוצג על ידי יריביו הפוליטיים כהבנה נפרדת עם ישראל, החורגת מהזמניות המוכרת של הפסקות האש. לכן מוטב...

כחלק מתנופת ההסכמות וההסדרים בין גורמים ומדינות במזרח התיכון נרשמת התקרבות ביחסים בין ערב הסעודית לתנועת חמאס, שבאה לידי ביטוי בביקור של צמרת חמאס בממלכה ושחרור אסירים מהארגון שהיו כלואים בה. עקרונית, ההתקרבות בין ערב הסעודית לחמאס אינה אמורה לפגוע בתהליך הנורמליזציה בין מדינות באזור לבין ישראל, כל עוד ישראל תיתפס כשחקן דמוקרטי יציב התורם ליציבות האזורית.

תוצאות הבחירות לכנסת ישראל לא הפתיעו את הפלסטינים, שאיתרו את השנויים החלים זה למעלה מעשור ביחס החברה הישראלית לעניין הפלסטיני ובפרט התמיכה הגוברת במפלגות המתנגדות להסדר מדיני. על רקע זה גובר עיסוקם בשאלת התוחלת שבהמשך ההישענות על התהליך שנוצר עם החתימה על הסכמי אוסלו. במקביל נחשף המלכוד שבו הם מצויים: עצם כינון הרשות הוא הישג לאומי שיש לשומרו, אך הישג זה אינו מקרב עצמאות מדינית פלסטינית. עדיין הרשות, חרף הביקורת עליה ועל מנהיגה מחמוד עבאס, נתפסת כאמצעי היעיל ביותר במאבק המדיני והבינלאומי נגד ממשלת ישראל, אם זו תחריף את מדיניותה כלפי...

מערכת הביטחון הישראלית הצליחה, כצפוי ובשיתוף מנגנוני הביטחון הפלסטינים, לפרק את ההתארגנות החמושה "גוב האריות" בשכם והחלישה במידה ניכרת את פעילותה של התארגנות "גדוד ג'נין" הוותיקה יותר. שתיהן מותירות "מורשת קרב" וצעירים רבים מבקשים לחקות אותן ברחבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. זאת, על רקע אובדן התקווה והדרך, וכן מחאה נגד הרשות הפלסטינית המתפקדת כרשות מוניציפלית, כהגדרתם, של "הכיבוש". מורשת זו מתחדדת מאוד על רקע תוצאות הבחירות בישראל, המעוררות חשש מפני יד קשה שתופעל מעתה נגד הפלסטינים מצד ממשלת...

התקריות הביטחוניות התכופות בגדה המערבית מעלות שאלות לגבי התנהלות פת"ח, הנשלט על ידי הרשות הפלסטינית. מעורבות אנשי הארגון בחיכוכים עם כוחות צה"ל ושיתופי הפעולה ביניהם לארגונים אחרים, בעיקר בצפון השומרון, מלמדים על היעדר שליטה מרכזית על הארגון, התפלגות לקבוצות והתנהלות על פי הוראות מקומיות. כך מערער פת"ח את היציבות במרחבי הגדה, מחליש עוד את שלטונו של אבו מאזן ומציב אתגר מורכב בפני ישראל. פלסטינים רבים סבורים שאבו מאזן הוא המכשול העיקרי בפני שיקום פת"ח משום אחריותו לשבר הפנימי בארגון. ישראל, הערה לשבריריות השקט היחסי...