בשנים האחרונות וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, איראן מנהלת מבצעי התערבות המכוונים לציבור הישראלי, שמטרתם להעמיק שסעים בחברה ולהחלישה. לאחרונה אף התגלה קמפיין איראני אגרסיבי שנועד לגייס ישראלים לפעולות ריגול, טרור וסיוע לאיראן בעת מלחמה. הגילויים האחרונים על אודות מבצעי השפעה והתערבות ארוכת שנים של איראן בבריטניה, מייצרים "אחדות גורל" בין ישראל למדינות המהוות מטרה לפעילות איראנית זו ובין היתר מאפשרים לישראל ללמוד מההתמודדות הבריטית עם האיומים מסוג זה.
מלחמת "עם כלביא" הסיגה את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור במידה ניכרת. איראן אינה עוד מדינת סף גרעינית כפי שהייתה ערב המלחמה והיא תוכל לחזור למעמד של מדינת סף בתוך שנה עד שנתיים לכל הפחות, מהינתן החלטה של מנהיג איראן לפרוץ לפצצה. עם זאת, המלחמה לא הביאה לחיסולה המוחלט של תוכנית הגרעין והותירה באיראן יכולות שיוריות, שעלולות לסייע בהמשך למאמציה לשקם את התוכנית ואף לפרוץ לנשק גרעיני. ניתן להעריך כי המוטיבציה האיראנית להשיג נשק גרעיני גברה בעקבות המלחמה, אך החלטת איראן בנוגע לדרכי הפעולה האפשריות מבחינתה תיגזר משילוב בין הצורך...
יותר מעשרים שנות שלטון ארדואן בטורקיה ולמעלה מארבעה וחצי עשורים של משטר אסלאמי באיראן, ניכרים בשתי המדינות תהליכי חילון, במיוחד בקרב הדור הצעיר. בטורקיה, חרף מאמצי הדתה מצד השלטון במערכת החינוך, במרחב הציבורי ובחקיקה, צעירים רבים מגדירים עצמם חילוניים וניכרת ירידה מובהקת בקיום פרקטיקות דתיות, ביניהן צום ברמדאן או תפילה במסגדים. גם באיראן ניתן להצביע על תהליך חילון מואץ במקביל לשחיקת מעמדם של אנשי הדת הנתפסים כמזוהים עם המשטר האסלאמי. הפוליטיזציה המופרזת של הדת, כישלון השלטונות בפתרון מצוקות האזרחים, התנגדות לאידיאולוגיה הנכפית...
מבצע "עם כלביא" על אדמת איראן היה מערכה חשובה ביותר, במהלכו הופגנו אומנות אופרטיבית מצוינת ומערכה מדינית בינלאומית מתוחכמת ומשלימה. אכן, יש מקום לשביעות רצון, אך בה בעת יש לנתח את המערכה באורח מקצועי וקר: האומנם מומשו יעדיה? האם אכן הוסר מעל מדינת ישראל איום קיומי? האם מצבה הביטחוני של ישראל השתפר בעקבותיה במידה מהותית? או שמא ישראל נמצאת כיום באירוע דינמי ומתמשך – מופת של הצטיינות טקטית וכשל אסטרטגי? במטרה להשיב על שאלות אלה, שמוקדם עדיין לנסח להן מענים מוחלטים, ינותחו במאמר זה הסיבות שהניעו את ישראל לתקוף באיראן, הסיכונים...
בעוד שהמתיחות במזרח התיכון התגברה, סין בחרה להישאר בצד. אך למרות ביקורת על הפסיביות הפומבית שגילתה וחוסר השפעתה הישירה, נראה שסין השיגה לא מעט ממה שרצתה – בלי להסתבך ולשלם מחיר – הן כלכלית והן דיפלומטית. במאמר זה נסקרים האינטרסים של בייג'ינג בהקשר המלחמה בין ישראל לאיראן ומאזן הרווח וההפסד של בייג'ינג עם סיומה.
הפסקת האש השברירית בין איראן לישראל מסמנת את סיומו של השלב הנוכחי – והחמור ביותר עד כה – במערכה המתמשכת בין הרפובליקה האסלאמית לישראל. ישראל יכולה לסכם את המערכה בסיפוק: גם אם בידי איראן נותר מצבור אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים, שהיה ברשותה טרם המערכה וייתכן שהועבר למקומות מסתור, תוכנית הגרעין שלה הוסגה משמעותית לאחור. מנגד, איראן צפויה להציג את המערכה כהישג, ללא קשר לתוצאותיה הצבאיות. בשבועות הקרובים יתברר האם ניתן לשמר את ההישגים באמצעות הסדרה מדינית או שמא ישראל תידרש לאכוף אותם בכוח. הסכם גרעין בתנאים משופרים עשוי לעגן את...
מאז פרוץ העימות הישיר בין ישראל ואיראן ב-13 ביוני, 2025, תועדו תקיפות צה"ל באתרי גרעין מרכזיים בנתנז, אספהאן, פרצ'ין, בונאב, טהרן ואראק. בנוסף, דווח על סיכול של כעשרה ואף יותר מדעני גרעין איראניים מובילים. זרקור זה בוחן את סט המטרות הצה"לי, את היקף הנזקים ואת ההשלכות הראשוניות על תוכנית הגרעין האיראנית. אתרי הגרעין שהותקפו
נכסי ליבה בתחום העשרת האורניום המרכז לטכנולוגיה גרעינית באספהאן: באתר אספהאן ממוקם מתקן ההמרה (UCF), שבו מעובדת "עוגה צהובה" (U₃O₈) לגז UF₆ - חומר הגלם הנדרש לתהליך ההעשרה ומשם מועבר אל מיתקני ההעשרה...
שלושה ימים לתוך המערכה בין ישראל לאיראן, טהראן מתקרבת לצומת הכרעה בנוגע להמשך הלחימה, לאסטרטגיית היציאה ממנה ולהסדרה אפשרית בעקבותיה. בשלב זה, איראן ממשיכה להיות ממוקדת בניהול הלחימה, אך ככל שהמערכה נמשכת ונזקיה מצטברים, היא תידרש להכריע בין המשך המערכה במתכונתה הנוכחית, סיום הלחימה תוך הסדרה מדינית או צעדים מסלימים, כדוגמת פרישה מה-NPT. הכרעה זו תיגזר מהערכת המצב בטהראן בנוגע לדרך העדיפה לשמר את שרידות המשטר, תוכנית הגרעין והמערכים האסטרטגיים שלה. דילמה משמעותית נוספת תעמוד בפני ההנהגה האיראנית בתום המערכה: האם להסתכן בערעור שרידות...
ב-13 ביוני, 2025, פתחה ישראל במבצע "עם כלביא" לפגיעה בתוכנית הטילים והגרעין של איראן.
מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, וכן את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן.
המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...
ההתפתחויות המשמעותיות שהתחוללו באזור מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה ובמיוחד בחודשים האחרונים, מחייבות בחינה מחודשת את מידת הרלוונטיות של המושג "הציר השיעי" בהובלת איראן. בשני העשורים האחרונים פעלה טהראן לגבש רשת של שחקנים אזוריים, בעיקר תת-מדינתיים, על בסיס אידיאולוגיה משותפת של התנגדות לישראל ולמערב ובמטרה להרחיב את השפעתה וליצור עומק אסטרטגי. בעוד שבעבר נחשב "הציר" למערכת ריכוזית ומתואמת היטב, ניכר כי כיום הוא פועל יותר כרשת אד-הוק מבוזרת וגמישה של שחקנים בעלי אינטרסים וזהויות עצמאיים, המקיימים מידה רבה יותר של...
