כל הפרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל

זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.

במלאות שנה למלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, מתברר כי האופק היחיד שיש להנהגה הישראלית הוא מלחמה מתמדת. זאת, הגם שהמשך המלחמה משרת את אויבי ישראל ואת האסטרטגיה האיראנית, הדוגלת במלחמת התשה ממושכת ומרובת זירות נגד ישראל – עד קריסתה. עד כה מתמקדת ישראל בהפעלת הכלים הצבאיים-ביטחוניים, בלי רכיבים מדיניים שילוו את המערכה בתרגום ההצלחות הצבאיות לשינוי אסטרטגי חיובי ומהותי. אי לכך, על הנהגת המדינה לעבור מחשיבה לטווח קצר והתנהלות טקטית לשלב המעשה המדיני, שתכליתו לעצב ולייצב את זירת עזה ובצד זאת לנסות ולקדם מתווה מדיני-ביטחוני מול לבנון,...



פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. הפעם, ערכנו סקר בזק בעקבות האירועים בצפון. להלן עיקרי הממצאים: _________________ [1] סקר חרבות ברזל האחרון נערך בין התאריכים 29-30.9.24 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט ובטלפון 500 איש ואישה בשפה העברית המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל...

בהנחה שהכרעה צבאית מוחלטת של חיזבאללה ושל "ציר ההתנגדות" אינה אפשרית בטווח המיידי, ומתוך הכרה בכך שהישארות ארוכת טווח בשטח לבנון תזיק לצה"ל וללגיטימציה הבינלאומית והפנימית בישראל לשהיה זו, יש לחתור להסדרה מדינית מול ארצות הברית ומדינות העולם ואולי אף מול מדינת לבנון, על בסיס עמדת העוצמה הישראלית הנוכחית, במטרה ליצור תנאים להשבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. זוהי האופציה המועדפת לישראל. אם הסדרה זו לא תהיה אפשרית בטווח הקצר והמערכה באש נגד חיזבאללה, שהשיגה הישגים יוצאי דופן עד כה, תאבד מיעילותה, תישקל אופציית התמרון הקרקעי...

סדרת המהלומות המדורגות של ישראל על חזבאללה מהדהדת את דיאלוג הכפייה האסטרטגי שבין משה לפרעה, כאשר הדרישה "שלח את עמי" נתמכת ברצף ההסלמה הגוברת והמדורגת של עשר המכות נגד מרכזי הכובד של מצרים העתיקה, כלכלתה וחברתה. כדי ש"שכנוע חמוש" כזה ישיג את מטרתו, נדרשת ישראל, ישירות או בעקיפין, להגדיר את דרישותיה לחזבאללה. כדי לבסס לגיטימציה למהלכיה הצבאיים הבאים ולאפשר את מינופם להישגים מדיניים-אסטרטגיים, נדרשים מאמצים מדיניים מקבילים. על ישראל לגבש אסטרטגיה כוללת להתמודדות מדינית-ביטחונית עם האתגר המורכב בשבע הזירות, ולהרחיב...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים מגמות בקרב הציבור היהודי מגמות בקרב הציבור הערבי להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל לחודש אוגוסט נערך בין התאריכים 12-15.9.24 בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט ובטלפון 800 איש ואישה בשפה העברית ו-202 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה...

הניסיונות הרבים לאורך השנים לצמצם את מרחב הטעות של קהילת המודיעין באמצעות שינויים ארגוניים לא צלחו, לא החזיקו מעמד או שלא יצרו את השינוי המקווה. זאת מכיוון שגם אם ייושמו עד הסוף, אין בהם למנוע את הכשלים באופים של הדיון הפנים-צבאי והשיח בין הדרגים, שהם מקור מרכזי ובעייתי לקושי. רק שינוי תרבותי עמוק, הקשה במיוחד בדרגים אלה בשל אופים ומערכת היחסים ביניהם, עשוי ליצור דיון פורה באמת, שאולי גם ימנע מחדלים בעתיד.

הפתעת ה–7 באוקטובר, חמישים שנה בדיוק לאחר ה–6 באוקטובר 1973, חזרה והעלתה במלוא חומרתה את השאלה מדוע וכיצד הפתעות אסטרטגיות מתרחשות. לאחר הטראומה של 1973, שהעסיקה את אמ"ן, את מערכת הביטחון ואת התודעה הציבורית בישראל במשך עשורים, חזרו כל רכיביה של ההפתעה ההיא – בתוצאות קטסטרופליות. בספרות ההפתעה האסטרטגית ידוע שעל פי הניסיון ההיסטורי קשה מאוד למנוע את הצלחתה. פחות מודעות קיימת לכך שכל הניסיונות במאה ה-20 להשיג הפתעה אסטרטגית הוכתרו בהצלחה, ללא יוצא מן הכלל. המאמר מציג עובדה זו, שמרבית המקרים הכלולים בה ידועים היטב, גם...

הופעת האינטרנט ועלייתו של מרחב הסייבר הובילו לפיתוח שיטות חדשות להקרנת כוח ולהשפעה אסטרטגית, ואחת מהן היא מבצעי סייבר התקפיים. מאמר זה דן בשימוש שמדינות עושות במבצעי סייבר התקפי, ובפרט מתקפות כופר, כחלק ממבצעי השפעה, דרך ניתוח שני מקרי בוחן שהתרחשו באלבניה וישראל ומיוחסים לאיראן. המאמר כולל ניתוח תיאורטי של מושגי מפתח בעולם הסייבר ההתקפי, ובכלל זה מבצעי השפעה במרחב הסייבר. כחלק ממבצעי ההשפעה, נעשה שימוש במתקפות כופר להעברת מסרים אסטרטגיים. אלבניה הגיבה למתקפה בתגובה דיפלומטית חריפה, ושילבה שיתוף פעולה בינלאומי בניסיון להרתיע מפני...

מדינות ערב יכולות לסייע בקידום הסכם לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס, הפסקת אש וסיום המלחמה ברצועת עזה באמצעות נקיטת גישה נחרצת כלפי חמאס, שבמרכזה הגברת לחץ, בידוד ודה-לגיטימציה, במטרה לפגוע בדימויו ובמעמדו של הארגון בקרב דעת הקהל הערבית. הצעדים המוצעים כוללים קמפיינים תקשורתיים וגינויים פומביים, סנקציות משפטיות, הגבלת פעילות ועידוד שיח דתי חלופי. זאת, לצד תיקון וחיזוק הרשות הפלסטינית וסיוע בהשבת שליטתה ברצועת עזה. על ישראל מצדה לעודד מהלכים ערביים מעין אלה דרך נכונות לקדם בעתיד מתווה לפתרון של 'שתי מדינות לשני עמים', בכפוף לקבלת...