מהלכים שמקדם ממשל טראמפ מול מדינות באמריקה הלטינית, שמטרתם חיזוק ביטחונה של ארצות הברית בדגש על האצת המערכה נגד הברחות סמים והגירה בלתי חוקית לשטחה, מייצרים הזדמנות ייחודית לרתום את הממשל לפעולות שיאתגרו את הנוכחות האיראנית המתרחבת ביבשת זו.
ביקור שערך בטהראן באפריל שר ההגנה הסעודי, חאלד בן-סלמאן, ופגישתו עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאהי, נועדו לאפשר לערב הסעודית ולאיראן ליצוק תוכן בחידוש היחסים ביניהן במלאות לו שנתיים. הביקור התקיים על רקע השיחות בין איראן לארצות הברית, שתכליתן גיבוש הסכם לגבי סוגיית הגרעין ודיווחים על אודות תקיפה ישראלית ו/או אמריקאית אפשרית נגד מתקני הגרעין של איראן. לערב הסעודית ולאיראן כאחת עניין לשמר ולחזק את הקשר ביניהן, אולם בולט במיוחד רצונה של ריאד להרחיק את עצמה מכל קונפליקט באזור העלול לפגוע גם בה, באמצעות הידוק הקשר בינה לבין איראן.
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו...
השיחות בסוגיית הגרעין בין איראן לבין ארצות הברית נמשכות כששני הצדדים מביעים העדפה להסכם על פני התנגשות צבאית, הגם שלא ניתן להעריך בשלב זה האם יצליחו לגשר על הפערים הקיימים ואלה שיעלו בהמשך. לפי שעה, שניהם מביעים אופטימיות ונראה כי הם מעריכים שיש ערך להעמקה בדיונים. לדברי הנשיא טראמפ, המייחס חשיבות רבה לגיבוש הסכם, מטרתן של השיחות היא למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני, אך בממשל מתנהל ויכוח לגבי הדרך להשגת מטרה זו בין הדורשים את פירוק תוכנית הגרעין לבין המקבלים את עמדת איראן, שלפיה זכותה להעשיר אורניום, והם מוכנים לנהל את המשא ומתן על...
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו.
מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך...
התגובות באיראן לשיחות בין ארצות הברית ורוסיה בנוגע לעתיד המלחמה באוקראינה ולעימות בין הנשיאים טראמפ וזלנסקי משקפות חילוקי דעות פנימיים בין שני המחנות הפוליטיים המרכזיים. החוגים השמרנים-רדיקלים מציגים את ההתפתחויות האחרונות כחיזוק לעמדתם כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית, שצריך לשמר ולחזק את השותפות האסטרטגית עם רוסיה ושאסור לוותר על נכסים צבאיים אסטרטגיים, לרבות יכולות גרעיניות. לעומת זאת, החוגים הפרגמטים-רפורמיסטים, שהסתייגו גם בעבר מהתלות האיראנית הגוברת ברוסיה ובסין, מביעים חשש גובר מפני האפשרות שההתקרבות בין מוסקבה לוושינגטון תהיה...
לקראת חידוש שיחות הגרעין מתחדדת הדילמה בקרב ההנהגה האיראנית אשר לאסטרטגיה שעליה לאמץ בכל הנוגע לתוכניתה הגרעינית. לצד גורמים מהמחנה "המתון", אשר קוראים להנהגה בטהראן לאמץ גישה פשרנית שתוביל להסכם גרעין עם ארצות הברית בתמורה לוויתורים בתוכנית העשרת האורניום שלה, גוברים הקולות בקרב המחנה "השמרני" אשר לצורך של איראן לבחון את שינוי אסטרטגית הגרעין, ובמשתמע להתקדם לעבר פצצה. ההחלטה ניצבת לפתחו של מנהיג איראן, ח'אמנהאי, וכל החלטה שיקבל תהיה בעלת השלכות מרחיקות לכת על עתיד המשטר בכלל ועתידה של תוכנית הגרעין של טהראן...
שאלת שינוי המשטר באיראן עלתה שוב לאחרונה לסדר היום לנוכח היחלשותה בעקבות התקיפה הישראלית, הפגיעה הקשה בציר הפרו-איראני, ששיאה עד כה בקריסת משטר אסד, ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. במאמר זה נטען כי בהינתן החלטה אסטרטגית מצד ישראל לקדם שינוי משטר באיראן (ללא קשר לשאלת היתכנותו של שינוי כזה או החלופה האפשרית למשטר הנוכחי), יש לבחון את האמצעים ודרכי הפעולה המיועדים להשגת יעד זה על בסיס שני קריטריונים מרכזיים. ראשית, האם יש באמצעים אלה (שלא יפורטו במאמר) כדי לשנות את מאזן הכוחות בין המשטר האיראני למתנגדיו לטובתם. שנית, האם...
באחרונה אימצו החות'ים דפוס פעולה שמטרתו להתיש את האוכלוסייה הישראלית ולהגביר כך את הלחץ על ממשלת ישראל לעצור את המערכה ברצועת עזה. לאור חוסר האפקטיביות של האסטרטגיה הישראלית הנוכחית בהתמודדות עם ארגון הטרור התימני, נכון להגביר במידה ניכרת את פעילות הקואליציה וישראל נגד הנהגת הארגון ויכולות ייצור ושיגור הטילים שלו. תקיפה באיראן, שהיא מנוגדת לאינטרס האמריקאי, עלולה לדרדר את האזור למערכה אזורית וספק אם תשנה במשהו את דפוס הפעולה של החות'ים, הרואים את עצמם כעצמאים ולא נתונים להנחיותיה של טהראן.
מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...
ההתפתחויות האזוריות מציבות בפני איראן והציר הפרו-איראני שבהובלתה אתגרים ביטחוניים גוברים ומעוררות ספקות לגבי יעילותם של רכיבי ההרתעה המרכזיים שלה מול אויביה ובראשם ישראל – הפעלת "שלוחים", יכולות צבאיות אסטרטגיות (טילים וכטב"מים) ותוכנית הגרעין. השינויים בתפיסת הביטחון לנוכח הפערים שנתגלעו בה בחודשים האחרונים עשויים לשקף גישות שונות בקרב ההנהגה האיראנית ולבוא לידי ביטוי בהתאמות מוגבלות או בשינוי אסטרטגי, במיוחד ביחס לדוקטרינת הגרעין. ההערכה המחודשת של תפיסת הביטחון צפויה להתקיים בשעה שאיראן ניצבת בצומת דרכים...
מגעים תכופים שנערכו בשבועות האחרונים בין בכירים רוסיים לאיראניים מצביעים על הידוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. מבחינת רוסיה, המלחמה באוקראינה והעימותים הצבאיים שישראל מעורבת בהם מהווים מערכת של כלים שלובים במישורים הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי. וכך, תלותה של רוסיה, הנתונה במלחמה מתמשכת באוקראינה, באספקת הנשק האיראני מסבירה את הקשב שלה לצרכיה הצבאיים והאסטרטגיים של איראן, ובה בעת, היקף הסיוע הרוסי לאיראן תלוי ישירות במידת המעורבות האמריקאית במלחמתה של ישראל נגד איראן ושלוחיה.
