כל הפרסומים בנושא לבנון וחזבאללה

השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...

בשבועות האחרונים, בצל משבר הקורונה, ניכרת עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לבין ישראל. שני היריבים עסוקים אמנם בהתמודדות עם המגפה, אך בד בבד נערכים להמשך המאבק הצפוי ביניהם ביום שאחריה, תוך שימור מאזן ההרתעה הקיים ביניהם. בשלב זה צעדיהם מבטאים דבקות במדיניותם: חזבאללה, בהברחת אמל"ח מתקדם ובביסוס נוכחותו ברמת הגולן, וישראל בסיכול מהלכים אלה. אך לשניהם אין עניין בסבב הסלמה נוסף, העלול להתפתח למלחמה נרחבת. "שיח האזהרות" שהחליפו הצדדים באמצע אפריל (תקיפת רכב של חזבאללה על ידי ישראל לאחר שאנשיו נטשוהו, ופריצת גדר הגבול בשלוש...

מגפת הקורונה מטילה נטל כבד נוסף על לבנון, המצויה במשבר מהחמורים בתולדותיה. מצבה הכלכלי של המדינה בכי רע והיא על סף חדלון פירעון. לפי הנתונים הרשמיים, עד כה מספר הנדבקים בקורונה נמוך יחסית (כמה מאות), אך מוערך שמספרם האמיתי גבוה הרבה יותר, בעיקר כתוצאה ממיעוט הבדיקות ומהסתרה. ממשלת לבנון נקטה צעדים תקיפים והכריזה על מצב חרום ועוצר בלילות, ועדיין מתקשה לגבש תוכנית היחלצות מהמשבר הכלכלי והפיסקלי הקשה. המחאה ברחובות דעכה בעקבות המגפה, אך צפוי כי היא תחודש עקב המשבר המחמיר. בנסיבות אלה מתהדק סד הלחצים גם על חזבאללה, ששר הבריאות בממשלה...

משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...

נגיף הקורונה מתפשט ברחבי המזרח התיכון ומחייב את משטרי האזור להיערך לאפשרות של קריסת המערכות השלטוניות. הנגיף פוגע באזור הנאנק תחת עולן של מלחמות, תסיסה חברתית, מצוקות כלכליות חריפות קשות וסכסוכי זהות. נתוני התפשטות המגפה במדינות האזור אינם ברורים עקב מיעוט בדיקות, קשיי תפקוד ומדיניות הסתרה, אך מספר הנדבקים במדינות השונות גדול, כנראה משמעותית, מזה המפורסם. כל המשטרים מנסים להתמודד עם האתגר, נערכים למאבק במגפה ולפי שעה נראה שהם זוכים לתמיכה מהציבורים המודעים לאיום. עם זאת, האזור עלול לסבול מהתפרצות רחבת היקף של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה...

האפשרות שהזירה הצפונית נמצאת "על סף הסלמה" העלולה להידרדר למלחמה, עלתה בשבועות האחרונים בהערכת המודיעין השנתית של אמ"ן כפי שהוצגה לכתבים צבאיים; בנאום שנשא הרמטכ"ל ב-29 בדצמבר 2019 בכנס בהרצליה; ובהערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי שפורסמה בתחילת 2020. בניגוד להערכות אלו, למשחק המלחמה שהתקיים לאחרונה במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי של המכון הייתה תוצאה שונה. למרות תרחיש מסלים שהיה יכול להוביל לעימות רחב היקף בכמה זירות ("מלחמת הצפון"), כל השחקנים – ישראל, איראן, חזבאללה, סוריה, רוסיה...

על אף הרכבתה ב-21 בינואר של ממשלת "טכנוקרטים" בלבנון, לכאורה כמענה לדרישות המפגינים, המחאה ברחבי המדינה נמשכת וניכרים חוסר השביעות מהרכבה וחוסר האמון ביכולתה לקדם רפורמות נדרשות לשיפור במצבה הקשה של המדינה. כן לא ברור האם תצליח ממשלה זו להאריך ימים. מראשית המחאה, ב-17 באוקטובר 2019, דרשו המפגינים כינון ממשלה של אנשי מקצוע, שאינם נמנים על האליטה הפוליטית-שלטונית המושחתת, כדי שיטפלו בבעיות העומק של לבנון, אך תביעותיהם נענו חלקית בלבד. מעבר לכך, ממשלה זו, שחברים בה 20 שרים ומרביתם אקדמאים ורשמית הם חסרי שיוך פוליטי ובכלל זאת...

בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 (סוף ינואר 2020) של המכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו מומחים ומקבלי החלטות בדרג המדיני והצבאי מהארץ והעולם והתקיימו דיונים בארבע מסגרות נושאיות: המערכת הבינלאומית, הסביבה האזורית, אתגרי חוץ וביטחון לישראל ומבט פנימה לישראל. כל אלה, בהסתכלות לעשור הבא. להלן עיקר התובנות הראשוניות שעלו בדיוני הכנס.

גלי המחאה הפוקדים את לבנון בשבועות האחרונים וחוסר היציבות הפוליטית במדינה נובעים בעיקר מבעיות יסוד בכלכלה המקומית, לרבות היעדר רפורמות והשחיתות של האליטה השלטונית וכל המוסדות הממשלתיים. הורדות דירוגי אשראי של לבנון, ירידה בצמיחה ואחוזי אבטלה גבוהים מדרדרים את כלכלת לבנון למצב הגרוע ביותר מאז תום מלחמת האזרחים. ההתרחשויות הללו מדירות שינה מעיני מקבלי ההחלטות במדינה, לרבות בכירי חזבאללה. ישראל מצידה עוקבת אחר ההתפתחויות, שבין היתר יכולות להוביל להתחזקותו של הארגון.

הסביבה האופרטיבית המורכבת והמאתגרת שבה מפעילה ישראל את כוחה הצבאי (ואמצעים נוספים) היא תוצאה של שורת התפתחויות טכנולוגיות, צבאיות, חברתיות ופוליטיות השלובות זו בזו. התפתחויות אלו, שאירעו בעשורים האחרונים, כוללות: שינויים עמוקים וגלובליים במאפייני תופעת המלחמה; שינויים גיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון, שרובם קשורים בהשלכות ש הטלטלה האזורית והאירועים שהתרחשו במסגרתה (ובכלל זה הגעת כוחות צבא של המעצמות לאזור); שינויים מהותיים בתפיסת ההפעלה ובאמצעי הלחימה של אויבי ישראל, בעיקר מהציר הרדיקלי-שיעי; שינויים באופן הפעלת הכוח הצבאי הישראלי,...

האיום הצבאי הקונוונציונלי המשמעותי ביותר לישראל נשקף מהזירה הצפונית, מכיוונם של איראן ושל הגורמים הנתונים לחסותה: בראש ובראשונה חזבאללה בלבנון, ולאחר מכן משטר אסד ומיליציות סמי-צבאיות הפועלות בסוריה ובעיראק בהכוונה איראנית, וכוחות איראניים (כולל חזבאללה) הפועלים במרחב הסורי. חיסול סולימאני מחייב את ישראל לבחון לעומק את השלכותיו על הזירה הצפונית. ישראל אימצה בשנים האחרונות את האסטרטגיה של "מערכה בין מלחמות" (מב"ם) לצמצום האיום בזירה הצפונית ולהצרת צעדיהם של אויביה, המבקשים לבסס נוכחות איראנית ופרו-איראנית בקרבת...

פער העוצמה בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות. גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...