נוכח הצלחות הולכות וגוברות של חיזבאללה בשימוש בכטב"מים והצלחתו המוגבלת של צה"ל ביירוטם, עולה השאלה האם צה"ל ערוך להתמודד נגד מערכות בלתי מאוישות גם במרחב הימי. ארגוני טרור כמו חמאס והחות'ים החלו להשתמש בכלים אלו, ויוצרים אתגר למדינות וגורמים בינלאומיים נוספים. כיום, מערכות לחימה ימיות בלתי מאוישות משמשות להגנת נמלים, לוחמה נגד צוללות, לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין. במלחמת אוקראינה-רוסיה, כלים אלו הוכיחו את יעילותם וגרמו נזק משמעותי לצי הרוסי, כמו גם לנמלים ולתשתיות ימיות. גם איראן ושלוחותיה משתמשות בכלים בלתי מאוישים...
הצעת החוק לתיקון חוק הגיוס במתכונתה הנוכחית היא הצעת חוק פסולה, קל וחומר לאחר ה-7 באוקטובר. חקיקתה מסכנת את מודל צבא העם, אינה עולה בקנה אחד עם צרכי הצבא ומחמירה את אי השוויון. חקיקה זו הינה סכנה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
יש לקדם חוק גיוס אחר, שונה בתכלית – שעקרונותיו: התאמה לצרכים הביטחוניים של ישראל, שימור מודל צבא העם, ישימות, היקפי גיוס נרחבים לצד שמירה על ערכי הצבא, כריכת מימון ממשלתי בשירות צבאי, עיגון שירות אזרחי ביטחוני, יישום השירות הדיפרנציאלי והקפדה על איזון בין ערכים מתנגשים. אלו הם עקרונות יסוד חשובים אשר...
בימים אלה, כשמתעצם הוויכוח על המשך הלחימה ברצועת עזה במסגרת מערכת "חרבות ברזל" – מהן המטרות הראויות והניתנות להשגה, וכיצד להשיגן – ובצידו קיים שיח הולך וגובר על העצמת המערכה בלבנון, כולל על האפשרות של כיבוש שטח בדרומה, ראוי לחזור לתהליכי קבלת ההחלטות, לאווירה הציבורית ולהשלכות על צה"ל באותה תקופה קריטית, ובעיקר לפרק הראשון שלה – מספטמבר 1982 ועד שנה מאוחר יותר, עת נסוג צה"ל חד-צדדית אל מדרום לאוואלי. קווי הדמיון עם מה שמתרחש עתה, ועם מה שעלול להתרחש אם תהיה חזרה על טעויות העבר, הם רבים – ויש בהם משום נורת אזהרה...
למרות הפגיעה הקשה בו, חמאס צפוי לגייס מחבלים שימלאו מחדש את השורות. בהנהגה הישראלית עדיין מתנהל ויכוח האם בכלל לקבל את ההחלטה – זו שבפועל תקבע את גורל המלחמה, לאחר כשמונה חודשים. אלא שעל רקע זה כבר עולות שאלות מרכזיות: מהם היתרונות והחסרונות של תרחיש הממשל הצבאי הישראלי ברצועת עזה, מהן ההשלכות של תרחיש זה על יכולותיו של צה"ל, ומהן משמעויותיה של הצעת מדינות המפרץ ל”יום שאחרי” המלחמה?
במיזם זה אנו מבקשים להציג את מפת הנופלים והנופלות בפילוחים שונים ולספק התבוננות במפת הנופלים במהלך המלחמה, המאפשרת קבלת מושג על מיהו צה"ל הלוחם כיום. המיפוי המובא בפרויקט זה מגלם את כלל הנופלים בגזרות השונות כחלק ממהלכי ושלבי המלחמה השונים. העמקה בנתונים מלמדת כי בצה"ל משרתים חיילים וחיילות ממגזרים שונים, בני הקיבוצים, ישובי איו"ש, הערים והמושבים. זהו ביטוי למשמעותו של צבא העם בישראל 2024.
מאז מתקפת חמאס ופרוץ המלחמה ברצועת עזה רווחת בדיון הציבורי הדעה, שמבטאה העיקרי עוד קודם למלחמה הוא האלוף במילואים יצחק בריק, שצה"ל קטן מדי לנוכח האיומים; שכוחות היבשה הוזנחו והוקטנו לממדים מסוכנים תוך התמכרות לטכנולוגיה כתחליף; שההשקעה בחיל האוויר גדולה מדי ובאה על חשבון כוחות היבשה; ושתקציב הביטחון דורש הרחבה משמעותית, ולא רק חד פעמית לכיסוי הוצאות המלחמה, אלא ברמתו הקבועה. במאמר זה מוצע שטענות אלו בעיקרן מטעות, ואף מזיקות – ביטחונית וכלכלית. נטען שגודלם של צה"ל ושל עוצבות היבשה "המתמרנות" הוכיח את עצמו בעיקרו של...
המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר תימשך, ככל הנראה, עוד תקופה ארוכה ולכן קיים צורך מבצעי להגדיל את מצבת כח האדם של צה"ל. על רקע זה מציע הצבא להאריך את שירות החובה של גברים לשלוש שנים, להרחיב במידה ניכרת את פרקי הזמן של שירות המילואים השנתי ולהעלות את גיל הפטור ממילואים. במאמר זה מובהרים ומוסברים תזכירי החוק שפורסמו בנושא זה, אשר להם משמעויות חברתיות מרחיקת לכת על יחסי הצבא עם החברה הישראלית שכן גלומה בקבלתן הכבדת הנטל על המשרתים, בעוד רבים אחרים פטורים משירות והפוטנציאל של נוספים אינו ממוצה על ידי הצבא.
לאחרונה הציגה מערכת הביטחון תיקונים שונים לחוק שירות ביטחון, במטרה מוצהרת להגדיל את סדר הכוח בצה"ל בעקבות האבדות במלחמה, התמשכות המערכה וצרכי הביטחון החזויים לשנים הקרובות. אין חולק של ממש על הצרכים הגדלים, ואולם תזכירים אלה עוררו מחלוקת מכמה סיבות: הכבדת הנטל על הציבור המשרת בסדיר ובמילואים בעוד הציבור הלא-משרת, ובעיקר הציבור החרדי, ממשיך שלא לשאת בנטל כלל; והגדלה משמעותית, ולא קצובה בזמן, של תקופות השירות בסדיר ובמילואים כאשר הצורך ארוך הטווח בכך אינו מבורר כל צרכו. כל זאת בעוד סוגיית גיוס החרדים מגיעה לנקודת קצה, שבה – כדברי...
במאמר זה מוצע שהמטרות שהוצגו למלחמה ברצועת עזה והאסטרטגיה שנבחרה לשם קידומן הן ביסודן חיוניות, הולמות למציאות ובעלות מימוש, גם אם אינן מובילות ל"פתרון" בטווח נראה לעין. נסקרות בו החלופות שנשמעו ביחס למטרות המלחמה וניהולה, ונטען שהן חסרות קוהרנטיות פנימית ואינן עומדות במבחן המציאות.
גם בזמן המלחמה ברצועת עזה, חשיפת מודיעין פומבית ממשיכה לשמש כלי בידי ישראל לעיצוב התנהגותם של שחקנים וקהלים אוהדים ועוינים כאחד. אולם, בשונה מאשר בעתות שגרה, החשיפה לרוב היא תגובתית, למטרות התגוננות מפני פגיעה בלגיטימציה ותוך הימנעות מסיכון מקורות רגישים. בהתחשב במרכזיות הפעולות הצבאיות (מבוססות המודיעין) להעברת מסרים ולעיצוב המציאות בזמן מלחמה, וכן בעובדה שהמלחמה פתחה מעמדת נחיתות מודיעינית ניכרת, חשיבות יתרה נודעת לניהול "כלכלת מודיעין" צנועה ככל הניתן ולשיפוט לחומרה של כל שימוש פומבי במידע.
בכירים ישראליים שבים ומדגישים כי ישראל תמשיך בלחימה ברצועת עזה ״עד לניצחון״, אולם השאלה מה ייתפס על ידי הציבור כניצחון במערכה זו נותרת פתוחה. במאמר זה נטען, על בסיס סקרים שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי וניתוח השיח התקשורתי והציבורי בישראל, כי קיים פער בין הציפיות לתמונת ניצחון ברורה, ובינן לבין נקודת הסיום האפשרית בפועל. חלק מהפער נובע מחוסר הרלוונטיות של מושגים המאפיינים עימותים בין מדינות לעימות מול ארגון לא-מדינתי. בנוסף, פער זה הוא תוצר של הגדרת מטרות עמומה, אשר אף השתנתה לאורך המלחמה ויצרה מחלוקות וחוסר וודאות ביחס להישגים...
הממשל האמריקני מבקש להעביר לישראל סיוע כספי מיוחד בשל המלחמה בעזה, בסך כולל של למעלה מ-14.25 מיליארד דולר. ניתוח של סעיפי ההצעה, שטרם אושרה סופית בקונגרס, מעלה כי תאפשר לחדש מלאים בפריטי חימוש חיוניים – בראש וראשונה מיירטים להגנה אווירית. כרבע מהסכום יאפשר מימוש לקחים מן המלחמה, ועל המערכת הישראלית לגבש תפיסות מתאימות כדי להשתמש בו כראוי.
