הטלטלה במזרח התיכון יצרה כמה מוקדי אלימות משמעותיים חדשים שבהם מעורבים שחקנים אזוריים וגלובליים, כחלק מהמאבק על עיצוב פני האזור. מגמה שהואצה בעשור האחרון להקרנת עוצמה במסגרת זו היא שימוש ב"שכירי חרב". בשונה משלוחים (proxies), עיקר המניע של שכירי החרב הוא האינטרס הכספי. מדינות המפרץ, טורקיה ורוסיה מובילות מגמה זו, בהפעילן "שכירי חרב" רבים במשימות לחימה מובהקות מחוץ לגבולותיהן. בכך הן מתייחדות מארצות הברית, מדינות אירופאיות או סין, המנצלות "שכירי חרב" במשימות "תומכות לחימה", ומאיראן, המובילה...
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מקדם רעיון לבניית תעלת איסטנבול – בין הים השחור לים המרמרה – כנתיב מעבר מקביל למצר הבוספורוס. הרעיון עצמו אינו חדש, אך ארדואן מקווה שמימושו יהיה אחד מההישגים המשמעותיים של תקופת שלטונו. מנגד, ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמולו, שנבחר לתפקיד למרות תמיכתו הנחרצת של הנשיא במועמד אחר, הוא מראשי המתנגדים לפרויקט. הטענה המרכזית נגד הפרויקט היא שקידומו יגרום נזק חמור לסביבה. תרחישים מדאיגים בהקשר זה צופים השפעה גם על מדינות לחופי הים התיכון – וביניהן ישראל. מעבר לכך, גם היסטורית, סוגיית המעבר במצרים...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
האיום הצבאי הקונוונציונלי המשמעותי ביותר לישראל נשקף מהזירה הצפונית, מכיוונם של איראן ושל הגורמים הנתונים לחסותה: בראש ובראשונה חזבאללה בלבנון, ולאחר מכן משטר אסד ומיליציות סמי-צבאיות הפועלות בסוריה ובעיראק בהכוונה איראנית, וכוחות איראניים (כולל חזבאללה) הפועלים במרחב הסורי. חיסול סולימאני מחייב את ישראל לבחון לעומק את השלכותיו על הזירה הצפונית. ישראל אימצה בשנים האחרונות את האסטרטגיה של "מערכה בין מלחמות" (מב"ם) לצמצום האיום בזירה הצפונית ולהצרת צעדיהם של אויביה, המבקשים לבסס נוכחות איראנית ופרו-איראנית בקרבת...
תשע שנים לאחר האירועים הדרמטיים של תחילת 2011, הטלטלה האזורית עדיין נמשכת והמזרח התיכון ממשיך להתאפיין באי-יציבות, באי-ודאות ובנפיצות. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרים ומשקיפים שלפיה האזור נמצא במשבר עמוק, בתהליך בעל משמעויות היסטוריות ובמאבק סוער על דמותו. מאבק זה ממשיך להתנהל בשני מרחבים ולאורך קווי שבר מגוונים: על הסדר האזורי – בין ארבעה מחנות שונים העוינים זה את זה ונאבקים על רעיונות, כוח, השפעה ושרידות; ובתוך המדינות עצמן – בין השליטים לבין הציבור במדינות אלו, הסובל משורה של בעיות יסוד שלא נפתרו בשנות הטלטלה ואף הועצמו.
ההסכם על תיחום הגבול הימי שנחתם ב-27 בנובמבר בין טורקיה לבין "ממשלת ההסכמה הלאומית" בטריפולי, בראשות פאיז א-סראג', שמוכרת רשמית כממשלת לוב, עורר דאגה בקרב מדינות רבות במזרח הים התיכון. החתימה תשפיע לרעה על יחסי טורקיה עם יוון, קפריסין, מצרים וישראל; תציב אתגרים נוספים לתכניות לבניית צינור הגז במזרח הים התיכון (East Med), העומדות ממילא בספק; ותגביר את שאיפת השחקנים החיצוניים להיות מעורבים במלחמת האזרחים בלוב, באופן שככל הנראה יאריך את הלחימה שם. עם זאת, אנקרה עלולה לחוות "אפקט בומרנג" מההסכם, שכן הוא מחזק את...
בתחילת ספטמבר הצהיר נשיא טורקיה ארדואן באופן חסר תקדים על כוונה אפשרית של מדינתו לפתח נשק גרעיני, התבטאות החורגת מהדאגה שהביעה בעבר טורקיה מהתגרענות המזרח התיכון. ההיגיון בו נאחז ארדואן הוא שלא ייתכן שלחלק מהמדינות יש טילים עם ראשי נפץ גרעיניים, בעוד שאחרות לא מורשות להחזיק באותן יכולות. הוא אמנם הזכיר את ישראל באופן ספציפי, אך לא סביר להניח שלאחר יותר מחמישים שנים בהן היא נחשבת למדינה בעלת יכולות גרעיניות, היא הגורם שמניע את הנשיא הטורקי. מאמר זה מנתח את היחס ההדדי בין הגורמים השונים שמניעים את טורקיה: מחד גיסא תפקידה כחברה...
מבצע "מעיין השלום" הוא המבצע השלישי של טורקיה בצפון סוריה מאז 2016, והמהלך השאפתני ביותר שלה עד היום בסוריה. למהלכים שהובילו למתקפה ולתוצאותיה משמעויות אזוריות ובינלאומיות החורגות מהמערכה הספציפית, בעיקר באשר להשלכות הצפויות של שאיפתו של הנשיא דונאלד טראמפ לשים קץ למעורבותה של ארצות הברית בסכסוכים אזוריים על התנהלות השחקנים השונים. עצם המתקפה, לאור ריבוי האיומים הטורקים בנושא, לא הייתה מפתיעה, והגעת הכוחות הכורדים להסכם עם משטר אסד לנוכח התממשות האיומים, אף היא הייתה צפויה. עם זאת, התרחשותה כבר לאחר ארבעה ימי לחימה הייתה...
נאום שנשא נשיא טורקיה ארדואן באחרונה היה למעשה התייחסות פומבית ראשונה מצידו לאפשרות שטורקיה תבחר בנתיב של התגרענות צבאית. ברקע, ניכרת חשיבות גוברת של טורקיה לבניית יכולות צבאיות עצמאיות. כל זאת על רקע הבעייתיות הגלומה בכך שלאיראן יש טילים ארוכי טווח ולטורקיה אין כאלו, וכן המשבר בין טורקיה לארצות הברית המערער את הביטחון הטורקי בכך שנאט"ו תבוא לעזרתה בעת צרה. הגם שבעת הנוכחית התשתית בטורקיה בנושא הגרעין היא זניחה, הצהרתו של ארדואן בנושא הגרעין מזינה את החשש הקיים מפני תפוצה גרעינית במזרח התיכון.
בחלוף שלושה חודשים מפרוץ סבב חדש במלחמת האזרחים בלוב, מתעצם תפקידה כזירת מאבק אלים בין המחנות הסונים המתחרים על השפעה במזרח התיכון. העימות הנוכחי מאופיין ברמה מוגברת של מעורבות מצד איחוד האמירויות, טורקיה וקטר, ואף רוסיה וצרפת – כולן רואות בכאוס הלובי הזדמנות לקדם אינטרסים שלהן במדינה כושלת זו. עבור ישראל, המצב בלוב עלול להיות בעל משמעות, אם כי עקיפה בלבד, בארבעה מובנים: השלכותיו על יציבותה של מצרים, האפשרות שלוב תהפוך מקלט לארגונים אסלאמיסטים אלימים, הסבירות שמערכות נשק שתסופקנה לצדדים תזלוגנה הלאה, והמידה שבה מדינות הפועלות...
לאחרונה מסתמנת תפנית בתפיסה האסטרטגית של טורקיה, המשתלבת ביוזמות ופעילות אינטנסיבית של רוסיה וסין – כל אחת משיקוליה היא – במרחב המערבי-אסיאני-מזרח-אירופאי ונוצרת אפשרות לשינוי ארוך טווח עם משמעויות נרחבות והשלכות גם לישראל. במספר נושאים מרכזיים הפגינה טורקיה בידול גובר מארצות הברית וגם מהאיחוד האירופי, ובראשם סוגיית מימוש עסקת רכישת מערכת ההגנה האווירית, ה-S-400 מרוסיה, למרות התנגדותם. אספקת ה-S-400 לטורקיה, שהחלה ב-12 ליולי, מקשה על הצגת מרחב גמישות בקרב מדינות המערב לכיוון עצמאי יותר במדיניות החוץ הטורקית, בגלל ההשלכות...
הניצחון המוחץ של מועמד האופוזיציה, אקרם אימאמולו, ממפלגת העם הרפובליקאית (CHP) על בינאלי ילדרים ממפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בסבב הבחירות החוזר שנכפה על תושבי העיר איסטנבול הינו יוצא דופן – לא רק בהשוואה לסבבי הבחירות שנערכו בעיר בעשורים האחרונים, מבחינת אחוזי התמיכה שאימאמולו קיבל, אלא גם חסר תקדים מאז שמפלגת הצדק והפיתוח זכתה ברוב בבחירות הפרלמנטריות של 2002. בעוד שבבחירות שהתקיימו במארס השנה, הפער בין אימאמולו לבין ילדרים היה פחות מאחוז אחד, בבחירות הנוכחיות הפער היה של יותר מתשעה אחוזים. ההחלטה ללכת לבחירות חוזרות התבררה כטעות...
